◆ חיפוש מקור ◆

[נחלי אפרסמון]

מנהג לצבוע לסייד את הבית לאחר חצות בתשעה באב

עיי' כף החיים סי' תקנ"ט סוף ס"ק ע"ו (בשם ברכי יוסף) טעם שלא מיחו חכמים בנשים שנהגו אחר חצות לכבד את הבית ולתקן המטות וכיוצא, עיי"ש.
(והבו דלא לוסיף עליה).

ספר ברכי יוסף על או"ח - סימן תקנט
"שוב ראיתי בספר הכונות להאר"י זצ"ל (דף פט ע"ג) שהביא המנהג ונתן טעם למנהג כמשז"ל (איכ"ר ד,יד) דכשישראל ראו דבט' באב בערב הציתו אש בהיכל אמרו מזמור, ששפך חמתו על עצים ואבנים ושמחו שמחה גדולה, דאי לאו הכי לא היה ח"ו תקומה, ואז קבלו נחמה, המנהג הוא טוב ונכון. והאריך עוד. וכתב מרח"ו שם, דנראה לו ששמע טעם אחר מהרב זצ"ל, כי במנחת ט' באב נולד המשיח הנקרא מנחם כמשז"ל (ראה איכ"ר א,נא), עש"ב. ומצאתי כתוב דמזה הטעם לא מיחו חכמים על רבות בנות דאחר חצות מתעסקות בכל כחן לכבד הבית ולתקן המטות, וכיוצא מתקוני הבית, וזה מנהג קדום בערי איטאליא לנשים, ויען שדעתן קצרה וחלושי אמונה אדרבא חיזקו ידיהם לקבוע אמונת הגאולה ולא יתיאשו ח"ו"

[פרנצויז]

ועיין עוד בית יוסף סוף סי' תקנ"ד שכתב הכל בו שמנהג קדום שהנשים רוחצות ראשן מן המנחה ולמעלה ביום ט"ב וכו' וע"ז כתב הבית יוסף בחריפות ואני אומר כי המנהג ההוא נשתקע ולא נאמר וכו' עיי"ש.

[וונדרבר]

ספר ברכי יוסף על או"ח - סימן תקנט
"ומצאתי כתוב דמזה הטעם לא מיחו חכמים על רבות בנות דאחר חצות מתעסקות בכל כחן לכבד הבית ולתקן המטות, וכיוצא מתקוני הבית, וזה מנהג קדום בערי איטאליא לנשים, ויען שדעתן קצרה וחלושי אמונה אדרבא חיזקו ידיהם לקבוע אמונת הגאולה ולא יתיאשו ח"ו"

הג' הרב מרדכי אליהו זצ"ל היה לו כשרון מיוחד להמציא סיפורים כדי להמחיש דברים בצורה חיה, ראה בס' ומרדכי יושב בשער המלך עמ' 115, שמהמילים האלו שבברכי יוסף סיפר סיפור שלם.

ומרדכי יושב בשער המלך עמוד 115.jpg (79.04 KiB) נצפה 8651 פעמים

[שבענו מטובך]

בזכרוני שמובא באיזה מקום על ספרו של יש"ר מקנדיאה 'שמע שלמה' (ילקוט שמועות) שנאבד או נשרף.
מי יכול להשיב לי אבידתי ולהזכירני היכן כתוב כן?

[שברי לוחות]

בזכרוני שמובא באיזה מקום על ספרו של יש"ר מקנדיאה 'שמע שלמה' (ילקוט שמועות) שנאבד או נשרף.
מי יכול להשיב לי אבידתי ולהזכירני היכן כתוב כן?

בשם הגדולים לחיד"א ערך שמע שלמה

[פרנצויז]

בזכרוני שמובא באיזה מקום על ספרו של יש"ר מקנדיאה 'שמע שלמה' (ילקוט שמועות) שנאבד או נשרף.
מי יכול להשיב לי אבידתי ולהזכירני היכן כתוב כן?

