- כריכה חום.jpg (723.39 KiB) נצפה 12131 פעמים
חכמות בחוץ תרונה
ספרי יסוד, ספרי היסוד של הספריה היהודית התורנית. כולל ספרי היסוד שבאו בדפוס משנת ר"ס (1500) אשר רוב בית ישראל נשען עליהם, והם מקרא משנה תלמוד ומפרשיהם, ספרי הלכה ראשונים ואחרונים, אמונה, קבלה וחסידות ספרי תפלה, דרושים מוסר ועוד. נעשה בעזהשי"ת ע"י האחים חיים סטפנסקי, בצלאל סטפנסקי. חמ"ד תשע"ט. עורך ראשי: חיים סטנפסקי. כתיבה: חיים סטפנסקי, הרב איתמר מצגר.
הספר שלפנינו, הוא סוגה חדשה בארון הספרים היהודי. דומה שלא נפריז אם נכנהו 'יצירה היסטורית', ולא רק משום היותו כולל פרק בן חמש מאות שנה (!) של תנובת הדפוס היהודי, פירות אילן רב פארות, עמוק שרשים ורחב ענפים.
את ייעודו, מתארים המחברים בהקדמה כספר שימוש ועזר 'לכל הבא בשערי קרית ספר, לדעת מה הם הספרים היסודיים בכל תחום ותחום בספריה התורנית, והיה אם ירצה אדם לקבץ 'אוצר ספרים' מספרי היסוד, תהיה בידו רשימה ערוכה ומסודרת', אכן בלא ספק, זהו שימוש אחד מתוך שימושים רבים ומגוונים שניתן להפיק מהספר שלפנינו, ולאו דוקא החשוב שבהם. על כך ועל עוד להלן:
הספר כולל שלושים ושתים שערים ובהם סקירה מקיפה ופרטנית של כל ענפי הספרות היהודית, מתנ"ך ומפרשיו; דפוסי המשנה ומפרשיה; תלמוד בבלי וספרות הראשונים והאחרונים שסביבו; ספרי פסיקה; ספרי מצוות; קבלה; מחשבת ישראל; חסידות; ספרי תפילה; מוסר ודרוש; ספרי חכמה ותכונה; דקדוק ומסורה; כללי התלמוד וספרי עזר; תולדות עם ישראל וספרי מקור. לצד שני נספחים, הראשון הכולל מיפוי יסודי של ספרי התפילה והתפלגות נוסחאותיהם, והשני על תלמוד בבלי מהדורת בומברג (כולל הוראות מומחשות כיצד להבחין בין המהדורות הדומות!).
עשירים אנו בספרות ביבליוגרפית, אך הספר שלפנינו הוא הרבה מעבר לכך. המחברים לא ביקשו להציג בהכרח את ההדפסות הראשונות מכל ספר וספר, אלא את היסודיות, לאמור אלו שיש לראות בהן 'אבות' לכל המהדורות הבאות אחריהן, ומאליו מובן שלרוב הן המהדורות השלימות והחשובות, שמשום כך זכו שהמהדורות הבאות יילכו בעקבותיהן. מידע שכזה, לא ניתן להפיק מעיון סתמי ברישומים ביבליוגרפים, עבודה שכזו הרי היא מלאכה וחכמה, חכמה הנרכשת מתוך עיון ודקדוק בדפוסים השונים, אבחנה ומיפוי השתלשלותן. חכמה זו, שהיא נחלת חוקרים ואנשי ספר מובהקים, חולקים עתה המחברים עם הקוראים, בשפה בהירה ובתצוגה מרחיבת דעת ומאירת עין.
