חיים שמעון כתב:קבע לא קשור לענין כמובן
אמנם ברור שיש בסכך דיני מחיצה וכמו שמבואר בכמה מקומות לדוג' לענין פרוץ כעומד בסוכה טו ועוד
והדין מפורש בכמה מקומות
מלבב כתב:כי לא מצינו דין זה רק במחיצה
אכן יש לעיין ההיא יכולה לעמוד אי קאי על הדפנות כההיא עובדא דרע"ק דלמחר נשבה הרוח ועקרתה או אפי' אם הסכך בלבד א"י לעמוד ע"י הרוח פסול אף שהסוכה חזקה כדמצינו לעיל בירקות דמפרכי ונפלי ע"ש, גם י"ל מה היא השיעור לעמידה זו אי כל שא"י לעמוד כל ז' ע"י רוח מצוי' מיפסל אף שיום א' תוכל לעמוד ולפ"ז נימא ג"כ דכל שא"י לעמוד ברוח המצוי להיות פעם א' בז' ימים תיפסל או הפי' שא"י לעמוד כלל בפני רו"מ וכשיבא רק רוח מצוי' יעקרנה מיד וצ"ע:
מלבב כתב:הראו לי שזה מחלוקת תוספת והרשבא בעירובין דף ג עמוד א
כח עליון כתב:מלבב כתב:כח עליון כתב:מלבב כתב:הראו לי שזה מחלוקת תוספת והרשבא בעירובין דף ג עמוד א
תודה מרובה
רק יתכן ששם מדובר שוודאי לא יעמוד אפילו ברוח קל, ולא דווקא ברוח מצוייה שספק אם תבא, כי אם לא כן קצת קשה לדעת התוספת למה כתוב דין עומר ברוח מצוייה רק במחיצה.
סתם 'רוח מצויה' - בודאי באה
בכל אופן הרשב"א שמקיל וסובר שהסוכה כשרה למרות שבהמשך עתיד הסכך להסתלק מהרוח, קשה מאד
א. ממה שאמרו שאין לסכך בירקות, וכבר מעתה חשיבי אויר. ב. מה שאמרו דבעינן ראויה לז' (לשיטת הריטב"א והפוסקים)
כח עליון כתב:מלבב כתב:כח עליון כתב:מלבב כתב:הראו לי שזה מחלוקת תוספת והרשבא בעירובין דף ג עמוד א
תודה מרובה
רק יתכן ששם מדובר שוודאי לא יעמוד אפילו ברוח קל, ולא דווקא ברוח מצוייה שספק אם תבא, כי אם לא כן קצת קשה לדעת התוספת למה כתוב דין עומר ברוח מצוייה רק במחיצה.
סתם 'רוח מצויה' - בודאי באה
בכל אופן הרשב"א שמקיל וסובר שהסוכה כשרה למרות שבהמשך עתיד הסכך להסתלק מהרוח, קשה מאד
א. ממה שאמרו שאין לסכך בירקות, וכבר מעתה חשיבי אויר. ב. מה שאמרו דבעינן ראויה לז' (לשיטת הריטב"א והפוסקים)
מלבב כתב:הרי הרשבא אומר מפורש שמה שיתבטל ע"י הרוח זה לא סיבה לפסול עכשיו לפני שבאה הרוח.
כח עליון כתב:מלבב כתב:כח עליון כתב:מלבב כתב:כח עליון כתב:מלבב כתב:הראו לי שזה מחלוקת תוספת והרשבא בעירובין דף ג עמוד א
תודה מרובה
רק יתכן ששם מדובר שוודאי לא יעמוד אפילו ברוח קל, ולא דווקא ברוח מצוייה שספק אם תבא, כי אם לא כן קצת קשה לדעת התוספת למה כתוב דין עומר ברוח מצוייה רק במחיצה.
סתם 'רוח מצויה' - בודאי באה
בכל אופן הרשב"א שמקיל וסובר שהסוכה כשרה למרות שבהמשך עתיד הסכך להסתלק מהרוח, קשה מאד
א. ממה שאמרו שאין לסכך בירקות, וכבר מעתה חשיבי אויר. ב. מה שאמרו דבעינן ראויה לז' (לשיטת הריטב"א והפוסקים)
1. יש רוח מצויה תמיד, ויש רוח נדיר, ויש רוח שהוא לא תמידי ולא נדיר, זה לא וודאי שתוך ז ימי החג יהיה רוח שהוא לא מצויה תמיד אבל גם לא נדיר.
2. ירקות שאני שהם וודאי, ועוד שהם מצד עצמם מתפרקים ולא מצד אחר כמו רוח.
3. סוכה ראויה לז' הוא מצד עצמו ולא מדבר צדדי כמו רוח, ועוד שרוח לא וודאי וכנ"ל.
1. מאיפה לקחת את זה? התוס' מדבר על רוח שתבוא והרשב"א עונה ע"ז שלא דנים את ההמשך!
2. מצד עצמם? ע"י השמש העולה ממזרח
3. המקור לראויה לז' הוא בסוגיית ר"ג ור"ע ברוח עי' כג.
כח עליון כתב:3. בשבת קנז: מבואר (עכ"פ ברש"י) שחלק מאיסור השימוש בסוכה הוא מחמת רגילות השימוש בסכך, א"כ אף הסכך אוסר כשאינו ראוי לז', א"כ אינו דין בגדר מחיצה דוקא. אמנם מצאתי שכדבריך כתב בשו"ת האלף לך שלמה (או"ח סימן שעח). ייש"כ.
מלבב כתב:כח עליון כתב:3. בשבת קנז: מבואר (עכ"פ ברש"י) שחלק מאיסור השימוש בסוכה הוא מחמת רגילות השימוש בסכך, א"כ אף הסכך אוסר כשאינו ראוי לז', א"כ אינו דין בגדר מחיצה דוקא. אמנם מצאתי שכדבריך כתב בשו"ת האלף לך שלמה (או"ח סימן שעח). ייש"כ.
לא מצאתי כלום בשבת
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 4 אורחים