מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

תשלום לשדכנים לבני ספרד

דיונים ועניינים בענייני השקפה, מצוות מתחדשות, ארץ ציון וירושלים.
עובדיה חן
הודעות: 1819
הצטרף: א' מאי 21, 2017 7:27 am

תשלום לשדכנים לבני ספרד

הודעהעל ידי עובדיה חן » א' אוקטובר 27, 2019 4:21 pm

ידוע ומפורסם עניין חובת התשלום לשדכן ועכ"כ שהקפידו לשלם בזמן, וידוע מגדולי ישראל שאמרו שזה כסף כשר,וכו משום מה לא ברור לי למה, אצל בני ספרד ואולי בעוד קהילות לא נהגו לשלם,אולי איזה מתנה יפה.
והשאלה שלי למה ומהיכן הגיע חילוק המנהגים בזה, שכאן כ"כ מקובל וכ"כ מקיפידים וכאן לא נהגו בכלל, דבר שני כהיום שיש הרבה מבני תורה מבני ספרד שכן נוהגים לתת כסף ותשלום[ ועדיין לא בתעריף בני אשכנז] ,אך לא אצל כולם, והשאלה היא האם אצלם המיעוט שלא נותן יכול לתבוע ממונית ,מאחר ורוב הבני תורה כן נוהגים לשלם.

תוכן
הודעות: 6226
הצטרף: ה' פברואר 02, 2012 10:27 pm

Re: תשלום לשדכנים לבני ספרד

הודעהעל ידי תוכן » ב' אוקטובר 28, 2019 6:45 pm

דומה שגם אצל יוצאי גרמניה, אין מנהג לשלם שדכנות אלא מתנה יפה.

כחול הים
הודעות: 129
הצטרף: ב' יוני 24, 2019 4:28 pm

Re: תשלום לשדכנים לבני ספרד

הודעהעל ידי כחול הים » ב' אוקטובר 28, 2019 7:17 pm

עובדיה חן כתב:ידוע ומפורסם עניין חובת התשלום לשדכן ועכ"כ שהקפידו לשלם בזמן, וידוע מגדולי ישראל שאמרו שזה כסף כשר,וכו משום מה לא ברור לי למה, אצל בני ספרד ואולי בעוד קהילות לא נהגו לשלם,אולי איזה מתנה יפה.
והשאלה שלי למה ומהיכן הגיע חילוק המנהגים בזה, שכאן כ"כ מקובל וכ"כ מקיפידים וכאן לא נהגו בכלל, דבר שני כהיום שיש הרבה מבני תורה מבני ספרד שכן נוהגים לתת כסף ותשלום[ ועדיין לא בתעריף בני אשכנז] ,אך לא אצל כולם, והשאלה היא האם אצלם המיעוט שלא נותן יכול לתבוע ממונית ,מאחר ורוב הבני תורה כן נוהגים לשלם.



אני מתייחס רק לחלק מסויים בשאלתך,

אין באמת ניגוד חריף בין המנהגים, הסיבה שנוצרה קיצוניות שמצד אחד לא נותנים כלל ומצד שני יש קפידא וכו, הכל נובע מענין אחד האם נהגו לתת או לא, אם אכן נהגו לתת יש בזה עושק שכר שכיר וכדומה ולכן יווצרו קפידות אך אם לא נהגו לתת אין שום סיבה לקפידות שאין זה שכירות.

דהיינו הקפידא היא לא מצד ש'צריך לשלם על שידוך' אלא מכיון שנהגו לתת יש כאן שכירות ולא התנדבות וממילא יש חובה לתת ואחרת השידוך מבוסס על גזילה. ובמקום שאינו אלא התנדבות אין שום בעיה.

בנוגע לתביעה ממונית לכאורה אינו יכול לתבוע. שידע שעושה זאת בהתנדבות והיה לו להתנות ואף אי לא ידע לכאו היה לו להתנות.

עובדיה חן
הודעות: 1819
הצטרף: א' מאי 21, 2017 7:27 am

Re: תשלום לשדכנים לבני ספרד

הודעהעל ידי עובדיה חן » ג' אוקטובר 29, 2019 7:49 am

דברים של טעם.
אך זה אני מנסה להבין למה ואיך הגיע למצב הזה, האם זה עניין תרבותי שבאו עמם ממקומות מושבותיהם, או שבהלכה ובספרי השו"ת דשם כבר דנו על זה שאין לדרוש על מצוה זו.

אבני גזית
הודעות: 1361
הצטרף: א' אוגוסט 26, 2018 11:09 am

Re: תשלום לשדכנים לבני ספרד

הודעהעל ידי אבני גזית » ג' אוקטובר 29, 2019 9:54 am

חושבני שיש יותר מקום לדון למה בכלל הושרש מנהג התשלום.

למה אם אני מסדר לבן דוד עבודה, לא מקובל שהוא נותן לי מחצית מחמשת המשכורות הראשונות שלו?

למה אם אני מספר לחבר על דירה יפה שראיתי למכירה, אני לא מקבל תיווך?