בשם הגדולים לחיד"א ערך שמע שלמה

עיין שם הגדולים ערך אלים ושם כתוב ש"נאבד"

[שבענו מטובך]

ייש"כ של המשיבים.
אבל זכור לי במעורפל שמישהו העיד שהספר הזה היה תחת ידו ונשרף (או משהו אחר קרה לספר).

אולי ראיתי כך באוצה"ס לבן יעקב על ספר 'בשמת בת שלמה' ונתחלפו לי השניים.

[ישראליק]

על הפסוק (ויקרא כו, לו): "ורדף אתכם קול עלה נדף" יש וורט שזה קאי על הכתבי עת וחדשות שמפחידים הלבבות, איפה המקור?

[בקרו טלה]

על הפסוק (ויקרא כו, לו): "ורדף אותם קול עלה נדף" יש וורט שזה קאי על הכתבי עת וחדשות שמפחידים הלבבות, איפה המקור?

חיים ושלום - מונקאטש

חיים ושלום_עמוד_1.png (42.75 KiB) נצפה 8824 פעמים

חיים ושלום_עמוד_2.png (10.39 KiB) נצפה 8824 פעמים

[ובעצם המליצה עי' בשו"ת מהרי"א בתחילת התשובה, ובמכתבו של מהר"י אסאד משנת תרכא הובא בעלי זכרון]

[ישראליק]

על הפסוק (ויקרא כו, לו): "ורדף אותם קול עלה נדף" יש וורט שזה קאי על הכתבי עת וחדשות שמפחידים הלבבות, איפה המקור?

חיים ושלום - מונקאטש

חיים ושלום_עמוד_1.png

חיים ושלום_עמוד_2.png

[ובעצם המליצה עי' במכתבו של מהר"י אסאד משנת תרכא הובא בעלי זכרון]

תבורך בכל הברכות, תודה רבה!

[לב חיים]

מדרש רבה דברים פרשה ג' פסקה ו'
"ברוך תהיה מכל העמים א"ר חייא בר אבא אין שבחה של מטרונא בשעה שמתקלסת מקרובותיה אלא בשעה שמתקלסת מצרותיה לא יהיה בך עקר ועקרה סריסין ואילוניות אין לי אלא באדם מנין אף בבהמה דכתיב ובבהמתך הרי באדם ובבהמה מנין אף בארץ דכתיב (שמות כג) לא תהיה משכלה ועקרה בארצך הרי באדם ובבהמה ובארץ מנין אף באילן דכתיב (מלאכי ג) ולא תשכל לכם הגפן בשדה ד"א לא יהיה בך עקר ועקרה א"ר חנין בן לוי אמר הקב"ה לא תהא תפלתך עקרה אלא תהא עולה ועושה פירות ד"א א"ר יונתן לא יהיה בך עקר ועקרה מן התשובה מעשה ברבי יונתן שהיה מהלך אצל ניפולין של כותיים והיה רוכב על החמור והבהם עמו נתלוה להם כותי אחד הגיעו אצל הר גריזים אמר אותו כותי לרבי יונתן ר' מהו דין דהדין טורא קדיש א"ל רבי יונתן למה הוא קדיש אמר לו אותו הכותי שלא לקה במי המבול אמר ליה מנין לך א"ל לא כך כתיב (יחזקאל כג) בן אדם אמר לה את ארץ לא מטוהרה היא לא נושמה ביום זעם אמר לו רבי יונתן אם כן היה לו להקב"ה לומר לנח לעלות לשם [להר] ולא לעשות תיבה אמר לו לא עשה אלא לנסותו שתק ר' יונתן אמר לו הבהם תן לי רשות לומר לו דבר אחד אמר לו אמור אמר לו אותו הבהם אין ההר הזה תחת השמים אמר לו אותו הכותי אלא חוץ לשמים א"ל אין כתיב (בראשית ז) חמש עשרה אמה מלמעלה גברו המים ויכסו כל ההרים הגבוהים אשר תחת כל השמים מיד ירד רבי יונתן מן החמור והרכיבו ארבעה מילין וקרא עליו הפסוק הזה (ישעיה נד) וכל לשון תקום אתך למשפט תרשיעי הוי לא יהיה בך עקר ועקרה ובבהמתך מהו ובבהמתך ובבהמין שלך"
וראיתי במפרשים שהסבירו וכעת נעלם ממני היכן ראיתי זאת, שכוחו של אותו 'בהם' היה מכוחו של רבי יונתן עצמו. והביאור בזה, כמו שהזכרנו כמה פעמים מדברי רבותינו בש"ס ובמדרשים ובכמה מקומות, שבמקום שנמצא ה'צדיק' עובר ה'שפע', וכדברי הר"ן בדרשותיו (דרוש ב עמוד סו, ודרוש ח עמוד רצ ועמוד רצב ועמוד רצג ועמוד שז ועמוד שיא, וע"ש עמוד רצו). ההשפעה של ה'צדיק' 'אדם גדול' 'איש תורה', מי שהוא מגדולי הגדולים באמת, היא לכל הסובבים אותו. לכל אלו שנמצאים איתו, והכל בא מכוחו של אותו גדול שנמצאים סביבו. אשמח למי שימצא מקורו.

