◆ חיפוש מקור ◆

[עזריאל ברגר]

ממי מקובל לצוטט את הידוע שישראל ר"ת יש שישים ריבוא אותיות לתורה, שהם כנגד שישים ריבוא נשמות ישראל?

viewtopic.php?f=17&t=31877

[עזריאל ברגר]

היכן השו"ע הרב שאוסר לטלטל בשבת ברהר אפילו במקום שיש עירוב

איני יודע אם כוונתך לסימן שמה סוף סעיף יא, שזו מחלוקת ראשונים מפורסמת,
או שמא התכוונת לכתוב ברה"י, וכוונתך להמבואר בסימן שג סעיף כג שכותב בסיום דבריו ש"כל אדם יש לו להחמיר על עצמו" שלא להניח דברים בכיסים בשבת אפילו בתוך הבית אם לא בעת הצורך, ומקורו למעלה בקודש בדברי המחבר בשו"ע שם סעיף יז.

[שגיא מזוז]

אני מחפש מאמר/ התייחסות (כמדומני שראיתי אתזה באחד מהמאמרים של הנשקה) לזה שמניין המצוות המופיע לפני תחילת ההלכות במשנה תורה אינו מדוקדק.
* אני לא מתכוון לספר מניין המצוות, אלא לזה שלפני תחילת כל מקבץ הלכות (הלכות אישות/ הלכות גירושין וכו') כתוב בקצרה איזה מצות כלולות בהלכות הבאות.

[250]

אני מחפש מאמר/ התייחסות (כמדומני שראיתי אתזה באחד מהמאמרים של הנשקה) לזה שמניין המצוות המופיע לפני תחילת ההלכות במשנה תורה אינו מדוקדק.
* אני לא מתכוון לספר מניין המצוות, אלא לזה שלפני תחילת כל מקבץ הלכות (הלכות אישות/ הלכות גירושין וכו') כתוב בקצרה איזה מצות כלולות בהלכות הבאות.

במה אינו מדוקדק, ולענ"ד אחר שהרמב"ם ע"ה עצמו כתב לזה קשה מאוד לומר שלא דקדק,
האם יש לך דוגמאות בבקשה?

[דרופתקי דאורייתא]

רמב"ם הל' תפילין פ"ד הכ"ה

קדושת תפילין קדושתן גדולה היא שכל זמן שהתפילין בראשו של אדם ועל זרועו הוא עניו וירא שמים....

מה מקור דברי הרמב"ם שתפילין מביאות לידי ענוה? [אני לא מדבר על יר"ש, שזה מברכות ל סע"ב, כמ"ש מהרצ"ח בברכות שם ועוד]

[לבי במערב]

מה מקור דברי הרמב"ם שתפילין מביאות לידי ענוה?

ראיתי מציינים (במדות הראי"ה ערך ענוה, הע' ז) לברכות ח, א. אך לפו"ר ל"מ זה שם.

[יוסף חיים אוהב ציון]

ראה כאן.

[סליחות]

מחפש מקור מחז"ל על זה שיש רחמים על נשים יותר מאנשים.
(זה יוצא מהשאלה ששאלנו בבית המדרש, אם יש לאדם פרוסת לחם ואיש ואישה רעבים לפניו באותו מצב בריאותי, האם יש קדימה לאישה או לא)

[לבי במערב]

הוריות יג, א:

מתני'. האיש קודם לאשה להחיות ולהשב אבדה, והאשה קודמת לאיש לכסות ולהוציא מבית השבי. בזמן ששניהם עומדים בקלקלה - האיש קודם לאשה:

טור יו"ד סי' רנא:

ומקדימין האשה לאיש, בין להאכילה בין לכסותה, מפני שמתביישת לשאול. וכן באו שניהם להשיא - מקדימין אותה להשיאה.

ובב"י על-אתר:

