אור החכמה כתב:ראה בספר הדר יעקב ח"ב למו"א הגרי"ח סופר שליט"א אמצע סימן כ"ב
אוהב עמו כתב:שמעתי פירוש בשם הגר"א שדברי התנא באבות אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס הוא רק באופן של ממש תנאי כפול, שאם לא יהיה לו פרס לא יעשה כן ולא כפשוטו שעושה ורצונו להרוויח פרס.
היכן נמצא פירוש זה? והאם מקורו הוא מהגר"א?
ייש"כ
חגי פאהן כתב:שלום וברכה. נתקלתי במשפט זה בספר חסידות. מהיכן הוא לקוח?
הנה בזוהר אמרו שבתהלות לאל עליון וכו' כדין נחית מלכא לקבלה וכו'
לבנון כתב:כתב בספר הכוונות (ח"א עמ' קפ, מהד' ברנדויין) וז"להנה בזוהר אמרו שבתהלות לאל עליון וכו' כדין נחית מלכא לקבלה וכו'
היכן נמצא מאמר זה בזוהר
יש"כ
פרנצויז כתב:לבנון כתב:כתב בספר הכוונות (ח"א עמ' קפ, מהד' ברנדויין) וז"להנה בזוהר אמרו שבתהלות לאל עליון וכו' כדין נחית מלכא לקבלה וכו'
היכן נמצא מאמר זה בזוהר
יש"כ
בענין מה שהובא בס' שער הכונות בשם הזה"ק כדין נחית מלכא לקבלה וכו', ראיתי שמזכירים זוהר תרומה דף קכח: (כנראה שהתוכן דומה, אך הלשון שונה)
לבנון כתב:פרנצויז כתב:לבנון כתב:כתב בספר הכוונות (ח"א עמ' קפ, מהד' ברנדויין) וז"להנה בזוהר אמרו שבתהלות לאל עליון וכו' כדין נחית מלכא לקבלה וכו'
היכן נמצא מאמר זה בזוהר
יש"כ
בענין מה שהובא בס' שער הכונות בשם הזה"ק כדין נחית מלכא לקבלה וכו', ראיתי שמזכירים זוהר תרומה דף קכח: (כנראה שהתוכן דומה, אך הלשון שונה)
יש"כ
כך גם ציינו שם בשער הכוונות בשולי הגליון, אבל מלשון הספר נראה שהוא מצטט זוהר.
פרנצויז כתב:לבנון כתב:פרנצויז כתב:לבנון כתב:כתב בספר הכוונות (ח"א עמ' קפ, מהד' ברנדויין) וז"להנה בזוהר אמרו שבתהלות לאל עליון וכו' כדין נחית מלכא לקבלה וכו'
היכן נמצא מאמר זה בזוהר
יש"כ
בענין מה שהובא בס' שער הכונות בשם הזה"ק כדין נחית מלכא לקבלה וכו', ראיתי שמזכירים זוהר תרומה דף קכח: (כנראה שהתוכן דומה, אך הלשון שונה)
יש"כ
כך גם ציינו שם בשער הכוונות בשולי הגליון, אבל מלשון הספר נראה שהוא מצטט זוהר.
האמת היא ששם בשער הכונות דף כ"ח ע"ב, כמה קטעים לפני כן, כתוב במפורש שהזוהר נמצא בפרשת ויקהל. (במהדורת ברנדויין הוא בעמ' הקודם).
ולכן נראה שהכוונה לזוהר ויקהל דף ר:, (אמנם שם לא כתוב במפורש "תהלות לא' עליון", אלא כתוב באופן כללי "כיון דמטו לגאל ישראל").
בוצינא כתב:מה המקור להאי דאמרי אינשי שעל דרך המוסר כאשר לזה קר ולזה חם מי שקר לו עדיף
בן_אליעזר כתב:ע"ד ההעדפה (או ה'חיוב'..) וכיו"ב להתפלל תפלתו בביהכ"נ (מאשר להתפלל בביתו), אפילו שבימים מסויימים (או: ימים שא"א לדעת מראש) לא יהי' שם מניין -- כי 'ביתי בית תפלה' וכיו"ב משאר הסיבות - אי'ה מקורו?
בן_אליעזר כתב:אשאל נא שאלה ע"ד מה ששמעתי בצעירותי (כנראה ע"י מורה איזשהו?) וטרם הספקתי לבררו לאמיתתו. תורף הדברים (באם אזכור במדוייק), הי' כך:
כמובן/כנהוג צריך המתפלל לשבת ב"יהי כבוד" שבפסוד"ז. אך באם לא עשה כן - הרי יצטרך לעמוד ב[קריאת שמע?] {אני לא זוכר במדוייק מה הי' ה"תפלה המקבילה", אך המכוון הי' קטע חושב בתפלה שבדר"כ יושבים, אך בהיות שעמד ב"יה"כ", הרי יצטרך לעמוד גם בתפלה השני'. אך על התפלה הראשונה, אזכור בבירור שהי' "יהי כבוד"}. ע"כ תורף הדברים שאמר לנו פעם בחשיבות הישיבה ב"יהי כבוד".
