מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

שופר מעובד האם כשר?

הלכות חג בחג, חקרי מנהג. מאמרים לעיון והורדה
שלח
הודעות: 1536
הצטרף: ד' אפריל 03, 2013 11:16 am

שופר מעובד האם כשר?

הודעהעל ידי שלח » ה' נובמבר 27, 2014 5:47 pm

שמעתי שאומרים שעד לפני כ200 שנה כל השופרות היו רגילים, ואז התחילו בגלל היופי לסדר להם צורה מעובדת, ונשאלת השאלה ,האם השופר כשר,כי זה שינוי מהשופר, ולכאורה כל השופרות בימינו הם מעובדים, האם ראוי לכתחילה להשתמש בשופר שאינו מעובד,אולי זה פוסל, האם יש התיחסות לדבר בפוסקי זמנינו?

בברכה המשולשת
הודעות: 14118
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: שופר מעובד האם כשר?

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ה' נובמבר 27, 2014 6:36 pm

יש על זה מאמר של הגר"י קאפח (שפוסל) וכמדומני שיש על זה תשובה של הגר"ד ליאור

שלח
הודעות: 1536
הצטרף: ד' אפריל 03, 2013 11:16 am

Re: שופר מעובד האם כשר?

הודעהעל ידי שלח » ה' נובמבר 27, 2014 6:48 pm

האם באמת כל השופרות היום מעובדים, ואז יהיה פסול גם בדיעבד ,והאם דיברו בזה גדולים להזהיר את הציבור?

בברכה המשולשת
הודעות: 14118
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: שופר מעובד האם כשר?

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ה' נובמבר 27, 2014 6:54 pm

יש היום הרבה שופרות תימניים לא מעובדים

שלח
הודעות: 1536
הצטרף: ד' אפריל 03, 2013 11:16 am

Re: שופר מעובד האם כשר?

הודעהעל ידי שלח » ה' נובמבר 27, 2014 6:59 pm

כן אבל ברוב בתי הכנסת זה לא שופר תימני

חובב_ספרים
הודעות: 1067
הצטרף: ד' אוקטובר 31, 2012 12:08 am

Re: שופר מעובד האם כשר?

הודעהעל ידי חובב_ספרים » ה' נובמבר 27, 2014 8:08 pm

יש תשובה במנחת יצחק על זה.

עושה חדשות
הודעות: 12562
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: שופר מעובד האם כשר?

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' ספטמבר 30, 2016 12:59 am

-עי' כאן - http://www.bmgasaf.org.il/lesson.asp?id=14
http://www.kolshofar.co.il/site/about-s ... Shofar=248

-הגר"מ שפירא שליט"א (לרפו"ש בתושח"י) מקפיד בזה מאד.

-מי יכול לסכם בקצרה מה הנידון, ואיזה דרגה של עיבוד מכניסה את השופר לספיקות?

בברכה המשולשת
הודעות: 14118
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: שופר מעובד האם כשר?

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ו' ספטמבר 30, 2016 9:24 am

עושה חדשות כתב: -מי יכול לסכם בקצרה מה הנידון, ואיזה דרגה של עיבוד מכניסה את השופר לספיקות?


שוחחתי הזה השבוע עם מע"כ הגה"צ רבי עידוא אלבה שליט"א, מח"ס קול תרועה (העוסק גם בנושא זה), והוא אמר לי שהגר"י קאפח החמיר מאוד שכל עיבוד בצורה פוסל, אך אין זו דעת רוה"פ, ודעת הגה"צ שליט"א הנ"ל עצמו (וכן כתב בספרו) שרק שינוי צורה גדול פוסל (שלא ניכר הצורה הטבעית)

עושה חדשות
הודעות: 12562
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: שופר מעובד האם כשר?

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' אוגוסט 30, 2018 12:16 am

אם אפשר בבקשה להעלות את דברי הרב קאפח בענין זה כפי שצויין.

ואת ה'מנחת יצחק' אני מתנדב לצטט:

שו"ת מנחת יצחק חלק ח סימן נד
בנדון שופרות שמעקמין בידי אדם.
בס"ד, ירושלים יום ה' ל"ט למטמונים תשמ"א לפ"ק. אל כבוד ידי"נ הרב הגאון הגדול וכו' כש"ת מוהרא"ד הורביץ שליט"א חבר בית דינינו פעה"ק ת"ו. אחדשת"ה.
ע"ד אשר התעורר כת"ה בענין השופרות שעושין בא"י אשר לא ראה כזאת בחו"ל, דשם כל השופרות הם כמו שהיו בחייהם, וכאן מתקנים ומעקמין השופרות באופן שאצל הפה רחב קצת ונקל לנפוח בו, ואפי"ה מקום הרוחב יהי' למעלה כדין, ויש לעיין אם ל"ה בכלל דאינו כדרך העברתו המבואר (בר"ה כ"ז ע"ב), שפירש רש"י כדרך שהאיל מעבירו בראשו בבהמה מחיים עכת"ד.
הנה אפשר להביא ראי' מדברי הפמ"ג (או"ח תקפ"ו מ"ז סק"א וא"א סק"א) דאין בזה משום דל"ה כדרך העברתו, שדן שם אם יש שופר של איל כפוף ועשאו פשוט ושאר מינים והם כפופים הי מינייהו עדיף, וכתב דלפי"מ שהוכיח הטו"ז שם דכפוף הוא עיקר מצוה לכתחילה, אבל בשל איל רק מצוה מן המובחר כפוף עדיף עיין שם, ואם נאמר דאם משנה הכפופית לעקמו שתהא למעלה, הוי בכלל שלא כדרך העברתו, א"כ מכש"כ אם עושה כפוף פשוט דבודאי הוי שלא כדרך העברתו, לפי"ז לא רק משום דכפוף הוי מצוה לכתחילה, אלא אף בלתי זאת אינו יוצא משום דשינה צורתו מכפוף לפשוט.
ועוד ראיתי דפשיטא לי' כן בספר ערוך לנר (ר"ה כ"ו ע"ב בתוס' ד"ה של יעל), דכתבו שם התוס' וז"ל ור' לוי קאי כוותי' בגמ' דאמר מצוה של ר"ה ויוה"כ בכפופים דקסבר כמה דכפוף אינש טפי עדיף וכו' וכדר' אבוה בפ"ק /ראש השנה/ (ט"ז ע"א) למה תוקעין בשופר של איל כדי שאזכור לכם עקידת יצחק וכו' עכ"ל, וכתב הערוך לנר דצריך תרי טעמי, די"ל דאי משום זכירת עקידת יצחק הו"א דגם אם עשה השופר של איל פשוט ע"י מים חמין שפיר דמי, ואי משום דכייף לחוד גם של חי' או של תיש כפוף הוא עיין שם, הרי דס"ל דזולת משום זכות עקידת יצחק הו"א דגם אם עשה השופר של איל פשוט ע"י מים חמין שפיר דמי כנ"ל, ולא פסול משום דל"ה כדרך העברתו.
אכן ראיתי בספר תו"ח (פעסט) דפשיטא לי' לאידך גיסא, דהעיר על דברי המרדכי (ר"ה סי' תשי"א) שכתב וז"ל כל השופרות כשרים חוץ משל פרה, והיכא שלא מצא של איל מותר בשל יעל או בשל שעיר עזים ואינו יוצא אלא בכפוף עכ"ד, והיינו דס"ל כפוף לעיכובא, והקשה בספר תו"ח (סי' תקפ"ו אות ב'), דא"כ א"א שיהי' יוצא בשל יעל, דיעל פשוט הוא, וצריכים לתקוע דרך העברתו דוהעברתם כתיב עכ"ד, ורצ"ל דא"א לומר דכפפו ע"י מים רותחין, דא"כ ל"ה דרך העברתו, הרי פשיטא לי' דבכה"ג ל"ה דרך העברתו, וזה דלא כהפמ"ג והעל"נ הנ"ל, ולדידהו א"ש דברי המרדכי, ויש ראי' לכאורה מהמרדכי לדבריהם, אבל מדברי הפני יהושע שהביא שם בתו"ח (בר"ה כ"ו ע"ב ד"ה בתוס' ד"ה של יעל) מוכח דלא כדבריהם דכתב וז"ל מיהו בעיקר דברי התוס' למסקנתם הי' נ"ל דדוקא לענין כפופין לחוד הוא שכתבו דבדיעבד לא יצא כ"א בכפוף, אבל לענין יעל לא פסיקא להו דאפשר דמתרמי נמי של איל או אילה דכשבה נקיבה דהוי כפופין, ובזה נתיישב דלא מפשינן פלוגתא דהא דקתני במתני' דלעיל כל השופרות כשרין היינו מכל המינים ולא איירי בכפופין ופשוטין כלל עכ"ל, ובזה מיישב התו"ח דברי המרדכי הנ"ל, וא"כ שוב אין ראי' מהמרדכי לדברי הפנ"י והעל"נ, אבל יש ראי' להתו"ח דאם הי' כשר ע"י חמין לעשות כפופים, שוב ל"ה צריך לומר דאתרמי, דהרי פשיטא דע"י חמין אפשר לכפוף ולפשוט, ונראה דס"ל דע"י חמין הוי שלא כדרך העברתן ואין יוצא בהם.
אמנם אם לדין י"ל דאין הטעם הפסול בעושה פשוט כפוף, או להיפוך היכא דצריך פשוט, משום דהוי שלא כדרך העברתן אלא י"ל כמ"ש בספר יום תרועה, לפרש דברי רש"י במתני' (ד"ה של יעל פשוט), שכתב וז"ל מפרש טעמא בגמ' דמידי דתפלה בעי פשיטות, עכ"ל, דמה בעי רש"י בזה ללמדינו וכתב דרש"י עושה הצעה א' למה דרוצה לפרש כי יעל היא חי' שקורין וכו' ודלא כפי' הערוך שפירש יעל כשבה דרגיל להיות פשוט, משום דכיון דמידי דתפילה בעי פשטות, כל כמה דפשיט טפי עדיף, ושל יעל חי' יותר עדיף מקרן כשבה, דקרן יעל חי' דכולן פשוטים בין זכרים בין נקיבות, אבל קרן הכשבים של זכרים הם כפופים, וכשבה נקיבה נהי דרגיל להיות פשוט מ"מ כמה