מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

ספר מלכים. הערות וציונים על סדר הנביא

ביאורים ועיונים, חדושים ובירורים, בתורה בנביאים בכתובים ובתרגומים, ובמפרשיהם, ראשונים ואחרונים, ויבינו במקרא.
יעקב בורלשטיין
הודעות: 546
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. ציונים לפרקים א' ב' ג'. (מתחדש)

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » א' אוקטובר 20, 2019 12:45 pm

אתה מתכוין לענות מדוע זה הגיע אל המלך?

לגבי משפט המלך, סביר שהמלך היה מאציל מסמכויותיו לכל השופטים שבאו מכוחו, שהרי גם אם המלך ישפוט בכל שעות היממה עדיין לא יוכל לדון אלא במעט מזעיר מכל הדיונים שבאים לפניו.
(לגבי מגדים, יש איפה לראותו ברשת?)

יעקב בורלשטיין
הודעות: 546
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. ציונים לפרקים א' ב' ג' ד' ה'. (מתחדש)

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » ד' אוקטובר 30, 2019 9:17 pm

ד א. ויהי המלך שלמה מלך על כל ישראל. שלש פעמים ציין הכתוב את התחזקותה של מלכות שלמה. הראשון לעיל ב יב "ותכון מלכותו מאוד", וזאת לאחר מות דוד אביו. השניה לאחר הריגתם של אדוניהו יואב שמעי וגירושו של אביתר "והממלכה נכונה ביד שלמה (ב מו), והשלישית כאן לאחר המשפט שבו הוכחה חכמתו. ועיין בזה במפרשים.
ואלה הם שלשה שלבים, הראשון עצם המלכתו, השני סילוק אויביו, והשלישי מימוש מלכותו על ידי עשיית דין בחכמה.

ד ב. ואלה השרים אשר לו וגו'. המתין הכתוב עם תיאור מערכת שלטונו של שלמה עד עתה. ויש לידע מדוע.

ד ז. ולשלמה שנים עשר נצבים על כל ישראל וכלכלו את המלך ואת ביתו חודש בשנה וגו'. לכאורה גם לדוד ולשאול היתה איזו מערכת של גביית מיסים, ואם כן צריך ביאור מפני מה האריך הכתוב לתאר כיצד עבדה גביית מיסיו של שלמה.

ד כ. יהודה וישראל רבים כחול אשר על הים לרוב אוכלים ושותים ושמחים. לכאורה לא ברור ההקשר לכל מערכת גביית המיסים, ואף שבא לומר שהיו ישראל יכולים לספק את מיסיו של המלך, מכל מקום נראה שפסוק זה בא לפרש דבר מעבר לכך אודות מצב שמחתם של ישראל, ודבר זה לא שייך באופן ישיר לכל מנגנון גביית המיסים של שלמה.

יעקב בורלשטיין
הודעות: 546
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. ציונים לפרקים א' ב' ג' ד' ה'. (מתחדש)

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » ד' אוקטובר 30, 2019 9:17 pm

ה ט. ויתן א-להים חכמה לשלמה ותבונה הרבה מאוד וגו'. לכאורה פסוקים אלו אינם במקומם, שהרי או שהיה מקום לכתבם מיד לאחר החלום שבו הובטח שלמה לקבל חכמה, או שהיה צריך לכתבם לפני הסיפור על מלכת שבא וכהקדמה אליו, אך כאן תיאור חכמתו של שלמה מגיע בין הפירוט של אנשי שלטונו של שלמה לבין ההסכם עם חירם על ארזים מן הלבנון. ועיין להלן פסוק כא ופסוק כו, וצל"ת.

ה יז. עד תת ה' אותם תחת כפות רגלי (כתיב רגלו). ויש לפרש הקרי והכתיב שאכן עיקר הנתינה היה תחת כפות רגלי דוד, אלא שרק שלמה כבר עמד יציב כביכול, כיוון שדוד כל הזמן היה צריך להאבק על כך.

ה כ. ועתה צוה ויכרתו לי ארזים מן הלבנון. לכאורה יש בזה טעם לפגם שבנין בית המקדש תלוי ברצונו של נכרי ובנדבת ליבו. ובבית שני נאמר "לא לכם ולנו לבנות בית לא-להינו", ואם כן מדוע כאן נבנה בית המקדש על גבי יסודות צוריים, שהיו אומה של עובדי אלילים. (וכמבואר באיזבל שהיתה מאומה זו והיא שהביאה את עבודת הבעל לישראל)

ה כו. וה' נתן חכמה לשלמה כאשר דבר לו ויהי שלום בין חירם ובין שלמה ויכרתו ברית שניהם. שוב הזכיר הכתוב את החכמה שניתנה לשלמה ולא מובן מהי השייכות לכאן.

לייטנר
הודעות: 5598
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: ספר מלכים. ציונים לפרקים א' ב' ג' ד' ה'. (מתחדש)

הודעהעל ידי לייטנר » ד' אוקטובר 30, 2019 10:38 pm

יעקב בורלשטיין כתב:ד ז. ולשלמה שנים עשר נצבים על כל ישראל וכלכלו את המלך ואת ביתו חודש בשנה וגו'. לכאורה גם לדוד ולשאול היתה איזו מערכת של גביית מיסים, ואם כן צריך ביאור מפני מה האריך הכתוב לתאר כיצד עבדה גביית מיסיו של שלמה.

חלוקת הניצבים של שלמה שונה מהותית מזו של דוד - בעוד אצל דוד החלוקה היא שבטית. כלומר, כל שבט אחראי על חודש בשנה, ואין משמעות לגדלו או לעשרו. אצל שלמה החלוקה היא אזורית (ואז הצורך בתיאור החלוקה הזו הוא גם טכני - האם תדע ללא מפה או תיאור גאוגרפי את שטח השיפוט של מועצה אזורית מרום הגליל, למשל?). בחלוקה זו יש כמובן מן החכמה בבחלוקת משאבים הוגנת יותר, אך יש בה הצהרה מכוונת שעם יצירת המלוכה - שהרי רק כאשר בנו של המלך הקודם מולך, אנו רואים שיש לפנינו מלכות, ולא רק שופט/נגיד לדור - אין חלוקה לשבטים. כמובן שמתחת לפני השטח ביטול החלוקה לשבטים יצרה וחיזקה את החלוקה של יהודה וישראל, דבר המופיע מיד לאחר מכן: "ויהודה וישראל שמחים", עד לפילוג הממלכה בדור שלאחר מכן. ויש עוד מה להרחיב, והדברים עתיקין ויגעים.

יעקב בורלשטיין
הודעות: 546
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. ציונים לפרקים א' ב' ג' ד' ה'. (מתחדש)

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » ד' אוקטובר 30, 2019 11:25 pm

מאיפה אתה לוקח את החלוקה לשבטים במיסים של דוד המלך?

אגב, גם אצל שלמה חלק מהמסים מוטלים לפי שבטים, כך אצל נפתלי יששכר ובנימין, אך הצדק עמך שניכר שהנחת העבודה של החלוקה אינה שנים עשר השבטים.

יעקב בורלשטיין
הודעות: 546
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. ציונים לפרקים א' ב' ג' ד' ה'. (מתחדש). לימוד ביום שני הקרוב

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » ד' אוקטובר 30, 2019 11:32 pm

בעז''ה ביום שני הבא ליל ז' חשוון בשעות הערב יתקיים לימוד בפרקים א-ה בירושלים
המעונין יוכל לפנות אלי בכתובת המייל limudnavi@gmail.com

צביב
הודעות: 1880
הצטרף: א' מרץ 04, 2012 2:02 pm

Re: ספר מלכים. ציונים לפרקים א' ב' ג' ד' ה'. (מתחדש)

הודעהעל ידי צביב » ה' אוקטובר 31, 2019 12:14 am

יעקב בורלשטיין כתב:
ה כ. ועתה צוה ויכרתו לי ארזים מן הלבנון. לכאורה יש בזה טעם לפגם שבנין בית המקדש תלוי ברצונו של נכרי ובנדבת ליבו. ובבית שני נאמר "לא לכם ולנו לבנות בית לא-להינו", ואם כן מדוע כאן נבנה בית המקדש על גבי יסודות צוריים, שהיו אומה של עובדי אלילים. (וכמבואר באיזבל שהיתה מאומה זו והיא שהביאה את עבודת הבעל לישראל)

ה כו. וה' נתן חכמה לשלמה כאשר דבר לו ויהי שלום בין חירם ובין שלמה ויכרתו ברית שניהם. שוב הזכיר הכתוב את החכמה שניתנה לשלמה ולא מובן מהי השייכות לכאן.


דרשו חז''ל שהאריך חירם ימים עד ימי יחזקאל הנביא שהתנבא עליו 'מיום הבראך לא נמצא עולתה בך'
הרי שלכאורה שמר ז'- מצות בני נח.

רבי צדוק הכהן מלובלין כותב ( כמדומה בשם רבו) שהיה כנגד שלמה המלך לענין חכמה, ויש בזה לבאר מה שהזכיר חכמה.

( לכאורה יש קושיה מהקטע הראשון שכתבתי על הקטע השני)
נערך לאחרונה על ידי צביב ב ה' אוקטובר 31, 2019 12:53 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

לייטנר
הודעות: 5598
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: ספר מלכים. ציונים לפרקים א' ב' ג' ד' ה'. (מתחדש)

הודעהעל ידי לייטנר » ה' אוקטובר 31, 2019 12:50 am

יעקב בורלשטיין כתב:
לייטנר כתב:
יעקב בורלשטיין כתב:ד ז. ולשלמה שנים עשר נצבים על כל ישראל וכלכלו את המלך ואת ביתו חודש בשנה וגו'. לכאורה גם לדוד ולשאול היתה איזו מערכת של גביית מיסים, ואם כן צריך ביאור מפני מה האריך הכתוב לתאר כיצד עבדה גביית מיסיו של שלמה.