לא אמר הדברים בליווי איזשהו מראה-מקום או בשם רב מסויים וכיו"ב. וקיבלנו הדברים כפשוטם. וקשה לי לעקוב כעת אחרי מי אמרו וכו'.
ייתכן ש(ה"איום" או ההקפדה האמורה) אינו אלא כ"מסורת הגננות".. - ולהד"ם בזה בספרי ההלכה והפוסקים. או: ייתכן שיש אכן משהו בזה -- ואולי לוקה בפרטים עיקריים וכיו"ב. אך בכל אופן, אשמח להתייחסות בזה אם לקרב ואם לרחק, וכל המפרט והבאת המר"מ וכו' בעניין (או השערות למה אכן המכוון) -- ישובח.
בתודה מראש למסייעים.
בן_אליעזר כתב:אשאל נא שאלה ע"ד מה ששמעתי בצעירותי (כנראה ע"י מורה איזשהו?) וטרם הספקתי לבררו לאמיתתו. תורף הדברים (באם אזכור במדוייק), הי' כך:
כמובן/כנהוג צריך המתפלל לשבת ב"יהי כבוד" שבפסוד"ז. אך באם לא עשה כן - הרי יצטרך לעמוד ב[קריאת שמע?] {אני לא זוכר במדוייק מה הי' ה"תפלה המקבילה", אך המכוון הי' קטע חושב בתפלה שבדר"כ יושבים, אך בהיות שעמד ב"יה"כ", הרי יצטרך לעמוד גם בתפלה השני'. אך על התפלה הראשונה, אזכור בבירור שהי' "יהי כבוד"}. ע"כ תורף הדברים שאמר לנו פעם בחשיבות הישיבה ב"יהי כבוד".
בן_אליעזר כתב:כמובן/כנהוג צריך המתפלל לשבת ב"יהי כבוד" שבפסוד"ז
איקטורין כתב:סי' נא מ"ב ס"ק יח שבשבת נכון לעמוד בה' מלך
וונדרבר כתב:דרופתקי דאורייתא כתב:אני שואל על המקובל כיום לקרותו "בימה"
היינו מקום שעליו קוראים בס"ת
האם צריך שיהיה גבוה מהקרקע?
[ע"פ המקובלים יש ענין של ו' או ז' מדרגות]
שמעתי שהגריש"א זצ"ל הקפיד על זה
אשמח למקורות בנושא
עיין כף החיים או"ח סי' ק"נ ס"ק מ"א
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 305&hilite
הזהיר מאד כמה פעמים על ענין השיחה בינו לבין קונו, שכל אדם ידבר וישיח בינו לבין קונו, ויישב עצמו היטב מה הוא עושה בעולם הזה, וירחם על עצמו ויפרוש כפיו בתחנונים ופיוסים לבקש ולהתחנן מלפניו יתברך שיזכהו ברחמיו המרובים להתקרב לעבודתו יתברך, וישתדל להמציא לו טענות ובקשות על זה, וענין שיחה זו יהיה בלשון אשכנז שמדברים בו וכבר מבואר זאת בספרים הנדפסים (לקוטי תנינא, סימן כה).
אבל יותר מזה הרבה לדבר עמנו הרבה מאד בענין זה, כי מי שירגיל עצמו לנהוג הנהגה זו בכל יום על כל פנים שעה אחת, בודאי יזכה להתקרב אליו יתברך באמת. ואף אם לפעמים הוא רואה שמקיים הנהגה זו ימים ושנים ואף על פי כן עדיין לא זכה להתקרבות כראוי, אף על פי כן יחזק עצמו יותר ויותר, כי סוף כל סוף יועיל לו בודאי.