זמנין ראינו קרן כשבה כפוף, לכן מסתמא תקנו חכמים של יעל חי' דכולן פשוטים להורות סימן לדבר דמידי דתפילה בעי פשוטות וכו' עכ"ל, וממילא דהה"ד למ"ד דבעי כפוף, הסימן לדבר הוא מבהמה דהוי כפוף בכל פעם, ולפי"ז אפילו אם נאמר דאין חילוק בין כל המין פשוט, או אם יש באותן מין אף כפופים, מ"מ אותו דהוי פשוט למ"ד דבעי פשוט, או כפוף למ"ד דבעי כפוף הוי סימן טוב, אבל היכא דכל המין הוי כפוף למ"ד דבעי פשוט, וכן להיפוך למ"ד דבעי כפוף, אף דע"י רותחין יכול לשנות אין סימן לדבר כנ"ל, אבל משום דל"ה דרך העברתו אין פסול, וממילא הה"ד בנד"ד דנוטל ממין הכפוף, ורק מעקמו קצת כדי שיכול לתקוע בניקל יותר, י"ל דאין משום דל"ה דרך העברתו.
ובזה שוב אין ראי' ממש"כ כת"ה, דישנן פלפולים גדולים בראשונים דהא דאמר ר' לוי מצוה של ר"ה ויוה"כ בכפופין, אם זה רק למצוה בעלמא או לעיכובא, ולפי"מ שעושין פה לעקמו ולכופפו ברותחין, תמיד הי' זה העצה, א"כ למה כל אלו הפלפולים, דבקל אפשר לכופפו, וש"מ מזה דאולי לא נכון לעקם את השופר רק להניחו כמו שהי' בחיים וכמו שעושין בחו"ל עכ"ד, להנ"ל אין ראי' די"ל דהיכא דצריך לעקמו, שוב אין הסימן שתקנו חכמים כנ"ל.
אמנם לא מפני שאנו מדמין נעשה מעשה, ואף אין ללמוד כ"כ מהא דהפמ"ג והעל"נ, שהרי אינם עסוקים באותו ענין להלכה למעשה, רק כתבו כן ליישב איזה דיוק, וכנודע דשערי תירוצים לא ננעלו, וכמו כן התו"ח שם, וביותר דאין ראי' מעושה כפוף פשוט או להיפוך, דמשנה כל גידולו של השופר, שבזה כתב התו"ח דל"ה דרך העברתו, ובין אם מעקם קצת גידולו כבנד"ד, ונחזי אנן.
הנה בש"ס שם (ר"ה כ"ז ע"ב) איתא ת"ר ארוך וקצרו כשר וכו' גרדו בין מפנים ובין מבחוץ כשר, גרדו והעמידו על גלדו כשר וכו', הפכו ותקע בו לא יצא, אמר ר"פ לא תימא דהפכי' ככתונא אלא שהרחיב את הקצר וקיצר את הרחב מ"ט כדרב מתנה דאמר ר"מ והעברת דרך העברתו בעינן עכ"ל.
ובתוס' שם (ד"ה ארוך וקצרו כשר), כתבו איצטריך לאשמועינן דלא תימא דפסול משום דכתיב והעברת עכ"ל, וכ"כ בספר נחפה בכסף (חידושי הרא"ם שבה' שופר דקפ"ה ע"א), דהיינו טעמא דאיצטריך לאשמועינן הא דגרדו בין מפנים ובין מבחוץ, דל"ת דל"ה דרך העברתו עיין שם.
והנה ברא"ש שם על הא דאמר הפכו וכו' ל"ת דהפכו ככתונא וכו', הביא ב' פירושים, י"מ דה"ק לא תימא דהפכי' כי כתונא שהוא פסול, דהא פשיטא הוא, אלא אפילו הרחיב את הקצר וכו' פסול וכו', וי"מ דה"ק ל"ת דהפכי וכו' שכשר, דאע"פ שהפכו מ"מ הקצר עומד במקומו ודרך העברתו הוא, והרחב עומד במקומו ודרך העברתו הוא וכו', ירושלמי (ה"ז) הפכו מהו וכו' והיינו כל"ק דהפכי' כי כתונא פסול עכ"ל, ובש"ע פסק כל"ק כמבואר שם (סי' תקפ"ו), וע"ז כתב הרא"ם שם, לפרש מ"ש ארוך וקצרו, וגררו וכו' דכשר, מהפכו וכו', דאמרינן דרך העברתו בעינן וליכא, י"ל דמשמעות העברתו אינו אלא צמיחתו וכו', א"נ אפילו תמצא לומר דתעבירו דרך ברייתו, אין לפסול בגררו וכו', וכ"ז אינו אלא לפי הירושלמי שסובר הפכו (ככתונא) פסול, אבל לשאר המפרשים וכו', צ"ל דהפכו (ככתונא) נמי אינו שלא כברייתו ודוחק עכת"ד.
והנה בספר נחפה בכסף שם תמה על הרא"ם הנ"ל שכתב רק דדוחק, דלא רק דוחק, אלא אי אפשר לומר כן, והביא ע"ז מספר כפ"ת ביום תרועה (ר"ה) שם, דתמה ג"כ כנ"ל, והנה ביום תרועה שם (ד"ה הפכו ותקע בו), כתב קודם בהא דהרחיב הקצר וקיצר הרחב, דלאו דוקא בהיפך ב' הצדדים, אלא אפילו בהיפך א' ששינה סגי לפסול, דהרי שינה העברתו, ולחידושא נקט דעשה ב' שינויים דהרואה אומר דרך ברייתו בכך והוא תמונתו דא' קצר וא' רחב ואפ"ה פסול, ושוב הביא פי' הי"מ שהביא הרא"ש דהפכי' ככתונא כשר, ותמה מ"ט והרי שינה דרך ברייתו דעשה פנימי חיצון, ומ"ש מהרחיב את הקצר דפסול, וכתב די"ל דהרחיב את הקצר עשה ב' דברים לריעותא, כשהרחיב את הקצר השחית את תמונתו, וכשחזר וקיצר את הרחב נהי דהוא תמונתו, אבל אינו דרך ברייתו, אבל הפכי' כי כתונא מעולם לא השחית את תמונתו מצ"א =מצד אחד= קצר וצ"א רחב, וכיון שכן לא חשיב דשינהו וכשר להי"מ הנ"ל עכת"ד, ותמה ע"ז בס' נחפה בכסף שם, דאיך אפשר להפכו בלא השחית את התמונה, שהרי ודאי צריך לרככו עד שיהא כעיסה כדי שיוכל להפכו, ולא נשאר בו תמונה כלל, ואח"כ עושה לו התמונה, אבל הוא שלא כברייתו, וא"כ אית בי' תרתי לגריעותא ג"כ ופי' הוא דלהי"מ דמכשירין בכי כתונא צ"ל דס"ל שא"צ כברייתו אלא שלא יהא ניכר שינוי מדרך ברייתו, אבל הוא דוחק, וסיים דהעיקר דאין להכשיר כי אם בארוך וקצרו או גררו שהוא דרך צמיחתו ותמונתו, אבל בהפכו ככיתונא שנשתנה מצמיחתו ותמונתו שהי' בבהמה אף שאינו ניכר השינוי פסול עכת"ד.