חלוקת הניצבים של שלמה שונה מהותית מזו של דוד - בעוד אצל דוד החלוקה היא שבטית. כלומר, כל שבט אחראי על חודש בשנה, ואין משמעות לגדלו או לעשרו. אצל שלמה החלוקה היא אזורית (ואז הצורך בתיאור החלוקה הזו הוא גם טכני - האם תדע ללא מפה או תיאור גאוגרפי את שטח השיפוט של מועצה אזורית מרום הגליל, למשל?). בחלוקה זו יש כמובן מן החכמה בבחלוקת משאבים הוגנת יותר, אך יש בה הצהרה מכוונת שעם יצירת המלוכה - שהרי רק כאשר בנו של המלך הקודם מולך, אנו רואים שיש לפנינו מלכות, ולא רק שופט/נגיד לדור - אין חלוקה לשבטים. כמובן שמתחת לפני השטח ביטול החלוקה לשבטים יצרה וחיזקה את החלוקה של יהודה וישראל, דבר המופיע מיד לאחר מכן: "ויהודה וישראל שמחים", עד לפילוג הממלכה בדור שלאחר מכן. ויש עוד מה להרחיב, והדברים עתיקין ויגעים.

מאיפה אתה לוקח את החלוקה לשבטים במיסים של דוד המלך?

דברי הימים א כז

יעקב בורלשטיין
הודעות: 546
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. ציונים לפרקים א' ב' ג' ד' ה'. (מתחדש)

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » ה' אוקטובר 31, 2019 1:14 am

תודה

יעקב בורלשטיין
הודעות: 546
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. ציונים לפרקים א' ב' ג' ד' ה'. (מתחדש). לימוד ביום שני הקרוב

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » ה' אוקטובר 31, 2019 2:40 pm

יעקב בורלשטיין כתב:בעז''ה ביום שני הבא ליל ז' חשוון בשעות הערב יתקיים לימוד בפרקים א-ה בירושלים
המעונין יוכל לפנות אלי בכתובת המייל limudnavi@gmail.com

וכאן המקום להוסיף שמתקיים לימוד גם בבני ברק ביום שלישי הקרוב ליל ח' בחשוון
לפרטים אודותיו ניתן לברר ב-0527697105
או ב-‫7697105@gmail.com‬

יעקב בורלשטיין
הודעות: 546
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. ציונים לפרקים א' ב' ג' ד' ה'. (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » ו' נובמבר 01, 2019 1:42 pm

לייטנר כתב:
יעקב בורלשטיין כתב:
לייטנר כתב:
יעקב בורלשטיין כתב:ד ז. ולשלמה שנים עשר נצבים על כל ישראל וכלכלו את המלך ואת ביתו חודש בשנה וגו'. לכאורה גם לדוד ולשאול היתה איזו מערכת של גביית מיסים, ואם כן צריך ביאור מפני מה האריך הכתוב לתאר כיצד עבדה גביית מיסיו של שלמה.

חלוקת הניצבים של שלמה שונה מהותית מזו של דוד - בעוד אצל דוד החלוקה היא שבטית. כלומר, כל שבט אחראי על חודש בשנה, ואין משמעות לגדלו או לעשרו. אצל שלמה החלוקה היא אזורית (ואז הצורך בתיאור החלוקה הזו הוא גם טכני - האם תדע ללא מפה או תיאור גאוגרפי את שטח השיפוט של מועצה אזורית מרום הגליל, למשל?). בחלוקה זו יש כמובן מן החכמה בבחלוקת משאבים הוגנת יותר, אך יש בה הצהרה מכוונת שעם יצירת המלוכה - שהרי רק כאשר בנו של המלך הקודם מולך, אנו רואים שיש לפנינו מלכות, ולא רק שופט/נגיד לדור - אין חלוקה לשבטים. כמובן שמתחת לפני השטח ביטול החלוקה לשבטים יצרה וחיזקה את החלוקה של יהודה וישראל, דבר המופיע מיד לאחר מכן: "ויהודה וישראל שמחים", עד לפילוג הממלכה בדור שלאחר מכן. ויש עוד מה להרחיב, והדברים עתיקין ויגעים.

מאיפה אתה לוקח את החלוקה לשבטים במיסים של דוד המלך?

דברי הימים א כז

מבוארות שם שתי חלוקות נפרדות
החלוקה של שירות המלך אינה לפי שבט, וחוץ מזה יש נגידים מטעם המלך על כל שבט ושבט. על כל פנים לא מצאתי שם חלוקת מיסוי שבטית

החלוקה של יהודה וישראל מופיעה כבר מימי השופטים ואילך, וגם בימי שאול שבהם לכאורה לא היתה סיבה לחלק בין יהודה לישראל, בכל זאת מופיעה ספירה נפרדת ליהודה ולישראל

לייטנר
הודעות: 5598
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: ספר מלכים. ציונים לפרקים א' ב' ג' ד' ה'. (מתחדש).

הודעהעל ידי לייטנר » ו' נובמבר 01, 2019 2:24 pm

שים לב שכתבתי 'יצרה וחיזקה את החלוקה של יהודה וישראל', ושים לב גם לסיומת בדברי.

למשל, אפשר להרחיב על הגאוגרפיה הפיזית והמדינית שחיזקו (אם לא גרמו) את החלוקה הזו, אך לא אעשה זאת.

יעקב בורלשטיין
הודעות: 546
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. ציונים לפרקים א' ב' ג' ד' ה'. (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » א' נובמבר 03, 2019 12:52 am

אדרבא, נשמע שיש בידך דברים מסודרים בענין, אשמח מאוד לקראם.

יעקב בורלשטיין
הודעות: 546
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. ציונים לפרקים א' ב' ג' ד' ה' ו'. (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » ש' נובמבר 16, 2019 11:10 pm

פרק ו
ו א. ויהי בשמונים שנה וארבע מאות שנה לצאת בני ישראל מארץ מצרים. אירוע זה הוא הראשון והיחיד (כמדומה) שמתיחס ליציאת מצרים ונותן את התאריך שבו אנו עומדים. והדבר מלמד שבנין בית המקדש הוא בעצם השלמה של יציאת מצרים. ונראה שאף חלוקת הפסוקים נעשתה בכוונה באופן זה שהטעמים של תחילת הפסוק הם כעין נשימה ארוכה, כביכול הכותב בא להכניס בנשימה אחת את כל ההיסטוריה הארוכה ולומר שהנה כעת הגענו למה שהתכוונו אבותינו ביציאתם ממצרים. (כל המילים המצוטטות מוטעמות במונחים מלבד שתים המוטעמות בפזר ותלישא קטנה).

שם. ויבן הבית לה'. בניית בית המקדש מיוחסת לשלמה, ואכן בניית המקדש נעשתה על ידי עבדיו של שלמה ומאוצר המלוכה שהתמלא מביזתם של שאול ודוד את עמי האיזור ("מן המלחמות ומן השלל הקדישו לחזק לבית ה'" דה"י א כו, כז) ולא על ידי התנדבותם של ישראל. ובשונה מהמשכן שהוקם על ידי התנדבות העם, ובשונה גם מבית שני שנבנה בהשתתפות כל העם.

ו ב. והבית. הוא מקביל למשכן.

שם. ששים אמה ארכו ועשרים רחבו ושלשים אמה קומתו. ובמשכן היה ארכו שלושים אמה ורחבו וגבהו עשר אמות.

ו ג. והאולם. לכאורה הוא דבר שלא היה כנגדו במשכן.

ו ד. ויעש לבית חלוני שקופים אטומים. ובמשכן לא נאמרו בו חלונות. וחלונות אלו ביארו חז"ל שהיו צרים מבפנים ושלא כדרך חלונות העשויים לאורה שמרחיבים אותם גם מבפנים להראות שאין צריך לאורה, אך לכאורה אם כן צריך ביאור לשם מה נבנו כלל ועיקר. ובתרגום ביאר 'פתיחן מלכיו וסתימן מלברא', ולא הבנתי כוונתו כיצד זה שהם פתוחים מבפנים וסגורים מבחוץ

ו ה. ויבן על קיר הבית יציע סביב את קירות הבית סביב להיכל ולדביר. גם היציעים לא היו במשכן והם חידוש בבית שבנה שלמה.

ו ז. והבית בהבנותו אבן שלמה כו' כל כלי ברז לא נשמע בבית בהבנותו. לכאורה טעם הדבר שהוא הרחבה למצוה שנאמר בסוף יתרו שלא לבנות את המזבח מאבנים שהניף עליהן ברזל, ואלו הם דברי הרמב"ן שם. (שמות כ).

ו ט. ויספון את הבית גבים ושדרות בארזים. מבואר שהיו שני קירויים למקדש, ויש בזה דמיון מה לקירוי המשכן שהיה בכמה שכבות, על ידי מכסה עורות התחשים ואילים, יריעות העזים ויריעות המשכן.

