אלול המרוצה

[חלמישצור]

אחינו הספרדים נהגו לכנות את חודש אלול "אלול המרוצה" והיינו המרוצה לרחמים או לתשובה. האם ידוע מהיכן נשתלשל המנהג?

ואולי הסוגיה כללית. ראיתי בספרים נהגו העם, עמ' מא, נתיבות המערב, עמ' קו, ועוד, שבהכרזת ר"ח בבתי הכנסת נהגו להוסיף לחודשים תארים, כגון אדר הנהדר, ניסן המעוטר, אייר זיו, סיון המכותר בכתר תורה שתתעלה, תמוז יהל [=יהפכו ה' לטובה], אב הרחמן. האם נכתב על כך?

[בריושמא]

אוסיף תמיהה:
אחינו הספרדים נהגו לציין 'עישור ראשון', 'עישור שני' לחודש, במקום לציין, לדוגמה, ח' בחודש או י"ב בחודש.
גם בפסקי דין נהגו כך.
מדוע?

[וונדרבר]

נהגו להוסיף לחודשים תארים, כגון אדר הנהדר, ניסן המעוטר, אייר זיו,

על חדש אייר, ראה מלכים א' ו,א: בחדש זו [=זיו] הוא החדש השני, ורש"י שם: בחדש זיו הוא אייר ..., וכן ראה גמ' ראש השנה דף י"א ע"א, ורש"י שם ד"ה בחדש זיו

[פרנצויז]

אוסיף תמיהה:
אחינו הספרדים נהגו לציין 'עישור ראשון', 'עישור שני' לחודש, במקום לציין, לדוגמה, ח' בחודש או י"ב בחודש.
גם בפסקי דין נהגו כך.
מדוע?

יש הרבה שנהגו לכתוב 'שליש ראשון' לחודש, 'שליש שני' (או 'אמצעי') לחודש וכד'.
לדוגמה בעל שדי חמד כותב "שליש ראשון לחדש טבת"
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?2 ... geid=P0040

הביטוי "שליש ראשון" וכו' נזכר בשו"ע גבי כתיבת שטר שלא זוכרים את היום המדוייק של קבלת קנין, ראה שו"ע חו"מ סי' מ"ג סעיף י"ט: "יש מי שאומר שאם זוכרים שקנו ממנו בתחלת תשרי או באמצעו או בסופו, יכתבו בשליש הראשון של חדש פלוני או באמצעו או בשליש אחרון".
[וראה מש"כ ע"ז בס' ארץ חיים (לגר"ח סתהון) עמ' 300,
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 303&hilite
שהאידנא יש נוהגים לכתוב בראשי תיבות דהיינו בש"א לחדש פלוני, ולא הועילו כלום בזה, כי ר"ת בש"א יתפרש בשליש אמצעי, ובשליש אחרון, ובשליש א' דהיינו שליש ראשון].

[דורשי יחודך]

אחינו הספרדים נהגו לכנות את חודש אלול "אלול המרוצה" והיינו המרוצה לרחמים או לתשובה. האם ידוע מהיכן נשתלשל המנהג?

ואולי הסוגיה כללית. ראיתי בספרים נהגו העם, עמ' מא, נתיבות המערב, עמ' קו, ועוד, שבהכרזת ר"ח בבתי הכנסת נהגו להוסיף לחודשים תארים, כגון אדר הנהדר, ניסן המעוטר, אייר זיו, סיון המכותר בכתר תורה שתתעלה, תמוז יהל [=יהפכו ה' לטובה], אב הרחמן. האם נכתב על כך?

מרתק הענין של הכרזת החודש. לא שמעתי עליו עד הנה. האם כתוב שם את התארים של כל החדשים? ואם כן מה הם?

[חלמישצור]

הבאתי את כינויי החודשים שמצאתי. זכור לי שהיה מי שהדגיש שרק החודשים הנ"ל זכו לתוספת, ותמה מדוע האחרים לא.

[פרנצויז]

הבאתי את כינויי החודשים שמצאתי. זכור לי שהיה מי שהדגיש שרק החודשים הנ"ל זכו לתוספת, ותמה מדוע האחרים לא.

בס' נתיבות המערב שם הדגיש שדוקא בחודשים הנ"ל, והטעם מפני חשיבותם, עיי"ש.

[חלמישצור]

הבאתי את כינויי החודשים שמצאתי. זכור לי שהיה מי שהדגיש שרק החודשים הנ"ל זכו לתוספת, ותמה מדוע האחרים לא.

בס' נתיבות המערב שם הדגיש שדוקא בחודשים הנ"ל, והטעם מפני חשיבותם, עיי"ש.

תודה. כתב שם הר"א ביטון "והטעם משום חשיבותם של החדשים הללו שיש בהם חגים וזמנים לששון, ואב לכבוד בית המקדש ואלול הוא ימי הרחמים והסליחות". אבל אם כך היכן הוא חודש כסלו שיש בו חנוכה, ומדוע ציינו את חודש אייר שאין בו חגים?

[כדכד]

באייר נבנה המקדש וחנוכה אינו רק בכסלו