ועוד כתב שם להצדיק את דברי היום תרועה, דאפילו בשינה רק צ"א פסול, דהרי מבואר בירושלמי שכתבו הרא"ש והר"ן דאם תקע בצד הרחב פסול, וסימן לדבר מן המיצר קראתי י', וטעמא משום דלא תקע בו דרך העברתו, וכש"כ היכא שיש שינוי בגוף השופר אפילו מצד אחד דלא מקרי דרך העברתו עיין שם.
והיוצא מדבריו הנ"ל, דלהלכה צריך דרך צמיחתו ותמונתו, והיכא דהוי שינוי בתמונתו מברייתו כגון שהרחיב הקצר או קיצר הרחב פסול, אף דהוי דרך צמיחתו, אין לצאת בו. וא"כ כמו בנד"ד דהוי שינוי מדרך ברייתו אף שהוי דרך צמיחתו פסול, ובזה י"ל דגרע מכפוף שעשאו פשוט או פשוט שעשאו כפוף דלא ניכר השינוי, דבכל מין ומין יש שניהם, רק בא' יש יותר כפופים ובא' יותר פשוטים כנ"ל.
ובהנ"ל יונח לנו דברי הפמ"ג, דהנה שם (סי' תקפ"ו מ"ז סקט"ז), העתיק דברי היום תרועה הנ"ל, דאפילו הרחיב הקצר לבד או קצר הרחב לבד ושינה פסול עיין שם, אפי"ה מוכח מדבריו שם (סק"א), כפוף שעשאו פשוט, אין פסול משום דל"ה דרך העברתו כנ"ל, די"ל דהתם לא ניכר השינוי דלא נודע אם נעשה כן ע"י שינוי או בתולדתו, משא"כ בקיצר הרחב והרחיב הקצר כנ"ל.
אמנם אף דדברי היום תרועה מובאים בפמ"ג שם, ובספר נחפה בכסף שם כתב לחזק סברתו כנ"ל, וכן הובא בספר בגדי ישע על האו"ח, אבל בלבוש (סי' תקפ"ו) וחיי"א (כלל ק"מ) ומ"ב לא הביאו, ומדלא הביאו ש"מ דלא ברירא להו שיטתו, ולא עוד אלא מדברי המ"ב שם (ס"ק ס"א), שכתב וז"ל אלא שהרחיב וכו' היינו ע"י רותחין וג"כ הטעם דבעינן שיהא דרך גדילתו שהצד הקצר מול פה האדם עכ"ל, והוא מדברי הריטב"א (שעה"צ), שכתב (ר"ה) שם, דרך העברתו מראש הבהמה שראשו הקצר כנגד פי האדם עכ"ל, מלשונם אלו משמע דהעיקר משום דבעינן שיהי' דרך צמיחתו הצד הקצר נגד פי האדם, וכה"ג כתב הלבוש שם (סי' תקפ"ו סעי' י"ב) וז"ל הפכו ותקע בו וכו' אלא שהרחיב את הקצר וקיצר את הרחב וכו' מ"ט דכתיב והעברת שופר תרועה דרך העברתו בעינן כלומר בדרך תמונת גידולו שהאיל מעבירו בראשו מחיים כך צריך לתקוע בו דהיינו במקום הקצר כמו שנברא עכ"ל, משמע ג"כ דהעיקר שהתקיעה יהי' במקום הקצר שבחי' הבהמה, ומ"מ מלשון תמונת גידולו שכתב הלבוש נראה לכאורה דבעינן גם תמונתו.
והנה מדברי ש"ע הרב שם (תקפ"ו סי"ב) והמטה אפרים שם, אף דלא הזכירו שיטת היום תרועה, דא' מינייהו סגי, מ"מ מוכח כן, דז"ל ש"ע הרב שם, אלא שהרחיב את צד הקצר שלו וקיצר את הרחב ברותחין ותקע בין בצד הקצר (כלומר שהי' רחב מקודם) בין בצד הרחב שהי' קצר מתחילה לא יצא וכו' עכ"ל, וכ"כ המט"א שם, ולכאורה אם תקע בצד שהי' קצר מתחילה למה לא יהי' כשר אף שנתרחב כעת, והרי הוא תוקע בהצד שהי' קצר בראש הבהמה, וכמו כן תמה בספר תו"ח שם (אות כ"ה) על היום תרועה, על מה שפוסל אם הרחיב הקצר לבד ותוקע בו, ונראה מזה, דגם הרב בש"ע אזיל בזה בשיטת היום תרועה הנ"ל, והתו"ח אף שתמה ע"ז, מ"מ כתב דהאחרונים הסכימו עם היום תרועה.
ודאתאן מהנ"ל דלהלכה אין להקל, דשינה א' מינייהו סגי לפסול כשיטת היום תרועה, ויל"ע אם אף כבנד"ד דשינה מתמונת השופר בראש הבהמה יש להחמיר, דאפשר לחלק דשם השינוי במקום התקיעה ויציאת הקול מהשופר, ובנד"ד השינוי באמצע השופר בהחזרתו לצד אחר, מ"מ כיון שנוגע למצוה דאו', יש להתיישב מאד אם ליתן הכשר על השופרות שנעשו כנ"ל, (ושוב אמר לי הרב הגאון הנ"ל דנתברר לו המציאות בנידון השאלה דאין כאן שום שינוי מגדולתו בחי' הבהמה, אבל שמעתי מאנשים נאמנים דישנם ג"כ שופרות אשר משנים אותם מגדולתם ולכן משנתינו לא זזה ממקומה). ואחתום בברכה מרובה ודושתה"ר כה"י יצחק יעקב ווייס.

