כדכד כתב:לא הבנתי דבריו הק'. אם יוכל מר להסביר אותם אשמח.
ביקורת תהיה כתב:הבעיה: צורה של נפעל ומשמעות של פעל
בפעלים מגזרת הכפולים, הנסתר בעתיד בבנין הקל פה"פ בחולם (יִסֹּב, יִשֹּׁם), ובבנין נפעל – בפתח (יִסַּב, יִשַּׁם).
הפועל 'יִמַּס' בפסוק 'וְלֹא יִמַּס אֶת לְבַב אֶחָיו' – צורתו אפוא של בנין נפעל, אך מלת-היחס 'את' מורה כי פועל יוצא הוא. הא כיצד?
שלשת הפתרונים:
פתרון א: הפועל 'ימס' הוא מן הבנין הקל מגזרת הכפולים (שורשו 'מסס'), אך, לעומת שאר הפעלים מגזרת הכפולים הניטים במשקל אפעול, הוא ניטה במשקל אֶפְעַל. נמצא שהן בבנין הקל והן בבנין נפעל נֹאמר 'יִמַּס'.
פתרון ב: הפועל 'ימס' הוא מן הבנין הקל מגזרת חסרי פ"נ (שורשו 'נמס') במשקל 'יִשַּׁל', 'יִשַּׁק'. (ובבנין נפעל – יִנָּמֵס).
פתרון ג: הפועל 'ימס' הוא אכן מבנין נפעל מגזרת הכפולים 'כמשפטו, ומלת את היא לתוספת ביאור, כמו יֵחָלֵק אֶת הארץ' (וכ"ה דעת אבן עזרא על אתר).
ביקורת תהיה כתב:אַל־תַּ֣עַן כְּ֖סִיל כְּאִוַּלְתּ֑וֹ פֶּן־תִּשְׁוֶה־לּ֥וֹ גַם-אָֽתָּה
יאיר אתמר כתב:[משקל אֶפְעַל בכפולים בא רק בפעלים עומדים (פועלי מצב).
כדכד כתב:יאיר אתמר כתב:משקל אֶפְעַל בכפולים בא רק בפעלים עומדים.
אני לא בטוח שההגדרה הזו נכונה במקרא למרות שהיא מקובלת בעברית כיום. נדמה לי שמצאתי ראיות שאין זה כלל גורף במקרא אולם איני זוכרן כעת
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 55 אורחים