[ש. ספראי]

צריך את המיקום של הרעיון הנודע של ר' ישראל סלנטר על 'בחינה קלה' בתשובה. אני רק צריך לציין את מיקום הדברים בספרו. תודה רבה

[דרומי]

מנהג ישראל שביום יארצייט הולכים לקברו של המנוח וכו'.

אני מחפש מקורות שדנו בשאלה - האם יש טעם וענין בהליכה לקבר של בני משפחה של המנוח?

לדוגמא: לפלוני יש יארצייט ביום פלוני ומנוחתו כבוד באיראן. בנו רוצה ללכת לקברו ביום היארצייט, אולם הוא כמובן לא יכול לעשות זאת, ולכן הוא הולך לקבר של בן המנוח (כלומר, אחיו של האיש החי עמנו) הנמצא בארץ - כ'תחליף' לקברו של אביו.

או, לדוגמא, שהולך לקבר של אשת המנוח, כ'תחליף' לקברו של בעלה.

האם יש בכך טעם וענין כלשהו? אשמח לכל מקור.

[פרנצויז]

צריך את המיקום של הרעיון הנודע של ר' ישראל סלנטר על 'בחינה קלה' בתשובה. אני רק צריך לציין את מיקום הדברים בספרו. תודה רבה

ראה אור ישראל אגרת ז'
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... =53&hilite

[נחלי אפרסמון]

נשאלתי מגברא רבה האם יש מקור שאין עין הרע שולט בשבת.

[ישראל אליהו]

זכורני שהגר"א הדריך עדיפות בסדר הלימוד [משהו כזה], וכתב ללמוד שו"ע עם מג"א.
אשמח למראה מקום מדוייק.
בתודה.

[דרופתקי דאורייתא]

זכורני שהגר"א הדריך עדיפות בסדר הלימוד [משהו כזה], וכתב ללמוד שו"ע עם מג"א.
אשמח למראה מקום מדוייק.
בתודה.

במעשה רב אות ס כתוב שו"ע. לא נזכר מג"א.

[זאנגאלאך]

מנהג ישראל שביום יארצייט הולכים לקברו של המנוח וכו'.

אני מחפש מקורות שדנו בשאלה - האם יש טעם וענין בהליכה לקבר של בני משפחה של המנוח?

לדוגמא: לפלוני יש יארצייט ביום פלוני ומנוחתו כבוד באיראן. בנו רוצה ללכת לקברו ביום היארצייט, אולם הוא כמובן לא יכול לעשות זאת, ולכן הוא הולך לקבר של בן המנוח (כלומר, אחיו של האיש החי עמנו) הנמצא בארץ - כ'תחליף' לקברו של אביו.