ומ"ש ומקדימין האשה לאיש בין להאכילה בין לכסותה וכו'. בפ' מציאת האשה (סז.): "ת"ר, יתום ויתומה שבאו להתפרנס - מפרנסין את היתומה, ואח"כ מפרנסין את היתום; מפני שהאיש דרכו לחזור, ואין אשה דרכה לחזור. יתום ויתומה שבאו לינשא - משיאין את היתומה, ואח"כ משיאין את היתום; מפני שבושתה של אשה מרובה משל איש". ומשמע, דפרנסה היינו בין מזון בין כסות - דטעמא דמפני שהאיש דרכו לחזור וכו' שייך בין במזון בין בכסות, וכן פסק הרמב"ם בפ"ח מהל' מתנות עניים. והא דתנן בסוף הוריות [דף יג.]: "האיש קודם לאשה - להחיות ולהשיב אבידה, והאשה קודמת לאיש - לכסותה ולהוציאה מבית השבי", צ"ל ד'להחיות' היינו להצילם אם הם טובעים בנהר וכיוצא, אבל אכילה לאו בכלל להחיות הוא, אלא דינה כדין הכסות; ותנא כסות וה"ה לאכילה - דחד טעמא הוא, כדאמרן. גרסינן בירושלמי דסוף הוריות, אהאי מתני' ד"האיש קודם לאשה להחיות" - "עד כדון כשהיה זה להחיות וזה להחיות, זה לכסות וזה להחיות [לפנינו: לכסות; ל. ב.]; זה להחיות וזה לכסות - נשמעינה מן הדא, דאמר ריב"ל "כסות אשת חבר קודמת לחיי ע"ה - מפני כבודו של חבר"; לא אמרו אלא כסות אשת חבר וחיי ע"ה [לפנינו: בחיי חבר, ומובן יותר; ל. ב.], אבל אם זה להחיות וזה לכסות - אותו שלהחיות קודם".

וב'פרישה' שם:

ומקדימין האשה לאיש (ואם שניהם טובעים בנהר, הצלת האיש קודם; וכן משמע סוף הוריות. ואם זה לכסות וזה להחיות - להחיות קודם; אשת חבר לכסות וחיי ע"ה - כסות אשת חבר קודם לחיי ע"ה, משום כבוד חבר. עכ"ל ב"י; עכ"ה) מפני שמתביישת לשאול. נראה, דר"ל אף אם בא גם האשה לפנינו לשאול - מ"מ מקדימין האשה, מפני שמתביישת לשאול ולילך עוד לגבאים אחרים. וכן משמע בגמרא:

שו"ע יו"ד סי' רנא ס"ח:

איש ואשה שבאו לשאול מזון, מקדימין אשה לאיש; וכן אם באו לשאול כסות. וכן אם באו יתום ויתומה לינשא - מקדימין להשיא היתומה.

ובש"ך על-אתר:

(יא) שבאו לשאול מזון כו'. והא דתנן בסוף הוריות: "האיש קודם לאשה להחיות ולהשיב אבידה והאשה קודמת לאיש לכסות כו'" - צריך לומר דלהחיות היינו להצילם אם הם טובעים בנהר וכה"ג, אבל אכילה לאו בכלל להחיות הוא אלא דינן כדין הכסות, ותנא כסות והוא הדין אכילה. עד כאן לשון בית יוסף, וכ"כ בספר באר שבע דכ"ב ע"ב:
(יב) מקדימין אשה כו'. מפני שדרך האיש לחזר על הפתחים, ואין דרך האשה בכך; ואפי' היא מחזרת עתה על הפתחים, מ"מ כיון שאין דרכה בכך - יש להקדימה, שלא תחזר על הפתחים. אי נמי, שמא תתבייש לחזר גם אצל אחרים. וכ"מ בפרישה:

[בקרו טלה]

מחפש מקור מחז"ל על זה שיש רחמים על נשים יותר מאנשים.

עי' מגדים חדשים שבת סו:

מגדים חדשים.png (34.86 KiB) נצפה 10256 פעמים

[סליחות]

מחפש מקור מחז"ל על זה שיש רחמים על נשים יותר מאנשים.

עי' מגדים חדשים שבת סו:

מגדים חדשים.png

יישר כוח!
אם כי לפי מציאות זמנינו לכאורה זה קשה להבין. הרי אם אדם רואה איש שאין לה מה לאכול ואישה שאין לה מה לאכול בדרך כלל העולם נוהג לרחם על האשה יותר.

[שמואל דוד]

ראיתי נפ״מ בנוגע בא במחתרת אצל אב ובתו. ועיין כרם אליעזר ראש השנה סימן לז. http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.as ... &pgnum=219

[סליחות]

ראיתי נפ״מ בנוגע בא במחתרת אצל אב ובתו. ועיין כרם אליעזר ראש השנה סימן לז. http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.as ... &pgnum=219

ייש"כ.

[סליחות]

גולומב כותב בתרגומנא (ד, עמוד רמ"ב) "ואבן גנא"ח לא הזכיר את הגאון וכתב כי בחיקו תשכב - בין זרועותיו".
חיפשתי את הדברים בספר השורשים ולא מצאתי. היכן הדברים נמצאים?