יעקב בורלשטיין
הודעות: 546
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. ציונים לפרקים א' ב' ג' ד' ה' ו'. (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » ג' נובמבר 19, 2019 12:02 pm

ביחס למה שכתבתי לעיל שבבית ראשון לא נזכרה התנדבות של ישראל הראוני כי בדה''י א כט מבוארת התנדבות של ראשי האבות והעם

יעקב בורלשטיין
הודעות: 546
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. ציונים לפרקים א' ב' ג' ד' ה' ו'. (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » ד' נובמבר 20, 2019 1:40 pm

ו י. ויאחוז את הבית בעצי ארזים. והוא כלשון הרעיה בשיר השירים "קורות בתינו ארזים".

ו יא. ויהי דבר ה' אל שלמה לאמור הבית הזה אשר אתה בונה וגו'. דיבור זה בא כאשר השלים שלמה את בניית השלד של הבית, הקירות, התקרה, והאולם, ולאחר מכן ממשיך שלמה ומתקן את הבית כראוי לבית ה', ובין שני השלבים הללו בא דבר ה' אודות כך שאם ישמרו את מצוותו ישאר תמיד לשכון בתוך בני ישראל.

ו יב. הבית הזה אשר אתה בונה אם תלך בחוקותי וגו'. הקב"ה מדגיש שאף ששלמה בונה בית, מכל מקום העיקר תלוי בשאלה האם תלך בחוקותי ואז אשכון בתוך בני ישראל, ומכלל הן אתה שומע לאו שלא הבית העיקר אלא שמירת החוקים ובלעדיהם תעזוב השכינה את ישראל למרות קיומו של הבית.

ו טו. ויבן את קירות הבית מביתה בצלעות ארזים. ובזה היה דמיון למשכן שקירותיו נבנו מעצים. והרי זה כעין שילוב בין משכן שילה שכתליו היו מאבן למשכן משה שכתליו מעץ.

ו טו. ויצף את קרקע הבית בצלעות ברושים.

ו יז. וארבעים באמת היה הבית הוא ההיכל לפני. ההיכל היה ארבעים וקודש הקדשים עשרים, והוא כאותו היחס שהיה במשכן שני שליש לקודש ושליש לקודש הקדשים.

ו כ. ויצפהו זהב סגור. כבמשכן שהיו הקרשים מצופים בזהב.

שם. ויצפהו זהב סגור כו' ויצף שלמה את הבית מפנימה זהב סגור ויעבר ברתוקות זהב לפני הדביר ויצפהו זהב ואת כל הבית ציפה זהב עד תום כל הבית וכל המזבח אשר לדביר ציפה זהב כו' ואת קרקע הבית ציפה זהב לפנימה ולחיצון. הזכיר הכתוב ששה ציפויי זהב. ציפוי 'לפני הדביר עשרים אמה וכו', ציפוי 'הבית מפנימה', ציפוי 'לפני הדביר', ציפוי 'כל הבית', ציפוי 'כל המזבח אשר לדביר'. ציפוי 'קרקע הבית' בהיכל ובקה"ק.
כך שישנם שני ציפויים המיוחסים ללפני הדביר, שני ציפויים המיוחסים לבית, ציפוי המזבח (וגם ציפוי הארז למזבח) וציפוי הקרקע. והמפרשים צעדו בחלוקתם הנה והנה.

שם. ויצף מזבח ארז. יש לידע מדוע נכתב הדבר כאן בתוך תיאור בניית המקדש עצמו, ולא הובא להלן (ז מח) ביחד עם עשיית השולחן והמנורות. ועיין שגם בתורה נכתב מזבח הקטורת בנפרד משאר הכלים בסוף פרשת תצווה.

שם. ויצף מזבח ארץ כו' וכל המזבח אשר לדביר ציפה זהב. הפריד הכתוב את מלאכת המזבח, שבתחילה ביאר שציפה את המזבח בארזים ולאחר מכן ביאר את ציפויו בזהב. והפריד ביניהם בתיאור ציפוי הבית והדברי בזהב. וצריך ביאור מדוע.

ו כב. וכל המזבח אשר לדביר. ייחס הכתוב את המזבח אל הדביר. והוא כדרך שכתבה עליו תורה "ונתת אותו לפני הפרוכת אשר על ארון העדות לפני הכפורת אשר על העדות". והדביר הוא המחיצה המבדלת בין הקודש לקודש הקדשים והוא מקביל אל הפרוכת וגם משמש כשם כללי לקודש הקדשים כולו, ובזה הוא מקביל ל'לפני הכפורת אשר על העדות'. (ולעומת המזבח שממוקם 'לפני הפרוכת' השולחן ממוקם בתורה 'מחוץ לפרוכת').

יעקב בורלשטיין
הודעות: 546
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. ציונים לפרקים א' ב' ג' ד' ה' ו'. (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » ד' נובמבר 20, 2019 1:40 pm

פרק ו לז-לח.

בירח זיו כו' בירח בול. שמתי ליבי כי מכניסת ישראל לארץ עד לבניית הבית לא מתוארך שום אירוע לפי החודש שבו הוא התרחש. ושמתי פני לחפש במקראות היכן השתמש הכתוב בחודשים, והרי הרשימה שמצאתי -
המבול
מיצי"מ ואילך בכל התורה - ההליכה במדבר, הגעה לסיני, בניית המשכן, המפקד במדבר והיציאה לדרך, מיתת אהרן, אמירת ספר דברים, הכניסה לארץ.
החגים והיובל מסתובבים כולם סביב החודשים, אך הם שונים משאר הדברים בכך שהם מצוות שנועדו לחודשים מסויימים ולא אירועים שהתרחשו בהם.
מהכניסה לארץ ועד לבנין ביהמ"ק אין שימוש בחודשים כמו שהערתי למעלה
מבנין הבית ועד החורבן אין שימוש בחודשים למעט שני חריגים, בדיית החג על ידי ירבעם, אך זו שונה מהותית משאר האירועים שהרי כל ההתרחשות היתה בשינוי מועד החודשים, והשניה בדה"י ב טו ושם הדבר מקביל מעט לבניין ביהמ"ק עיי"ש.
תהליך החורבן גם במלכים וגם בנבואות ירמיהו (שריפת הספר, נבואת חנניה ומותו, המצור והחורבן, גדליה בן אחיקם ונשיאת ראש יהויכין).
יחזקאל – כל נבואתו מתחילה בציון חודש וכך גם לאורך נבואותיו שזורים החודשים כל הזמן.
נביאי הקמת בית שני (חגי וזכריה) – כמו יחזקאל
כל ספרי בית שני שבכתובים (אסתר דניאל עזרא נחמיה) משתמשים בחודשים תדיר.

יעקב בורלשטיין
הודעות: 546
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. ציונים לפרקים א' ב' ג' ד' ה' ו' ז' ח'. (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » ג' נובמבר 26, 2019 11:31 pm

ז א. ואת ביתו בנה שלמה שלש עשרה שנה וכו'. וכאן מזכיר הכתוב את שאר הבתים והאולמות שבנה שלמה מלבד בית המקדש. ויש להבין מפני מה הפסיק הכתוב באמצע תיאור בנין בית המקדש שממשיך להלן מאמצע הפרק והלאה וממשיך בתיאור מעמד חנוכת המקדש בהזכרתם של בניני חולין. ולכאורה היה ראוי יותר שישלים הכתוב את סיפור כל הבניינים ולאחר מכן יתאר את המבנים הגדולים שבנה שלמה לצרכי חול.

ז יג. ויקח את חירם מצור כו' ואביו איש צורי. כבר עמדו חז"ל על הדמיון שבין חירה רע יהודה לחירם מלך צור שהיה אוהב לדוד (בראשית רבה וישב פ"ה ד). וכאן מבואר שגם אמן הנחושת שהובא מצור היה קרוי בשם חירם. (ויש דמיון קלוש גם ב'בן איש צורי' ו'בת איש כנעני').

ז יד. חורש נחושת. בבנין שלמה השתמשו בזהב ובנחושת, ולא הוזכר כלל שימוש בכסף (כמדומה ששמעתיה מהרה"ג שמ"א), ובשונה מהמשכן שבו האדנים והווים היו עשויים כסף. (ומה שמחזיק את הבנין היה האבנים והן מקבילות אל האדנים והווים שהחזיקו את בנין המשכן).

ז טו. ויצר את שני העמודים נחושת. עד עתה דיבר הכתוב מבנייתם של דברים שהיו לצורך הבית כקירות ותקרות וכדומה, אך כמובן הם נעשו באופן מהודר ומיוחד עם ציפויים וכדומה. אך העמודים הללו לא היה בהם שום צורך בנין אלא היו צורך קישוט בלבד.

ז כא. ויקרא את שמו יכין כו' ויקרא את שמו בועז. דבר זה הוא חריג לחלוטין לקרוא מבנים בשמות. ורק מזבחות מצאנו שנקראו בשמות.

ז כב. ועל ראש העמודים מעשה שושן. צ"ב מדוע הזכירו הכתוב לאחר קריאת שמות העמודים, ועיין מצו"ד וכמדומה שבקש ליישב זאת, אך לכאורה לא יישב אלא את הקדמת הקמת העמודים ולא את קריאת שמותיהם.

ז כז. ויעש את המכונות. והן הבסיס לכיורות שנעשו להלן. והוא כדרך הכיור האמור בתורה שהיה עשוי כיור וכן. ולכאורה הסיבה לכך היא שלא היה תועלת במים שיהיו נמוכים בגובה האדמה כיוון שפתח המים לא היה צמוד לאדמה, ולכן בשביל להקל את הכלי הוא נעשה משני חלקים, הכיור והבסיס.

ז לט. ואת הים נתן מכתף הבית הימנית כו'. למרות שעשיית הים מוקדמת לכיורות והמכונות, מכל מקום הנחתו נתעכבה עד לאחר המכונות.

