הזכרת ר"ח בין השמשות

[עזריאל ברגר]

האם מי שאוכל בין-השמשות דכניסת/דמוצאי ר"ח - מזכיר ר"ח בברכה אחרונה?
בעל התניא בשולחן ערוך שלו סו"ס קפח כותב שמששקעה החמה נכנס ראש חודש, אבל:
א. "מששקעה החמה" אפשר לפרש גם צאת הכוכבים (כידוע המחלוקת לגבי נרות חנוכה).
ב. הוא מדבר על כניסת היום, ואולי יש הבדל בין כניסה ליציאה?

דעתי נוטה שעכ"פ במעין ג ראוי להזכיר, שאין בו חשש הזכרת ש"ש לבטלה.

[יושב ירושלים]

אם מזכירים ביום ל' שכל עצמו ספק ר"ח עאכ"ו שיזכירו בבין השמשות.

[עזריאל ברגר]

אם מזכירים ביום ל' שכל עצמו ספק ר"ח עאכ"ו שיזכירו בבין השמשות.

מסברא: יום ל' אינו ספק, אלא תקנה. כמו יוט"ש, אם לא יותר ממנו.

[יושב ירושלים]

אם מזכירים ביום ל' שכל עצמו ספק ר"ח עאכ"ו שיזכירו בבין השמשות.

מסברא: יום ל' אינו ספק, אלא תקנה. כמו יוט"ש, אם לא יותר ממנו.

בשבת [כג.] אמרו שיוט"ש נחשב ספק דדבריהם והטעם שמברכים עליו הוא כדי שלא יזלזלו בו.

[דורש טוב לעמו]

בפסקי תשובות קפח, יט כתב שמי שנטל ידיו בביה"ש לא יזכיר ר"ח בברהמ"ז.

[דרך ישרה]

ואם מתפלל מנחה בבין השמשות של מוצאי ראש חודש אומר יעלה ויבוא?
שאלתי את זה איזה רב והוא השיב: אם הוא יכול להתפלל מנחה אז הוא גם יכול לומר יעלה ויבוא.

[עזריאל ברגר]

בפסקי תשובות קפח, יט כתב שמי שנטל ידיו בביה"ש לא יזכיר ר"ח בברהמ"ז.

עיינתי בפסקי תשובות, ובא"א שמצוין שם, ולא מדובר שם על נידון דידן, אלא על מי שלא אכל כזית "עד שחשיכה", ובפרט הוא מברך ברכת המזון בלילה ממש.
אבל אמש אכלתי ובירכתי לפני צאת הכוכבים (לא יכולתי להמתין), ולכן אין דבריהם שם מועילים לשאלתי.

[עזריאל ברגר]

ואם מתפלל מנחה בבין השמשות של מוצאי ראש חודש אומר יעלה ויבוא?
שאלתי את זה איזה רב והוא השיב: אם הוא יכול להתפלל מנחה אז הוא גם יכול לומר יעלה ויבוא.

אלו דברים של טעם. ולכן קשה להכריע מזה לנדו"ד.

[כדכד]

לכאורה הצד שלא להזכיר אינו מצד הזכרת השם לבטלה שהרי מזכירו בדרך תפילה אלא מצד שאם היום מאינו ר"ח והוא מזכיר ר"ח נמצא דובר שקרים ולכן אין מובן לי החילוק בין ברהמ"ז למעין שלש. על גוף השאלה איני יודע להשיב למרות שלכאורה ממה שהביא הרב דרך ישרה שמי שמתפלל מנחה יכול להזכיר ר"ח הרי שגם מי שאינו מתפלל מנחה יכול להזכיר ר"ח אם ההוא יכול להתפלל מנחה.

[דרך ישרה]

ואם מתפלל מנחה בבין השמשות של מוצאי ראש חודש אומר יעלה ויבוא?
שאלתי את זה איזה רב והוא השיב: אם הוא יכול להתפלל מנחה אז הוא גם יכול לומר יעלה ויבוא.

אלו דברים של טעם. ולכן קשה להכריע מזה לנדו"ד.

יתכן שיש לחלק דתפילה היא דרבנן ולכן אפשר להקל, אבל 'שקר' הוא דאורייתא, ואיך יהיה כדובר שקרים.

[עזריאל ברגר]

ואם מתפלל מנחה בבין השמשות של מוצאי ראש חודש אומר יעלה ויבוא?
שאלתי את זה איזה רב והוא השיב: אם הוא יכול להתפלל מנחה אז הוא גם יכול לומר יעלה ויבוא.