ואמר שדוד המלך עליו השלום יסד מזה ספר תהלים. ואמר שעיקר התבודדות של דוד המלך היה על מטתו, בעת ששכב על מטתו וכסה עצמו בסדין אז היה מדבר ומשיח כל לבו לפני השם יתברך, כמו שכתוב (תהלים ו, ז): "אשחה בכל לילה מטתי בדמעתי" וכו'. אשרי מי שירגיל עצמו לקיים הנהגה זו העולה על הכל:
ועיין בספר לקוטי תנינא בדף ל"ב (מסימן צג והלאה) ושים לבך לכל מה שנאמר שם בענין זה. ותרגיל עצמך לקיים הדברים הנאמרים שם, והשם יתברך יעזור בכל פעם שתזכה לפתוח פיך שתוכל לפרש שיחתך לפניו באמת:
ואמר רבנו זכרונו לברכה שאפלו הישיבה בעצמה שיושבין בחדר מיחד לבדו גם זה טוב מאד. ואף על פי כן אפלו אם אין זוכין שיהיה לו חדר מיחד אף על פי כן יכולין להתבודד ולדבר בינו לבין קונו. ואמר רבנו זכרונו לברכה שתחת הטלית הוא גם כן חדר מיחד, כי כשמשלשלין הטלית על עיניו יכולין לדבר בינו לבין קונו מה שרוצין. גם יכולין להתבודד ולפרש שיחתו כששוכב על מטתו ומכסה עצמו בהסדין כמבאר במקום אחר שכך נהג דוד המלך עליו השלום, שזהו בחינת: אשחה בכל לילה מטתי וכו' . גם יכולין לישב על הספר ויסברו אחרים שהוא לומד, והוא יכול לדבר בינו לבין קונו. ועוד יש לזה כמה תחבולות למי שחפץ באמת לנהג הנהגה זו של התבודדות העולה על הכל שהוא יסוד שרש הקדשה והטהרה והתשובה וכו' כמבאר כבר כמה פעמים . אבל טוב יותר להשתדל שיהיה לו חדר מיחד:
ישראליק כתב:שיחות הר"ן סימן ס"ח (וסימנך 'סח' - בינו לבין קונו...)הזהיר מאד כמה פעמים על ענין השיחה בינו לבין קונו, שכל אדם ידבר וישיח בינו לבין קונו, ויישב עצמו היטב מה הוא עושה בעולם הזה, וירחם על עצמו ויפרוש כפיו בתחנונים ופיוסים לבקש ולהתחנן מלפניו יתברך שיזכהו ברחמיו המרובים להתקרב לעבודתו יתברך, וישתדל להמציא לו טענות ובקשות על זה, וענין שיחה זו יהיה בלשון אשכנז שמדברים בו וכבר מבואר זאת בספרים הנדפסים (לקוטי תנינא, סימן כה).
אבל יותר מזה הרבה לדבר עמנו הרבה מאד בענין זה, כי מי שירגיל עצמו לנהוג הנהגה זו בכל יום על כל פנים שעה אחת, בודאי יזכה להתקרב אליו יתברך באמת. ואף אם לפעמים הוא רואה שמקיים הנהגה זו ימים ושנים ואף על פי כן עדיין לא זכה להתקרבות כראוי, אף על פי כן יחזק עצמו יותר ויותר, כי סוף כל סוף יועיל לו בודאי.
ואמר שדוד המלך עליו השלום יסד מזה ספר תהלים. ואמר שעיקר התבודדות של דוד המלך היה על מטתו, בעת ששכב על מטתו וכסה עצמו בסדין אז היה מדבר ומשיח כל לבו לפני השם יתברך, כמו שכתוב (תהלים ו, ז): "אשחה בכל לילה מטתי בדמעתי" וכו'. אשרי מי שירגיל עצמו לקיים הנהגה זו העולה על הכל:
ועיין בספר לקוטי תנינא בדף ל"ב (מסימן צג והלאה) ושים לבך לכל מה שנאמר שם בענין זה. ותרגיל עצמך לקיים הדברים הנאמרים שם, והשם יתברך יעזור בכל פעם שתזכה לפתוח פיך שתוכל לפרש שיחתך לפניו באמת:
ומענין לענין, שם סימן ער"ה:ואמר רבנו זכרונו לברכה שאפלו הישיבה בעצמה שיושבין בחדר מיחד לבדו גם זה טוב מאד. ואף על פי כן אפלו אם אין זוכין שיהיה לו חדר מיחד אף על פי כן יכולין להתבודד ולדבר בינו לבין קונו. ואמר רבנו זכרונו לברכה שתחת הטלית הוא גם כן חדר מיחד, כי כשמשלשלין הטלית על עיניו יכולין לדבר בינו לבין קונו מה שרוצין. גם יכולין להתבודד ולפרש שיחתו כששוכב על מטתו ומכסה עצמו בהסדין כמבאר במקום אחר שכך נהג דוד המלך עליו השלום, שזהו בחינת: אשחה בכל לילה מטתי וכו' . גם יכולין לישב על הספר ויסברו אחרים שהוא לומד, והוא יכול לדבר בינו לבין קונו. ועוד יש לזה כמה תחבולות למי שחפץ באמת לנהג הנהגה זו של התבודדות העולה על הכל שהוא יסוד שרש הקדשה והטהרה והתשובה וכו' כמבאר כבר כמה פעמים . אבל טוב יותר להשתדל שיהיה לו חדר מיחד:
צורבא מדרבנן כתב:ישראליק כתב:שיחות הר"ן סימן ס"ח (וסימנך 'סח' - בינו לבין קונו...)הזהיר מאד כמה פעמים על ענין השיחה בינו לבין קונו, שכל אדם ידבר וישיח בינו לבין קונו, ויישב עצמו היטב מה הוא עושה בעולם הזה, וירחם על עצמו ויפרוש כפיו בתחנונים ופיוסים לבקש ולהתחנן מלפניו יתברך שיזכהו ברחמיו המרובים להתקרב לעבודתו יתברך, וישתדל להמציא לו טענות ובקשות על זה, וענין שיחה זו יהיה בלשון אשכנז שמדברים בו וכבר מבואר זאת בספרים הנדפסים (לקוטי תנינא, סימן כה).
