יום הכיפורים - לשון רבים

[עשוי לנחת]

חידה: מדוע בלשון התורה (ויקרא כג, כז למשל) נקרא יום כיפור בלשון רבים "יום הכיפורים"? [מקור קדום יחסית]

[זקן ששכח]

כפרה לחיים, כפרה למתים.
כפרה לעברות שבין אדם למקום, כפרה לעברות שבין אדם לחברו.

וע"ע פרדס רמונים, שער כג פרק י.

[עשוי לנחת]

כפרה לחיים, כפרה למתים.
כפרה לעברות שבין אדם למקום, כפרה לעברות שבין אדם לחברו.

יפה מאוד, אך בקשתי מקור, הישנו?

וע"ע פרדס רמונים, שער כג פרק י.

עשית חיפוש, וזה מה שיצא? אולי תסביר לי מה הוא אומר?

[יאיר]

ומדוע נקראת מסכת סוכה בל' יחיד לעומת חג הסוכות בל' רבים ואילו מסכת פסחים בל' רבים לעומת חג הפסח שנאמר בל' יחיד?

[לייטנר]

.

[עשוי לנחת]

ואילו מסכת פסחים בל' רבים לעומת חג הפסח שנאמר בל' יחיד?

עי' תוס' ד"ה ערב פסחים בפסחים ד' צט ע"ב, ולתי' ראשון קושייתך קשה אכן, אך לתי' שני דקאי אפסח ראשון ופסח שני, יתכן שהמסכת נקראת פסחים כי מדברת על ב' פסחים; ראשון ושני, אך החג עצמו נקרא פסח כמובן.

[לייטנר]

.

[עשוי לנחת]

עשוי, יש לך עניין לעקוב אחרי הערותי?!

ב"ה זוכים לכוין, רק רוצים קצת להרחיב ולהוסיף מקורות וביאורים על דבה"ק.

[עשוי לנחת]

ביוכ"פ ראיתי ב"עבודת התפילה" בעמוד כג הערה ב שמביא מרש"ר הירש שכיפורים מורה על הרבה עבירות והרבה מיני עבירות שמתכפרים ביום זה. וכן מד"מ בשם מהרי"ו שנקט כיפורים לשון רבים לחיים ולמתים.
אך בעיקרון התכוונתי לריקאנטי ויקרא טז, יח שכתב שנקרא כפורים כי מיעוט כפורים שנים, כפרת כנסת ישראל של מעלה שנטמאת בעוונותיהן של ישראל, וכפרת ישראל שלמטה וכו' ע"כ.

[שיבר]

עוד על פי סוד עי' בפרע"ח שער יוה"כ פ"ה.

[אור עולם]

כפרה לחיים, כפרה למתים.
כפרה לעברות שבין אדם למקום, כפרה לעברות שבין אדם לחברו.

יפה מאוד, אך בקשתי מקור, הישנו?

משנ"ב תרכ"א ס"ק י"ח בשם מהרי"ו.

[סדנא דארעא]

עוד טעמים בזה:
ע' זוה"ק אמור דף ק' ע"ב.
ע' פע"ח פ' ב'.
מילתא בטעמא, ח"ב סי' רכ"ו.

[בית צדיקים]

ידוע כפורים כמו חג הפורים