עקביה כתב:הנצי"ב בפרשת השבוע (דברים יז טו) כותב שלהורדוס היה דין מלך.
וצ"ע טובא! מדוע ייחשב למלך, גם אם נתעלם מייחוסו המפוקפק, מ"מ הרי לא הומלך ע"י עם ישראל אלא ע"י הרומאים, ומה עושה אותו למלך ישראל?
תוס' (כתובות יז. ד"ה מלך) כתבו שאגריפס לא היה מלך גמור (ומה שקשה על כך מהסוגיה שם, עי' חידושי חת"ס שם), ובפשטות הורדוס ודאי לא עדיף עליו.
עזריאל ברגר כתב:בספר מלכים, לא ראיתי הבדל מהותי בין מי שהומלך ע"י נביא וע"י רוב ישראל, לבין מי שמרד במלך הקודם ומלך תחתיו.
ואוי"ל שאפילו לאבשלום היה דין מלך באותם ששה חודשים שמלך תחת אביו.
מלבב כתב:עקביה כתב:הנצי"ב בפרשת השבוע (דברים יז טו) כותב שלהורדוס היה דין מלך.
וצ"ע טובא! מדוע ייחשב למלך, גם אם נתעלם מייחוסו המפוקפק, מ"מ הרי לא הומלך ע"י עם ישראל אלא ע"י הרומאים, ומה עושה אותו למלך ישראל?
תוס' (כתובות יז. ד"ה מלך) כתבו שאגריפס לא היה מלך גמור (ומה שקשה על כך מהסוגיה שם, עי' חידושי חת"ס שם), ובפשטות הורדוס ודאי לא עדיף עליו.
מי אמר שדין מלך הוא רק כשהמלך ע"י רוב ישראל?
מלבב כתב:מי אמר שדין מלך הוא רק כשהמלך ע"י רוב ישראל?
בברכה המשולשת כתב:יעויין תוס' סנהדרין (באזור דף כא) ד"ה מלך מותר בו שהסתפקו בזה
חיים שאול כתב:הורדוס מינה את עצמו למלך עי׳ ב"ב ג׳ ב׳
עקביה כתב:מלבב כתב:מי אמר שדין מלך הוא רק כשהמלך ע"י רוב ישראל?
זו המשמעות הפשוטה של הכתוב:
דברים פרק יז, טו
שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ בּוֹ מִקֶּרֶב אַחֶיךָ תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ לֹא תוּכַל לָתֵת עָלֶיךָ אִישׁ נָכְרִי אֲשֶׁר לֹא אָחִיךָ הוּא.
מה שנותן לו דין מלך זו ההשׂמה של ישראל אותו עליהם.
עקביה כתב:בברכה המשולשת כתב:יעויין תוס' סנהדרין (באזור דף כא) ד"ה מלך מותר בו שהסתפקו בזה
מן הסתם כוונתך לזה:
תוספות מסכת סנהדרין דף כ עמוד ב
מלך מותר וכו' - תימה למה נענש אחאב על נבות כיון שלא רצה למכור לו כרמו ועוד דבפרק הכונס צאן לדיר (ב"ק דף ס:) קאמר דדוד שאל אם היה יכול להחליף גדישין של שעורין מישראל לתת בפני בהמתו וי"ל דבפרשת המלך כתיב (שמואל א ח) יקח ונתן לעבדיו ולא לעצמו ועוד י"ל דבחנם היה יכול ליקח אם היה רוצה אבל כשהיה שואל אחאב שימכרו לו חשב נבות שרשות בידו לומר לא אמכור ועי"ל דנענש לפי ששאל הכרם לעשות ע"ז דכתיב (מלכים א כא) והיה לי לגן ירק כמו המתקדשים והמטהרים אל הגנות (ישעיה סו) והנקדן תירץ דאינו מותר רק בשדות הרחוקים מן העיר דלא מעלי כל כך אבל כרם נבות היה אצל היכל אחאב בשומרון ועי"ל דדוקא בשדה מקנה אבל שדה אחוזה שירש מאבותיו לא כמו שהשיב נבות חלילה לי מתתי נחלת אבותי לך אי נמי דפרשת המלך לא נאמרה רק על המלך שנמלך על כל ישראל ויהודה ומאת המקום ואחאב לא מלך על יהודה וגם לא מלך מאת המקום.
בברכה המשולשת כתב:עזריאל ברגר כתב:בספר מלכים, לא ראיתי הבדל מהותי בין מי שהומלך ע"י נביא וע"י רוב ישראל, לבין מי שמרד במלך הקודם ומלך תחתיו.
ואוי"ל שאפילו לאבשלום היה דין מלך באותם ששה חודשים שמלך תחת אביו.
לגבי מלכי ישראל- זה ירושלמי שכוחם כמלכים היה מכוח הנבואה ומאחרי בית יהוא באילך היו כליסטים
לגבי אבשלום זה למיטב זכרוני דיון בירושלמי
מלבב כתב:עקביה כתב:מלבב כתב:מי אמר שדין מלך הוא רק כשהמלך ע"י רוב ישראל?
זו המשמעות הפשוטה של הכתוב:
דברים פרק יז, טו
שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ בּוֹ מִקֶּרֶב אַחֶיךָ תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ לֹא תוּכַל לָתֵת עָלֶיךָ אִישׁ נָכְרִי אֲשֶׁר לֹא אָחִיךָ הוּא.
מה שנותן לו דין מלך זו ההשׂמה של ישראל אותו עליהם.
הרמבם כותב שיש דינא דמלכותא גם במלכי ישראל ולא מחלקה באיזה ממלכי ישראל
מהפסוק אין ראיה שאין דין מלך בלי רוב ישראל, זה רק מצווה לשום מלך, אבל זה לא אומר שאם מלך מעצמו אין לו דין מלך.
גם במלך ע"פ נבואה יש תנאי שיצא טבען בעולם, אז יתכן שזה העיקר התנאי לדין מלך.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 81 אורחים