מלבב כתב:הכל נכון, אבל איפה המחיצות בצריף? הרי אתה מכשיר את כל אורך הסכך עד למטה, בע"כ שכיון שזה סגור עם סכך לא צריך מחיצה, א"כ גם בדופן עקומה כיון שלא צריך שם דופן בסוכה רק שיהיה סגור, בע"כ שגם דופן עקומה אין אומר שזה דופן ממש, כי מי צריך דופן בסוכה, העיקר שמשהו יסגור מן הצד, וגם סכך שסוגר מהצד זה טוב, אם כן מה הבעיה שהסכך שלמעלה מעשרים אמה ישמש גם כסכך וגם כסוגר מן הצד כמו בצריף.
שומע ומשמיע כתב:מדוע לא הביאו את דברי המג"א [שהביא החזו"א] על השאלה?
כח עליון כתב:שומע ומשמיע כתב:מדוע לא הביאו את דברי המג"א [שהביא החזו"א] על השאלה?
לא הבנתי, כוונתך לפוסקים (ז"א משנ"ב)?
או על המתדיינים כאן?
לא ברור מה מיישב המג"א שכולו אוהל וכו' ומה זה שייך כלל לשאלה. הרי אצלנו אין חסרון בצירוף ובדין פסל, כמבואר באיצטבא מן האמצע. וכל הבעיה היא שהדו"ע לא יכולה לשמש גם כסכך.
הרב .. ביאר החילוק מתרל"א אלא שאין זה לשון המג"א. שבאמת אין סתירה שפסל יהיה גם סכך וגם דופן. אלא שעניין דו"ע [לפי פירוש רש"י] אינו שמשנים את הצורה הקיימת [כמו בפירוש השני שרואים את הדופן כאילו התקרבה]. אלא שרואים את כל החלק שעד הסכך הכשר כמשמש לסוכה ולא לחלק שתחתיו, כי גם במצב הקיים הסכך הפסול חוצץ כלפי פנים אלא שבצורה פשוטה הוא משמש תחתיו. וא"כ מובן מאד שא"א שישמש גם כסכך, כי זה גופא ההלכה אומרת שאינו עומד לתחתיו. הבנה זו בדו"ע יש לסייע לה מדברי רש"י שמתקשה למה אחרי האיצטבא לא הוי הדופן גבוהה כ' וז"ל: 'ואף על פי שמתחתיו נמשך כלפי חוץ הואיל וראשו אינו כלה ע"כ זהו גובה חללה והרי נתמעט חללה מתחתיו'. ומובן הקושי כי לא ההלכה לא משנה את צורת הדופן, וא"כ עדיין זו סוכה שצריכה דופן גדולה. ובזה מתרץ רש"י שכיון שהיא משמשת לחלל הפנימי זה גם גובהה.
במג"א ריש סימן תרל"ב כותב שסכך פסול עקום מודדים את שיעור הד' אמות לפי משך הסוכה ולא לפי הסכך עצמו. וצ"ע טובא אם הסכך עקום למה צריך הלכה של דו"ע, למה שלא נתייחס אליו מראש כאל דופן. והיה אפשר לומר שאיירי באופן שלא מתלקט י' מתוך ד' [בין 22 ל 25 מעלות], וצ"ע אם זה כלל שייך בהמשך של דופן בגובה י', כי הטעם הוא מצד ארעא סמיכתא. וצ"ע.
ותירץ הרב .. שכל שהדופן הגיעה לגובה י' ואינה משמשת לסוכה, יש חסרון שהדפנות לא מגיעות לסכך. ולזה בעינן להלכתא של דופן עקומה. ונמצא כן ברא"ה אצלנו בדף ד' שאומר שבדופן העשויה מדבר הפסול לסכך יכולה להתעקם עד ד'. עי"ש.
ולפי"ז זו גם הייתה קושיתו של המג"א מצריף, שכיון שהמקום בצדדים הוא פחות מי' ואינו סוכה מצד עצמו, בע"כ שבשביל הכשר הסוכה עד גובה זי הכל ישמש כדופן מדין דו"ע. ואז כבר א"א לישב שם גם מדין פסל כמו אצלנו. ותירץ המג"א שהמקום שפחות מי' הוא לא מקום פסול ומצטרף בצורה כזו שחשיב כאילו הוא עצמו גבוה י'.
אמנם על תירוץ זה קשה א"כ שאין כאן מקום הפסול לסוכה [לולא דין פסל] למה הראשונים צריכים להגיע לדין פסל. אבל נראה שזו טעות והראשונים לא באים מדין פסל. אלא מוכיחים מפסל את היסוד שאפשר לישב גם במקום שאינו כשר מצד עצמו, וממש בדומה לנידון של הרא"ש והרי"ד. אבל גדר המקום הוא יש לו צורת אהל הואיל והוי חלק מצורת אוהל י'. ויש להוכיח את זה דז"ל הרא"ש [סימן לז] 'ואפשר דאף תחת השיפוע שאינה גבוהה עשרה כשרה מידי דהוה אפסל היוצא מן הסוכה וכיוצא בזה מצינו ספ"ז דאהלות כל שיפועי אוהלים כאהלים אהל ששיפועו יורד וכלה עד כאצבע טומאה באהל הכלים שתחת השיפוע טמאים טומאה תחת השיפוע הכלים שתחת האהל טמאים טומאה באהל היינו מקום שיש לו לרבע טפח אלמא חזינן כשיש בשיפוע לרבע בו טפח על טפח חשיב כולו אהל ואפי' במקום שאין בו טפח על טפח'. ואם נאמר שהרא"ש בא לומר ממש דין פסל שהמקום שאין לו הכשר סוכה מקבל שם סוכה ע"י צירוף המחיצות, איך אפשר להביא לזה ראיה מהלכות טומאה. ובע"כ שהנושא הוא בצורת אהל שגם המקום הנמוך חשיב אהל, אלא שאומרים הראשונים שדבר זה דומה לפסל שמצטרף לכלל הסוכה ואפשר לישב תחתיו. ולא נאמר שבסוכה בעינן דווקא מקום שמצד עצמו יש לו תואר סוכה.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 77 אורחים