אלו דברים של טעם. ולכן קשה להכריע מזה לנדו"ד.

יתכן שיש לחלק דתפילה היא דרבנן ולכן אפשר להקל, אבל 'שקר' הוא דאורייתא, ואיך יהיה כדובר שקרים.

ביעלה ויבוא שבתפילה אין דין "שקר"?!

[דרך ישרה]

ואם מתפלל מנחה בבין השמשות של מוצאי ראש חודש אומר יעלה ויבוא?
שאלתי את זה איזה רב והוא השיב: אם הוא יכול להתפלל מנחה אז הוא גם יכול לומר יעלה ויבוא.

אלו דברים של טעם. ולכן קשה להכריע מזה לנדו"ד.

יתכן שיש לחלק דתפילה היא דרבנן ולכן אפשר להקל, אבל 'שקר' הוא דאורייתא, ואיך יהיה כדובר שקרים.

ביעלה ויבוא שבתפילה אין דין "שקר"?!

זה בדיוק מה שהתכוונתי. לומר דאין ראיה מזה שיכול להתפלל מנחה לזה שיוכל לומר גם יעלה ויבוא.

[כדכד]

ברור שמי שמתפלל מנחה בבין השמשות של ר"ח אומר יעלה ויבוא
עד כמה שזכור לי היה לפני שנתים אשכול שעסק בנושא הזה

[שומע ומשמיע]

רבינו יונה ריש ברכות וכן בשנות אליהו להגר"א כתבו שזמן ערבית מתחיל מיד בשקיעה, ובעניותי לא מצאתי מי שיחלוק על זה [אלא שבמשנ"ב נראה לא כן וצ"ע].
ואם כן כמו שלדעת ר' יהודה מתפלל של ערב שבת בשבת כיון שהגיע זמן ערבית, הוא הדין לרבנן משהגיע זמן ערבית מתפלל של ר"ח.
[ואל תאמר שהוא דוקא לר' יהודה שמחשיב את הפלג כלילה, כי בשנו"א שם ביאר ששטעמו של ר' יהודה הוא מחמת שהסתיים זמן מנחה לשיטתו].
והנה כתב הגר"א [הלכות מילה] שקידוש והבדלה תלויים בפלוגתא דר' יהודה ורבנן כיון שהם שייכים לתפילה, ונראה מזה שכל הזכרות היום תלויות בזמן התפילה, וא"כ כ"ש יעלה ויבוא שהוא תפילה ממש.
וגם מי שאוכל לאחר השקיעה שבסוף ר"ח לא יאמר יעלה ויבוא.

[יושב ירושלים]

רבינו יונה ריש ברכות וכן בשנות אליהו להגר"א כתבו שזמן ערבית מתחיל מיד בשקיעה, ובעניותי לא מצאתי מי שיחלוק על זה [אלא שבמשנ"ב נראה לא כן וצ"ע].
ואם כן כמו שלדעת ר' יהודה מתפלל של ערב שבת בשבת כיון שהגיע זמן ערבית, הוא הדין לרבנן משהגיע זמן ערבית מתפלל של ר"ח.
[ואל תאמר שהוא דוקא לר' יהודה שמחשיב את הפלג כלילה, כי בשנו"א שם ביאר ששטעמו של ר' יהודה הוא מחמת שהסתיים זמן מנחה לשיטתו].
והנה כתב הגר"א [הלכות מילה] שקידוש והבדלה תלויים בפלוגתא דר' יהודה ורבנן כיון שהם שייכים לתפילה, ונראה מזה שכל הזכרות היום תלויות בזמן התפילה, וא"כ כ"ש יעלה ויבוא שהוא תפילה ממש.
וגם מי שאוכל לאחר השקיעה שבסוף ר"ח לא יאמר יעלה ויבוא.

והיוצא מהנ"ל: לדעת רבי יהודה האוכל בשבת אחר פלג המנחה אינו אומר 'רצה', והוא חידוש נפלא שלא שמעתו אוזן מעולם.

