יערות דבש ב,ג;
אבל הענין כמ"ש חז"ל [שבת י ע"ב] כי שבת לא הודיע ה' לאומות העולם, ומתנה טובה נתן ה' לנו, כדכתיב לדעת כי אני ה' מקדשכם, והענין כי ודאי יודעים משבת, אבל כל מצוות עושים אומות העולם גם כן, זה בכה וזה בכה, אבל בכל העמים אין אחד שומר שבת, ואפילו האנשים שהיו מתחילה שומרים שבת, מסך ה' בקרבם רוח אחרת, שיסדו להסיר יום שבת ולשבות ביום ראשון, וכן ישמעאלים חתרו למצוא טעם בהעמדת יום שמשי בימי יהושע בן נון, ונתנו שביתה יום ששי תמורת שבת, על כל פנים לא ינוחו שום אומה ביום השבת, כאשר יסדו בתפלה, ולא נתתו לגויי ארצות ולא הנחלתו וכו', וזוהיא מתנה שנתן לנו ה', שלא ינוחו וישבתו בה שום אומה, כי אם עם קדוש לה' ישראלי.
מה כוונתו בקטע המסומן?