או, לדוגמא, שהולך לקבר של אשת המנוח, כ'תחליף' לקברו של בעלה.

האם יש בכך טעם וענין כלשהו? אשמח לכל מקור.

יש בקב הישר בדומה לזה, שמי שרוצה ללך על קבר צדיק אחד ואינו יכול , יילך על קבר צדיק אחר. כי נשמות ישראל במקורן אחד, וממילא אף שכאן בארץ נפרדים, מ"מ מלמעלה הכל אחד (שמעתי)

[דרומי]

את זה ראיתי בקב הישר, אך הוא מדבר על הקשר הכללי בין כל ישראל.

השאלה שלי היא באופן יותר פרטי ומצומצם - האם יש ענין ללכת לציון הבן כשציון האב נמצא רחוק, ועד"ז ללכת לציון האשה כשציון בעלה נמצא רחוק וכיו"ב.

[תם מה הוא אומר]

אודה למי שישיב לי אבידתי,
דברי הרמב"ם על מעלת אנשי דור המדבר

[דרופתקי דאורייתא]

נתבקשתי לשאול כאן אם יש מי שמכיר מקור לסיפור המצו"ב (מצורף גם כקובץ, בעמוד 2 בצד שמאל, על הגר"א)

[עזריאל ברגר]

נתבקשתי לשאול כאן אם יש מי שמכיר מקור לסיפור המצו"ב (מצורף גם כקובץ, בעמוד 2 בצד שמאל, על הגר"א)

שמעתי את זה על צדיק אחר (כמדומני אדמו"ר מהר"ש מליובאוויטש), ואם היה ר' יהושע מונדשיין ע"ה בחיים - אולי היינו זוכים לעוד פרק בסדרת "סיפורים וגלגוליהם"....

[לב חיים]

נתבקשתי לשאול כאן אם יש מי שמכיר מקור לסיפור המצו"ב (מצורף גם כקובץ, בעמוד 2 בצד שמאל, על הגר"א)

עד שאתה שואל על סיפור זה, בדוק בעלון זה כמה מהמקורות אינם בנמצא.

[פרנצויז]

אודה למי שישיב לי אבידתי,
דברי הרמב"ם על מעלת אנשי דור המדבר

בשמונה פרקים להרמב"ם, סוף פרק רביעי: ... עם אנשים אשר הקטנה שבנשיהם היתה כיחזקאל בן בוזי ...

[תם מה הוא אומר]

אודה למי שישיב לי אבידתי,
דברי הרמב"ם על מעלת אנשי דור המדבר

בשמונה פרקים להרמב"ם, סוף פרק רביעי: ... עם אנשים אשר הקטנה שבנשיהם היתה כיחזקאל בן בוזי ...

יש"כ!

[פרנצויז]

שם הגדולים ח"ב מע' ר אות ז
"והמגיד אמר למרן ז"ל שבכל יום ילמוד מוסר. וכתב מהר"ח הכהן שעתה שזכינו לספר הקדוש ראשית חכמה בו יהגה תדיר".
ממה שאני מצאתי במגיד מישרים זה שמזהירו ללמוד מרגניתא דבי רב וברייתא דרפב"י וחוה"ל ועוד, אבל לא מצאתי שמזכיר בכללות ללמוד מוסר, והיכן הם הדברים?
ומה שכתב עוד בשם מהר"ח הכהן, גם זה לא מצאתי, אלא באור צדיקים כתב שהמגיד אמר ללמוד חוה"ל והאידנא ילמדו ר"ח.
וצ"ב

viewtopic.php?f=7&t=30792&start=2480#p561718
ראיתי כתוב שזה מהר"ח הכהן בעל טור וברקת ואין בידי לחפש בו.