[שומע ומשמיע]

רבינו יונה ריש ברכות וכן בשנות אליהו להגר"א כתבו שזמן ערבית מתחיל מיד בשקיעה, ובעניותי לא מצאתי מי שיחלוק על זה [אלא שבמשנ"ב נראה לא כן וצ"ע].
ואם כן כמו שלדעת ר' יהודה מתפלל של ערב שבת בשבת כיון שהגיע זמן ערבית, הוא הדין לרבנן משהגיע זמן ערבית מתפלל של ר"ח.
[ואל תאמר שהוא דוקא לר' יהודה שמחשיב את הפלג כלילה, כי בשנו"א שם ביאר ששטעמו של ר' יהודה הוא מחמת שהסתיים זמן מנחה לשיטתו].
והנה כתב הגר"א [הלכות מילה] שקידוש והבדלה תלויים בפלוגתא דר' יהודה ורבנן כיון שהם שייכים לתפילה, ונראה מזה שכל הזכרות היום תלויות בזמן התפילה, וא"כ כ"ש יעלה ויבוא שהוא תפילה ממש.
וגם מי שאוכל לאחר השקיעה שבסוף ר"ח לא יאמר יעלה ויבוא.

והיוצא מהנ"ל: לדעת רבי יהודה האוכל בשבת אחר פלג המנחה אינו אומר 'רצה', והוא חידוש נפלא שלא שמעתו אוזן מעולם.

באמת חידוש נפלא, לא חשבתי על זה, והיה נראה לי מתחילה קושיא, אבל לאחרי כמה דקות שעכלתי את זה אני כבר מזדהה איתו.
כמובן שאין זה נפק"מ למעשה, כי 'דעביד כמר עביד', ולמי יש ענין לא לומר 'רצה'.

[יושב ירושלים]

רבינו יונה ריש ברכות וכן בשנות אליהו להגר"א כתבו שזמן ערבית מתחיל מיד בשקיעה, ובעניותי לא מצאתי מי שיחלוק על זה [אלא שבמשנ"ב נראה לא כן וצ"ע].
ואם כן כמו שלדעת ר' יהודה מתפלל של ערב שבת בשבת כיון שהגיע זמן ערבית, הוא הדין לרבנן משהגיע זמן ערבית מתפלל של ר"ח.
[ואל תאמר שהוא דוקא לר' יהודה שמחשיב את הפלג כלילה, כי בשנו"א שם ביאר ששטעמו של ר' יהודה הוא מחמת שהסתיים זמן מנחה לשיטתו].
והנה כתב הגר"א [הלכות מילה] שקידוש והבדלה תלויים בפלוגתא דר' יהודה ורבנן כיון שהם שייכים לתפילה, ונראה מזה שכל הזכרות היום תלויות בזמן התפילה, וא"כ כ"ש יעלה ויבוא שהוא תפילה ממש.
וגם מי שאוכל לאחר השקיעה שבסוף ר"ח לא יאמר יעלה ויבוא.

והיוצא מהנ"ל: לדעת רבי יהודה האוכל בשבת אחר פלג המנחה אינו אומר 'רצה', והוא חידוש נפלא שלא שמעתו אוזן מעולם.

באמת חידוש נפלא, לא חשבתי על זה, והיה נראה לי מתחילה קושיא, אבל לאחרי כמה דקות שעכלתי את זה אני כבר מזדהה איתו.
כמובן שאין זה נפק"מ למעשה, כי 'דעביד כמר עביד', ולמי יש ענין לא לומר 'רצה'.

פסקו הפוסקים שאין לעשות 'תרתי דסתרי' והנוהגים להתפלל ערבית קודם שקיעת החמה צריכים לנהוג כרבי יהודה גם בשאר הדברים.

[כדכד]

שאלתי מורה הוראה בר"ח שחל בערב שבת בקיץ וקבלנו שבת מוקדם - מה עם יעלה ויבוא של ר"ח בסעודה ענה לי למה לא תשאל גם על התפילה? אלא ברגע שקבלת שבת אז הוא שבת וכבר לא ר"ח בשום צד.
אני חושב שבמצבים כאלה מפלג המנחה או בבין השמשות /שהם מצבים מסופקים קצת יום וקצת לילה אז אפשר לעשותם כיום ואפשר לעשותם כלילה אך צריך לא לתפוס את החבל בשני קצותיו ולכן מי שמתפלל מנחה בביה"ש שלאחר ר"ח יאמר יעלה ויבוא כמו שאמר הרב הנזכר מוקדם יותר ומי שמתפלל ערבית בפלג המנחה או בין השמשות של ערב ר"ח גם יאמר יעלה ויבוא וכן על זה הדרך גם להיפך.
בנוגע לזמן מנחה עד הערב - השו"ע פסק שזה עד הערב היינו צה"כ וכ"כ הרבה ראשונים (לא יודע איזה) ויש שחששו לדעות ראשונים שיש לתפלל קודם השקיעה ולכן המשנ"ב כותב שעדיף להתפלל קודם שקיעה - אבל אם לא התפלל ברור שיכול וצריך להתפלל.