פלוריש
הודעות: 2386
הצטרף: ה' ינואר 15, 2015 6:17 pm
שם מלא: אריאל דוד

Re: שופר מעובד האם כשר?

הודעהעל ידי פלוריש » ג' ספטמבר 17, 2019 1:35 pm

מאמרו של הרב קאפח:
IMG-20190916-WA0032.jpg
IMG-20190916-WA0032.jpg (160.08 KiB) נצפה 7424 פעמים
IMG-20190916-WA0034.jpg
IMG-20190916-WA0034.jpg (247.69 KiB) נצפה 7424 פעמים
IMG-20190916-WA0033.jpg
IMG-20190916-WA0033.jpg (191.68 KiB) נצפה 7424 פעמים
IMG-20190916-WA0035.jpg
IMG-20190916-WA0035.jpg (185.84 KiB) נצפה 7424 פעמים

סמל אישי של המשתמש
חלמישצור
הודעות: 2513
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 11:55 am
שם מלא: צוריאל חלמיש

Re: שופר מעובד האם כשר?

הודעהעל ידי חלמישצור » ד' ספטמבר 18, 2019 1:09 pm

בברכה המשולשת כתב:וכמדומני שיש על זה תשובה של הגר"ד ליאור

תקיעת שופר בשופר מעובד - משא ומתן בהלכה בין הגאון הרב דוב ליאור שליט"א ובנו הרב אלקנה ליאור שליט"א. בדין כשרות שופר שעבר תהליך עיבוד שכולל כיפוף או יישור. מתוך קובץ בעלי אסופות קיץ תשע"ב (כאן).

מכתב א'
בס"ד ה' אלול תשע"א
נשאלתי על שופרות המשווקים היום בשוק שרובם עוברים תהליך ישור או כיפוף ע"י היצרנים, האם הם כשרים למצות תקיעת שופר בר"ה, היות ונשתנו מכמות שהיו בגידולם בראש הבהמה?

תשובה. הבעיה התעוררה היות שנפסק להלכה בשו"ע (או"ח סי' תקפו סע' יב) על פי הגמרא ר"ה (כז ב) דשופר שהפכו כמו כותונת, או שהרחיב את מקום הצר או קיצר את הרחב, פסול למצוה, דבעינן דרך גידולו כמו שהיה בראש האיל, עי"ש משנ"ב (ס"ק ס). לכן יש מקום לומר שאם עיבדו וישרו אותו אינו כמו שהיה בראש האיל והוא פסול.

ראיתי בשו"ת מנח"י (ח"ח סי' נד) שדן באריכות בנושא ומביא דיוקים מכמה אחרונים שמקילין בזה, אולם הוא בעצמו נוטה לומר שהיות שמדובר במצוה דאורייתא, יש להחמיר שלא להשתמש בשופרות שעברו תהליך של ישור או כיפוף.

שמעתי שיש רוצים לומר סברה שאם רוב השופר לא נשתנה, לא מתחשבים במיעוט שהשתנה והשופר יהיה כשר. לענ"ד קשה לקבל סברא זו, שהרי הגמרא אומרת מפורש וכן נפסק להלכה שאם הרחיב את הקצר פסול. ואם איתא שזה תלוי ברוב ומיעוט, איך יתכן שאף לא פוסק אחד הזכיר שאם השינוי הוא מיעוט השופר כשר?

לכן גם לענ"ד נראה שיש לתקוע בשופר שלא עבר שום עיבוד בצורתו.

