ארבע כנפות בקופסה

[עושה חדשות]

שאלני חד -
למה לגבי מזוזה דינא הוא דאין לקבוע מזוזה עד שידורו בבית, ואם קבע מזוזה קודם אז יש בזה שאלה של תולמה"ע,
ואילו לגבי ציצית מטילים בשופי את החוטים בבגד ד' כנפות עוד לפני שלובשים את הבגד.

[עזריאל ברגר]

לגבי מזוזה דינא הוא דאין לקבוע מזוזה עד שידורו בבית, ואם קבע מזוזה קודם אז יש בזה שאלה של תולמה"ע

האם זה מוסכם על כל הפוסקים?
מה מקור הדברים?

[בברכה המשולשת]

אולי כי ציצית חובת מנא ומזוזה חובת הדר

[עזריאל ברגר]

אולי כי ציצית חובת מנא ומזוזה חובת הדר

ציצית חובת גברא.

[די לחכימא]

כנראה שההבנה הפשוטה, שבגד הוא תמיד מוכן ללבישה, משא"כ בית שגם כאשר הוא ראוי מצד עצמו למגורים, פעמים רבות רוצים להוסיף ולסדר בו דברים עד שידורו בו.

[יאיר]

בית חייב במזוזה רק אם דרים בו לכה"פ חודש ואילו בגד עם ד' כנפות חייב מיד ואסור ללובשו ללא ציצית

[די לחכימא]

בית חייב במזוזה רק אם דרים בו לכה"פ חודש ואילו בגד עם ד' כנפות חייב מיד ואסור ללובשו ללא ציצית

בית שלו חייב מיד,
אכסנאי חייב רק לאחר ל', וגם בגד שאול פטור מציצית.

[שומע ומשמיע]

אפשר שהחילוק הוא על פי מה שהוכיחו [לא זוכר מקורות] שציצית מצטרפת להיות חלק מהטלית, מה שאין כן במזוזה שהיא דבר נפרד מהבית שמונח על הבית לשם מצוה.

ואם כן אפשר שגדר החסרון בבית שלא נכנסו אליו הוא שההמצאות של המזוזה על הבית שלא בזמן המצוה היא המצאות חסרת משמעות, שלא אותה העשיה של ה'תעשה' באה לעשות, ועשיית המזוזה הנדרשת ב'תעשה' היא לעשות את המצוה.

אבל בציצית שגדר המצוה הוא לצרף את חוטי הציצית לבגד, הרי שפעל צירוף זה כבר משעה ראשונה גם ללא קיום המצוה. וכשיגיע זמן המצוה יש קיום מצוה מכח עשיה, כי צירוף זה הוא הנדרש במצוה.

[ביקורת תהיה]

מזוזה היא דבר נפרד מהבית שמונח על הבית לשם מצוה.

לא כן, אחי! השם 'מזוזה' עדות הוא למגילת-הקלף כי היא ומזוזות הבית חטיבה אחת הן.
והיינו משום שהמצוה ביסודה היא כתיבת הפרשיות על אבני המזוזה עצמן, אלא כדי שתהיה הכתיבה כתיבה תמה כותבים אותן על קלף ומצמידים אותו אל המזוזה שיהיו לאחדים.

והא לך דברי הגמרא בפרק הקומץ רבה:

תָּנוּ רַבָּנָן, 'וּכְתַבְתָּם', יָכוֹל יִכְתְּבֶנָּה עַל הָאֲבָנִים? נֶאֱמַר כָּאן כְּתִיבָה וְנֶאֱמַר לְהַלָּן כְּתִיבָה, מַה לְּהַלָּן עַל הַסֵּפֶר אַף כָּאן עַל הַסֵּפֶר. אָמַר לֵהּ רַב אַחָא בְּרֵהּ דְּרָבָא לְרַב אַשִּׁי, רַחֲמָנָא אָמַר 'עַל מְזוּזוֹת' (דְּמַשְׁמַע כָּתְבֵם עַל הַסַּף מַמָּשׁ, וְלֹא בְּאִגֶּרֶת), וְאַתְּ אָמְרַת נֵילַף כְּתִיבָה כְּתִיבָה?! אָמַר קְרָא 'וּכְתַבְתָּם', כְּתִיבָה תַּמָּה (וְאֵין כְּתִיבָה תַּמָּה עַל הָעֵצִים וַאֲבָנִים אֶלָּא עַל הַסֵּפֶר), וַהֲדַר (שִׂימָהּ) עַל הַמְּזוּזוֹת.

[שומע ומשמיע]

איני רואה ראיה מכך שס"ד לכתוב על הבית ממש, שהד"ת נחשבים חלק מהבית, ושתתכן משמעות כזאת לולא המצוה.

[ביקורת תהיה]

שאלני חד:
למה לגבי מזוזה דינא הוא דאין לקבוע מזוזה עד שידורו בבית, ואם קבע מזוזה קודם אז יש בזה שאלה של תולמה"ע,
ואילו לגבי ציצית מטילים בשופי את החוטים בבגד ד' כנפות עוד לפני שלובשים את הבגד.

הטעם שאין לקבוע מזוזה לפני הדירה הוא משום הפסד ברכה, ולא משום 'תעשה ולא מן העשוי'. ואם כן לא קשה מידי מציצית, שאין מברכין בשעת ההטלה כי אם בשעת העטיפה.
ובאמת לדעת מג"א בסימן יט, דהנכנס לדור בבית שקבועה בו מזוזה מברך 'לדור בבית שיש בו מזוזה', הרי מזוזה כציצית, ואפשר לקבוע מזוזה בבית לפני הכניסה לדור בו, ולברך בשעת הכניסה לדור.