בכל עשרות הערים שכבשו ישראל בכניסתם לארץ, תהליך שנמשך שבע שנים*, איננו שומעים כי חומותיהן של אותן ערים היוו מכשול כלפיהם, את כולן הם כבשו בהתקפת בזק ("פַּעַם אֶחָת"; יהושע י מב) בלא כל חשש ומורא מפני החומות שבודאי הקיפו רבות מהן . יוצאות מן הכלל הן שתי ערים: יריחו ולוז. חומותיה של יריחו תוארו כ'סגורה ומסוגרת' (יהושע ו א), תיאור שלא נאמר באף עיר נוספת; ואף הפלת חומותיה נתבצע בתהליך שלא חזר על עצמו - הקפת החומות במשך שבע ימים. משמע, שחריגה היתה יריחו בחומותיה משאר ערים; ואותו הדבר - בהקף קטן יותר - מצאנו בחומות לוז. כשבאו בני יוסף לכבוש את העיר לוז לא ידעו כיצד להכנס פנימה, משמע שחומותיה לא היו עבירות, והוצרכו לבקש מאדם שיצא את העיר: "הַרְאֵנוּ נָא אֶת מְבוֹא הָעִיר, וְעָשִׂינוּ עִמְּךָ חָסֶד" (שופטים א כד). הוא הראם והם פלשו לעיר וכבשוה. המקרא קיצר בעניינה של קושיה של חומת לוז, והמדרש השלימו:
למה נקרא שמה 'לוז'?... רבנין אמרין: מה לוז אין לה פה, כך לא היה אדם יכול לעמוד על פתחה שלעיר. אמר ר' סימון: לוז היה עומד על פתח העיר. ר' לעזר בר מרום משום ר' פינחס בר חמא: לוז היה עומד על פתח המערה, והיה הלוז חלול, ונכנסים דרך הלוז למערה, ודרך המערה לעיר, הדא הוא דכתיב (שופטים א כד-כה): 'ויראו השומרים איש יוצא מן העיר, ויאמרו לו: הראנו נא את מבוא העיר ועשינו עמך חסד, ויראם את מבוא העיר, ויכו את העיר לפי חרב, ואת האיש ואת כל משפחתו שילחו' (בראשית רבה, סט ח).
יצאתי לנבור בספרים על קשר אפשרי בין יריחו ללוז, אם מישהו התייחס לדמיון שביניהם, ולא מצאתי מאומה.
מי שיש בידו מאומה, אנא אל ימנע בר ממני ואברכהו!