והתשובה היא שיש ארצות שהדבר התפתח כמוסד של פרנסה, וטבעי שידרשו תשלום כי אין הדבר נעשה כחסד אלא כעבודה.

בארצות אחרות לא ראו כאן מקום להתפרנס וזה נותר כמחווה חברתית.

גביר
הודעות: 2743
הצטרף: ה' אפריל 03, 2014 4:33 pm

Re: תשלום לשדכנים לבני ספרד

הודעהעל ידי גביר » ג' אוקטובר 29, 2019 11:57 am

איך נהוג כשאחד מבני הזוג אשכנזי והשני ספרדי? לכאורה אזלינן בתר החתן [דוגמא נאה שמעתי מהרב דוד יוסף - בחתונת בתו שהתחתנה עם אשכנזי סובבה הכלה את החתן שבע פעמים כמנהג האשכנזים, שכן למרות שבאותה שעה טרם נשאו - מנהג האיש קובע. במקרה אחר ששמעתי עליו, סירבה הכלה להסתובב, רבו של החתן מצא פשרה והיא הסתובבה שלוש פעמים בלבד ...], אך האם יש בכח מנהג החתן האשכנזי להוציא ממון מחמיו הספרדי?

חד ברנש
הודעות: 5743
הצטרף: ב' יוני 20, 2016 11:48 am

Re: תשלום לשדכנים לבני ספרד

הודעהעל ידי חד ברנש » ג' אוקטובר 29, 2019 12:30 pm

אבני גזית,
עד שאתה תמה מדוע יש בכלל לשלם לשדכן, תתמה מדוע האשכנזים משלמים כה מעט לשדכנים.
ואם היית מעורה מעט-מעט במציאות, היית יודע שיש מחסור עצום בשדכנים מקצועיים (לא איזה בחור'ציק שהתחתן ומנסה 'לדחוף' את חברי השיעור שלו למשפחת אשתו...), וגם אלו המקצועיים אומרים שזה הופך להיות קשה יותר. והתוצאה - ריבוי מבוגרים ומבוגרות. אע"פ שתופעה זו לא תלויה רק במיעוט השדכנים. צא וראה, שדווקא במגזרם של בני ספרד מרובים המבוגרים יותר מבני אשכנז, מדוע? גם בגלל ששם רווחת תופעת 'שידוכי מצווה'. ועם מצוות לא ניתן לרכוש במכולת...
הפתרון הוא, להעלות משמעותית את שכר השדכנים.

----
אני קרוב לנושא, כי לפני שנים רבות היתה אחת מבנות משפחתי שדכנית מצליחה, וראיתי כמה דם, יזע ודמעות היא שפכה עד שסגרה שידוך אחד.

בברכה המשולשת
הודעות: 14118
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: תשלום לשדכנים לבני ספרד

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ג' אוקטובר 29, 2019 12:36 pm

ראיתי באתר דין:

תשלום דמי שדכנות בהלכה




ד' אדר א' ה'תשע"א

למאמר הבא: תשלום דמי שדכנות בהלכה – מאמר ב’ – כשיש כמה שדכנים



א) יסוד חיוב תשלום דמי השדכנות

ב) כמה צריך לשלם לשדכן, ומה הדין כשלא סיכמו את שכרו או שדורש שכר מופרז

ג) מתי הוא זמן התשלום לשדכן והאם עוברים בזה על איסור של בל תלין

ד) על מי חל החיוב לשלם על ההורים או על החתן והכלה



א) יסוד חיוב תשלום דמי השדכנות

החיוב לשלם דמי תיווך ושדכנות יכול לבוא מכוח אחד מתוך שני דינים, שיבוארו להלן, ויש ביניהם חילוקים לדינא.

א. כשאחד הצדדים ביקש מהשדכן שילך ויציע את בנו לצד השני, או שיביא לו שידוך אבל לא סיכם אתו על שידוך מסוים, והשדכן עשה את הפעולה שהתבקש ונגמר השידוך, יש לשלם לשדכן כדין כל פועל שנשכר לעבודה מסוימת. ואם לא סוכם על מחיר יש לשלם כפי המחיר הנמוך ביותר המקובל בשוק, וכמבואר בשו”ע סי’ שלב סעיף א.

לא רק אם המחותן פנה מיוזמתו לשדכן, אלא אף אם השדכן פנה אל המחותן ושאל אותו אם הוא יכול להביא לו שידוך, ולאחר שהסכים הציע השידוך וקירב דעת הצדדים עד שגמרו את השידוך, גם במקרה זה החיוב הוא מדין שכר פועל.

ב. אבל אם השדכן הציע את השידוך לשני הצדדים מבלי שהתבקש, ושכנע אותם וקירב דעתם עד שגמרו את השידוך, אין חיוב לשלם מדין שכירות פועל, שהרי לא ביקשו ממנו לעבוד, אלא מדין ‘יורד לשדה חבירו’, דהיינו שהנוטע אילנות ללא בקשת הבעלים בשדה שעומדת לכך, הדין הוא שמקבל תשלום כשתלי העיר, כיון שבעל השדה נהנה מהעבודה, כמבואר בשו”ע סי’ שעה סעיף א. וכן גם בשדכנות, כיון שכל בחור ונערה בגיל שידוכים עומדים לכך, יש לשלם לשדכן מחיר מלא הנהוג לשלם לפועל שיעשה עבודה זו. וכן כתב בביאור הגר”א סי’ פז ס”ק קיז ובסי’ קפה ס”ק יג בשם מהר”ם מרוטנבורג.

