פרשת שופטים - פן ימות במלחמה

[עושה חדשות]

ראיתי נידון מענין אצל הגרח"ק שליט"א,
(על הראיה מסוכה יל"ד, אבל לכאו' פשיטא כך מסברא שאם נפל הבית או גרש את האשה אינו חוזר).
מצו"ב. אשמח להוספות.

טעמא דקרא להגרח''ק - בנה בית ומכרו.png (33.36 KiB) נצפה 1616 פעמים

[ביקורת תהיה]

אירש ולקחה, בנה וחנכו, נטע וחללו, אינו יוצא כל השנה מביתו כלל. מה פשר הדין הזה, והאם יש ל'שנה ראשונה' בבית משמעות נוספת מלבד הפטור מהמלחמה?

מתוך פרטי המצוות שמונה הרמב"ם בראש הלכות מלכים ומלחמותיהם:

לִהְיוֹת מְאָרֵס וּבוֹנֶה בִּנְיָן וְנוֹטֵעַ כֶּרֶם שְׂמֵחִים בְּקִנְיָנָם שָׁנָה תְּמִימָה, וּמַחֲזִירִין אוֹתָן מִן הַמִּלְחָמָה.

[ביקורת תהיה]

מה הטעם שפטרה תורה ממלחמת הרשות כל מי שבנה בית ולא חנכו ונטע כרם ולא חיללו ואירס אשה ולא לקחה?

משנה בפרק משוח מלחמה: רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר, 'הַיָּרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב' זֶהוּ הַמִּתְיָרֵא מִן הָעֲבֵרוֹת שֶׁבְּיָדוֹ, לְפִיכָךְ תָּלְתָה לוֹ הַתּוֹרָה אֶת כָּל אֵלּוּ שֶׁיַּחֲזֹר בִּגְלָלָן.
רש"י: לְפִיכָךְ - שֶׁ'הַיָּרֵא' זֶהוּ הַיָּרֵא מֵעֲבֵרוֹת, תָּלְתָה הַתּוֹרָה בָּנָה וְנָטַע וְאֵרַס לַחֲזֹר בִּגְלָלָן, כְּדֵי שֶׁיִּתְלֶה בְּכָךְ הַחֲזָרָה וְלֹא יִתְבַּיֵּשׁ לוֹמַר מֵעֲבֵרוֹת שֶׁבְּיָדוֹ הוּא יָרֵא וְחוֹזֵר:

[דרומי]

ןהביאו רש"י עה"ת, אך גם דעת רע"ק החולק. ועיין גם כאן

[עושה חדשות]

אגב, לש' הפס' בשופטים פ"ז -

וַיֹּאמֶר ה' אֶל גִּדְעוֹן רַב הָעָם אֲשֶׁר אִתָּךְ מִתִּתִּי אֶת מִדְיָן בְּיָדָם פֶּן יִתְפָּאֵר עָלַי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר יָדִי הוֹשִׁיעָה לִּי:
וְעַתָּה קְרָא נָא בְּאָזְנֵי הָעָם לֵאמֹר מִי יָרֵא וְחָרֵד יָשֹׁב וְיִצְפֹּר מֵהַר הַגִּלְעָד וַיָּשָׁב מִן הָעָם עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים נִשְׁאָרוּ:

האם יש ללמוד מכאן שענין החזרה מהמלחמה וכו' המצווה בתורה הוא "פן יתפאר"? (האם זה הובא בטעמי המצוות למיניהם?)

לכאורה שם זה בכלל היה מלחמת מצוה, ועל כורחנו שכל ההוראה הזאת היא הוראה מיוחדת בנבואה

אין מדובר שם במלחמה של כיבוש, אלא דלא ליתי עלייהו גויים. ותליא בפלוג', סוטה מד:

[בברכה המשולשת]

אגב, לש' הפס' בשופטים פ"ז -

וַיֹּאמֶר ה' אֶל גִּדְעוֹן רַב הָעָם אֲשֶׁר אִתָּךְ מִתִּתִּי אֶת מִדְיָן בְּיָדָם פֶּן יִתְפָּאֵר עָלַי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר יָדִי הוֹשִׁיעָה לִּי:
וְעַתָּה קְרָא נָא בְּאָזְנֵי הָעָם לֵאמֹר מִי יָרֵא וְחָרֵד יָשֹׁב וְיִצְפֹּר מֵהַר הַגִּלְעָד וַיָּשָׁב מִן הָעָם עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים נִשְׁאָרוּ:

האם יש ללמוד מכאן שענין החזרה מהמלחמה וכו' המצווה בתורה הוא "פן יתפאר"? (האם זה הובא בטעמי המצוות למיניהם?)

לכאורה שם זה בכלל היה מלחמת מצוה, ועל כורחנו שכל ההוראה הזאת היא הוראה מיוחדת בנבואה

אין מדובר שם במלחמה של כיבוש, אלא דלא ליתי עלייהו גויים. ותליא בפלוג', סוטה מד:

לכאורה כשזה בתוך גבולות ארץ ישראל מול גויים ימש"ו שכבר משעבדים אותם הוי בכלל כיבוש

[עושה חדשות]

ראיתי נידון מענין אצל הגרח"ק שליט"א,
(על הראיה מסוכה יל"ד, אבל לכאו' פשיטא כך מסברא שאם נפל הבית או גרש את האשה אינו חוזר).
מצו"ב. אשמח להוספות.

טעמא דקרא להגרח''ק - בנה בית ומכרו.png

מענין לענין, בשפ"א ליקוטים כ' "נסתפקתי אי גירש אשתו מיד אחר שקידשה ולא שהה עמה שנה וחזר וקידשה די"ל דשפיר מיקרי חדשה ואת"ל דהכי הוא יש להסתפק אי לצרף החדשים ששהה עמה קודם הגירושין או לחשוב שנה שלימה אחר קיחה שניה כיון דהוא בכלל חדשה".