ז מח. ויעש שלמה את כל הכלים אשר בית ה' וכו'. ואת המזבח החיצון לא הזכיר, ובפשטות הוא בגלל שאביו כבר בנה אותו כאשר קנה את גורן ארונה היבוסי.

יעקב בורלשטיין
הודעות: 546
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. ציונים לפרקים א' ב' ג' ד' ה' ו' ז' ח'. (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » ג' נובמבר 26, 2019 11:32 pm

לתועלת ההתמצאות בכל פרקי מעשה הבית נתתי נקודות קצרות שכוללות את כל מעשה בנין הבית ולפי סדרם:
תיאור בניית המקדש וסדרו
הבית
האולם
קירות
יציעים ולולים
דבר ה' אל שלמה
ציפוי עץ על כל הבית ורצפתו
הדביר עם ציפוי זהב
שני כרובים וציפויים
דלתות
בניית חצר
סיכום זמן הבנייה שלו ושל ביתו, ושל בית יער הלבנון.
אולם העמודים
אולם הכסא
בית בת פרעה
מעשי חירם:
שני עמודי נחושת וכותרותיהם
הכנת הים והבקר
המכונות האופנים והמרכבות
כיורות
סיכום מעשי חירם
עשיית הכלים הפנימיים, מזבח הזהב (הוזכר לעיל, שלחן ועשר מנורות).
הושלמה המלאכה והובאו כל הקדשים לאוצרות בית ה'.

יעקב בורלשטיין
הודעות: 546
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. ציונים לפרקים א' ב' ג' ד' ה' ו' ז' ח'. (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » ג' נובמבר 26, 2019 11:32 pm

ח א. אז יקהל שלמה את זקני ישראל את כל ראשי המטות. ולהלן מבואר 'ויבואו כל זקני בית ישראל. ואפשר שההזמנה אכן התיחסה רק לזקנים, אך בפועל כל עם ישראל הגיע. ובדומה לזה אנו מוצאים בפעם הראשונה שדוד מעלה את הארון מקרית יערים מזכיר הכתוב שהיו עימו שלושים אלף, אך בדה"י מבואר שכל ישראל באו עם דוד להעלות את הארון.

ח ב. בירח האיתנים בחג הוא החודש השביעי. בשלשת המקומות שמוזכר בפרשיות אלו חודשים, הם מוזכרים במספרם וגם בשמות כאשר השם מוקדם ולאחר הזכרת השם אומר הכתוב שאותו החודש מדבר על חודש במספר מסויים. ולא מצינו כזאת בשאר מקומות בהם מוזכרים חודשים. בספרי בית שני כבר מוזכרים שמות בבליים, ושם מזכיר הכתוב בתחילה את המספר ורק לאחר מכן את שם החודש.
עוד יש לציין שבדה"י מזכיר את אותם החודשים האמורים כאן במלכים לגבי בנין בית המקדש, ומכל מקום אין הוא מזכיר את שמות החדשים הללו.

שם. בירח האיתנים. גמר הבנייה היה בירח בול שהוא החודש השמיני, ואם כן צריך ביאור מדוע המתין שלמה קרוב לשנה עד שהכניס הארון אל הבית. ואפשר שעד אז היתה עבודת הכלים.

ח ג. וישאו הכהנים את הארון. הכהנים נשאו את הארון למרות שבדרך כלל נושאים אותו הלויים. ועיין רד"ק. אך ברש"י סוטה (לג ב) ביאר להדיא שכוונת הגמ' היא למה שהחזירו כאן את הארון למקדש, שמימות עלי יצא הארון ועדיין לא חזר למקומו אלא היה מתהלך עד עתה בשבטי ישראל, ורק כעת הוא מגיע אל מקומו המיוחד לו.
ושני המקומות האחרים בהם נשאו הכהנים את הארון הם בחציית הירדן ובהקפת יריחו. ואפשר שסוד כל המקומות הללו הוא שכאשר נכנס הארון אל קדושה חדשה הוא נישא על ידי הכהנים.

ח ד. ויעלו כו' ואת אוהל מועד. לכאורה לא היה סיבה להעלות את האוהל ואפשר היה לגונזו במקומו.

ח ה. מזבחים צאן ובקר אשר לא יספרו ולא ימנו מרוב. לעיל הקריב שלמה אלף עולות אך כאן הקריבו לאין מספר.

ח ו. ויביאו הכהנים את ארון ברית ה' אל מקומו אל דביר הבית אל קודש הקדשים אל תחת כנפי הכרובים. פסוק זה מבטא את ההבדל שבין המשכן למקדש, כי במשכן לא היה מקום לארון ברית ה', אלא להיפך, המשכן כולו נבנה מסביב לארון וכמו שבפרשת תרומה הציווי הראשון הוא לבנות את הארון ורק לאחר מכן מקבל משה את ההוראות כיצד לבנות את המשכן.
לעומת זאת במקדש, ארון ברית ה' הגיע אל מקומו, ובעצם הארון כבר נטפל כביכול אל המקום שהרי כבוד ה' כבר נמצא במקום וממילא אין הוא חייב את הארון בעבור זאת. ולכן בבית שני (ובבית ראשון לאחר ימי יאשיהו לדעה אחת), לא היה את הארון ומכל מקום המקדש נשאר כשהיה שהרי זהו מקום השראת השכינה עליו נאמר "והיו עיני וליבי שם כל הימים".
ויש לדקדק את לשון הכתוב שהביאו את הארון אל קודש הקדשים, ובמשכן היה זה להיפך שכיוון שהביאו את הארון למקומו ממילא נהיה אותו המקום קודש קדשים.
ונראה, שעשיית הכרובים הנבדלים מן הארון ומחוברים לארץ שהארון נכנס לחפוף בצילם גם הם מהווים חלק מאותו שינוי שהכרובים חופפים על המקום, והארון אמנם נכנס בצילם אך אין הוא מהווה את עצם קיומו של המקום.

ח ט. אין בארון רק שני לוחות האבנים אשר הניח שם משה בחורב אשר כרת ה' עם בני ישראל וגו'. לא ידעתי לשם מה הוצרך הכתוב להזכיר לנו מה נמצא בתוך הארון, ובפרט שהדבר נעשה בלשון מיעוט ש'אין בארון וכו', ומדוע שנחשוב שיש בארון דברים אחרים.

ח י. והענן מלא את בית ה'. ובדומה למשכן בו נאמר "ויכס הענן את אוהל מועד וכבוד ה' מלא את המשכן".

ח יא. ולא יכלו הכהנים לעמוד וגו'. והוא כמו "ולא יכול משה לבוא אל אוהל מועד כי שכן עליו הענן וגו'"

ח יד. ויברך את כל קהל ישראל. והוא כמו שאמור במשכן , שכאשר סיימו ישראל את המלאכה והביאוה אל משה "ויברך אותם משה". אלא שיש חילוק ששם הברכה נאמרה קודם להקמתו של המשכן וכאן לאחריו. (ואפשר שבמשכן לא היתה הקמתו מוכרחת כיוון שהוא מיטלטל ממקום למקום).

יעקב בורלשטיין
הודעות: 546
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. ציונים לפרקים א' ב' ג' ד' ה' ו' ז' ח'. (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » ג' נובמבר 26, 2019 11:32 pm

ח טז. מן היום אשר הוצאתי את כו' לא בחרתי בעיר מכל שבטי ישראל לבנות בית כו' ואבחר בדוד להיות על עמי ישראל. הכתוב מציג זאת כהנגדה ושבחירת דוד היא החידוש שלמרות שעד עתה לא בחר בעיר שבה יבנה בית, הרי שכעת בחר בדוד. ומבואר לכאורה בפסוק זה שבחירת העיר מגיעה בעקבות בחירתו של דוד.

ח יט. כי אם בנך היוצא מחלציך. ביטוי זה 'היוצא מחלציך' נמצא בנ"ך רק על שלמה (כאן ובדה"י), ונראה שהוא נסמך על המקום היחיד בתורה שנכתב כן, בהבטחה ליעקב אבינו – "ומלכים מחלציך יצאו".
(יש לציין שבהבטחה של ה' לדוד בספר שמואל נאמר הביטוי 'היוצא ממעיך' וכנאמר לאברהם 'כי אם היוצא ממעיך הוא יירשך).

ח כא. ואשים שם מקום לארון. שוב מוזכרת המטרה לשים מקום לארון, אך יש לציין שהיא מוזכרת רק בתוך המטרה הכללית יותר שמוזכרת בפסוק הקודם "ואבנה הבית לשם ה' אלוקי ישראל", ועוד יש לציין שמטרה זו לא היתה באופן קבוע ובימי בית שני לא היתה כלל (וגם בנבואה נראה שיש בזה ענין שלא יהיה יותר את הארון וכמו שאומר ירמיהו (ג טז). וכמו שציינו לעיל.
והנה, מה שהוביל את דוד למחשבה לבנות בית זה עובדת היותו בבית ארזים בעוד ארון ברית ה' שוכן בתוך היריעה. ואם כן יוצא דבר מעניין, שתחילת ההתעוררות לבית היא על ידי הארון, ודווקא כתוצאה מהבית הארון הופך להיות משני.

ח כז. כי האומנם ישב א-להים על הארץ וגו'. שלמה מבטל בכך את ערכו המגושם כביכול של בית המקדש, ונראה שדווקא מתוך כך הוא מגיע לתפילה שנאמרת בפסוק הבא "ופנית אל תפילת עבדך וכו'" ולאחר מכן התפילה עצמה עוסקת בכך שכל התפילות תיענינה דרך הבית הזה ובכל עת וזמן יוכלו ישראל להתפלל דרך העיר ודרך המקדש. ונראה שלזה נתכוון המצודת דוד.