[צבי-שפייר]

שמעתי בשם גדול אחד בשם הגר"ש קלוגער זצ"ל, שהוא הדפיס ראשונה את שיחותיו וכו' שאמר ברבים היות ויש בהם כח הרבים, משא"כ חידושיו וכו', מאן יימר שהם אמת.
האם ידוע לאחד מן החברים אם יש איזה מקום שהגר"ש זצ"ל כותב את זה בפירוש. או שזה רק מפי השמועה?

[דרופתקי דאורייתא]

ראה כאן.

יש"כ

אבל זה כמובן לא מספיק...

שמעתי מגדול אחד כי כמדומה מקור דברי הרמב"ם במדרש, ומי ימצא הדברים?

[דרופתקי דאורייתא]

זכורני כי רש"י בברכות באיזה מקום מפרש בגמרא שמי שקם מאוחר אחר זמן תפלה, זה גורם לו צער,
וכעת נשכח ממני מקומו, יש היודע?

[מה שנכון נכון]

גולומב כותב בתרגומנא (ד, עמוד רמ"ב) "ואבן גנא"ח לא הזכיר את הגאון וכתב כי בחיקו תשכב - בין זרועותיו".
חיפשתי את הדברים בספר השורשים ולא מצאתי. היכן הדברים נמצאים?

ערך חיק עמ' 152: "ובחיקו תשכב - זרוע".

[ישראל אליהו]

ראיתי מישהו שכתב בשם החיד"א, שיש לפסוק כהמג"א, או לילך בתריה טובא.
האם יש מקור לזה בספרי החיד"א.
תודה לעונים

[מה שנכון נכון]

ראיתי מישהו שכתב בשם החיד"א, שיש לפסוק כהמג"א, או לילך בתריה טובא.
האם יש מקור לזה בספרי החיד"א.
תודה לעונים

ראה מנוחת שלום ח"ד עמ' כ.

[יוסף חיים אוהב ציון]

ושם הביא גם שמועה מהאדמ"ור מסטריקוב זצ"ל.

[יוסף חיים אוהב ציון]

זכורני כי רש"י בברכות באיזה מקום מפרש בגמרא שמי שקם מאוחר אחר זמן תפלה, זה גורם לו צער,
וכעת נשכח ממני מקומו, יש היודע?

אולי בענין של אותו אמורא ששאמר לבנו טפי לא תצערן?

[ישראל אליהו]

ראיתי מישהו שכתב בשם החיד"א, שיש לפסוק כהמג"א, או לילך בתריה טובא.
האם יש מקור לזה בספרי החיד"א.
תודה לעונים

ראה מנוחת שלום ח"ד עמ' כ.

יש"כ.
אבל אף הוא לא מצא כן בספרי החיד"א. ואני מחפש זאת.
האם יש פשר דבר? האם ניתן לומר שקיבל כן בשם החיד"א אשר ביקר בתוניס?
ולעצם הענין, אין נראה שכוונתו שממש קיבלנו הוראותיו, אלא דנגררין בתר סברתו.

[דרופתקי דאורייתא]

בשיחות ליל שב"ק למרן הגרש"א זצוק"ל, 'דרכי שמואל' ח"ג, פרשת ואתחנן שיחה א' דף רכד ע"ב, כתוב כך:

כתוב בתורה "ובחרת בחיים", שהשי"ת נתן לאדם בחירה לבחור בטוב או ח"ו להיפך, ומתחילת הבריאה הרע היה מחוץ לאדם ויכל להבחין שזהו רע, אבל אחר חטאו של אדה"ר נתרחבה הבחירה, שהרע כבר נמצא בתוך האדם וקשה להבחין בו, וזהו שנאמר והייתם כאלהים יודעי טוב ורע, וכמ"ש בנפש החיים (שער א) שהאדם במעשיו בונה עולמות ומחריבן, שניתן לאדם כח גדול ונורא, וכל אדם לפי כוחו והשגתו משפיע בעולמות, שהקב"ה נותן לנו הכל וזה תלוי בנו כמה אנחנו משקיעים בזה, והמשל בזה הוא נורא, כל אדם יכל לטעום בה טעם שרצה לפי השגתו במאכלים שהכיר לפני כן, (ואע"פ שאין שום משל שדומה לנמשל), כך כל אדם יכול לקבל לפי השגתו ולפי מעשיו, וכל הנהגת הבריאה תלויה בנו, ועיקר עבודתינו היא להחזיר להשי"ת את הבחירה, כמו שמובא בשם הגר"א, וגם לנו יש מושגים בזה, וכמו ביום הכיפורים שאין לנו בחירה, שאנו מוכרחים לצום, שלא יעלה על דעת שום אדם לא לצום ביום קדוש זה, כך צריכים בכל התורה והמצוות להגיע למצב של "מוכרחים", להחזיר את ה"בחירה" להשי"ת.