לפעמים יוצא שהשדכן יקבל חלק אחד מדמי השדכנות מדין ‘יורד’ וחלק אחד מדין פועל, וכגון שהשדכן הציע את השידוך מעצמו, ולאחר מכן התרצו הצדדים שהוא יהיה השדכן וביקשו ממנו שימשיך לעבוד עד גמר השידוך, נמצא שעל ההצעה מקבל שליש מהשכר כ’מתחיל’ מדין ‘יורד’, ועל גמר השידוך מקבל שני שליש מדין פועל.



ב) כמה שכר צריך לשלם לשדכן

אם סיכמו עם השדכן לפני תחילת העבודה את שכרו על סך מסוים, צריך לשלם לו כפי מה שסיכמו אתו, וכמו כל פועל שחייבים לשלם לו בגמר העבודה את כל השכר כפי מה שסיכמו אתו. וכתב הבית יוסף בסי’ שלא בשם הריב”ש. שאף אם לא עשו שטר ולא שום קנין על כך, כל שעשה הפועל מלאכתו חייב המעביד לשלם לו כל שכרו שהתנה עמו.

ואם השדכן דרש בתחילת העבודה מחיר מופרז יותר ממה שמקובל בין השדכנים לעבודה כזו והמחותן הבטיח שיתן לו את הסכום המופרז, נחלקו בזה הפוסקים, הרמ”א בסי’ רסד סעיף ז כתב “ובשדכנות אין לו אלא שכרו ואף על פי שהתנה עמו לתת לו הרבה”, והיינו שהמחותן יכול לטעון לשדכן ‘משטה הייתי בך’, אבל הש”ך שם ס”ק טו הביא בשם מהרש”ל “שנותן לו כל מה שהתנה עמו”, ועיין בפתחי תשובה שם סק”ח בשם שו”ת פנים מאירות ח”א סי’ צז שבמקום שיש תקנה כמה ליתן לשדכן, אין צריך ליתן לו יותר משכרו הראוי, והקצות שם כתב שכיון שכל שדכן מפסיד לכל הפחות פרוטה, מתחייב המחותן לשלם לו את כל שכרו.

אמנם הנתיבות המשפט שם סק”ח כתב שהדין שיכול לטעון ‘משטה הייתי בך’ הוא דוקא במקום שיש בזה איסור אונאה, היינו שהפועל מבקש יותר משתות מהמחירים המקובלים, וגם הוא קבלן שעובד לפי תוצאות, ולא שכיר יום שעובד לפי שעות, אבל אם הדרך ליתן לשדכן לפעמים סך רב, ואין לו קיצבה, כיון דבאופן זה אין בו אונאה, שהרי יש שנותנים יותר, אינו יכול לטעון ‘משטה’.

ולפי דברי הנתיבות יוצא לדינא, שדוקא במקומות שיש לשכר השדכן מחיר קבוע ואחיד, ואין מי שמשלם שכר יותר גבוה מזה, והמחותן נתאנה ביותר משתות מהשכר הקבוע, בזה נחלקו הפוסקים אם צריך לשלם לו או שיכול לטעון משטה הייתי בך, אבל במקומות ובחוגים שאין מחיר קבוע ואחיד, הרי כיון שלא נתאנה האב צריך לשלם לו כל מה שהתנה עמו.

גם במקומות שיש מחיר קבוע ואחיד, אם היה מקרה מיוחד שלכן דורשים השדכנים סכום גבוה יותר, וכמו אם יש לו בן או בת בעלי מומים ל”ע, חייב לשלם לו כל מה שהתנה עמו, כיון שאין בזה שום אונאה. וכן פסק בספר תשובות והנהגות אהע”ז סי’ תריח בבת בוגרת קרוב לשלשים שנה והבטיח לשדכן שכר מופרז שצריך לשלם לו כל מה שהתנה עמו. אבל אם הבטיח סכום מופרז מאוד שאין מי שמשלם אף במקרה כזה, אין צריך לשלם לו אלא כפי המקובל לשלם במקרה כזה.

אמנם בכל ענין שהוא, אם השדכן רוצה להבטיח את עצמו שההורים ישלמו לו את השכר המופרז ולא יוכלו לטעון טענת ‘משטה’, יתנה עם ההורים שישלישו את הסכום המופרז הזה אצל שליש לפני שמתחיל לעבוד על השידוך הזה, וכשיגמר השידוך יקח ממנו את הסכום הנ”ל ואז שוב אינו יכול לטעון משטה הייתי בך, וכמו שכתב בשו”ת דברי חיים ח”א אהע”ז סי’ פד (והובאו דבריו בפתחי חושן שכירות פ”ח הערה נט) שאם השליש השכר זכה השליש עבורו וחייב ליתן לו.