באשכול אחר עסקו בזה
viewtopic.php?f=7&t=9581&p=569744#p569744
וראה עוד שם שהזכירו דבש לפי מערכת ת' אות מ"א, והקדמה ליוסף לחוק.

[פרנצויז]

אודה למי שישיב לי אבידתי,
דברי הרמב"ם על מעלת אנשי דור המדבר

בשמונה פרקים להרמב"ם, סוף פרק רביעי: ... עם אנשים אשר הקטנה שבנשיהם היתה כיחזקאל בן בוזי ...

דברי הרמב"ם האלו נתפרסמו מאוד ע"י בעל ס' הברית, ראה ס' הברית חלק א' מאמר כ' פרק כ'.
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 340&hilite
[וכן שם בפרק כ"ט]

דברי הרמב"ם הובאו גם בפירוש הרמב"ן על התורה פ' חוקת (במדבר כ' א', ד"ה החטא במשה ואהרן). [יש מהדורות שנקרא פסוק ח'].
וכן ראה ס' המספיק לעובדי ה' (לרבי אברהם בן הרמב"ם), פרק י' על הפרישות, (ירושלים תשל"ג), עמ' קכ"ז: "ואל תביא לי ראיה מדור המדבר מפני שהיו כולם דור יחיד ומיוחד, כמו אליהו ואלישע שהיו יחידים בדורם...".

[א_צאנזער]

לגבי רבי זירא אני זוכר בברכות מ"ו א'
ומחפש עוד דוגמאות

לגבי אביי חולין קל"ג א' לפירוש הרי"ף שם
ומחפש עוד דוגמאות

[א_צאנזער]

בתודה מראש

[חלמישצור]

אולי: "דאמר רב חייא בר אשי זימנין סגיאין הוה קאימנא קמיה דרב לתנויי פרקין בספרא דבי רב הוה מקדים וקא משי ידיה ובריך ומתני לן פרקין" (ברכות יא, ב).

[דרופתקי דאורייתא]

ב"ב ס:
מאי על ראש שמחתי, אמר רב יצחק זה אפר מקלה שבראש חתנים. ופירש מהרש"א בזה"ל, ואמר מאי על ראש שמחתי, והוא ענין שגזרו על עטרות חתנים וכלות, כדאמרינן סוף מסכת סוטה (מט.). ע"ש. דהיינו ירושלים דדהבא. ואמר אפר תחת פאר במקום תפילין, על שם שהתפילין הוא כתר תורה, כמ"ש בקדושין פרק האומר (סו.). ובחורבן הבית ניטל כבוד תורה כדאמרינן בסוטה. ע"ש.

והדברים מחודשים. גם מה שציין לסוטה, לא ידעתי מקורו, כי בסוטה שם אמרו שם כך על רע"ק ועל ר"ג הזקן, (ורש"י מסביר פירושים שונים אצל שניהם ע"ש), אבל שניהם זה לא זמן חורבן הבית, ר"ג הזקן קדם, ורע"ק היה גם אחרי החורבן.

[דרופתקי דאורייתא]

בגמרא סנהדרין קב. על ירבעם בן נבט, שא"ל הקב"ה שאני ואתה ובן ישי נטייל בג"ע, ועכ"ז סירב כי חפץ להיות בראש.

הידוע מי מרבותינו שפירש הטעם לסירובו [התמוה אחרי בקשה והבטחה כ"כ גדולה מהבורא ית"ש], לפי שחטא החטאת הרבים הוא מה שעיכב בידו.

בתודה מראש

[תורה מפוארת]

בגמרא סנהדרין קב. על ירבעם בן נבט, שא"ל הקב"ה שאני ואתה ובן ישי נטייל בג"ע, ועכ"ז סירב כי חפץ להיות בראש.

הידוע מי מרבותינו שפירש הטעם לסירובו [התמוה אחרי בקשה והבטחה כ"כ גדולה מהבורא ית"ש], לפי שחטא החטאת הרבים הוא מה שעיכב בידו.