אשמח לכל הערה בעיקר הדברים הנ"ל,
ובפרט ובפרט למצוא מקור הדברים מהגר"א,
בתודה מראש

[לב חיים]

בשיחות ליל שב"ק למרן הגרש"א זצוק"ל, 'דרכי שמואל' ח"ג, פרשת ואתחנן שיחה א' דף רכד ע"ב, כתוב כך:

כתוב בתורה "ובחרת בחיים", שהשי"ת נתן לאדם בחירה לבחור בטוב או ח"ו להיפך, ומתחילת הבריאה הרע היה מחוץ לאדם ויכל להבחין שזהו רע, אבל אחר חטאו של אדה"ר נתרחבה הבחירה, שהרע כבר נמצא בתוך האדם וקשה להבחין בו, וזהו שנאמר והייתם כאלהים יודעי טוב ורע, וכמ"ש בנפש החיים (שער א) שהאדם במעשיו בונה עולמות ומחריבן, שניתן לאדם כח גדול ונורא, וכל אדם לפי כוחו והשגתו משפיע בעולמות, שהקב"ה נותן לנו הכל וזה תלוי בנו כמה אנחנו משקיעים בזה, והמשל בזה הוא נורא, כל אדם יכל לטעום בה טעם שרצה לפי השגתו במאכלים שהכיר לפני כן, (ואע"פ שאין שום משל שדומה לנמשל), כך כל אדם יכול לקבל לפי השגתו ולפי מעשיו, וכל הנהגת הבריאה תלויה בנו, ועיקר עבודתינו היא להחזיר להשי"ת את הבחירה, כמו שמובא בשם הגר"א, וגם לנו יש מושגים בזה, וכמו ביום הכיפורים שאין לנו בחירה, שאנו מוכרחים לצום, שלא יעלה על דעת שום אדם לא לצום ביום קדוש זה, כך צריכים בכל התורה והמצוות להגיע למצב של "מוכרחים", להחזיר את ה"בחירה" להשי"ת.

אשמח לכל הערה בעיקר הדברים הנ"ל,
ובפרט ובפרט למצוא מקור הדברים מהגר"א,
בתודה מראש

היצה"ר בפנים ובחוץ זה מהמכתב מאליהו.

[סליחות]

גולומב כותב בתרגומנא (ד, עמוד רמ"ב) "ואבן גנא"ח לא הזכיר את הגאון וכתב כי בחיקו תשכב - בין זרועותיו".
חיפשתי את הדברים בספר השורשים ולא מצאתי. היכן הדברים נמצאים?

ערך חיק עמ' 152: "ובחיקו תשכב - זרוע".

יישר כוח!
(שים להבדל בין הציטוט של גולומב למה שכתוב בפועל...)

[לב חיים]

גולומב כותב בתרגומנא (ד, עמוד רמ"ב) "ואבן גנא"ח לא הזכיר את הגאון וכתב כי בחיקו תשכב - בין זרועותיו".
חיפשתי את הדברים בספר השורשים ולא מצאתי. היכן הדברים נמצאים?

ערך חיק עמ' 152: "ובחיקו תשכב - זרוע".

יישר כוח!
(שים להבדל בין הציטוט של גולומב למה שכתוב בפועל...)

לגופו של ענין חיק אינו זרוע.
viewtopic.php?f=45&t=6252#p54621

[דרופתקי דאורייתא]

הברכה של הכהנים בא"י קאי גם על יושבי חו"ל שהם אנוסים לפי מנהגם שאין נ"כ אלא לפרקים,

מי מביא כזה דבר?

[לב חיים]

הברכה של הכהנים בא"י קאי גם על יושבי חו"ל שהם אנוסים לפי מנהגם שאין נ"כ אלא לפרקים,

מי מביא כזה דבר?

הא לך

[פרנצויז]

הברכה של הכהנים בא"י קאי גם על יושבי חו"ל שהם אנוסים לפי מנהגם שאין נ"כ אלא לפרקים,
מי מביא כזה דבר?