לא סיכמו על מחיר

אם לא סיכמו את שכרו של השדכן צריך לשלם לו את שכרו כמו המחיר המקובל בשוק שמשלמים לשדכנים באותו מקום ובאותו חוג, ואם יש כמה מחירים בזה מבואר בשו”ע סי’ שלב סעיף א שמשלם לו כפי המחיר הנמוך ביותר שמשלמים לשדכן באותו מקום ובאותו חוג. וכן הדין אם לא ביקש כלל מהשדכן שיעשה פעולה זו אלא עשהו מעצמו – אף שחייב לשלם לו וכדין יורד – מכל מקום א”צ לשלם לו אלא כפי המחיר הנמוך ביותר שנהוג לשלם על שידוך כזה.

אם לא סיכם במפורש על סך התשלום אלא אמר לו שישלם לו כפי המחיר שמקובל לשלם לשדכנים, אינו יכול לתת לו את המחיר הנמוך ביותר אלא צריך לשלם לו את המחיר הממוצע בשוק לאותו סוג עבודה, וכמו שכתב הקצות בסי’ שלא סק”ג, שדומה לדין אם אמר שישלם לו כאחד או כשניים מבני העיר שמשלם לו כפי המחיר הממוצע בשוק.

אמנם יש אחרונים שחלקו על הקצות וכתבו שדוקא אם סיכם שישלם כפועלים מסוימים משלם כפי הממוצע, אבל אם אמר סתם כדרך שבני אדם משתכרין בעיר, דינו כשכרו סתם בלא קציצה, ואינו נותן לו אלא כפחות שבפועלים. כן פסק הט”ז בסי’ שלב סעיף ד והביאו הערוך השולחן שם סעיף י, וכן מביא בספר אולם המשפט שם בשם הריטב”א. אבל בספר מנחת פיתים שם כתב שמדברי המגיד משנה בשם הראשונים משמע שאין חילוק לדינא וגם בלשון זה הולכים לפי המחיר הממוצע.



ג) זמן התשלום לשדכן והאם עוברים בזה על איסור של בל תלין

ברמ”א סוף סי’ קפה כתב שזמן התשלום לשדכן תלוי במנהג המדינה, יש שמשלמים מיד בגמר השידוך, ויש שמשלמים רק בשעת הנישואין, והנפקא מינה היא כשנתבטל השידוך אם צריך לשלם לשדכן או לא.

והנה כל זה הוא רק בשדכן ששכרוהו לכך שאז שייך לומר ששכרוהו על דעת המנהג שמשלמים בגמר השידוך או בשעת הנישואין, אבל בשדכן שלא נשכר לעבוד אצלו ולא שייך לומר שנשכר על דעת המנהג שהרי עבד מעצמו, ואי אפשר לחייבו לשלם מדין מנהג, אלא שצריך לשלם לו מדין ‘נהנה’, ובזה יש מקום לומר שדוקא בשעת הנישואין שאז נהנה ממלאכת השדכן, רק אז צריך לשלם לו. אמנם נראה שאף בגמר השידוך יש הנאה לצדדים שנתרצו זה לזה ונתחייבו לישא זה את זה, ושייך להתחייב לשלם מדין ‘נהנה’. וכן המנהג בזמנינו שמשלמים לשדכן את שכרו מיד בגמר השידוך או בשעת כתיבת התנאים.

והנה במקומות שהמנהג לשלם בגמר השידוך או בשעת כתיבת התנאים בוודאי יש בשדכן ששכרוהו לכך משום איסור של ‘בל תלין’, שצריך לשלם לו את שכרו באותה עונה (יום או לילה) שהשדכן גמר מלאכתו והשידוך נגמר או שנכתבו התנאים, אבל במקומות שהמנהג לשלם רק בסמוך לזמן הנישואין, כתב בספר הליכות ישראל (סימן א-ד) דיש להסתפק אם עובר משום ‘בל תלין’ כשמאחר לשלם אחר הנישואין, שלכאורה הרי הוא כמו שהתנו לשלם ביום השוק, דהיינו לאחר זמן ולא ביום גמר העבודה, שאינו עובר אף כשהגיע יום השוק, וכמבואר בסי’ שלט סעי, ט. אמנם עיין בספר משפט הפועלים (פרק ל הערה עט) שכתב שמכל מקום יש להחמיר אף באופן זה, כיון שיש מגדולי הפוסקים שסוברים שאם קבע זמן מאוחר לתשלום השכר אז הוי זמנו לעבור בבל תלין ((עיין עלון המשפט גליון 1 פסקי דינים דין ט ובגליון 2 מכתבים למערכת)), וגם יש לומר שעד שלא היה הנישואין עדיין לא נגמר הדבר לגמרי וממילא לא הגיע זמנו כלל עד אז, ורק משהגיע זמן הנישואין הוא זמן הפרעון.