בתודה מראש

יש פירוש מר' חיים שמואלביץ נמצא נראה לי בספר שיחות מוסר שלו שמביא רעיון זה. ושביקש לפתוח דרך תשובה לחוטא ומחטיא

[תורה מפוארת]

כתב האריז"ל בשער הגלגולים הקדמה לו: גם הרמב"ם ז"ל שחבר ספר היד הנקרא 'משנה תורה', והרמב"ן ז"ל, שורשם הוא בשתי פאות זעיר אנפין בדיקנא דיליה, בתקון האחד הנקרא א"ל, וכבר נתבאר אצלינו (פע"ח שער חזרת העמידה פ"ב) כי הפאה נקרא א"ל, והוא סוד 'אל שדי' שהוא בגימטריא משה, ולכן ב' הפוסקים האלה נקראו משה. אומנם הרמב"ם הוא מן פאה השמאלית ולכן לא זכה לידע חכמת הזוהר, אבל הרמב"ן ז"ל הוא מן פאה הימנית ולכן זכה אליה כנודע. ולפי שנודע, כי א"ל הנזכר הוא קוצין תקיפין אשר שם, שהיא בחינת המלכות, ושם מקור הדינים לפי שהם בחינת שערות וקוצין תקיפין, ועוד כי הם בחינת המלכות כנזכר, אשר עליהם נאמר (תהלים ז יב) 'ואל זועם בכל יום', ולכן אפילו הרב משה בן נחמני ז"ל [הרמב"ן] שהוא מפאה הימנית, לא זכה אל חכמה זו אלא בזקנותו, כנזכר בספרים (), כי בבחרותו לא היה מאמין בה, עד אשר רבו ר' עזריאל גרם לו שילמדהו, על ידי אותה הפעולה שעשה, שבא אצלו בקפיצת הדרך כנודע.
היכן זה?

[תורה מפוארת]

בגמרא סנהדרין קב. על ירבעם בן נבט, שא"ל הקב"ה שאני ואתה ובן ישי נטייל בג"ע, ועכ"ז סירב כי חפץ להיות בראש.

הידוע מי מרבותינו שפירש הטעם לסירובו [התמוה אחרי בקשה והבטחה כ"כ גדולה מהבורא ית"ש], לפי שחטא החטאת הרבים הוא מה שעיכב בידו.

בתודה מראש

יש פירוש מר' חיים שמואלביץ נמצא נראה לי בספר שיחות מוסר שלו שמביא רעיון זה. ושביקש לפתוח דרך תשובה לחוטא ומחטיא

ספר שיח שרפי קודש - חטא ועון
איתא (סנהד' פרק חלק) (דף קב) תפשו הקב"ה לירבעם בבגדו, וא"ל חזור בך, ואני ואתה ובן ישי נטייל בג"ע, א"ל מי בראש א"ל בן ישי בראש, א"ה לא בעינא, ואינו מובן כלל, דכיון שא"ל הקב"ה אתה ובן ישי ממילא הקדים לירבעם ולמה שאל מי בראש ולמה השיב הקב"ה בן ישי בראש ובשביל זה מנע לעשות תשובה והוא פלא ואמר הוא ז"ל הענין כי דהמע"ה חידש שהתשובה מועיל כמ"ש ודוד להורות תשובה עביד, וירבעם רצה לחדש יותר שגם לחוטא ומחטיא יועיל תשובה ע"כ חטא והחטיא, אמנם באמת אינו כן כי לזה אינו מועיל תשובה רק לירבעם עצמו הי' מועיל בשביל שבאמת חטא בשביל שרצה לחדש תשובה וע"כ אמר לו הקב"ה חזור בך ואני ואתה ובן ישי שבאמת הי' ירבעם קודם לבן ישי ושאל מי בראש הפירוש מי הועיל וחידש יותר אי אני או בן ישי באם ירבעם הועיל דאפילו חטא ומחטיא מועיל תשובה ממילא זה יותר גדול, מבן ישי שחידש שהתשובה מועיל, והשיב השי"ת בן ישי בראש דדוקא תשובה מועיל אבל לחטא ומחטיא אינו מועיל, רק לך לבד מועיל וכנ"ל וע"כ אמר לא בעינא והשליך נפשו מנגד ורצה לסיים את שלו ח"ו, והבן, (א"ה, שמעתי בשמו הק', ולמה באמת קיבל הקב"ה את החידוש של דהמע"ה שהתשובה מועיל, ולא החידוש של ירבעם הא גם הוא הי' כוונתו לשם שמים, ואמר החי' הרי"ם זצללה"ה, שדהמע"ה סיכן נפשו לבד, כדי להורות תשובה, זה יש בכח האדם, אבל ירבעם חטא, והחטיא, לסכן גם אחרים זה אין בכח האדם אף שהיתה כוונתו לשמים, כמדומה שזה נמצא בשם הרי"ם זצללה"ה בס' כלי חמדה מהרה"ג וכו' מוה"ר מאיר דן אבדק"ק אוסטראווע זצ"ל):
(החי' הרי"ם) :

