דרופתקי דאורייתא כתב:יסורים נקראים בלשון הכתובים "אש"
אפשר דוגמאות? מקור לכלל זה?
יוסף חיים אוהב ציון כתב:האם יש מקור לעשות הקפות בשבת בראשית?
חיימקה כתב:אמש בהלוויה [הגר"נ קרליץ זצ"ל] אמר אחד המספידים בשם המהרש"א שמה שכתוב: "כל דיין שדן דין אמת לאמיתו אפילו שעה אחת - מעלה עליו הכתוב כאילו נעשה שותף להקדוש ברוך הוא במעשה בראשית", היינו דווקא בדן בחינם.
היכן המהרש"א?
מהרש"א פאה פרק ח משנה ט [נדפס בסוף מס' ברכות]
וכן דיין שדן דין אמת לאמתו וכו'. פירוש אמת כתבנו בפ"ק דב"ב דבדברי התוס' מוכח דבדין מרומה אין לדיין לדון לפי שנראה אמת אלא שיחתוך את האמת לפי אמתית הענין ע"ש באורך, וע"ז קאמר הכא דמי שדן דין אמת לאמתו הוא נעשה שותף להקב"ה כדקאמרינן התם, והוא בכלל ברוך הגבר אשר יבטח בה' והיה ה' מבטחו. והפך שאין דן דין אמת לאמתו הוא הנוטל שכר לדון יותר מכדי בטלה, דהוה בכלל מקבל שחד והוי בכלל ארור הגבר אשר יבטח באדם וגו'
מעשה באחד שעבר על צוואת אביו והלך דרך ים, ומעבר לים נפל במדינה של שדים יהודיים, ושמע להם קורין בפרשת משפטים
הנאמן בפקדונו כתב:מה המקור וההמשך לסיפור זה:מעשה באחד שעבר על צוואת אביו והלך דרך ים, ומעבר לים נפל במדינה של שדים יהודיים, ושמע להם קורין בפרשת משפטים
סליחות כתב:האם ר"י אבן ג'אנח מזכיר את המילה זלעפה בספר השורשים שכתב?
לא מצאתי שורש מרובע זה (זי"ן למ"ד עי"ן ופ"א), אבל אולי אני לא יודע לחפש.
מה שנכון נכון כתב:סליחות כתב:האם ר"י אבן ג'אנח מזכיר את המילה זלעפה בספר השורשים שכתב?
לא מצאתי שורש מרובע זה (זי"ן למ"ד עי"ן ופ"א), אבל אולי אני לא יודע לחפש.
השרשים המרובעים וכו' נמצאים בסוף השער. ע"ש עמ' 138.
בקרו טלה כתב:שו"ע האר"י הלכות תפילין
י. מענין מסיח דעתו מן התפילי' ראה מורי ז"ל חכם א' מכמה שנים שהיו מענישים אותו על שהסיח דעתו מן התפילין באומרו שלא נגע לריק ולא נלד לבהלה בובא לציון מחמת כוונתו בתפילה ההיא נענש
תורה מפוארת כתב:מחפש מקור לווארט: 'עד שיבלו שפתותיכם מלומר די', וכי כיצד יבלו השפתיים, והרי למילה די אין משתמשים במוצא שפתיים. אלא כפי שאבר כשלא מזיזים אותו הוא מתנוון, כן יהיה לעתיד שיאמרו די כל הזמן והשפתיים לא יזוזו ולכך יבלו.
עזריאל ברגר כתב:תורה מפוארת כתב:מחפש מקור לווארט: 'עד שיבלו שפתותיכם מלומר די', וכי כיצד יבלו השפתיים, והרי למילה די אין משתמשים במוצא שפתיים. אלא כפי שאבר כשלא מזיזים אותו הוא מתנוון, כן יהיה לעתיד שיאמרו די כל הזמן והשפתיים לא יזוזו ולכך יבלו.
viewtopic.php?t=4859
תורה מפוארת כתב:כתב הכתב סופר (בחוקתי): ובעל הפלאה זצ"ל מפרש 'ומשביע לכל חי רצון' (תהלים קמה טז), שה' נותן לו רצון שיהיה מרוצה במה שיש לו. היכן ההפלאה הזה?