אמנם רק בשדכן ששכרוהו לכך שצריך לשלם לו מדין פועל עובר משום בל תלין, אבל בשדכן שעבד מעצמו שצריך לשלם לו מדין ‘יורד’ אינו עובר בבל תלין, כיון שאינו מקבל שכר פעולה אלא מקבל מדין ‘יורד’, וכן משמע בקצות סי’ עה ס”ק יג וכן כתב להדיא בפתחי תשובה סי’ פט סק”ב ובשו”ת שבט הלוי ח”ז סי’ רלב אות ג.

ד) על מי חל החיוב לשלם על ההורים או על החתן והכלה

כשהמחותנים אינם משלמים לשדכן את שכרו אם השדכן יכול לגבות מהחתן והכלה את שכר השדכנות, בשו”ת אבני נזר חו”מ סי’ לו כתב – לענין שידוך שהציעו לחתן את הבת הגדולה, ולבסוף השתדכו עם הבת הקטנה – “שזה פשוט שהחיוב חל על החתן והכלה כי להם עשה את הטובה רק שהמחותנים משלמים עבורם”, ומשמע שלמד שאין שום חיוב על ההורים מצד עצמם.

והנה מצד הסברא היה נראה שאף שהחיוב הוא על החתן והכלה, מ”מ החיוב הוא גם כן על ההורים שהרי נעשה להם טובה גדולה ושמחים מאוד שצאצאיהם ישתדכו, ולכן החיוב חל עליהם,

וכן כתב בספר ערך שי סי’ קפה שעיקר החיוב הוא על ההורים, אמנם חידש שם יותר מכך, שעל החתן והכלה עצמם אין שום חיוב לשלם דמי השדכנות. והנידון היה שם לגבי שדכן שלא היה יכול לגבות את דמי השדכנות מהאב מפני שהיה גברא אלמא, ורצה לתבוע מהחתן, ופסק שם שכיון שסתם שדכנים דעתן להיפרע מן האב ולא מן החתן, וגם החתן אין לו ממון בשעת התנאים כל זמן שלא קיבל נדן, אם כן אין דעת השדכן להיפרע מן החתן ופטור החתן לשלם לו.

אמנם מסתבר שאף מה שכתב האבני נזר שהחיוב הוא על האב לשלם הוא רק מכח מנהג ולא מן הדין, הוא דוקא כשהשדכן הציע מעצמו את השידוך לצדדים, אז יש מקום לומר כמו שכתב האבני נזר שעיקר הנהנים מהשידוך הם החתן והכלה ולא ההורים, אבל אם האב ביקש ממנו שיביא שידוך מסוים או שידוך סתם, הרי כיון שהמנהג הוא שההורים משלמים את דמי השדכנות, גם האבני נזר יודה שהאב חייב מן הדין לשלם לשדכן, וכדין השוכר את הפועל לעשות בשל חבירו ואמר לו שכרך עלי שמבואר בשו”ע סי’ שלו סעיף א שחייב לשלם לפועל, ולא רק מכח מנהג.

בזמנינו המנהג הוא שההורים משלמים את דמי השדכנות, והשדכנים אינם תובעים כלל את דמי השדכנות מהחתן והכלה, אבל אם ההורים אינם משלמים אין בזה מנהג ברור אם יכולים לתבוע מהחתן והכלה.

בהמשך יתבאר בע”ה איך מחלקים את דמי השדכנות כשיש כמה שדכנים, ומה הדין כשיש אם יש הבדל במחירי השדכנות בין מקומו של החתן למקומה של הכלה. ומה הדין כשיש הכחשה בין הצדדים כמה עזר כל אחד לגמר השידוך.

אבני גזית
הודעות: 1361
הצטרף: א' אוגוסט 26, 2018 11:09 am

Re: תשלום לשדכנים לבני ספרד

הודעהעל ידי אבני גזית » ג' אוקטובר 29, 2019 12:49 pm

חד ברנש כתב:אבני גזית,
עד שאתה תמה מדוע יש בכלל לשלם לשדכן, תתמה מדוע האשכנזים משלמים כה מעט לשדכנים.
ואם היית מעורה מעט-מעט במציאות, היית יודע שיש מחסור עצום בשדכנים מקצועיים (לא איזה בחור'ציק שהתחתן ומנסה 'לדחוף' את חברי השיעור שלו למשפחת אשתו...), וגם אלו המקצועיים אומרים שזה הופך להיות קשה יותר. והתוצאה - ריבוי מבוגרים ומבוגרות. אע"פ שתופעה זו לא תלויה רק במיעוט השדכנים. צא וראה, שדווקא במגזרם של בני ספרד מרובים המבוגרים יותר מבני אשכנז, מדוע? גם בגלל ששם רווחת תופעת 'שידוכי מצווה'. ועם מצוות לא ניתן לרכוש במכולת...
הפתרון הוא, להעלות משמעותית את שכר השדכנים.

----
אני קרוב לנושא, כי לפני שנים רבות היתה אחת מבנות משפחתי שדכנית מצליחה, וראיתי כמה דם, יזע ודמעות היא שפכה עד שסגרה שידוך אחד.


