לענין כתב:שאלה זו הוכרעה מהמנהג המקובל. הסיבה שעושים בתשע עשר ולא מיד אחרי הנץ, זה כדי שההורים והסבים יוכלו לבוא. ובאמת גם יש הרבה שעושים בצהרים מטעמים דומים.
ברוך00 כתב:אחד שנולד לו בן, וההורים שלו נמצאים בחו"ל ולא יבואו לברית, אך הם מעונינים להשתתף מרחוק ולשמוע את הברית דרך הטלפון, הוא שואל אם הוא יעשה את הברית בשעה 9.00 10.00 בבוקר כנהוג, אז ההורים שלו יצטרכו לקום ב3 לפנות בוקר. האם ראוי שידחה את הברית לצהרים ואז הוא מפסיד את מעלת הזריזין, אבל מצד שני הוא מרויח כיבוד הורים שלא יצטרכו לקום מוקדם? או י"ל שאתה ואביך חייבים בכבודי ולכן עד כמה שיש מצות זריזין גם האבא חייב.
ברוך00 כתב:אחד שנולד לו בן, וההורים שלו נמצאים בחו"ל ולא יבואו לברית, אך הם מעונינים להשתתף מרחוק ולשמוע את הברית דרך הטלפון, הוא שואל אם הוא יעשה את הברית בשעה 9.00 10.00 בבוקר כנהוג, אז ההורים שלו יצטרכו לקום ב3 לפנות בוקר. האם ראוי שידחה את הברית לצהרים ואז הוא מפסיד את מעלת הזריזין, אבל מצד שני הוא מרויח כיבוד הורים שלא יצטרכו לקום מוקדם? או י"ל שאתה ואביך חייבים בכבודי ולכן עד כמה שיש מצות זריזין גם האבא חייב.
דרומי כתב:הדיון ידוע לענין ברית, מה עדיף האם 'זריזין מקדימין' ולעשות כמה שיותר מוקדם, או 'ברוב עם הדרת מלך' ולעשות כמה שיותר מאוחר.
אך כאן נתחדשה שאלה חדשה - כי השתתפות ההורים מרחוק לכאורה אינה מוסיפה ב'ברוב עם הדרת מלך', ואכן יש כאן מצות כיבוד הורים גרידא. וצ"ע.
[אם כי זכור לי במעומעם שיש אומרים שבברית מלכתחילה לא אומרים את הסברא של 'זריזין מקדימין', כי הגדר הוא שכל היום השמיני ראוי באותה מדה].
לענין כתב:שאלה זו הוכרעה מהמנהג המקובל. הסיבה שעושים בתשע עשר ולא מיד אחרי הנץ, זה כדי שההורים והסבים יוכלו לבוא. ובאמת גם יש הרבה שעושים בצהרים מטעמים דומים.
קראקובער כתב:יש ברייתא בריש פסחים: כל היום כשר למילה, אלא שזריזין מקדימין למצות, ואולי שמעת לגבי תפילין.
דרומי כתב:הדיון ידוע לענין ברית, מה עדיף האם 'זריזין מקדימין' ולעשות כמה שיותר מוקדם, או 'ברוב עם הדרת מלך' ולעשות כמה שיותר מאוחר.
לענין כתב:שאלה זו הוכרעה מהמנהג המקובל. הסיבה שעושים בתשע עשר ולא מיד אחרי הנץ, זה כדי שההורים והסבים יוכלו לבוא. ובאמת גם יש הרבה שעושים בצהרים מטעמים דומים.
קראקובער כתב:קראקובער כתב:יש ברייתא בריש פסחים: כל היום כשר למילה, אלא שזריזין מקדימין למצות, ואולי שמעת לגבי תפילין.
ותפילין הואיל ואתא לידן נימא בה מילתא, יש שרצו לומר היות ומצוותו כל היום וכל היום זמנו אין איסור לאכול לפני התפילין כמו לפני כל מצווה. (וכ"ש שאין דין זריזין מקדימין)
קראקובער כתב:קראקובער כתב:יש ברייתא בריש פסחים: כל היום כשר למילה, אלא שזריזין מקדימין למצות, ואולי שמעת לגבי תפילין.
ותפילין הואיל ואתא לידן נימא בה מילתא, יש שרצו לומר היות ומצוותו כל היום וכל היום זמנו אין איסור לאכול לפני התפילין כמו לפני כל מצווה. (וכ"ש שאין דין זריזין מקדימין)
סגי נהור כתב:קראקובער כתב:קראקובער כתב:יש ברייתא בריש פסחים: כל היום כשר למילה, אלא שזריזין מקדימין למצות, ואולי שמעת לגבי תפילין.
ותפילין הואיל ואתא לידן נימא בה מילתא, יש שרצו לומר היות ומצוותו כל היום וכל היום זמנו אין איסור לאכול לפני התפילין כמו לפני כל מצווה. (וכ"ש שאין דין זריזין מקדימין)
זריזין מקדימין מפורש לגבי תפילין בסי' כה ברמ"א במג"א ובשוע"ר שם.
עושה חדשות כתב:קראקובער כתב:קראקובער כתב:יש ברייתא בריש פסחים: כל היום כשר למילה, אלא שזריזין מקדימין למצות, ואולי שמעת לגבי תפילין.
ותפילין הואיל ואתא לידן נימא בה מילתא, יש שרצו לומר היות ומצוותו כל היום וכל היום זמנו אין איסור לאכול לפני התפילין כמו לפני כל מצווה. (וכ"ש שאין דין זריזין מקדימין)
נפק"מ לשינה ביום בתשעה באב קודם הנחת תפילין בתפילת מנחה. וכבר העירו בזה.
קראקובער כתב:סגי נהור כתב:קראקובער כתב:קראקובער כתב:יש ברייתא בריש פסחים: כל היום כשר למילה, אלא שזריזין מקדימין למצות, ואולי שמעת לגבי תפילין.
ותפילין הואיל ואתא לידן נימא בה מילתא, יש שרצו לומר היות ומצוותו כל היום וכל היום זמנו אין איסור לאכול לפני התפילין כמו לפני כל מצווה. (וכ"ש שאין דין זריזין מקדימין)
זריזין מקדימין מפורש לגבי תפילין בסי' כה ברמ"א במג"א ובשוע"ר שם.
במג"א אכן כתוב אבל איפה ראית ברמ"א ועוד במפורש?
טברייני כתב:לגוף הדיון:
נראה לי פשוט דכאו"א הוא מ"ע דאו' והיא קודמת ל'זריזין' שהיא רק מעלה במצווה, וי"א שהיא מדרבנן.
ברוך00 כתב:או י"ל שאתה ואביך חייבים בכבודי ולכן עד כמה שיש מצות זריזין גם האבא חייב.
הוה אמינא כתב:פשיטא כמ"ש הרב טברייני.
כי זריזין מקדימין עם כל מעלתו ואפי' חיובו, ושאין לדחות ברית משום טעם וסיבה, אינו אלא פרט מסוים של מעלה במצווה.
אבל כיבוד הורים זה עצמו מצוה דאורייתא.
מה גובר על מה?
ומה שנקטו כאן לעיל כמה כותבים שזה "בין אדם לחברו" או "דרכי שלום" - תמיהני איך אפשר לקרוא כך למ"ע דאורייתא של כיבוד הורים. לא יאומן!!
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 138 אורחים