הא לך

ראה ס' חסד לאלפים (לרבי אליהו פנחס הכהן מריינא) סי' ו'
[נזכר בס' "בנוהג שבעולם" (מכון נתיב הברכה) עמ' ק"א, שהובא לעיל ע"י ר' לב חיים]
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?1 ... geid=P0014

[דרופתקי דאורייתא]

יש"כ!

הובא הנ"ל בפסקי תשובות סי' קכח אות נז, ושם הביא שכ"ה בס' הברכה המשולשת (פ"ה הערה כו) בשם מהר"ם חאגיז זצ"ל בס' אלה המצות (מצות נשיאת כפיים), וע' שערי הלכה ומנהג ח"א או"ח (סי' עה). עכ"ד.

[דרופתקי דאורייתא]

מאימתי מצינו "בימה" לס"ת
ומה דעת פוסקי דורינו וכו'
אם מישהו יוכל להפנות
ושכמ"ה

[תורה מפוארת]

מאימתי מצינו "בימה" לס"ת
ומה דעת פוסקי דורינו וכו'
אם מישהו יוכל להפנות
ושכמ"ה

אני חושב שהמקור הראשון זה המשנה בפ"ד דמגילה, וגם הגמ' בתענית שהיו מוציאין לרחובה של עיר.

[וונדרבר]

מאימתי מצינו "בימה" לס"ת
ומה דעת פוסקי דורינו וכו' אם מישהו יוכל להפנות ושכמ"ה

עיין בית יוסף או"ח סוף סי' נ"ה (י"ט)
ועיין ב"ח או"ח סי' קמ"ח שמבאר מהו ארון הקודש ומהי בימה

[דרופתקי דאורייתא]

מאימתי מצינו "בימה" לס"ת
ומה דעת פוסקי דורינו וכו' אם מישהו יוכל להפנות ושכמ"ה

עיין בית יוסף או"ח סוף סי' נ"ה (י"ט)
ועיין ב"ח או"ח סי' קמ"ח שמבאר מהו ארון הקודש ומהי בימה

אני שואל על המקובל כיום לקרותו "בימה"
היינו מקום שעליו קוראים בס"ת
האם צריך שיהיה גבוה מהקרקע?
[ע"פ המקובלים יש ענין של ו' או ז' מדרגות]

שמעתי שהגריש"א זצ"ל הקפיד על זה

אשמח למקורות בנושא

[עזריאל ברגר]

מאימתי מצינו "בימה" לס"ת
ומה דעת פוסקי דורינו וכו' אם מישהו יוכל להפנות ושכמ"ה

עיין בית יוסף או"ח סוף סי' נ"ה (י"ט)
ועיין ב"ח או"ח סי' קמ"ח שמבאר מהו ארון הקודש ומהי בימה

אני שואל על המקובל כיום לקרותו "בימה"
היינו מקום שעליו קוראים בס"ת
האם צריך שיהיה גבוה מהקרקע?
[ע"פ המקובלים יש ענין של ו' או ז' מדרגות]

שמעתי שהגריש"א זצ"ל הקפיד על זה

אשמח למקורות בנושא

זכור לי בדיונים על חיוב עמידת הקהל בשעת הקריאה, שכינו את הבימה בשם "אלממרא", שמא זה יעזור לך לחפש ולמצוא.

[וונדרבר]

אני שואל על המקובל כיום לקרותו "בימה"
היינו מקום שעליו קוראים בס"ת
האם צריך שיהיה גבוה מהקרקע?
[ע"פ המקובלים יש ענין של ו' או ז' מדרגות]
שמעתי שהגריש"א זצ"ל הקפיד על זה
אשמח למקורות בנושא

עיין כף החיים או"ח סי' ק"נ ס"ק מ"א
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 305&hilite

[דרופתקי דאורייתא]

האם ידוע מקור למשפט הבא?

לפי הקבלה בוודאי יש סודות גדולים בזה שדייקא יסתובב הכהן ויברך את הציבור לכיוון מערב.

[נהר שלום]

האם ידוע מקור למשפט הבא?

לפי הקבלה בוודאי יש סודות גדולים בזה שדייקא יסתובב הכהן ויברך את הציבור לכיוון מערב.

במשנ"ב (קכח, לז) מובא מחלוקת איך לעשות כשההיכל אינו במזרח, אולם לא ראיתי אם כתבו כלום ע"פ קבלה

[בברכה המשולשת]

נתבקשתי לברר:

מהיכן המימרא שכתובה לפחות בכמה מאחרוני הראשונים: ראוי היה יעקב אבינו שתנתן תורה על ידו?