הלא כבר הבהרתי שאם הדבר נעשה כפרנסה מוגדרת ולא חבר מביא חבר, מובן לגמרי חיוב תשלום.

אני התכוונתי בדיוק למקרה שהבאת, בו מכר מספר על משפחה אחרת, ולאחר כמה ימי טלפון נגמר העניין לטובה.

תם מה הוא אומר
הודעות: 1343
הצטרף: ג' מאי 09, 2017 11:28 am

Re: תשלום לשדכנים לבני ספרד

הודעהעל ידי תם מה הוא אומר » ג' אוקטובר 29, 2019 12:58 pm

חד ברנש כתב: צא וראה, שדווקא במגזרם של בני ספרד מרובים המבוגרים יותר מבני אשכנז,


הא מנא לך?!

חד ברנש
הודעות: 5743
הצטרף: ב' יוני 20, 2016 11:48 am

Re: תשלום לשדכנים לבני ספרד

הודעהעל ידי חד ברנש » ג' אוקטובר 29, 2019 1:32 pm

ממראה עיניים.

אבני גזית
הודעות: 1361
הצטרף: א' אוגוסט 26, 2018 11:09 am

Re: תשלום לשדכנים לבני ספרד

הודעהעל ידי אבני גזית » ג' אוקטובר 29, 2019 3:16 pm

חד ברנש כתב:ממראה עיניים.


רב חיים שמרלר, ר"י אורייתא, סבור שבקהל החסידי הבעיה הכי חריפה

חד ברנש
הודעות: 5743
הצטרף: ב' יוני 20, 2016 11:48 am

Re: תשלום לשדכנים לבני ספרד

הודעהעל ידי חד ברנש » ג' אוקטובר 29, 2019 3:20 pm

כי הוא שייך למגזר החסידי...
במגזר החסידי יש הרבה בחורים מבוגרים
ואצל המגזר הליטאי, הרבה בנות מבוגרות.
הפתרון הטוב ביותר, לשדך נערה ליטאית עם בחור חסידי, אבל הצד הליטאי מאוד מתחלחל מרעיון כזה (ואפילו כשמדובר ב'חסיד-לייט' ולא עם אויזן-זאקן או וואעס-זאקן וכו'...). אני כותב זאת מתוך ידיעה ברורה.

עובדיה חן
הודעות: 1819
הצטרף: א' מאי 21, 2017 7:27 am

Re: תשלום לשדכנים לבני ספרד

הודעהעל ידי עובדיה חן » ג' אוקטובר 29, 2019 6:08 pm

מסכים עם חד ברנש,התגמול לשדכן הוא מועט,בעיקר לשדכנים שעושים כמה שידוכים בשנה,בלי ספק שאם זה היה פרנסה טובה היו הרבה מתאמצים יותר ,לא יודע אם בגלל זה יש יותר מבוגרים או מבוגרות, אבל וודאי שבגלל חוסר תגמול הרבה נמנעים מלעסוק בשדכנות שהיא עבודה\מצוה סיזיפית קשה עד למאוד.

גביר
הודעות: 2743
הצטרף: ה' אפריל 03, 2014 4:33 pm

Re: תשלום לשדכנים לבני ספרד

הודעהעל ידי גביר » ה' אוקטובר 31, 2019 8:43 am

גביר כתב:איך נהוג כשאחד מבני הזוג אשכנזי והשני ספרדי? לכאורה אזלינן בתר החתן [דוגמא נאה שמעתי מהרב דוד יוסף - בחתונת בתו שהתחתנה עם אשכנזי סובבה הכלה את החתן שבע פעמים כמנהג האשכנזים, שכן למרות שבאותה שעה טרם נשאו - מנהג האיש קובע. במקרה אחר ששמעתי עליו, סירבה הכלה להסתובב, רבו של החתן מצא פשרה והיא הסתובבה שלוש פעמים בלבד ...], אך האם יש בכח מנהג החתן האשכנזי להוציא ממון מחמיו הספרדי?

מלכתחילה חשבתי שהרעיון של שלוש סיבובים לא בא אלא להרבות שלום ותו לא, עכשיו ראיתי באשכול על ר"נ קרליץ שהורה בחופה של כלה שנאסרה ולא רצתה לוותר על הסיבובים שתעשה רק ג' סיבובים, כנראה שיש בזה יותר עניין.

אוהב אוצר
הודעות: 2975
הצטרף: ו' יולי 02, 2010 12:40 am

Re: תשלום לשדכנים לבני ספרד

הודעהעל ידי אוהב אוצר » ה' אוקטובר 31, 2019 10:17 am

אבני גזית כתב:חושבני שיש יותר מקום לדון למה בכלל הושרש מנהג התשלום.

למה אם אני מסדר לבן דוד עבודה, לא מקובל שהוא נותן לי מחצית מחמשת המשכורות הראשונות שלו?

למה אם אני מספר לחבר על דירה יפה שראיתי למכירה, אני לא מקבל תיווך?