שם. כי האומנם ישב א-להים על הארץ. במשכן לא מצינו התחבטות כעין זו ותמיהה כיצד יתכן שה' ישכון בתוך יריעות האוהל. ויש בזה גם צד תימה שאם אכן ממילא לא שייך שישב א-להים על הארץ אם כן מה החסרון בכך שישאר המשכן כפי שהוא.
ויש לציין בהקשר לזה מה שהערנו לעיל שבניית המקדש היא מעבר להכנת מקום לארון גרידא, אך לאמיתו של דבר גם במשכן מבואר שמטרתו היא "ושכנתי בתוכם" ולא רק מקום לארון. וצ"ת.

ח כח. ופנית אל תפילת עבדך. ובזה בדיוק עוסקת כל תפילתו של שלמה, בבקשה שה' ישמע תמיד את תפילות ישראל. ולכאורה לא מצינו כן במשכן שמתפללים בו ובשום מקום לא נכתב שזה עיקרו של המשכן, ולעומת זאת שלמה בתפילתו מזכיר אך ורק את שמיעת התפילות, ואת הקרבת הקרבנות הוא משמיט לחלוטין מכל תפילתו הארוכה. (יש לציין שהתפילה המשמעותית שמצאנו במשכן זו תפילת חנה, שהביאה בתפילתה את שמואל נביאם של שאול ודוד וביקשה בשירתה "ויתן עוז למלכו וירם קרן משיחו").

ח ל. ושמעת אל תפילת עבדך כו' ואתה תשמע כו' ושמעת וסלחת. סיים בלשון סליחה, ולמרות שלא הוזכר חטא, נקט שאם יש חסרון שצריך להתפלל ולהתחנן עליו, מן הסתם יש משהו שטעון סליחה.

שם. ואתה תשמע אל מקום שבתך אל השמים. מדגיש שלמה שמקום השמיעה הוא בשמים ולא בבית עצמו.

ח לא. את אשר יחטא איש כו' ונשא בו אלה כו' ובא אלה לפני מזבחך. מבואר שהאלות באות לפני המזבח, ובסוטה נעשית האלה עצמה ליד המזבח ובהקרבת קרבן. ועיין בזכריה פרק ה' שם מבואר כיצד יוצאת מבית ה' מגילה שבאה להעניש את הנשבע בשם ה' בשקר.

ח לח. כל תפילה כל תחינה אשר תהיה לכל האדם כו' איש נגע לבבו. כאן מבקש שלמה בקשה יתירה על האמור מעלה, שלעיל ביקש על צרות כלליות שבאות על העם ואילו כאן דיבר על בעיות פרטיות שאיש אינו יודע אותם מלבד האדם עצמו.

לייטנר
הודעות: 5598
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: ספר מלכים. ציונים לפרקים א' ב' ג' ד' ה' ו' ז' ח'. (מתחדש).

הודעהעל ידי לייטנר » ד' נובמבר 27, 2019 6:19 pm

יעקב בורלשטיין כתב:ז כא. ויקרא את שמו יכין כו' ויקרא את שמו בועז. דבר זה הוא חריג לחלוטין לקרוא מבנים בשמות. ורק מזבחות מצאנו שנקראו בשמות.

וְכִתַּת֩ נְחַ֨שׁ הַנְּחֹ֜שֶׁת אֲשֶׁר־ עָשָׂ֣ה מֹשֶׁ֗ה כִּ֣י עַד־הַיָּמִ֤ים הָהֵ֙מָּה֙ הָי֤וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ מְקַטְּרִ֣ים ל֔וֹ וַיִּקְרָא־ל֖וֹ נְחֻשְׁתָּֽן
(מ"ב יח ד)

וראה בת"י שישראל קראו לו 'נחושתן' (וכ"כ רד"ק).

צביב
הודעות: 1880
הצטרף: א' מרץ 04, 2012 2:02 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא (מתחדש).

הודעהעל ידי צביב » ד' נובמבר 27, 2019 10:10 pm

האריך בזה ( אולי המגיד רבי אלכסנדר לפידות, הובא) בספר מכתבים לראי''ה.
שהעמודים הוכנו ברוח הקדש של שלמה המלך,
בועז על שם אבותיו, ונקראו עיל שם בועז שמר על השלשלת,
יכין על שם בניו, ונקראו על שם יהויכין - יכין - המלך האחרון,
גובה העמודים י''ח אמה כנגד הדורות מאברהם עד שלמה
וי''ח אמה כנגד הדורות משלמה ואילך,
והאריך עוד לבאר הכותרת.
נערך לאחרונה על ידי צביב ב ד' נובמבר 27, 2019 11:06 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

י. אברהם
הודעות: 2768
הצטרף: ש' ינואר 30, 2016 10:05 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא (מתחדש).

הודעהעל ידי י. אברהם » ד' נובמבר 27, 2019 10:17 pm

אמרי אמת אות רל.PDF
(354.72 KiB) הורד 221 פעמים
ר' סענדער משה.PDF
(345.84 KiB) הורד 199 פעמים

יעקב בורלשטיין
הודעות: 546
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » ש' נובמבר 30, 2019 11:42 pm

י. אברהם כתב:
אמרי אמת אות רל.PDF
ר' סענדער משה.PDF

יישר כח

יעקב בורלשטיין
הודעות: 546
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » ש' נובמבר 30, 2019 11:43 pm

ח לג,לה,לז. בהנגף עמך ישראל לפני אויב כו' בהעצר שמים כו' רעב כי יהיה בארץ דבר כי יהיה שדפון ירקון ארבה חסיל וכו'. חילק שלמה את תפילתו לשלשה חלקים. מלחמה, גשם, ושאר צרות ובעיות. וכמדומה שהטעם לכך הוא שמלחמה וגשם מבואר בתורה שהם בפעולת ה' יותר משאר דברים, במלחמה ה' יוצא במחנה ישראל, וכמו כן גשמים עליהם נאמר "והארץ אשר אתם עוברים שמה לרשתה כו' למטר השמים תשתה מים ארץ אשר תמיד עיני ה' אלוקיך בה". ולפיכך שני אלו מיוחדים בתפילה לעצמם. משא"כ שאר הפגעים אין בהם משום היחוס המיוחד אל הקב"ה והרי הם ככל פגעי העולם שהאדם עשוי ליפול בהם כאשר אין ההשגחה הפרטית משוכה עליו.

ח לח. כל תפילה כל תחינה אשר תהיה לכל האדם כו' איש נגע לבבו. כאן מבקש שלמה בקשה יתירה על האמור מעלה, שלעיל ביקש על צרות כלליות שבאות על העם ואילו כאן דיבר על בעיות פרטיות שאיש אינו יודע אותם מלבד האדם עצמו.

ח מד. כי יצא עמך למלחמה על אויבו. ולעיל כבר הזכיר "בהנגף עמך לפני אויב". ועיין מלבי"ם שביאר בזה שכאן הוא תפילה ממרחק ולכן הזכיר הכתוב שהתפילה תהיה דרך העיר אשר בחרת בה.

שם. כי יצא עמך למלחמה כו' בדרך אשר תשלחם. משמע כאן מיעוט שדווקא כאשר זו מלחמה שה' אכן מסכים שיעשוה ושולח את ישראל אליה. ולכאורה הסיבה היא שבמלחמה כזו הקב"ה יוצא עם ישראל כמבואר בדברים "כי ה' אלוקיך מתהלך בקרב מחניך", אבל אם אין זו מלחמה שה' נמצא בה גם התפילה לא תוכל להגיע ממקום המלחמה אל בית המקדש. (ויהיה לה ערך של תפילה כמובן אך לא של תפילה המכוונת אל המקדש).

ח מו. כי יחטאו לך כי אין אדם אשר לא יחטא. הנימוק הזה מסביר שאין בעיה להזכיר זאת כיוון שהדבר ידוע שיחטאו, וגם הוא נותן קולא לחטאים עצמם שהרי הוא מטבע האדם.

ח מז-מח. והשיבו אל ליבם כו' ושבו אליך בכל לבבם ובכל נפשם בארץ אויביהם. בשביל שהתפילה תוכל להגיע מחוצה לארץ צריכים ישראל לייחד את ליבם ולשוב בכל ליבם ובכל נפשם ורק אז תוכל תפילתם לעבור דרך הבית. לעומת זאת לכאורה החוטא בארץ ישראל שמגיע אל בית המקדש להתפלל הרי הוא נשמע מאליו לפני הקב"ה שהרי הוא עומד בבית שנקרא עליו שם ה'.

ח נא. כי עמך ונחלתך הם אשר הוצאת ממצרים מתוך כור הברזל. יש לידע מפני מה כינה כאן הכתוב את מצרים בשם כור הברזל. כינוי זה נמצא בשני מקומות נוספים. בדברים ד, כ, ביחס להבדל בין האומות להם ה' את עבודת המזלות וישראל שאותם הוציא ה' מכור הברזל להיות לו לנחלה. ובירמיהו יא, ד על חובת קיום הברית שבין ה' לישראל.
ועיין להלן נג "כי אתה הבדלתם לך לנחלה מכל עמי הארץ" והוא ממש כלשון הכתוב בדברים "ויוציא אתכם מכור הברזל ממצרים להיות לו לעם נחלה" וזאת בהנגדה לשאר האומות. עיי"ש.

ח סג. ויזבח שלמה את זבח השלמים. יש לידע מדוע לא הקריבו עולות. (ואם הקריבו עולות מפני מה לא פירשן הכתוב).

