הרבה משמעיות ל'ב' (DCH מחלקן ל18! רוב הדוגמות להלן לקוחים ממנו).
אחת מהן - ציון זמן (מכלול מו.), והרבה פעמים יש ל'ב' כזה משמעות של 'כאשר' (when): בצאת
(בר' לה-יח, בצאתם - שמ' ה-כ, דב' ד-מה ועוד), בבוא
(בר' מח-טו, בבואי - מח-ז, לג-יח), בשמעו
(שמ' טז-ז, דב' יט-יח), בשבתך בביתך וגו'
(דב' ו-ז, יא-יט, וגם כג-יד), בהנחל
(דב' לב-ח, ע' רש"י), בעלות
(שופ' יג-כ, מ"א יח-לו, יונה ד-ז), בראות
(ש"ב כד-יז, יש' כט-כג, דהי"א כא-כח, דהי"ב יב-ז, בראותם - שמ' יג-יז), בחרות
(תהל' קכד-ג, ע' תרגום, וראה רש"י שמ' יא-ד [ורד"ק מכלול מה.]), בקרב
(תהל' כז-ב). [השווה: כצאת
(שמ' לג-ח), כבוא
(בר' יב-יד, כבואי - מד-ל), כשמעו
(בר' לט-טו, כד-ל, ובקו"כ ש"א יא-ו וש"ב ה-כד [וכן ביהושע ו-ה: כשמעכם] ע' רד"ק שעניינם אחד), כשבתו
(דברים יז-יח, כשבת - אסתר א-ב), כעלות
(יהושע ו-טו, ש"א ט-כו, ובקו"כ יהושע ד-יח ע"ש ברד"ק שעניינם אחד, ושופטים יט-כה), כראות
(בר' כד-ל, מד-לא ועוד), כקרבכם
(דב' כ-ב).] עוד שני קו"כ: בחום-כחום
(ש"א יא-ט, והשווה בר' יח-א ועוד), באמרם-כאמרם
(אסתר ג-ד). (חילופי קו"כ של ב-כ נמסרו בריש דה"י ובמסו"ר [בכתר ב
יהושע ד-יח].)
ולפעמים תרגם אונקלוס ב כזה - 'כד' (וראה פרשגן שמות יא-א): בהבראם
(בר' ב-ד), בלדת
(בר' טז-טז), בשלח
(שמ' יג-יז), בשבתנו באכלנו
(שמ' טז-ג), ברדת
(שמ' לד-כט), ועוד
(וע"ע ת"א על 'בפגעו', במ' לה יט, ועל 'בהדף', דב' ט-ד).
ורבים כאלה.
משמעות נוספת ל'ב' היא ציון העצם (essence), ופעמים רבים יש לכך משמעות קרובה לזו של כ' הדמיון (as): בצלמנו כדמותנו
(בר' א-כו), בדמות
(בר' ה-א), ה' לי בעֹזרָי
(תהל' קיח-ז, ועוד), היית בעכרי
(שופ' יא-לה), בעיר מצור
(תהל' לא-כב), וקומה בעזרתי
(תהל' לה-ב), אך בצלם יתהלך איש
(תהל' לט-ז), בריח ניחוח ארצה אתכם
(יחז' כ-מא), משה ואהרן בכהניו
(תהל' צט-ו), במוט בשנים
(במד' יג-כג), בקדש הקדשים תאכלנו
(במד' יח-י, וע"ש ברמב"ן), והוא באחד
(איוב כג-יג), ברבים היו עמדי
(תהל' נה-יט), בחזק יבוא
(ישע' מ-י), בעשן כלו
(תהל' קב-ד, וכן: כלו בעשן כלו, איוב לז-כ), תחלק הארץ בנחלה
(במ' כו-נג), אחזתם הוא בנחלה
(יחז' מו-טז), ועוד. [י"א גם: בלבת אש
(שמ' ג-ב), באש יבוא
(ישע' סו-טו; במגילת ישעי' כתוב בהמשך: 'ובסופה מרכבתיו'). אפשר לדון על חלק מהדוגמות.]
[י"א שלפעמים כ' הדמיון 'מבליע' את הב': ורעו כבשים כדברם
(ישע' ה-יז) - כמו 'כבדברם', החתת כיום מדין
(ישע' ט-ג) - כביום מדין.]