יהי רצון שבזכות תקיעות השופר הכשרות נזכה גם לקיום הפסוק "והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האובדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים והשתחוו לד' בהר הקדש בירושלים".

החותם לכבוד התורה
דוב ליאור


מכתב ב'
בס"ד מוצש"ק פרשת "כי תצא" אור לי"ב אלול תשע"א
לכבוד אבי מורי היקר!

עיינתי בתשובתו לגבי השופרות המעובדים, תורה היא וללמוד אני צריך, וכמו שכתב "נפש החיים" על המשנה באבות "והוי מתאבק בעפר רגליהם" שאף שאתה מכיר שהנך בעפר רגליהם מ"מ מותר לך ואתה מחוייב ללמוד ולהלחם במלחמתה של תורה כדרכה של תורה להבין דבריהם. א"כ בכל הכבוד והמורא. ובוודאי כל יכולתי ללמוד היא מכוחו וכח כוחו.

א"כ כפי שהבנתי מהתשובה שבכתב, כאאמו"ר שליט"א מבין שהגמ' (ר"ה כז ב) שאמרה "שהרחיב את הקצר וקיצר את הרחב" הכוונה או זה או זה. והטעם דרך העברתו בעינן וכלשון רש"י "כדרך שהאיל מעבירו בראשו בבהמה מחיים" וא"כ הוא הדין לכל שינוי שהוא שנעשה בשופר ליישרו או לכופפו אף באמצע השופר כי כעת אינו כפי שהיה בראש האיל מחיים. ועפ"ז השופרות המעובדים פסולים.

אולם לכאו' קשה להבין כך את הסוגייה. שהרי הסוגייה פותחת בברייתא בה כתוב "הפכו ותקע בו - לא יצא". כלומר יש כאן פסול שנובע מהפיכה של השופר. והגמ' אומרת שאין הכוונה רק למקרה קיצוני של הפיכה שהפכו ככיתונא (ולרוב הראשונים זה מקרה פשוט יותר לפסול חוץ מהי"מ ברא"ש) דהיינו החלק הפנימי הפך לחיצוני והחיצוני לפנימי. אלא אף "שהרחיב את הקצר וקיצר את הרחב" זהו הפיכה שפוסלת. באופן פשוט הכוונה בגמ' שעשה תרוייהו ואז יצר שופר שצורתו נראית כשופר רגיל, ואז מחדשת הגמ' שהוא פסול כי דרך העברתו בראש באיל בעינן. וביאר הריטב"א והובא במשנ"ב (סוף סק"א) שטעם הפסול הוא משום דבעינן "שהצד הקצר (הטבעי יהיה) מול פה האדם" וכך גם מבין המנח"י (ח"ח סי' נד) בתשובתו בשלב זה "מלשונם אלו משמע דהעיקר משום דבעינן שיהיה דרך צמיחתו הצד הקצר נגד פי האדם". כך גם אני הבנתי פשט הגמ' עד היום וכך גם אפשר ללמוד פשט בשו"ע. לפי"ז אם יש לשופר את הצד הקצר הטבעי והצד הרחב בכיוון הטבעי אף ששינהו באמצע אין בכך שום פגם כי לא הפכו. (ואף אם שינה רק צד אחר כשר).

אמנם בספר "יום תרועה" למהר"י בן חביב כתב בפשטות שאף אם שינה רק צד אחד דהיינו או הרחיב את הקצר לחוד או קיצר את הרחב לחוד ג"כ פסול (וכן בשו"ע הרב סי' תקפו סע' יב וכן בערוה"ש סי' תקפו סע' כו) והוא בעצמו מקשה א"כ מדוע נקטה הגמ' לשון הפכו שמשמע כנ"ל שהפך את תרוויהו! ועונה שהיתה ה"א גדולה יותר להכשיר כשהפך תרוייהו כי יש לו תמונת שופר והרואה אומר דרך ברייתו היא קמ"ל שאפ"ה הוא פסול, אך כ"ש כששינה אחד מהם שאז הוא או צר משני הצדדים או רחב משני הצדדים שאין לו צורת שופר ופסול.

ולכאו' יש להבין דבריו הרי כתוב בברייתא "הפכו" ומה הוא הפך כאן? אלא כנראה יש להסביר שמבין שכיון שצורת השופר מברייתו שיש לו צד צר וצד רחב א"כ להפוך את הצד הצר לרחב או הרחב לצר זה גם מקרי הפיכה. אולם נראה שאם שומר על צורתו שיש צד צר ורחב אותם שהיו בדרך גידולו מן האיל מהיכי תיתי לפסול כשרק יישר או כופף חלק ממנו? אם זה גם פסול, הברייתא היתה צריכה לכתוב כך, 'שופר ששינהו פסול'! והלא יש בהמשך למשל לגבי שינוי קול אם נשתנה קולו מכמות שהיה. כלומר אם זה היה הפסול הברייתא היתה יכולה לכתוב בלשון אחרת לכן יש בכך לכאו' הוכחה (מלשון הברייתא) שאין בשינוי כזה (כיפוף או ישור) כדי לפוסלו. (וכן מעצם העובדה המובאת בגמ' שניתן להפכו ככיתונא או להרחיב את הצר ומפרש רש"י ברותחין משמע שכבר בזמנם ידעו להתיך ולשנותו זה לא דבר שהתחדש בדורנו ויכלו לפסול מפורשות כל שינוי שהוא אך לא עשו כן).

