"גם הנביאים - נפסקה נבואתם בארץ נכריה".
האם אכן אי אפשר להתנבא בחוץ לארץ?
והרי האבות ומשה רבינו ויונה בנינוה, ויחזקאל גם כן בבבל (וכפי הנראה קבור שם עד היום) התנבאו בחו"ל.
במו"ק כה ע"א:
"היה היה דבר ה' אל יחזקאל בן בוזי הכהן בארץ כשדים"פתח עליה רבי אבא ראוי היה רבינו שתשרה עליו שכינה אלא שבבל גרמה ליה מתיב רב נחמן בר חסדא ואמרי לה רב חנן בר חסדא (יחזקאל א, ג) היה היה דבר ה' אל יחזקאל בן בוזי הכהן בארץ כשדים טפח ליה אבוה בסנדליה א"ל לאו אמינא לך לא תיטרוד עלמא מאי היה שהיה כבר
בפירוש רש"י:
שהיה כבר - כלומר ההיא שעתא הוה ולא יותר ויש אומרים שהיה כבר בארץ ישראל ששרתה עליו רוח הקודש.
וצ"ע כי משה רבנו ואהרן לא היו בארץ ישראל!
הכוזרי (מאמר ב, מובא גם באברבנאל גם בפירוש עה"ת וגם במשמיע ישועה) מפרש "בה או בעבורה"
ספר הכוזרי
אמר החבר: כן הכרם זה שאתם אומרים, שמצליח בו הכרם אילו לא היו נוטעים בו הגפנים ועובדים העבודה הראויה להם, לא היה עושה ענבים. והמעלה המיוחדת הראשונה היא לעם שהוא סגולה ולב כאשר זכרתי, ויש לארץ עזר בזה עם המעשים והתורות התלויות בה אשר הם כעבודה לכרם, אבל לא יתכן לסגולה הזאת להגיע אל הענין האלהי בבלעדי המקום הזה, כאשר לא יתכן שיצליח הכרם בבלעדי ההר הזה.
יג. אמר הכוזרי: ואיך הוא זה, וכבר נבאו מאדם הראשון ועד משה בארץ אחרת: אברהם באור כשדים, ואחר כן יחזקאל ודניאל בבבל, וירמיה במצרים.
יד. אמר החבר: כל מי שנתנבא לא נתנבא כי אם בה או בעבורה. הנה נתנבא אברהם כדי שיעבור בה, ויחזקאל ודניאל בעבורה, וכבר היו נמצאים בבית ראשון וראו בו השכינה אשר בהמצאה היה מגיע לנבואה כל המוכן לה מהסגולה.
כך או כך קשה לכאורה על פירוש רש"י והראב"ע וצ"ע.
אגב, הרמב"ם לא פסק את זה להלכה ויש כאן פלפולים מדוע: http://haoros.com/archive/index.asp?kov ... =6&haoro=3. לכאורה נראה שהוא חולק על רש"י והראב"ע.