קינות בתשעה באב מאימתי?

[דרופתקי דאורייתא]

בדרכי החיזוק כך כתב:

דרכי החיזוק לריג''א דברים עט גליון 416.PNG (60.32 KiB) נצפה 4544 פעמים

ולכאורה הדברים צ"ב, הרי הוזכר במסכת סופרים, ואלא צ"ל שכיון שהיא נתחברה מאוחר יותר, הרי שבזמן הש"ס לא נהגו?!

[פרנצויז]

בדרכי החיזוק כך כתב:

דרכי החיזוק לריג''א דברים עט גליון 416.PNG

ולכאורה הדברים צ"ב, הרי הוזכר במסכת סופרים, ואלא צ"ל שכיון שהיא נתחברה מאוחר יותר, הרי שבזמן הש"ס לא נהגו?!

מה שנזכר במס' סופרים פרק י"ח הל' ד' "ספר קינות", פירושו מגילת איכה. (ולא קינות שלנו).
ראה טור או"ח סי' תקנ"ט "אבל במסכת סופרים כתב וכו'", ועיין שם בב"ח שכתב "ספר קינות דהיינו איכה", ועיי"ש בב"י.

[שמואל שלומוביץ]

ר"א הקליר שחיבר הרבה מהקינות שלנו היה מתקופת הגאונים, ולפניו גם היו מתחברים קינות ע"י יניי וחבריו שהזכירו הראשונים,
וקרוב הדבר שאף קודם לכן היו מחדשים התפילות בפיוטים וקינות לפי העת והשעה,
ובמדרש אמרו על ר"א בר"ש שהיה פייטן וכמו שהביאו התוס' עד שצידדו שאולי ר"א הקליר הוא ר"א בר"ש,

אלא שכפי שאין בידנו כל הקינות שקוננו המקוננות בזמן החורבן עצמו,
ובוודאי היו מקוננים ומקוננות בחלילים במעוננות ומטפחות שהיו נושאים נהי וקינה להוריד דמעות על חורבן ירושלים
ויתכן גם שבכל שנה היה החזנים סופדים מספד חדש על הקודש ועל המקדש, כפי שנראה בכ"מ שכך היה מנהג הפייטנים
כך לא השתמרו בידנו כל אותם קינות שקוננו כל הדורות עד שהשתכללה שיטת הקינה ונכתבו אמריה בספר,
ואלו שהגיעו לידינו.

[פרנצויז]

מה שנזכר במס' סופרים פרק י"ח הל' ד' "ספר קינות", פירושו מגילת איכה. (ולא קינות שלנו).
ראה טור או"ח סי' תקנ"ט "אבל במסכת סופרים כתב וכו'", ועיין שם בב"ח שכתב "ספר קינות דהיינו איכה", ועיי"ש בב"י.

וגם בגמרא מכנים למגילת איכה "ספר קינות".
ראה בבא בתרא י"ד ע"ב סידרן של כתובים רות וספר תהלים ואיוב ומשלי קהלת שיר השירים וקינות דניאל ומגילת אסתר וכו'
ושם ט"ו ע"א ירמיה כתב ספרו וספר מלכים וקינות
וראה ברכות נ"ז ע"ב שלשה כתובים קטנים הם, הרואה שיר השירים בחלום וכו' קהלת וכו' קינות וכו'
ובמו"ק כ"ו ע"א אמרו ליה ליהויקים כתב ירמיה ספר קינות, אמר להו מה כתיב ביה, איכה ישבה בדד וכו'
ובחגיגה ה' ע"ב רבי הוה נקיט ספר קינות וקא קרי בגויה כי מטא להאי פסוקא השליך משמים ארץ וכו'

וראה ס' מגדים חדשים (וייס) חגיגה ה' ע"ב (עמ' קה-קו) שהאריך בזה.

[עושה חדשות]

אנצל את האשכול לבירור נקודה אחרת.
לפי מנהגינו (אשכנז) כל הקינות עוסקות רק באבילות עצמה, בקינה על הצער וההעדר, ואין (כמעט) זכר לבקשה ותפילה על הגאולה, ולא ענינים של תשובה ובקשת כפרה. ברצוני לברר האם כך זה לפי מנהגי כל העדות ובכל התקופות.

[איש_ספר]

כמובן איני יודע מה מנהג כל העדות, אבל אציין למנהג איטליה (נמצא בסידורים הנפוצים ע"ע היום הזה) לסיים בפיוטים שיש בהם נחמה. פיוטים אלה נאמרים כשהקהל עומד על רגליו. (והנה השערה בסגנון מקור ברוך... אולי מזה הגיע המנהג המוזר שעומדים אצלינו באלי ציון, שאין לו טעם וריח, אולי בעבר גם באשכנז סיימו בפיוטי נחמה ואמרו זאת בעמידה, ולבסוף נשמטו פיוטי הנחמה ונשארה העמידה בלבד...)
ויש לציין גם למנהג ספרד ותימן לומר פיוטי נחמה בשעת תפילת מנחה, וא"י מקורו וקדמותו.

[אליעזר בלוי]

גם בשער הכוונת מובא לומר פסוקי נחמה במנחה