סליחות כתב:לא נִגַּע= לנגוע
לא נִגַע= לגעת ולעמול
חגי פאהן כתב:רַגְלוֹ = הרגל שלו
רַגְּלוֹ = הריגול שלו
עזריאל ברגר כתב:כמדומני שהדוגמאות שהובאו כאן - הן לגבי דגש חזק ולא דגש קל.
סליחות כתב:אני תמה, אם קיימים בסך הכל 2-3 מקומות שבהם יש שינוי, אז מדוע חלק מהספרדים כל כך מקפידים בהגיה של ג' רפויה ודגושה כאשר אין לכך משמעות חוץ משניים שלושה מקומות אלה.
במסתרים כתב:סליחות כתב:לא נִגַּע= לנגוע
לא נִגַע= לגעת ולעמול
השני הוא בחירק גדול: לא ניגע
הפשטן כתב:סליחות כתב:אני תמה, אם קיימים בסך הכל 2-3 מקומות שבהם יש שינוי, אז מדוע חלק מהספרדים כל כך מקפידים בהגיה של ג' רפויה ודגושה כאשר אין לכך משמעות חוץ משניים שלושה מקומות אלה.
יש עוד, למשל: נִגְעוֹ (ויקרא יג מד) - כלומר הנגע שלו, לעומת נִגְּעוֹ (דבהי"ב כו כ) - כלומר נִגֵּעַ אותו (הטיל בו נגע).
ולגבי תמיהתך אליבא דהמבטא הספרדי - שמבחין בין ג דגושה לרפוי' - ושאגב אינו מבחין בין פתח לקמץ, יש עוד הרבה דוגמאות. למשל: הגר (המתגורר, אבל גם אשת אברהם). אם אתחיל למנות את כל הדוגמאות - לפי המבטא הנ"ל - כמו רוכל, אז יכלה הזמן - אך המה לא יכלו, אז אסתפק בזה.
סליחות כתב:הפשטן כתב:סליחות כתב:אני תמה, אם קיימים בסך הכל 2-3 מקומות שבהם יש שינוי, אז מדוע חלק מהספרדים כל כך מקפידים בהגיה של ג' רפויה ודגושה כאשר אין לכך משמעות חוץ משניים שלושה מקומות אלה.
יש עוד, למשל: נִגְעוֹ (ויקרא יג מד) - כלומר הנגע שלו, לעומת נִגְּעוֹ (דבהי"ב כו כ) - כלומר נִגֵּעַ אותו (הטיל בו נגע).
ולגבי תמיהתך אליבא דהמבטא הספרדי - שמבחין בין ג דגושה לרפוי' - ושאגב אינו מבחין בין פתח לקמץ, יש עוד הרבה דוגמאות. למשל: הגר (המתגורר, אבל גם אשת אברהם). אם אתחיל למנות את כל הדוגמאות - לפי המבטא הנ"ל - כמו רוכל, אז יכלה הזמן - אך המה לא יכלו, אז אסתפק בזה.
יישר כוח על הדוגמה הנוספת.
לגבי שאר הדוגמאות הן דווקא לרוב עדת הספרדים שאינם מבחינים בהגייה בין הקמץ לפתח, אבל מסתבר שגם בזה לא כל העדות שוות כפי ששמעתי בעבר בהרצאה בנושא. ויש גם תימנים שאמים שמבטאים גימל כספרדים ומבחינים בין קמץ ופתח בדומה לעדות אשכנז. לכן חשוב לי למצוא דוקא דוגמאות שבהן יש הבדל מובהק בין ג' רפויה ודגושה באופן שההבדל היחיד במילה מתבטא בכך בלבד (ולא בניקוד כמו במה שציינת).
הפשטן כתב:עזריאל ברגר כתב:כמדומני שהדוגמאות שהובאו כאן - הן לגבי דגש חזק ולא דגש קל.