אבל יותר מזה הרבה לדבר עמנו הרבה מאד בענין זה, כי מי שירגיל עצמו לנהוג הנהגה זו בכל יום על כל פנים שעה אחת, בודאי יזכה להתקרב אליו יתברך באמת. ואף אם לפעמים הוא רואה שמקיים הנהגה זו ימים ושנים ואף על פי כן עדיין לא זכה להתקרבות כראוי, אף על פי כן יחזק עצמו יותר ויותר, כי סוף כל סוף יועיל לו בודאי.
ואמר שדוד המלך עליו השלום יסד מזה ספר תהלים. ואמר שעיקר התבודדות של דוד המלך היה על מטתו, בעת ששכב על מטתו וכסה עצמו בסדין אז היה מדבר ומשיח כל לבו לפני השם יתברך, כמו שכתוב (תהלים ו, ז): "אשחה בכל לילה מטתי בדמעתי" וכו'. אשרי מי שירגיל עצמו לקיים הנהגה זו העולה על הכל:
ועיין בספר לקוטי תנינא בדף ל"ב (מסימן צג והלאה) ושים לבך לכל מה שנאמר שם בענין זה. ותרגיל עצמך לקיים הדברים הנאמרים שם, והשם יתברך יעזור בכל פעם שתזכה לפתוח פיך שתוכל לפרש שיחתך לפניו באמת:
ומענין לענין, שם סימן ער"ה:ואמר רבנו זכרונו לברכה שאפלו הישיבה בעצמה שיושבין בחדר מיחד לבדו גם זה טוב מאד. ואף על פי כן אפלו אם אין זוכין שיהיה לו חדר מיחד אף על פי כן יכולין להתבודד ולדבר בינו לבין קונו. ואמר רבנו זכרונו לברכה שתחת הטלית הוא גם כן חדר מיחד, כי כשמשלשלין הטלית על עיניו יכולין לדבר בינו לבין קונו מה שרוצין. גם יכולין להתבודד ולפרש שיחתו כששוכב על מטתו ומכסה עצמו בהסדין כמבאר במקום אחר שכך נהג דוד המלך עליו השלום, שזהו בחינת: אשחה בכל לילה מטתי וכו' . גם יכולין לישב על הספר ויסברו אחרים שהוא לומד, והוא יכול לדבר בינו לבין קונו. ועוד יש לזה כמה תחבולות למי שחפץ באמת לנהג הנהגה זו של התבודדות העולה על הכל שהוא יסוד שרש הקדשה והטהרה והתשובה וכו' כמבאר כבר כמה פעמים . אבל טוב יותר להשתדל שיהיה לו חדר מיחד:
ישראליק - יישר כח ותודה רבה
עכ"פ במדרשי חז"ל לא נמצא לפי שעה
פלפלת בחכמה כתב:שמעתי פעם כי רבינו החוות דעת התגרש ג פעמים מחמת כי הוא מחמיר מאוד לענין בדיקות ביום הוסת דצריך שהבדיקה תישאר בכל היום ומובא בפתחי תשובה סימן קפד סקי״ז והיה קשה לעמוד בזה... הא םיש מקור לזה?
איקטורין כתב:היכן הוא החזו"א - שאף כשאין הראב"ד משיג על הרמב"ם זה לא בהכרח שהוא סובר כמוהו.
איקטורין כתב:נ.ב. אפשר בבקשה לסרוק זאת
בקרו טלה כתב:איקטורין כתב:נ.ב. אפשר בבקשה לסרוק זאת
איקטורין כתב: אפשר בבקשה גם מהמקור השני!
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 6 אורחים