שם. בקר עשרים ושנים אלף וצאן מאה ועשרים אלף. הצאן עולה לחשבון רבבה לכל שבט.

שם. ויחנכו את בית ה' המלך וכל בני ישראל. חנוכה זו שונה מחנוכת המשכן שנתפרשה בתורה. בחנוכת המשכן הו רקבנות מעטים מאוד כמבואר בפרשת שמיני ובחנוכת המזבח המבוארת בפרשת נשא הוקרבו מעט קרבנות על ידי כל נשיא שבט מישראל. לעומת זאת חנוכה זו באה בשפע עצום של קרבנות שלמים.

ח סה. ויעש שלמה בעת ההיא את החג וכל ישראל עימו וכו' שבעת ימים ושבעת ימים ארבעה עשר יום. מבואר שחנוכת המקדש נצטרפה לשמחת חג הסוכות והפכה לחגיגה כפולה של ארבעה עשר ימים. ויש לידע מדוע סמכו שמחות אלו זו לזו.

שם. ויעש כו' את החג כו' ארבעה עשר יום. ופירשו חז"ל מלשונות הכתובים שאותה שנה לא נתענו ישראל ביוהכ"פ. ויש לפרש ענין הוראת שעה הזו, שעיקר יום הכיפורים הוא בכפרה על הקודש מטומאותיו, וכיוון שעתה חנכו אותו אין מה לטהרו, ואדרבא כפי שבכל שנה מטהרים את הקודש מטומאתו ביוהכ"פ כך בשנה זו קדשו את הקודש ביום הכיפורים.

יעקב בורלשטיין
הודעות: 546
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » ש' נובמבר 30, 2019 11:43 pm

ט ב. וירא ה' אל שלמה שנית. לשון "שנית" מטפילה ומחברת התגלות זו אל ההתגלות הראשונה שהיתה בגבעון, ויש לידע מה השייכות בין שתי ההתגלויות הללו.

שם. כאשר נראה אליו בגבעון. גם המשך הפסוק מחבר התגלות זו להתגלות הראשונה.

שם. וירא כו' כאשר נראה אליו. ולהלן (יא ט) "הנראה אליו פעמיים", ומבואר שפעמיים נתגלה לו הקב"ה. אמנם עוד שתי פעמים מצינו דיבור לשלמה, לעיל (ו יא) "ויהי דבר ה' אל שלמה לאמור" באמצע בניין בית המקדש, ולהלן לאחר שמבואר ששלמה חטא יש דיבור נוסף בלשון "ויאמר ה' לשלמה".
ויש מן המפרשים שנקטו ששני דיבורים הללו אינם נבואה לשלמה אלא על ידי נביא אחר, אמנם המלבי"ם (במאמר החרש והמסגר בהרחבה ובפסוקים המצויינים) נקט שגם דיבורים אלו הם נבואה, וכן נראה לעניות דעתי כי בכל מקום לשון "ויהי דבר ה' אל וכו'" פירושה נבואה אל נביא ולא נבואה על ידי אדם אחר.
אלא שיש חילוק בין ארבעת הנבואות ששתים מתוכן היו במראה והתגלות וכלשון הפסוק "וירא".

ט ח. והבית הזה יהיה עליון כל עובר עליו ישום ושרק. נתחבטו המפרשים בתחילתו של פסוק זה. ואפשר לרמוז בזה שגם בשעת חורבנו יתקיים הבית של מעלה.

שם. ואמרו על מה עשה ה' ככה לארץ הזאת ולבית הזה. והוא כלשון הכתוב בדברים (כט כג) "ואמרו כל הגויים על מה עשה ה' ככה לארץ הזאת", וגם הפסוק הבא מקביל לאמור שם "ואמרו על אשר עזבו את ברית ה' א-להי אבותם וגו'".

יעקב בורלשטיין
הודעות: 546
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » ש' נובמבר 30, 2019 11:43 pm

פרקים אלו (ו-ט) מהווים את החלק המהותי ביותר של "מלכים", ואף את שיאו של הספר כולו. ספר מלכים עיקרו הוא סיפור מלכות בית דוד וההיפרדות ממנה, כאשר מטרתה של מלכות בית דוד והשבר של מלכות ישראל סובבים כולם סביב הבית שהוקדש לה' ונבנה על ידי שלמה כדבר ה' לדוד.
והסיבה שספר מלכים נפרד מספר שמואל היא בגלל שדוד עדיין לא מהווה חלק של המלוכה השלימה על ישראל ועדיין אין שלווה בימיו וממילא הוא גם אינו יכול לבנות את בית המקדש. מהותו של דוד היא בהיותו המעמיד של המלכות ובהיותו מוליד את הבן שאותו קורא הקב"ה בתואר היחודי "בני", ולכן דוד נשאר בספר שמואל ואילו המלכת שלמה היא זו שפותחת את ספר מלכים.

וכאן יש מקום להתבונן על בניין בית המקדש הראשון ביחס להקמת המשכן ולבניין הבית השני.
כמדומה שאפשר לומר שהיחס של הקב"ה למשכן והבית הראשון שונה לחלוטין. המשכן נובע מתביעה ורצון של הקב"ה – "דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה וכו' ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם". ויתר על כן, כל היציאה ממצרים נועדה למטרה זו כמו שנאמר (שמות כט, מו) "וידעו כי אני ה' א-להיהם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים לשכני בתוכם".
לעומת זאת הבית הראשון נראה כביכול לקב"ה אין זה נוגע כלל, ובמידה מסויימת אפשר לומר שאנו רואים גם הסתייגות מסויימת. דוד מעוניין לבנות את בית המקדש ומיד הקב"ה שולח אליו את הנביא ועוצר אותו בנימוק שדוד אינו יכול לבנות כיוון שהוא אינו איש מנוחה, וכך הדבר נדחה עד ימי שלמה. גם כאשר שלמה מתחיל לבנות את המקדש הוא מקבל נבואה מיד עם תחילת העבודה, נבואה שיש בה נימה של אזהרה והסתייגות - "הבית הזה אשר אתה בונה אם תלך בחוקותי ואת משפטי תעשה ושמרת את כל מצוותי ללכת בהם והקימותי וכו'". וכך גם עם סיום הנבואה הקב"ה מתגלה לשלמה והוא אינו משבח אותו כלל על בניית הבית ואינו מברך אותו, הוא רק אומר לו כי אכן הוא שמע את תפילתו, אלא שאין הדבר קיים אלא בהסתייגות – "שמעתי את תפילתך כו' ואתה אם תלך לפני כו' אם שוב תשובון אתם ובניכם מאחרי ולא תשמרו מצוותי חוקותי כו' והכרתי את ישראל מעל פני האדמה אשר נתתי להם ואת הבית אשר הקדשתי לשמי אשלח מעל פני".
ועוד יותר בולט הדבר כאשר מתבוננים על הפער וההבדל בין ישראל לבין הקב"ה, שכאשר הקב"ה כל כך נזהר מלשמוח כביכול, הרי שאצל ישראל נאמרו לשונות מופלגים של שמחה "וילכו לאהליהם שמחים וטובי לב על כל הטובה אשר עשה ה' לדוד עבדו ולישראל עמו" (ח סו).
ונראה מדברים אלו שהמשכן היה מרצונו ואהבתו של הקב"ה ואילו המקדש מלכתחילה נבנה בהסתכלות זהירה וללא שמחה כביכול מצידו של הקב"ה, ובעצם ספר מלכים כולו מהווה את הפירוש להסתייגות של הקב"ה מבנין הבית.

ודברים אלו לא מליבי בדיתים אלא כן הם דברי ירמיהו הנביא "כי על אפי ועל חמתי היתה לי העיר הזאת למן היום אשר בנו אותה ועד היום הזה להסירה מעל פני". וחז"ל תלו זאת בכך שביום היווסדה של ירושלים נשא שלמה את בת פרעה, אך וודאי שאין הכוונה לאיזה חטא פרטי בלבד של שלמה שהרי אם כן לא מסתבר שהדבר ישפיע כל כך על כל האופן של הקמת המקדש, אלא רמזו בזה חז"ל לבעייתיות עקרונית שהיתה באופן של הקמת המקדש.

ההתייחסות של הקב"ה לבניין הבית שני שונה אף היא מהתייחסותו אל הבית ראשון, ונבואת חגי הראשונה פונה לבני ישראל ומוכיחה אותם על כך שהם אינם עוסקים בבנין בית המקדש וחגי מעודד אותם ואומר להם עלו ההר והביאו עץ, כלומר תעשו לפחות משהו בכדי להראות שאכן אתם פועלים בשביל בניית המקדש. ומבחינה זו דומה בנין הבית השני לבניית המשכן שנדרשה על ידי הקב"ה, אלא שבשונה מהמשכן שנדרש מבני ישראל במאור פנים, הרי שבניית הבית השני באה בתוכחה על כך שישראל לא פועלים בשביל המקדש.

נקודה נוספת יש לציין בהקשר זה שכל תחילת התהליך של בניית המקדש מתוארת בסיום דברי הימים "ובשנת אחת לכורש מלך פרס לכלות דבר ה' בפי ירמיהו העיר ה' את רוח כורש מלך פרס כו' כה אמר כורש מלך פרס כל ממלכות הארץ נתן לי ה' א-להי השמים והוא פקד עלי לבנות לו בית בירושלים אשר ביהודה מי בכל מכל עמו ה' א-להיו עימו ויעל".
והוי אומר – על בניית המשכן נצטווה משה רבינו, על בניית הבית השני נצטווה כורש, ואילו הבית הראשון נבנה מעצמו מבלי ציווי וחלקו של הקב"ה בבניינו היה בדחיית הבנין מדוד אל שלמה.

