טעמא דביטול כלי בכונס משקה.

[גם זו לטובה]

לכ' אין בזה טעם, ושמא הוי רק "שיעור" ובאמת הכוונה שיש חור גדול שמוציא יותר מהר את המים.

[כולל יונגערמאן]

זה ביטול כלי כי חסרון כזה בכלי מבטל כל שימוש אפשרי בו (אם לא שמייחדו לכלי המחזיק אוכל יבש כגון פירות גדולים שאז אכן הכלי בר שימוש)

ואם כוונתך למה לא בטל הכלי במוציא משקה ולמה דוקא בכונס משקה? התשובה על זה שבמוציא משקה עדיין יכולים להניח שבר כלי תחתיו שיקבל הטיפים הנופלים, ובכונס משקה זה כבר קשה למדי ודעת בני אדם רגילים לזורקו לבין הגרוטאות

[גם זו לטובה]

ואם כוונתך למה לא בטל הכלי במוציא משקה ולמה דוקא בכונס משקה? התשובה על זה שבמוציא משקה עדיין יכולים להניח שבר כלי תחתיו שיקבל הטיפים הנופלים, ובכונס משקה זה כבר קשה למדי ודעת בני אדם רגילים לזורקו לבין הגרוטאות

הוא אשר אמרתי אינו משום שכונס משקה אלא שיוצא יותר הרבה/מהר.

[קו ירוק]

הטעם/הנימוק הוא השיעור. מה ההתלבטות מעיקרא לא הבנתי.

[עושה חדשות]

אסביר.

לפי פשוטו, צורת הגדרת השיעור היא גם הטעם והסיבה של הדין. עד מתי יש לו חשיבות של כלי? כל זמן שאיננו כונס משקה, כי ברגע שהחור גדול יותר, כבר א"א להשתמש בו, כי הוא יכנוס משקה.

אבל הרב גזל"ט מצדד שאולי מה שמבטל את חשיבות הכלי זה רק העובדה שהוא מוציא משקה, (כי מה זה רלוונטי אם הוא כונס?), אבל לא מספיק מוציא קצת אלא זה תלוי בהוצאת הרבה, וכאן הגדירו את השיעור של החור לפי כניסת המשקה. אבל לעולם כניסת המשקה היא לא הסיבה לביטול שם כלי.

[קו ירוק]

גם כונס משקה יכול להיות ביטול כלי בגלל שיעורו, כגון שרוצה לקררו במים עכורים