והתשובה היא שיש ארצות שהדבר התפתח כמוסד של פרנסה, וטבעי שידרשו תשלום כי אין הדבר נעשה כחסד אלא כעבודה.

בארצות אחרות לא ראו כאן מקום להתפרנס וזה נותר כמחווה חברתית.

דברים יפים.

אוהב אוצר
הודעות: 2975
הצטרף: ו' יולי 02, 2010 12:40 am

Re: תשלום לשדכנים לבני ספרד

הודעהעל ידי אוהב אוצר » ה' אוקטובר 31, 2019 10:23 am

עוד יש לחלק בנידון זה, בין אם מדובר בשדכן בעל מקצוע והוא דבר כמו שהזמנתי נגר לעשות לי ארון, לבין איזו בת דודה שחשבה על הרעיון והוא יצא לפועל.
עוד יש להעיר, דאם הוא כסף כשר וכו וכו' וכו' וכל מה שאומרים, א"כ: מדוע לא משלמים לשדכן על עבודתו בשעה שזה לא יצא לפועל? ממאי נפשך: אם התשלום לשדכן הוא על הטרחה ו'בזבוז' זמנו אז תמיד צריכים לשלם על כל פעולותיו בין אם השדוך יצא לפועל ובין אם לא. ואם מדובר בזכות, שאדם זכה להקים עוד בית בעם היהודי בחסד זה, אז מכאן כבר אתן למחשבות של הקוראים כאן [או של השדכנים...] לחשוב לבד אם כדאי לקחת כסף על המצוה הזו. [ולמה לא לקחת על עוד כמה חסדים ומצוות?]

אני חוזר ומדגיש: ברגע שזה שדכן כמקצוע, בודאי שצריך לשלם לו בין אם הזוג מבני אשכנז ובין אם הוא מבני ספרד וכמו שמשלמים לסופר לדיין לשוחט וכו וכו'.

עובדיה חן
הודעות: 1819
הצטרף: א' מאי 21, 2017 7:27 am

Re: תשלום לשדכנים לבני ספרד

הודעהעל ידי עובדיה חן » ה' אוקטובר 31, 2019 8:50 pm

פתחתי את האשכול. משום מעשה שהיה, באברך ספרדי יקר שהשקיע מאמצים מרובים מאוד בשידוך,וב"ה הצליח, ההורים הכירו לו תודה והביאו לו סט סכו"ם מתנה ,והוא בעדינותו לא יודע לתבוע,אבל מאז גמר אומר, שהוא יותר לא יעסוק בשדכנות שזה עניין קשה, ואין בכוחו לעבוד לשם שמים ללא שכרו בצידו לפרנסתו. וחבל.

דרומי
הודעות: 9050
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: תשלום לשדכנים לבני ספרד

הודעהעל ידי דרומי » ה' אוקטובר 31, 2019 9:06 pm

כמדומה שאין שום הבדל מהותי בין אשכנזים לספרדים בענין זה. כל ההבדל הוא פרקטי, שמה שנקרא 'בני תורה ספרדים' עדיין אינם מגובשים מספיק בשביל שיחולו קריקטריונים ברורים בזה ובכיוצא בו. ותו לא מידי.

אוהב אוצר
הודעות: 2975
הצטרף: ו' יולי 02, 2010 12:40 am

Re: תשלום לשדכנים לבני ספרד

הודעהעל ידי אוהב אוצר » ו' נובמבר 01, 2019 11:18 am

דרומי כתב:כמדומה שאין שום הבדל מהותי בין אשכנזים לספרדים בענין זה. כל ההבדל הוא פרקטי, שמה שנקרא 'בני תורה ספרדים' עדיין אינם מגובשים מספיק בשביל שיחולו קריקטריונים ברורים בזה ובכיוצא בו. ותו לא מידי.

לא יעזור ה'גיבוש' עליו אתה חולם גם אם יקרה הנס ויקום איזה 'ארגון' כזה. לך תסביר את זה לזוג הורים 'בעלי בתים' מדימונה או עפולה שמישהו עשה שידוך לבן הזקונים שלהם.

אוהב אוצר
הודעות: 2975
הצטרף: ו' יולי 02, 2010 12:40 am

Re: תשלום לשדכנים לבני ספרד

הודעהעל ידי אוהב אוצר » ו' נובמבר 01, 2019 11:21 am

עובדיה חן כתב:פתחתי את האשכול. משום מעשה שהיה, באברך ספרדי יקר שהשקיע מאמצים מרובים מאוד בשידוך,וב"ה הצליח, ההורים הכירו לו תודה והביאו לו סט סכו"ם מתנה ,והוא בעדינותו לא יודע לתבוע,אבל מאז גמר אומר, שהוא יותר לא יעסוק בשדכנות שזה עניין קשה, ואין בכוחו לעבוד לשם שמים ללא שכרו בצידו לפרנסתו. וחבל.

