איזה חלק בעכו נחשב חוץ לארץ לפי ר"ת?

[הוגה ומעיין]

מדבריך דאז נראה שאכן קו הגבול הוא רח' דוד רמז, שצמודה לו מסילת הרכבת.

והדברים מסתברים לפי המקובל להניח שגבולות עברו באותם מקומות שבהם עוברים בימינו כבישים, בדרכים שבשיפולי ההרים.

ולפ"ז כחצי מעכו של ימינו היא חו"ל, ובד"כ אלו השכונות היותר ותיקות. התרשמתי שרוב הציבור הדתי בעכו גר בחלק המזרחי, שלפי האמור הוא בא"י.

[איש_ספר]

קראתי לא מזמן מאמר מקיף מאד בסיני מאת יהודי בשם נאמן על עכו. אם אני זוכר נכון הוא משער שכיפי דעכו הם סלעים גדולים הממוקמים באיזה מקום על חוף עכו?

[איש_ספר]

מדבריך דאז נראה שאכן קו הגבול הוא רח' דוד רמז, שצמודה לו מסילת הרכבת.
ובד"כ אלו השכונות היותר ותיקות. התרשמתי שרוב הציבור הדתי בעכו גר בחלק המזרחי, שלפי האמור הוא בא"י.

יש בעכו "העתיקה" (חלק המערבי של העיר) מקום המשוער לבית מדרש של הרמח"ל. לא מה שקרוי היום בית כנסת הרמח"ל אלא איזה כנסיה בסמוך.

[קו ירוק]

קראתי לא מזמן מאמר מקיף מאד בסיני מאת יהודי בשם נאמן על עכו. אם אני זוכר נכון הוא משער שכיפי דעכו הם סלעים גדולים הממוקמים באיזה מקום על חוף עכו?

רש"י אומר כיפי=אלמוגים. אבל לא הבנתי בעניי, שהרי 'כיפי' אלו היו באמצע עכו ולא על הים.
וכך כמובן יקשה לומר שה סלעים על החוף.

כיפי בפשוטו אלו כיפות. ויש באדריכלות הרומית כיפה של טטרפילון בצומת רחובות,
אבל כיפות - לשון רבים, יכול בהחלט להתאים עם אמת מים. ואמת המים הטורקית מכברי לעכו היתה גם בזמן הרומי כמו בקיסריה. הצעתי הצעה שאלו הם ה'כיפי', אך ללא שום מקור ולא למעשה ולא להלכה.

[איש_ספר]

קראתי לא מזמן מאמר מקיף מאד בסיני מאת יהודי בשם נאמן על עכו. אם אני זוכר נכון הוא משער שכיפי דעכו הם סלעים גדולים הממוקמים באיזה מקום על חוף עכו?

רש"י אומר כיפי=אלמוגים. אבל לא הבנתי בעניי, שהרי 'כיפי' אלו היו באמצע עכו ולא על הים.
וכך כמובן יקשה לומר שה סלעים על החוף.

כיפי בפשוטו אלו כיפות. ויש באדריכלות הרומית כיפה של טטרפילון בצומת רחובות,
אבל כיפות - לשון רבים, יכול בהחלט להתאים עם אמת מים. ואמת המים הטורקית מכברי לעכו היתה גם בזמן הרומי כמו בקיסריה. הצעתי הצעה שאלו הם ה'כיפי', אך ללא שום מקור ולא למעשה ולא להלכה.

עיין הכל כאן

עכו.PDF

(2.17 MiB) הורד 190 פעמים

[קו ירוק]

תודה.
אם אחרי כל האריכות שבמאמר מגיעים לידיעה שבלאו הכי 'לא ברור'.. אם כן אינני יודע מה הכריחו שכיפי דעכו הם סלעים בצפונה, ועוד בכפר יסיף המרוחק מאוד מעכו ..
(מזכיר לי את הרצון להכליל את כל בקעת בית שאן בתחום הפטור ממעשרות, ואת הסתייגותו המוחלטת של האי"ש בחזונו, שהתבררה כחזון אמת - עם גילויה של כתובת הפסיפס בחו' פרווה).
לא יודע מה הוסיף לו לענין המדובר, הארכאולוג אליעזר שטרן, בנספח.

ככלל, זהו מאמר קלאסי (מעוות), מבית מדרשם ומחקרם של המזרחי, שאין בו שום טוב! (רק כמה סילופי הבנה בתלמוד כמו בענין מרחץ אפרודיטי..).
יש מאמרים שתוכם אכול קליפתם זרוק. מאמר זה - כולו זרוק.

[לבי במערב]

אציע לו לבינתיים מקום חילופי שדינו כחוץ לארץ.

יכול הבן יקיר לומר דעדיין ידי נדרך לא יצאת דהלא בנדרים הלך אחר לשון בני אדם וקרו חו"ל רק למה שנוסעים לשם באוירון גדול

ביכולתו מיהא להטיסו אילתה, ויוצא לכו"ע... (דהיא חו"ל לרוה"פ, ובאים שמה באוירון).