יעקב בורלשטיין
הודעות: 546
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » ש' נובמבר 30, 2019 11:49 pm

בע''ה יתקיים לימוד בפרקים ו-ט במלכים (בנין בית המקדש) בירושלים (גבעת שאול) ביום שני בשעה 9:00 בערב, הלימוד יכלול שני שיעורים קצרים ולימוד משותף.
לפרטים אפשר לפנות למייל limudnavi@gmail.com ולהשאיר מס' טל'.
בבני ברק יתקיים לימוד ביום שלישי בשעה 10 בערב
לפרטים 0527697105
או ב-‫7697105@gmail.com‬

בברכת הבוחר בנביאים טובים

יעקב בורלשטיין
הודעות: 546
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » ג' דצמבר 24, 2019 11:27 pm

ט י. ויהי מקצה עשרים שנה אשר בנה שלמה את שני הבתים את בית ה' ואת בית המלך. השווה הכתוב את שני הבתים וחיבר אותם זה לזה. וכאשר דוד ביקש להקים בית לה' אמר לו הקב"ה "כי בית יעשה לך ה'" (שמואל ב, ז, ושם בכל הפרק). ורואים שכבר הקב"ה כרך את בית המקדש בבניית בית המלך.

שם. ויהי מקצה עשרים שנה אשר בנה שלמה כו' חירם מלך צור נישא את המלך שלמה כו' אז יתן המלך שלמה לחירם עשרים עיר וגו'. כרך הכתוב את נתינת הערים לסיום תקופת הבנייה של שלמה בכדי לומר שהיה זה תשלום על עזרתו בבניית המקדש ובית המלך. ונמצא שבניית המקדש הביאה להשתעבדות מסויימת של ארץ ישראל למלכי גויים.

ט כ. כל העם הנותר מן האמורי החתי הפריזי וכו' בניהם אשר נותרו אחריהם כו' ויעלם שלמה למס עובד וגו'. לכאורה היה לו להשמידם כנאמר בתורה "לא תחיה כל נשמה". אלא שהרמב"ם כתב שאם השלימו אין צריך להשמידם. (שופטים פרק ה), והראב"ד נחלק עליו שם, ויש לידע להראב"ד כיצד יפרנס את האמור כאן. ואולי גם הראב"ד הודה שכאשר אין זו שעת מלחמה יכולים להשלים. וצ"ת.

ט כג. אלה שרי הנצבים וכו'. כל פרשיה זו צריכה ביאור, כל פסוק עוסק במשהו אחר, הראשון במספר השרים, השני בעלייתה של בת פרעה אל המילוא, השלישי בקרבנות התלת שנתיים של המלך, והרביעי ואילך באוניות שהלכו לאופיר. יש לציין שגם בדה"י נכללו ארבעה ענינים אלו ברצף אחד. (ב ח, י ואילך).

ט כה. והעלה שלמה שלש פעמים בשנה עולות ושלמים. מלשון הכתוב אפשר להבין שמדובר בסתם שלש פעמים, אך בדה"י (ב ח, יב) מבואר להדיא שמדובר על ג' רגלים ושם גם נתפרש שמדובר על הקרבנות המפורשים בתורת משה. אלא שלכאורה צריך ביאור שהרי הם צריכים לבוא משל ציבור, ואפשר שהקנה שלמה את המעות לציבור יפה יפה. או שיש לומר שכיוון שנתן מעות מכספי המלוכה שכל ישראל שותפים בהם על ידי מיסיהם שוב נחשב לממון הציבור כאשר הוא ניתן לצורך הקרבנות. ובין אם כך ובין אם כלשון ראשון יוצא שקרבנות הציבור שבמשכן ובבית שני הוקרבו על ידי העם, בבית ראשון (על כל פנים עם הקמתו), הם הוקרבו על ידי המלך.
ודבר זה מקביל גם להבדל שציינו לעיל בין המשכן ובית שני שנבנו על ידי ישראל לבין מקדש ראשון שנבנה על ידי המלך.

יעקב בורלשטיין
הודעות: 546
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » ג' דצמבר 24, 2019 11:28 pm

ט כז. וישלח חירם באני את עבדיו אנשי אניות יודעי הים. ולמרות שעבדי חירם הם אלו שהיו אנשי האוניות, מכל מקום נזקק לשלמה שהרי בלבנון אין פתח לים סוף ולכן הלך ביחד עם שלמה.

ט כח. ויבואו אופירה ויקחו משם זהב ארבע מאות ועשרים ככר ויביאו אל המלך שלמה. ולהלן (י כא) "אין כסף לא נחשב בימי שלמה למאומה", "ויאסוף שלמה רכב ופרשים ויהי לו אלף וארבע מאות רכב וכו'" (שם כו), "והמלך שלמה אהב נשים נכריות רבות וכו'" (יא א). וכל הפסוקים האלו הם כנגד האמור בפרשת המלך "רק לא ירבה לו סוסים" ו"לא ירבה לו נשים" ו"לא ירבה לו כסף וזהב", ושלמה עבר על האמור בפרשיות אלו, ונתקיים בו האמור בסיפא דקרא "ולבלתי סור מן המצווה ימין ושמאל" ואילו על שלמה נאמר "ויטו נשיו את ליבו", וענין הטיה הוא הנטייה מן הדרך לאחד הצדדים.

יא א. והמלך שלמה אהב נשים נכריות רבות ואת בת פרעה. יש בדבר תימה שהרי לאדם רגיל המוכר לנו אין אפשרות להכיר אלף נשים בשמותיהן, ומה טעם לקחת כל כך הרבה נשים. ומלשון הכתוב משתמע כי שלמה אהב "נשים נכריות רבות" ואפשר לקרוא את הפסוק בשתי דרכים, או שאהב אשה ועוד אשה ועוד אשה ומתוך כך יצא שהיו לו הרבה נשים, אך אפשר להבין את הפסוק בדרך שונה והיא שאהב שיהיה לו ריבוי נשים ואם כן האהבה מונחת לו על כל אשה בנפרד אלא על עצם הריבוי, וזה נותן גם ביאור מה טעם יש לקחת אלף נשים שאי אפשר אפילו להכירן.

יא ז. אז יבנה שלמה במה לכמוש שקוץ מואב כו' ולמולך שקוץ בני עמון. הדגדיש הכתוב את שבנה עבור העמוניות והמואביות, ויש לידע מדוע לא הזכיר הכתוב מה בנה לבת פרעה שהיא היתה אשה מיוחדת וחביבה עליו במיוחד, (כמבואר ברש"י לעיל א).

יא ט. כי נטה לבבו מעם ה' א להי ישראל הנראה אליו פעמיים. פעם אחת נגלה עליו בגבעון לאחר שהקריב אלף עולות ובפעם השניה נגלה עליו לאחר הקמת המקדש. ולבד מזאת קיבל שלמה נבואה באמצע הבניה של המקדש. אך מכל מקום אין זה סותר לכך שה' נגלה אליו רק פעמיים, שהרי שם מבואר שהיה דיבור אל שלמה אך לא היתה נבואה. ודעת חלק מן המפרשים (רד"ק ומצודות) שהיה זה דיבור על ידי נביא. ולענ"ד קשה לומר כן כיוון שבכל מקום בנ"ך המילים "ויהי דבר ה' אל וכו'" מתפרשות כנבואה לאדם עליו כתוב ויהי דבר ה'.

יא יא. ויאמר ה' לשלמה. עיין רד"ק שהוא על ידי נביא. ולענ"ד נראה שהוא גם כן בדיבור ה' אל שלמה, והטעם שדיבר עימו כל חייו היה בגלל שהיה בבחינת בן לה' וכמו שאמר הקב"ה לדוד אביו "אני אהיה לו לאב והוא יהיה לי לבן". וכן נקט המלבי"ם במאמר החרש והמסגר (בסוף פירושו לשיר השירים).

לענין
הודעות: 3471
הצטרף: ד' יולי 19, 2017 8:24 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יב (מתחדש).

הודעהעל ידי לענין » ד' דצמבר 25, 2019 8:10 am

איידי דזוטר וכו'.
ואלישע בא דמשק. לשם מה? היו אז יהודים בסוריה?
חזאל מביא לו מנחה משא ארבעים גמל מכל טוב דמשק. משמע שנתן לו רק את המשא ולא את הגמלים עצמם. איך אלישע יקח את כל המשא הזה לארץ ישראל? אולי בדעתו היה להשאר בדמשק תקופה ארוכה?

לייטנר
הודעות: 5598
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יב (מתחדש).

הודעהעל ידי לייטנר » ד' דצמבר 25, 2019 6:27 pm

אלישע הגיע לדמשק למשוח את חזאל...