א"כ משמע מהגמ' שצריך לשמור על המבנה השלדי של השופר הכולל, צד צר, צד רחב ובאותם כיוונים בהם היו בראש הבהמה. מעבר לזה כל שינוי אחר אין מקור לפסלו.

בסוף התשובה של כאאמו"ר שליט"א מובאת סברא שמסתימת הפוסקים שלא חילקו בין מיעוט לרוב משמע שגם מיעוט פסול. אולם אם רק הפיכה מרחב לצר ולהיפך (שהן המרכיבים המעכבים בשופר כפי שעולה מהסוגייה כנ"ל) מוזכרים בגמ' ברור לכאו' שרק זה פוסל ופשיטא ששינוי אחר אינו פוסל שהרי אינו בכלל "הפכו ותקע בו"! לכן קשה להוכיח מסתימת הפוסקים בענין זה.

אמנם מלשון ה"יום תרועה" שאם שינה אחד מהם "סגי לפוסלו דהרי שינה העברתו" משמע לכאו' כדברי כאאמו"ר שכל שינוי מדרך העברתו פוסל. ואמנם נראה שאפשר להבין בדעתו במה שמבאר מדוע נקט הפכו לחידושא שאף שנראה לרואה כברייתו פסול דקאי אפילו על הברייתא. אך אם זו הבנת כאאמו"ר בסוגייה כדאי מאד, על מנת שהדברים יתקבלו, להתייחס בגוף התשובה לטענה שלכאו' אין זה "הפכו"! ועדיין לא נוח להבין כך כי גם ה"יום תרועה" בעצמו מדבר מפורשות רק על רחב וקצרו וכן מצד הסברא ששינוי אחר אינו הופך אותו קשה לכאו' לדמות שינוי אחר לקצר והרחיבו ולהיפך.

ואף המנח"י בסוף דבריו בעצמו מביא סברא זו לחלק וז"ל "דאפשר לחלק דשם השינוי במקום התקיעה ויציאת הקול מהשופר ובנד"ד השינוי באמצע השופר בהחזרתו לצד אחר".

אמנם מסיים "מ"מ כיון שנוגע למצוה דאורייתא יש להתיישב מאד אם ליתן הכשר על השופרות שנעשו כנ"ל". שיש להחמיר. (אולם גם מלשונו זו משמע שניתן להתיישב ולהכשירם ובכל מקרה זה לא פשוט שהם פסולים מדינא דגמ' והשו"ע).

לא עיינתי בשאר הראשונים והאחרונים ובעוד צדדים אחרים שמטעמם אולי יש לפסול. (גם אינני מתמצא מה עושים במפעלים בפועל יתכן שהם גם מתיכים את הצר והרחב) ייתכן שטעיתי בהבנת הסוגייה או בהבנת ה"יום תרועה", מן הסתם יש פוסקים שלא ראיתי, רק העלתי את הבנתי הדלה בסוגייה על שולחן מלכים, מאן מלכי רבנן. ואני מצפה להכרעת דעתו דעת תורה הגדולה.

כן נלענ"ד שחשוב להתייחס בתשובה לשאלה האם שופר מעובד הוא ממש פסול מעיקר הדין או שזה הידור לקחת שופר שכלל לא מעובד.

אודה אם יוכל לענות בכתב על מנת שהדברים יוכלו לעלות על שולחן מלכים. בברכת יקרא דאורייתא, ושהקב"ה יפר עצת אויבינו ונזכה בקרוב שכל הרשעה כולה כעשן תכלה ויאמר כל אשר נשמה באפו, "ה' אלוקי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה".
בנך אלקנה


מכתב ג'
בס"ד יד אלול תשע"א
לכבוד בני היקר אלקנה נ"י
השלום והברכה וכט"ס

קבלתי את מאמרך אודות כשרות שופרות המעובדים ומיושרים בידי אדם. נהנתי מאד ממהלך הבירור ההלכתי שערכת בביאור דברי הגמרא והופסקים, לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא.

רצית לדחות את מסקנתי בדבר פסול שופר המיושר ע"י עיבוד, מכוח הקושיה מפני מה הברייתא אינה אומרת בפשטות 'שינהו פסול', מדוע אמרה דוקא 'הפכו ותקע בו לא יצא' דמשמע דרק בזה פסול אך יישור או כיפוף לא הוי פסול.

נראה לענ"ד לומר, דאם הברייתא היתה נוקטת בלשון 'שינהו פסול' הוי משמע דגם אם גרדו והעמידו על גלדו פסול דהרי יש בו שינוי, וזה אינו דהרי אם גררו- כשר, לכן הברייתא אמרה 'הפכו' ולפי דברי רב פפא הכוונה היא שקיצר את הרחב והרחיב את הקצר שגם זה כלול בזה, והטעם הוא משום שצריך להיות כדרך העברתו באופן טבעי מראש האיל מחיים.

והנה לפי טעם זה, גם אם ישרו אותו זה שינוי מצורתו הטבעית שגדל בראש האיל, מה שאין כן בגרדו שאין שינוי במה שנשאר עכשיו. כיון שאנו מצריכים את התנאי של 'דרך העברתו' שמזה לומדים ששינוי פוסל, לכן גם יישור פוסל כי זה שינוי בצורת השופר. והנה שיטת ערוה"ש (או"ח סי' תקפו סע' כו) היא שצריך שיהיה בשופר צד צר וצד רחב ואם אדם חתך את הצדדים ונשאר רק צר או רק רחב בלבד, אע"פ שיכול לתקוע בו, פסול.