בכל שער ושער, מפורטים הספרים היסודים מכל ענף וענף. כשתמונת הספר מוצגת לפני הקורא, ולצד זה הערות קצרות וממצות, על חשיבות ויחודיות אותה מהדורה, השפעתה על המהדורות הבאות אחריה, הוספות שיש בה ושנשמטו במהדורות אחרות וכן אבחנה בין שתי מהדורות של החיבור המשתלשלות מכתבי יד שונים: כך למשל ילמד הקורא כי ספר כל בו דפוס רימני רפ"ה (סטפנסקי ספרי יסוד מס' 246) אינו 'מהדורה שניה' של קודמו הנדפס באיטליה ר"נ, אלא גם הוא כ'מהדורה ראשונה', משום שהוא נדפס מכתב יד ולא מזה שקדם לו!; בדומה לזה ישכיל המעיין כי שערי דורא הנדפס בונציה ש"ח (סטפנסקי ספרי יסוד מס' 242) וקושטא שי"ג, שניהם נדפסו מכתבי יד שונים ומכאן שינויי הנוסח שבהם; לצד תיאור תורת הבית הקצר לרשב"א (סטפנסקי ספרי יסוד מס' 238) נרשם: 'לטור היה רק תורת הבית הקצר, ולב"י גם הארוך', ומה רבה התועלת מידיעה זו ללומד; בתיאור ספר בית שמואל, הפי' הנודע לשו"ע אעה"ז (סטפנסקי ספרי יסוד מס' 165) מציגים המחברים את מהדורת פיורדא תנ"ב, ומודיעים ללומד: 'מהדורה זו הינה מהדורה בתרא, מהדו"ק נדפסה בדיהרנפורט תמ"ט, ואין להשגיח במהדו"ק כי המחבר בעצמו שינה וגרע!'; בתיאור זוהר דפוס קרימונה שי"ט-ש"כ (סטפנסקי ספרי יסוד מס' 325) ימצא הקורא, כי מהדורה זו מכונה בספרי המקובלים ז"ג (=זוהר גדול) על שם גודלה. וכל אלה הרי הן דוגמאות מעטות בלבד לעושר המידע הניתן לקורא ביד נדיבה.
קשה שלא להפריז בחשיבותם של הערות אלו, הערות שהם פרי עיון של מי שהספרים עמדו לפניו ומתוך עיון ומשמוש בהם, עמד על ידיעות חשובות, כאלה שהתעלמו לעיתים ממי שתיאר את הספר מן הכתובים. אופייני לתיאור כזה הוא למשל זה הניתן בתיאור מדרש משלי ומדרש תהלים קושטא רע"ז (סטפנסקי ספרי יסוד מס' 131): 'מדרש משלי נדפס עם שער, מדרש שמואל נדפס בלא שער, התאריך מופיע רק בקולופון של מדרש שמואל ומכאן נראה שנדפסו יחדיו'.
בפתח כל שער הציגו המחברים סקירה קצרה וממצה על התפתחות והשתלשלות הדפסת החיבורים פרי אותו ענף. כך למשל בראש שער 'תורה נביאים וכתובים', מתוארת זהות המהדורה השלימה של ספרי תנ"ך ומפרשיו שעל פיה נדפסו מהדורות רבות ונוספות וכן המהדורה הראשונה שבה נתחלקו הספרים (שמואל א-ב מלכים א-ב וכו') ובה החלו לסמן את הספרים בחלוקת הפרקים הנוצרית; בשער 'תלמוד בבלי', ימצא הקורא תיאור מאלף וממצה על ראשית הדפסת התלמוד, באיזה תלמוד נקבע צורת הדף, אימתי נוספו החיבורים הנלווים לעמוד הגמ' ע"ע היום הזה; בראש שער ספרי הקבלה ילמד הקורא על ראשית הדפסת ספרי הקבלה, ומקומות התפשטותם, ועוד כיו"ב.