דגש קל אף פעם לא יכול לשנות משמעות. למשל, "מי כמוך", וכדומה (שמובא בתורה פעם דגוש ופעם רפוי), וכדומה.
עזריאל ברגר כתב:הפשטן כתב:עזריאל ברגר כתב:כמדומני שהדוגמאות שהובאו כאן - הן לגבי דגש חזק ולא דגש קל.
דגש קל אף פעם לא יכול לשנות משמעות. למשל, "מי כמוך", וכדומה (שמובא בתורה פעם דגוש ופעם רפוי), וכדומה.
אז מדוע נטפלו הספרדים דווקא לאות ג?
בהרבה אותיות הדגש החזק משנה משמעות לפעמים!
עזריאל ברגר כתב:אז אתה מדבר על דגש קל!
היוד עשויה להעדר רק אחרי יִ.הפשטן כתב:לא חייב.במסתרים כתב:השני הוא בחירק גדול: לא ניגע
עי': ישעי' מ ל, ירמי' נא נח.
ביקורת תהיה כתב:היוד עשויה להעדר רק אחרי י.
ביקורת תהיה כתב:מכל מקום החירק נהגה כחירק מלא גם בהעדר היוד.
יוד שרשית לעולם תעמוד; אין היא עשויה לפול כי אם לאחר יוד משרתת בלבד, ולא לאחר שום אות אחרת.הפשטן כתב:לעיתים האות י מושמטת בכתיב של ספר התורה.
צפונות.הפשטן כתב:בלה"ק אין שום הבדל בין מבטא של חירק חסר לבין מבטא של חירק מלא, כאשר - אחרי החירק ההוא - באה אות בשו"א נע.
ביקורת תהיה כתב:יוד שרשית לעולם תעמוד; אין היא עשויה לפול כי אם לאחר יוד משרתת בלבד, ולא לאחר שום אות אחרת.הפשטן כתב:לעיתים האות י מושמטת בכתיב של ספר התורה.
ביקורת תהיה כתב:צפונות.הפשטן כתב:בלה"ק אין שום הבדל בין מבטא של חירק חסר לבין מבטא של חירק מלא, כאשר - אחרי החירק ההוא - באה אות בשו"א נע.
ביקורת תהיה כתב:א. פשוט שהדברים אמורים בפעלים מגזרת השלמים ולא בפעלים נחשלים.
ביקורת תהיה כתב:ב. 'צפונות' – דברים בלתי מובנים לאדם מן השורה.
ביקורת תהיה כתב:המלים 'תִּגְּעוּ' ו'תִיגְעוּ' שונות זו מזו:
בהגייה: בראשונה התיו מונעת בתנועה קטנה (חירק קטן), ובשניה – בתנועה גדולה (חירק גדול).
בטעם הנעת הגימל: בראשונה השוא נע בגלל שהגימל דגושה, ובשניה השוא נא בגלל שהוא אחרי תנועה גדולה.
ביקורת תהיה כתב:המלים 'תִּגְּעוּ' ו'תִיגְעוּ' שונות זו מזו:
בהגייה: בראשונה התיו מונעת בתנועה קטנה (חירק קטן), ובשניה – בתנועה גדולה (חירק גדול).
בטעם הנעת הגימל: בראשונה השוא נע בגלל שהגימל דגושה, ובשניה השוא נא בגלל שהוא אחרי תנועה גדולה.
ביקורת תהיה כתב:טענת שוא!
ביקורת תהיה כתב:התיו של 'תִּגְּעוּ' היא הברה סגורה והיא נהגית בתנועה קצרה;
לעומתה התיו של 'תִּיגְעוּ' היא הברה פתוחה, והיא נהגית בתנועה ארוכה.
ביקורת תהיה כתב:יוד שרשית לעולם תעמוד; אין היא עשויה לפול כי אם לאחר יוד משרתת בלבד, ולא לאחר שום אות אחרת.הפשטן כתב:לעיתים האות י מושמטת בכתיב של ספר התורה.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 62 אורחים