במכלול (ליק קיז:) כתוב שבצורה הזו עה"פ סגולה, ונמשכו אחריו כל המדקדקים, וכך מקובל כיום. על פי בדיקה שערכתי בספר עמלים בתורה זילברמן (נמצא באוצר) צורה זו (לזכר-יחיד) לא מופיעה בתנ"ך (זולת התגר והתחל החסרים), וכנראה רד"ק למד זאת מפעל (עשה לך תיבת) נפעל (הראה אל אחאב - המקרה היחיד במקרא) פיעל (קוה, אולם ראה שופטים ט-כט שבסגול) והפעיל (הפלה חסדך, ויש רק שלשה מקרים נוספים) שלמרות שבהווה ועתיד עה"פ סגולה, בציווי היא צרויה.
בתפילת תחנון, ב'התרצה והתפיס', ברוב סידורי ימינו נדפס התרצֶה בסגול, וצורה זו עתיקת יומין היא: כ"ה אצל ר"א ור"ע מוילנא, רז"ה (סותר ד"ע ביסוד הניקוד דף נד ע"א), ריעב"ץ (במהדורה החדשה שינוהו), רוו"ה, ויעתר יצחק וכל הסידורים וסדרי הסליחות הישנים שראיתי (באוצה"ח, וגם בדקתי בסידור שנדפס באלטונא בשנת תקכה עם הסכמה מהריעב"ץ והוא בסגול), ואחריהם בסידור עבודת ישראל ואוצר התפילות, ומהם לסידורי ימינו. הרש"ס העיר מדברי הרד"ק שצ"ל בצירי, וכנראה שלפניו היה בסגול. בסידור מנטובה שנדפס ע"י ר"א בחור (תפד?) גם כן הוא בסגול, וכן מצאתי בסידור כת"י CUL Or. 1081 2.79, בסגול. (בתכלאל כת"י Strassbourg 4076 עם ניקוד בבלי הוא בצירי, אך נראה שכתה"י מאוחר, וכידוע הם הושפעו מהמדקדקים.) ב'מאגרים' של מפעל המילון ההיסטורי, בשיר 'עדה משירך חליו ועדיו' מר' יצחק אבן עזרא (כת"י JTS 8386; על פי הערה בכתב היד נמסרו השירים למעתיק מידי ר' יצחק אבן עזרא עצמו במרחשוון אתנ"ד, 1142), מופיעה בשורה 2 המילה 'והתרצה' בסגול.
פה (https://www.academia.edu/37673891/A_tri ... e_paradigm) יש דיון סביב גזרת ל"ה, ותוך דבריו הוא נותן הסבר לתופעה שבציווי עה"פ צרויה בשונה מהווה ועתיד. על פי דרכו יתכן שבהתפעל לא קרה השינוי הזה. שאלתי השטוחה בפני חכמי הפורום, אם כן, היא, האם יש לראות ב'התרצֶה' בסגול שריד לאי-ההבחה הקדומה בין צירי וסגול, או שמא יש דברים בגו וזהו הניקוד הנכון של הצורה הזו.