מלבד העבודה שנעשתה בקביעת 'ספרי היסוד' ובבחירת המהדורות השונות שהן - לדעתם של המחברים - הנבחרות והמשפיעות, ובנוסף להערות המחכימות הבאות לצד רישומי הדברים, הרי שאופן הצגת הדברים בחיבור, חשובה ומאלפת: תיאור הספרים כשהם מוצגים לפי תכנם וזמן חיבורם, פותח לקורא אופק רחב ללמוד על ההקשר המלא של החיבור בשדה היצירה התורנית, מיקומו וחשיבותו. נראה איפוא כי מכאן ולהבא ראוי שיתווסף בתוך כל רשימה ביבליוגרפית המבקשת לתאר כל ספר הכלול בחיבור זה, מיקומו ברשימה זו, על מנת לתת למתעניין הבנה מלאה יותר של החיבור ומקומו הרחב בארון הספרים היהודי.
בנוסף לכך, הצגת החיבורים באופן זה חשובה ללומד המבקש לעמוד על זמני הדפסת החיבורים, כך למשל המבקש לדעת את סדר הדפסת חידושי הרמב"ן על הש"ס (סטנפסקי ספרי יסוד מס' 50), הרי שבסקירה אחת מוצגים לפניו כל החיבורים לפי סדר הדפסתם. ירצה הלומד לדעת אימתי נדפס לראשונה הפירוש הנפוץ המלווה את כל ספרי הנ"ך בימינו, 'מצודת דוד ומצודת ציון' (סטנפסקי ספרי יסוד מס' 29), ימצא מיד פירוט מדוקדק אימתי נדפס כל חלק וחלק ומהו הדפוס הראשון הכולל הכל, וכן עזה"ד. כך מידע שהיה עליו ללקט ולצבור בעיון רב ומייגע ברישומים מורכבים, פרוש עתה לפניו כשמלה. ורבה התועלת בזה ללומדים, וידועים דברי התייר הגדול הרחיד"א אשר לימדנו להועיל במקומות הרבה, כאשר תפס על דברי חכמים שונים שהשיגו על קודמם שנשמט מהם דברי פלוני ופלמוני, ואילו היו בקיאים בסדר הדפסת החיבורים היו יודעים שאין כאן השגה, לפי שאותו חיבור לא נדפס בימיו של אותו חכם מושג.
זאת ועוד, העובדה כי למחברים היכרות ישירה ובלתי אמצעית עם הספרים אותם הם מתארים, היא הנותנת לספר את ערכו וצביונו המיוחד. כך למשל רק המכיר את החיבורים באמצעות לימודם, הוא שיכול להציג רשימה נבחרת של ספרי יסוד לכל מסכת ומסכת ("ספרי יסוד על מסכתות בודדות", עמ' 33 ואילך), רשימה ששום עיון בציונים ביבליוגרפים לא תוכל לספק. עבודה שכזו, מרוממת את הספר הרבה מעבר לרישום ביבליוגרפי ולמעלה מספר שימוש ועזר, והרי הוא ספר עיון ולימוד, מלא ענין.
כאמור, מלבד היעוד המקורי אותו הציבו המחברים, כזה היכול להגשים רק אדם בעל יכולת, הרי שחשיבותו של חיבור זה גדולה ללומד המבקש להכיר את התפתחות הספרות לענפיה, לחוקר המבקש לעמוד על השתלשלות הדפוסים, ובכלל לכל מי שהספרות היהודית קרובה לליבו ומעונין להיכנס להיכל הספר לפני ולפנים.
מעבר לשער מודיעים המחברים כי הספר שלפנינו הרי הוא מהדורה נסיונית ומבקשים את תרומת הקוראים ב'בירורים והערות', בלא ספק ניתן להשלים את הספר במקומות רבים, עבודה מקיפה שכזו אינה יכולה להיות חפה משגיאות, יש מקום אף לתהות על העקרונות שעמדו לפני המחברים בבחירת ספרים מסוימים כספרי יסוד והשמטת ספרים אחרים מרשימה זו, ועדין לפנינו יצירה כבירה ורבת חשיבות, ראשונה בתחומה ובסגנונה, כזו שמוקדם מלהעריך את השפעתה. דומה שמעתה לא יהיה ניתן עוד לתאר את הדפוס העברי לענפיו, בלא להזדקק לה.