איש שלקח אשה וכשפו אותן שאין יכולין ליזקק יחדו ועסקו בשביל רפואה שנה או שנתים או שלש ולא הועיל להם עון להם שיהיו יחדיו.
צדיק אחד היה נוטה למות ובא אחד שנעשה לו כשפים לו ולאשתו שלא תהיה הרה וביקש כשילך לפני הקדוש ברוך הוא תחלה שיבקש לו שתהר ונדר לו ומת באותה שנה התירה הכשפים לו והרתה.
ישבב הסופר כתב:מנהג זה קדם להמצאת סיכת הביטחון?
מתעניין כתב:ובתרגום ירושלמי שם כתב כעין זה וסיים ארום כל דעבד אלין כפר בחיי עלמא דאתי.
סמיכות האזהרות הרחוקות מאד בענין ניתן לידרש, וכבר נדרש זה בתרגום יונתן
ערער בערבה כתב:בדע"ז מבעה"ת בפר' בראשית הובא תרגום ירושלמי הנ"ל, ומבואר שם שכוונת התרגום שלא יעגן אדם את ארוסתו אלא ימהר לישאנה. ולא מענין כשפים כלל.
קו ירוק כתב:בפרשת כי תצא (דב' כד ו) 'לא יחבל רחים ורכב כי נפש הוא חבל'.
ובתרגום יונתן: לא ימשכן גבר ריחיא וריכבא ארום צורכי דבהון מתעביד מזון לכל נפשא הוא ממשכן, ולא יהוי גבר אסר חתנין וכלין בחרשין ארום נפשא דעתיד למיפק מנהון הוא מחבל. וראה כתר יונתן: ולא יהיה איש אוסר חתנים וכלות בכישוף כי נפש שעתיד לצאת מהם הוא מחבל.
וכן בתרג' ירו' על הגליון (וגם בכת"י נאופיטי ב-3 הנוסחאות): לא תמשכנון ריחיא וריכביא ארום צורכי נפשא הוא ממשכן, ולא תהוון איסורי חתנין וכלין ארום כל דעבד אילין כפר בחיי עלמא דאתי.
האם היה מנהג כזה אצל המכשפות?
עוד ראיתי אחד שכתב שאסור לאסור בבית האסורים חתן שלא בא על כלתו. זה כבר להוציא הלכה למעשה מדרוש.
יש לכל דרשה זו שעל הפסוק - חבר בחז"ל, במקום אחר?
אוצר החכמה כתב:תראה את פירוש יונתן שם שטוען שהעוון הפלילי הזה מצוי בימיו.
קו ירוק כתב:מוכר אצל הספרדים. והיה מצוי כפה"נ אצל חכמי בבל.
חד ברנש כתב:ליהודה רצהבי יש מאמר יפה בעניין.
כולל יונגערמאן כתב:המיקום של הפסוק לא יחבול ריחים ורכב אכן צריך ביאור - ולכו"ע במשנה תורה המיקום זה לא בכדי
עץ הזית כתב:כולל יונגערמאן כתב:המיקום של הפסוק לא יחבול ריחים ורכב אכן צריך ביאור - ולכו"ע במשנה תורה המיקום זה לא בכדי
ובפרט שלפי הפרשיות שבידינו (על פי הרמב"ם על פי בן אשר) הם פרשה אחת.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 13 אורחים