יוסף חיים אוהב ציון כתב:אור החיים על בראשית פרק ב פסוק ב
"נראה שיכוין הכתוב לומר על דרך אומרם ז"ל כי העולם היה רופף ורועד עד שבאה שבת ונתקיים העולם ונתיסד והכוונה הוא כי ביום שבת ברא ה' נפש העולם והוא סוד אומרו (שמות לא יז) וביום השביעי שבת וינפש,
היכן אמרו?
מה שנכון נכון כתב:תורה מפוארת כתב:כתב הכתב סופר (בחוקתי): ובעל הפלאה זצ"ל מפרש 'ומשביע לכל חי רצון' (תהלים קמה טז), שה' נותן לו רצון שיהיה מרוצה במה שיש לו. היכן ההפלאה הזה?
ראה תורת משה בהעלותך ד"ה והאספסוף ובהערה שם.
אספקלריא כתב: בס' כף החיים מביא שהמקור הוא בשער הגלגולים הקדמה כ"ב דף כ"ב ע"א, עיי"ש כף החיים או"ח סי' כ"ח אות ב', והביא שם עוד מראה מקומות.
תורה מפוארת כתב:מה שנכון נכון כתב:תורה מפוארת כתב:כתב הכתב סופר (בחוקתי): ובעל הפלאה זצ"ל מפרש 'ומשביע לכל חי רצון' (תהלים קמה טז), שה' נותן לו רצון שיהיה מרוצה במה שיש לו. היכן ההפלאה הזה?
ראה תורת משה בהעלותך ד"ה והאספסוף ובהערה שם.
לא מצאתי, אולי תשלח לי?
מה שנכון נכון כתב:תורה מפוארת כתב:מה שנכון נכון כתב:תורה מפוארת כתב:כתב הכתב סופר (בחוקתי): ובעל הפלאה זצ"ל מפרש 'ומשביע לכל חי רצון' (תהלים קמה טז), שה' נותן לו רצון שיהיה מרוצה במה שיש לו. היכן ההפלאה הזה?
ראה תורת משה בהעלותך ד"ה והאספסוף ובהערה שם.
לא מצאתי, אולי תשלח לי?
בקרו טלה כתב:חיימקה כתב:אמש בהלוויה [הגר"נ קרליץ זצ"ל] אמר אחד המספידים בשם המהרש"א שמה שכתוב: "כל דיין שדן דין אמת לאמיתו אפילו שעה אחת - מעלה עליו הכתוב כאילו נעשה שותף להקדוש ברוך הוא במעשה בראשית", היינו דווקא בדן בחינם.
היכן המהרש"א?מהרש"א פאה פרק ח משנה ט [נדפס בסוף מס' ברכות]
וכן דיין שדן דין אמת לאמתו וכו'. פירוש אמת כתבנו בפ"ק דב"ב דבדברי התוס' מוכח דבדין מרומה אין לדיין לדון לפי שנראה אמת אלא שיחתוך את האמת לפי אמתית הענין ע"ש באורך, וע"ז קאמר הכא דמי שדן דין אמת לאמתו הוא נעשה שותף להקב"ה כדקאמרינן התם, והוא בכלל ברוך הגבר אשר יבטח בה' והיה ה' מבטחו. והפך שאין דן דין אמת לאמתו הוא הנוטל שכר לדון יותר מכדי בטלה, דהוה בכלל מקבל שחד והוי בכלל ארור הגבר אשר יבטח באדם וגו'
חיימקה כתב:אם אני מבין נכון כתוב במהרש"א ששכר בטלה מותר לקחת.
חיימקה כתב:ייש"כ - אם אני מבין נכון כתוב במהרש"א ששכר בטלה מותר לקחת.
מה שנכון נכון כתב:חיימקה כתב:ייש"כ - אם אני מבין נכון כתוב במהרש"א ששכר בטלה מותר לקחת.
אכן. אך בתוס' אנ"ש שם הביא מהלח"מ (למשניות) דגם בנוטל שכר בטלה לא אמרו שנעשה שותף לקב"ה במעש"ב.
בקרו טלה כתב:אי' מה אני בחנם אף אתם בחנם, ונפסק להלכה דשכר בטלה מותר, ואכמ"ל
חיימקה כתב:א"כ צ"ל שרבינו ניסים למד כבקרו טלה ולא כהרב משנ"נ.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 12 אורחים