לכן נראה לענ"ד דאע"פ שיש אחרונים המכשירים בכה"ג, מ"מ במצוה כה חשובה בראש השנה יש להחמיר ולתקוע בשופר שכשר לכל השיטות.

המקילים יש להם על מי לסמוך, אבל ראוי לשמוע לפחות שלשים קולות בשופר תימני.

הנני לברכך שתזכה לעלות ולהצליח בלימודה של תורה ויה"ר שיפוצו מעיינותך חוצה.
מאת אביך האוהבך מאד
דוב ליאור

פלוריש
הודעות: 2386
הצטרף: ה' ינואר 15, 2015 6:17 pm
שם מלא: אריאל דוד

Re: שופר מעובד האם כשר?

הודעהעל ידי פלוריש » ד' ספטמבר 18, 2019 10:02 pm

חלמישצור כתב:תקיעת שופר בשופר מעובד - משא ומתן בהלכה בין הגאון הרב דוב ליאור שליט"א ובנו הרב אלקנה ליאור שליט"א. בדין כשרות שופר שעבר תהליך עיבוד שכולל כיפוף או יישור. מתוך קובץ בעלי אסופות קיץ תשע"ב (כאן).

הדברים הובאו בהודעתו של הרב עו"ח לעיל, בקישור הראשון.
ובקישור השני ישנן תגובות של הנאמ"ן ס"ט, הרב בניהו שנדורפי והרב אהרן כהן, ותגובה לתגובה של הרב ליאור.

פלוריש
הודעות: 2386
הצטרף: ה' ינואר 15, 2015 6:17 pm
שם מלא: אריאל דוד

Re: שופר מעובד האם כשר?

הודעהעל ידי פלוריש » ה' ספטמבר 19, 2019 11:47 pm

הרב רא"ם הכהן בשו"ת בדי הארון:
IMG-20190919-WA0013.jpeg
IMG-20190919-WA0013.jpeg (853.79 KiB) נצפה 7325 פעמים
IMG-20190919-WA0015.jpeg
IMG-20190919-WA0015.jpeg (747.67 KiB) נצפה 7325 פעמים
IMG-20190919-WA0017.jpeg
IMG-20190919-WA0017.jpeg (730.37 KiB) נצפה 7325 פעמים

סמל אישי של המשתמש
חלמישצור
הודעות: 2513
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 11:55 am
שם מלא: צוריאל חלמיש

Re: שופר מעובד האם כשר?

הודעהעל ידי חלמישצור » ה' אוקטובר 10, 2019 12:57 pm

מן המעין האחרון: הרב אלחנן מנצור, כשרות השופר המעובד
קבצים מצורפים
מנצור_3.pdf
(602.62 KiB) הורד 233 פעמים

הרואה
הודעות: 2130
הצטרף: ג' פברואר 14, 2017 2:57 pm

Re: שופר מעובד האם כשר?

הודעהעל ידי הרואה » ה' אוקטובר 10, 2019 3:08 pm

לפי מה שהבנתי יש קושי טכני גדול לקדוח שופר בלי ליישר אותו, כי החלק האטום מסולסל, ואי אפשר לקדוח במקדח גמיש (כלומר אין כזה דבר).
האם אלו שמקפידים על שופר שאינו מיושר אכן תוקעים בשופר קטן מאד, שבו החלק האטום קצר ולכן אפשר בקדיחה ישרה אחת להגיע אל חלל השופר?
או שיש לזה פתרון טכני?

עתניאל בן קנז
הודעות: 2245
הצטרף: ד' מאי 22, 2013 8:27 pm

Re: שופר מעובד האם כשר?

הודעהעל ידי עתניאל בן קנז » ג' אוקטובר 22, 2019 8:17 pm

הרואה כתב:לפי מה שהבנתי יש קושי טכני גדול לקדוח שופר בלי ליישר אותו, כי החלק האטום מסולסל, ואי אפשר לקדוח במקדח גמיש (כלומר אין כזה דבר).
האם אלו שמקפידים על שופר שאינו מיושר אכן תוקעים בשופר קטן מאד, שבו החלק האטום קצר ולכן אפשר בקדיחה ישרה אחת להגיע אל חלל השופר?
או שיש לזה פתרון טכני?

יש דבר כזה!!!
לא צריך לקדוח עם מקדח, וגם בעבר לא תמיד עשו כן
אפשר עם ברזל לוהט (בדוק ומנוסה).

ולכן אפשר גם לקדוח בעגול, ע"י חוט ברזל גמיש (מרודד) ולוהט.
לא בדוק ולא מנוסה! (על ידי...)
אבל קראתי שזה היה אחד השיטות שנהגו בו בעבר.

סמל אישי של המשתמש
נהר שלום
הודעות: 3042
הצטרף: ב' יוני 09, 2014 6:56 pm
מיקום: דע מאין באת ולאן אתה הולך

Re: שופר מעובד האם כשר?

הודעהעל ידי נהר שלום » ג' אוגוסט 25, 2020 5:34 am

מאמר חדש להקל
קבצים מצורפים
כשרות השופרום בימינו- הרב יוסף צברי.pdf
(107.8 KiB) הורד 214 פעמים


חזור אל “אלול וימים נוראים”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 23 אורחים