[יקוב]

כתב האריז"ל בשער הגלגולים הקדמה לו: גם הרמב"ם ז"ל שחבר ספר היד הנקרא 'משנה תורה', והרמב"ן ז"ל, שורשם הוא בשתי פאות זעיר אנפין בדיקנא דיליה, בתקון האחד הנקרא א"ל, וכבר נתבאר אצלינו (פע"ח שער חזרת העמידה פ"ב) כי הפאה נקרא א"ל, והוא סוד 'אל שדי' שהוא בגימטריא משה, ולכן ב' הפוסקים האלה נקראו משה. אומנם הרמב"ם הוא מן פאה השמאלית ולכן לא זכה לידע חכמת הזוהר, אבל הרמב"ן ז"ל הוא מן פאה הימנית ולכן זכה אליה כנודע. ולפי שנודע, כי א"ל הנזכר הוא קוצין תקיפין אשר שם, שהיא בחינת המלכות, ושם מקור הדינים לפי שהם בחינת שערות וקוצין תקיפין, ועוד כי הם בחינת המלכות כנזכר, אשר עליהם נאמר (תהלים ז יב) 'ואל זועם בכל יום', ולכן אפילו הרב משה בן נחמני ז"ל [הרמב"ן] שהוא מפאה הימנית, לא זכה אל חכמה זו אלא בזקנותו, כנזכר בספרים (), כי בבחרותו לא היה מאמין בה, עד אשר רבו ר' עזריאל גרם לו שילמדהו, על ידי אותה הפעולה שעשה, שבא אצלו בקפיצת הדרך כנודע.
היכן זה?

ראה שלשלת הקבלה מצ"ב.

[סליחות]

היכן מצינו שימוש ב"אהל מועד" כלפי בית המקדש בירושלים ולא כלפי המשכן במדבר?

[מגופת חבית]

תלמוד בבלי מסכת עירובין דף ב עמוד א
ומקדש דאיקרי משכן דאי לא תימא הכי הא דאמר רב יהודה אמר שמואל שלמים ששחטן קודם פתיחת דלתות ההיכל פסולין שנאמר ושחטו פתח אהל מועד בזמן שפתוחין ולא בזמן שהן נעולים והא כי כתיב ההיא במשכן כתיב אלא אשכחן מקדש דאיקרי משכן

[תורה מפוארת]

ממי מקובל לצוטט את הידוע שישראל ר"ת יש שישים ריבוא אותיות לתורה, שהם כנגד שישים ריבוא נשמות ישראל?

[אליעזר בלוי]

היכן השו"ע הרב שאוסר לטלטל בשבת ברהר אפילו במקום שיש עירוב