לאברך ספרדי יקר - אפשר להראות לו את זה: http://www.doresh-tzion.co.il/QASearchEx.aspx
ואני לא ציני. [אם הוא באמת 'יקר']

עובדיה חן
הודעות: 1819
הצטרף: א' מאי 21, 2017 7:27 am

Re: תשלום לשדכנים לבני ספרד

הודעהעל ידי עובדיה חן » ו' נובמבר 01, 2019 11:24 am

הרב אוהב אוצר מפנה לתשובה של הרב מוצפי שליט"א
לכבוד הרב מוצפי שליט"א
אשתי הציעה שידוך למשפחת החתן כשמצד החתן אחותו ניהלה את העסק במקום הוריה וכעת כשהדבר יצא לפועל הם דורשים חלק מדמי השדכנות כיון שהיא אחותו ולא ההורים
תשובה : הספרדים לא נהגו מעולם לשלם דמי שידוכין. משום שאין לקחת שכר על קיום מצווה. ואין בממון זה ברכה.
וכן תשובה זו.
האם מעיקר הדין צריך לשלם דמי שדכנות .ומה הטעם והמקור תודה רבה. וישר כוח עצום.
תשובה
זה דבר שהומצא בדורינו על ידי תאבי ממון ובצע, עם ישראל ניחון ברחמנות , ביישנות, וגמילות חסדים שהיא ללא תמורה. איך התדרדרנו בזמן קצר למצב כזה שדורשים בעזות מצח וחלילה בשם התורה ממון עבור חסד ומצוה.
אפשר לשלם עבור הוצאות אבל לא עבור המצוה, כשם שרב אסור לו לדרוש שכר עבור שירות תורני, ורופא עבור הטיפול, ומוהל עבור המצוה, אלא מותר רק הוצאות.

שמש
הודעות: 1578
הצטרף: ג' דצמבר 01, 2015 9:19 pm

Re: תשלום לשדכנים לבני ספרד

הודעהעל ידי שמש » ו' נובמבר 01, 2019 11:31 am

עובדיה חן כתב:פתחתי את האשכול. משום מעשה שהיה, באברך ספרדי יקר שהשקיע מאמצים מרובים מאוד בשידוך,וב"ה הצליח, ההורים הכירו לו תודה והביאו לו סט סכו"ם מתנה ,והוא בעדינותו לא יודע לתבוע,אבל מאז גמר אומר, שהוא יותר לא יעסוק בשדכנות שזה עניין קשה, ואין בכוחו לעבוד לשם שמים ללא שכרו בצידו לפרנסתו. וחבל.

מכאן ולהבא שיודיע ויתנה מראש (כמובן, לאחר ששיבח את מקחו ורואה שהצדדים מעוניינים לבחון הצעה זו, אך טרם שהעביר להם את השמות נמלאים והפרטים - שלא 'יעקפו' אותו) שהוא נוטל בשכרו כך וכך (אפשר גם ליטול סכום סמלי על הצעה שהתקדמה גם אם לא הבשילה לחתונה), אם יהיו כאלה שלא יסכימו, שיערב להם ושימשיכו לחכות למישהו שיעבוד בחינם, הוא ודאי ימצא אחרים שישמחו לשלם על שידוך טוב.
וכמובן שמותר לדרוש ע"כ שכר ככל תיווך, ואף אם זה נחשב כמצווה כדברי הרב מוצפי הנ"ל שרי באופן של דמי בטלה וכפי שנהוג מקדמת דנא שכל הרבנים והדיינים והרופאים והמלמדים וכו' נוטלים שכר כדמי בטלה. כמו כן ברור שאין זו המצאה של הדור האחרון שכן אצל האשכנזים זה נהוג מימים ימימה וכל הפוסקים מלאים מזה (אולי אצל הספרדים זה נכנס בדורות האחרונים, מאידך, בחו"ל היו שנהגו לשלם לאבי הכלה כסף כדי ש'יתן' את ביתו לחתן ולא אמרו שאסור ליטול כסף על מצווה...).

מן הדרום
הודעות: 708
הצטרף: ג' אוקטובר 06, 2015 11:26 am

Re: תשלום לשדכנים לבני ספרד

הודעהעל ידי מן הדרום » ג' אוקטובר 25, 2022 7:21 pm

מה מקובל כשיש שני שותפים בשידוך, לשלם לכל אחד מחיר מלא, או חצי לכל אחד?

עזריאל ברגר
הודעות: 12946
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: תשלום לשדכנים לבני ספרד

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ד' אוקטובר 26, 2022 12:02 am

מן הדרום כתב:מה מקובל כשיש שני שותפים בשידוך, לשלם לכל אחד מחיר מלא, או חצי לכל אחד?

כמדומני שמקובל שלכל עסקת-תיווך, ושידוך בכללה, יש ג חלקים:
ההצעה, העיסוק בקירוב הדעת בין הצדדים, והגמר (שכולל בתוכו הרבה פעמים את המו"מ הכספי).
ומחלקים את השכר בין העוסקים במלאכה לפי ג שלישי העבודה האלו.

המקרה הנפוץ הוא שאחד הציע ואחד המשיך, ואז הראשון יקבל שליש והשני - שני שלישים.


חזור אל “אספקלריא”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 53 אורחים