[שומע ומשמיע]

רבינו יונה ריש ברכות וכן בשנות אליהו להגר"א כתבו שזמן ערבית מתחיל מיד בשקיעה, ובעניותי לא מצאתי מי שיחלוק על זה [אלא שבמשנ"ב נראה לא כן וצ"ע].
ואם כן כמו שלדעת ר' יהודה מתפלל של ערב שבת בשבת כיון שהגיע זמן ערבית, הוא הדין לרבנן משהגיע זמן ערבית מתפלל של ר"ח.
[ואל תאמר שהוא דוקא לר' יהודה שמחשיב את הפלג כלילה, כי בשנו"א שם ביאר ששטעמו של ר' יהודה הוא מחמת שהסתיים זמן מנחה לשיטתו].
והנה כתב הגר"א [הלכות מילה] שקידוש והבדלה תלויים בפלוגתא דר' יהודה ורבנן כיון שהם שייכים לתפילה, ונראה מזה שכל הזכרות היום תלויות בזמן התפילה, וא"כ כ"ש יעלה ויבוא שהוא תפילה ממש.
וגם מי שאוכל לאחר השקיעה שבסוף ר"ח לא יאמר יעלה ויבוא.

והיוצא מהנ"ל: לדעת רבי יהודה האוכל בשבת אחר פלג המנחה אינו אומר 'רצה', והוא חידוש נפלא שלא שמעתו אוזן מעולם.

באמת חידוש נפלא, לא חשבתי על זה, והיה נראה לי מתחילה קושיא, אבל לאחרי כמה דקות שעכלתי את זה אני כבר מזדהה איתו.
כמובן שאין זה נפק"מ למעשה, כי 'דעביד כמר עביד', ולמי יש ענין לא לומר 'רצה'.

פסקו הפוסקים שאין לעשות 'תרתי דסתרי' והנוהגים להתפלל ערבית קודם שקיעת החמה צריכים לנהוג כרבי יהודה גם בשאר הדברים.

כל הדברים שהובאו בפוסקים שאין לעשותם המתפלל ערבית מוקדם מטעם תרתי דסתרי, דיברו הם על לעשות אותם
לאחר שהתפללו ערבית. אבל לפני שהתפללו אין סתירה גם אם עושה אותם לאחר הפלג כל שעושה אותם קודם ערבית. ובאמת לעניין זה כתבו הפוסקים שלאחר שהדליקה לא תתפלל מנחה.
כן מצינו לעניין: הנחת תפילין, הפסק טהרה, אבילות ישנה, הדלקת נרות חנוכה [לכתחילה], כתיבת גט, איסור מלאכה.
מלבד תפילת מנחה שעליה הזהירו שאין להתפלל גם מנחה וגם ערבית בפלג, גם אם מתפלל זה אחר זה.
והביאור לכאורה שבמנחה וערבית יש סתירה לא רק במעשים אלא בעצם הזמן, שהיות פלה"מ זמן מנחה סותר להיותו זמן מעריב. שכ"כ הגר"א בשנו"א, שהזמן של מעריב הוא שכמסתיים זמן מנחה.

[שומע ומשמיע]

אבל קידוש והבדלה והזכרת שבת אינם תלויים בערבית דוקא, שנאמר שאם אומר רצה אינו יכול אח"כ להתפלל מעריב, אלא בזמן תפילות שבת באופן כללי. ולכן כל שלא התפלל מעריב של חול, אין תרתי דסתרי במה שמזכיר 'רצה'.

ואפשר שזה הביאור בסתירת דברי הגר"א. שבהלכות מילה כתב שדוקא קידוש והבדלה נגררים אחרי מעריב, מחמת שהם תלוים בתפילה. ואילו לענין הפס"ט כתב שדוקא הנך משום שתלויים בשבת.
ואפשר שכוונתו אחת בשתי המקומות, שתלויים בזמן תפילות שבת.

[שומע ומשמיע]

בליל שב"ק שמעתי שיחה מהג"ר מאיר גריינמן.
ובין הדברים סיפר שפעם ישב עם אחיו הגרח"ג זצ"ל [להבחל"ח] בסעודה שלישית, וזימנו על כוס בבין השמשות. ושאל אותו אח"כ האם להזכיר שבת ב'מעין שלש' שעל הכוס, והרהר בדבר והשיב שאינו יודע.