יעקב בורלשטיין
הודעות: 546
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יב (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » ה' דצמבר 26, 2019 2:01 am

ונהדר לדידן

יא ז. ובחז"ל כל האומר שלמה חטא אינו אלא טועה, אלא מתוך שהיה בידו למחות בנשיו ולא מיחה מעלה עליו הכתוב כאילו חטא. יש להדגיש, שנראה בחז"ל כביכול כל החטא זה איזה חסרון במצוות תוכחה, ולא היא. וגם אחר שהקטינו חז"ל את חטא שלמה עדיין הוא חטא גדול למאוד, שהרי שלמה מלך אדיר היה שדאג לכל דבר בממלכה שיתנהל כתקנו, וכאשר אשה של שלמה עושה משהו אין פירוש הדבר שהיא עושה מה שהיא רוצה ורק שלמה לא מוחה, ואם היתה אשת שלמה יודעת כי שלמה מתנגד בחריפות להקמת במות ע"ז לא היו נשותיו מעלות זאת על דעתן מפחד ויראת המלך. וכאשר הן בונות במות בסמוך לעיר המלוכה הרי זו הסכמה שבשתיקה והדבר ממש קרוב להיות כבנייה של שלמה וכמילוי רצונו, אלא שמעדיף כביכול שיעשה הדבר על ידי "גוי של שבת". וחטא זה הוא כחטא ע"ז ולא רק כחסרון במצוות "הוכח תוכיח את עמיתך.

יא יד. ויקם ה' שטן לשלמה את הדר האדומי. ותחילת הקמת השטן היתה עוד בימי מלחמותיו של דוד, אלא שהיה אפשר שלא יארע ממנו כל נזק, אך כיוון שחטא שלמה באה הכנה זו והקימה שטן על מלכותו.

יא יט. וימצא הדד חן מאוד בעיני פרעה. ועם כל זאת לא היה בזה סתירה למה שנתן את ביתו לשלמה. ואולי היו אלו שני פרעה או שלא היו מאותה השושלת.

יא כא. והדד שמע כו' וכי מת יואב שר הצבא. לעיל נתבאר לאחר הריגתו של יואב שעל ידי זה נכונה הממלכה ביד שלמה, וכאן אנו רואים שהיה לזה גם צד הפוך שמיתת שר הצבא הביאה שטן לשלמה.

יעקב בורלשטיין
הודעות: 546
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יב (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » ה' דצמבר 26, 2019 2:01 am

יא כט. ויהי בעת ההיא וירבעם יצא מירושלים. לא נתפרש בכתוב מפני מה יצא, ואפשר שיצא כיוון שפחד משלמה לאחר שהרים בו יד. ומכל מקום יש בלשון הכתוב רמז שירבעם יוצא מירושלים וכחלק מיציאה זו הוא מקבל את הנבואה שמחזקת את יציאתו והופכת אותו למלך נפרד ממלכות ירושלים.

שם. וימצא אותו אחיה השילוני הנביא. נראה שלא לחינם בחר ה' בנביא משילה לנבא את ביטול מלכות בית דוד, אלא מפני שמלכות דוד הועמדה על ידי שמואל שבא להחליף את שילה ובהמשך להעביר את מקום הקדושה לירושלים וכמו שדרשו חז"ל על דוד ושמואל שישבו בניות ברמה. וכעת בית המקדש איבד את מקומו הראוי לו ושלמה נהג בו שלא כדין ונתן לנשותיו להעמיד במות וה' החליט לקרוע את מלכותו של שלמה ממנו, הרי שכרוך בזה גם ביטול מסויים של יחוד המקדש וכמו שהתרחש בפועל. (ואמנם היה ראוי לישראל להמשיך ולעלות לבית המקדש, אך מבחינת המצב הפשוט פיצול המלכות גורם בהכרח לביטול הבחירה של הקב"ה בירושלים. ויש להאריך בזה). וכיוון במידת מה בטלה קדושת ירושלים ויש עליה ויכוח בעם ישראל, נכון היה הדבר לתת נבואה זו ביד נביא משילה שמרמז על כך שקדושת ירושלים ראויה לחזור במידת מה לשילה.

שם. וימצא אותו אחיה השילוני הנביא בדרך כו' ושניהם לבדם בשדה. הדגיש הכתוב את היותם בדרך ובשדה, וודאי שהיה בזה ענין בגלל הסודיות כדי שלא יהרגם שלמה, אך יש בזה גם חלק מהיציאה מירושלים, שחוזרים מעיר בירה למלכות שדה. ועיין בפסוק הבא מה שדקדקנו רמזים בפסוק זה.

שם. ויהי בעת ההיא וירבעם יצא מירושלים וימצא אותו אחיה השילוני הנביא בדרך והוא מתכסה בשלמה חדשה ושניהם לבדם בשדה. כל פסוק זה מרמז על האמור ביוסף כאשר יצא לחפש את אחיו. יוסף מסתובב בשדה וטועה בו, וגם ירבעם נמצא בשדה, ירבעם יוצא מירושלים, אך נראה מלשון הכתוב שבעיקרו של דבר הוא יוצא מירושלים ולא מוזכרת איזו מטרה מלבד עצם היציאה מירושלים, והדבר מובן כיוון שהרים יד במלך שלמה נאלץ לברוח והוא תועה בשדה כיוסף בשעתו. אחיה השילוני מוצא אותו כמו "וימצאהו איש" שמוצא את יוסף. הוא מתכסה בשלמה חדשה שבהמשך הסיפור נקרעת ככתונת הפסים שנמצאת על יוסף. וההתמודדות כאן היא בין יוסף ליהודה, והתוצאה של התמודדות זו היא ירידתו של ירבעם למצרים כיוסף בשעתו.
לשון אחיה מורה על אחווה, וכמו הסיפור אצל יוסף שמבוסס על המתח שבאחווה.

שם. וימצא אותו אחיה השילוני. יש להשוות את קריעת המלוכה משאול לקריעתה משלמה. אצל שאול שמואל עושה את שתי הפעולות והקריעה שמבטאת את מעבר המלוכה מתבצעת אצל שאול, לעומת זאת אצל שלמה, לא הזכיר הכתוב שאחיה השילוני הוא זה שאמר את נבואת הקריעה לשלמה, וכמו שכתבנו לעיל פשטות הכתובים היא שהיה זה דיבור ישיר לשלמה. ובזה אפשר להבין מדוע את פעולת הקריעה אי אפשר היה לעשות לשלמה, כיוון שהיה זה הקב"ה בכבודו שדיבר עימו, ולכן עברה פעולת הקריעה אל המלכת ירבעם.

יעקב בורלשטיין
הודעות: 546
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יב (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » ה' דצמבר 26, 2019 2:01 am

יא ל. ויתפוש אחיה בשלמה החדשה אשר עליו ויקרעה שנים עשר קרעים. נראה שלמרות שירבעם מקבל חלק במלוכה, מכל מקום אינו מקבל אלא קרעים ואין לו בגד שלם כמו שהיה לשלמה, ושני חצאי המלכות ביחד הם פחות מהשלמה השלמה הגדולה שראויה ללבישה.
ונראה שבכך שהיתה זו שלמה חדשה רמז אחיה שמלכות ישראל בעודה חדשה כבר נקרעה לגזרים.

יא לא. ונתתי לך את עשרה השבטים והשבט האחד יהיה לו. לפי החשבון חסר כאן שבט אחד. ולכאורה פירוש הדבר הוא שיהודה אינם צריכים להנתן לשלמה כיוון שהם המליכו את דוד עוד קודם לבקשתם של ישראל להמליך את דוד, כך שמלכות דוד על יהודה אינה נתינה של שבט מתוך ישראל תחת דוד אלא זו מלכות עצמאית שעומדת לעצמה. ולכן לשלמה ישאר שבט אחד מעבר לשבטו הוא, לעומת זאת אצל ירבעם כולל הכתוב גם את שבט אפרים מכיוון ששבט אפרים גם הוא נמצא כעת במלכות בית דוד וצריך להוציאו אל ירבעם.

יא לב. והשבט האחד יהיה לו. עיין מה שכתבנו בקטע הקודם. ולכאורה הסיבה לכך שנתן ה' לרחבעם שבט אחד נוסף על שבט יהודה (שבט בנימין), היא בגלל שעצם המלוכה על יהודה אינה שייכת כלל לבחירת דוד למלך ישראל לתמיד ולמקום המקדש. לעומת זאת המלוכה על שבט נוסף מלבד יהודה מהווה איזשהו ניר של מלכות כללית על ישראל וקיום בסיסי של בחירת ירושלים.

יא לג. יען אשר עזבוני וישתחוו לעשתורת אלהי צידונין וגו'. יש לעיין שהרי למעשה חלוקת המלוכה הביאה לתוצאות קשות ביותר של הקמת העגלים והבמות בכל גבול ישראל ובהמשך לעבודת הבעלים. ואם כן מהו הפתרון של להפריד את המלוכה כתרופה לכך שבבית שלמה עבדו לעשתורת ולמלכום?
ואפשר, שכאשר הבחירה בבית המקדש מוחלטת הרי שכל סטייה היא ממש סכנה גדולה, שהרי "ה"מלך של ישראל שבנה את בית המקדש, הוא עצמו זה שנתן לנשיו לעבוד עבודה זרה, ואם לא יפרקו את בית מלוכה זה יתפס הדבר שאכן מתאים וראוי שתהיה עבודת ה' בכפיפה אחת עם עבודות זרות על ידי נשים נכריות, וכיוון שהמקדש הוא כל כך רשמי ומכובד בימי שלמה, כל טעות ועיוות הופכים להיות הרי גורל ומשמעותיים. אך כאשר בחירת המקדש וירושלים מתערערת, הרי שלמרות שבני ישראל חוטאים בשחוטי חוץ ובעשיית צלמים ומסכות ואף בחטא עבודה זרה, מכל מקום כל החטאים הללו אינם דברים בעצם השראת השכינה שבישראל ונשארים כסרח עודף, אבל אם לא היו מבטלים את מרכזיותו של המקדש היה יוצא שהשראת השכינה כוללת ביחד איתה את מלכום וכמוש.

לבי במערב
הודעות: 9206
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm
מיקום: עקב צמצום שהותי כאן בע"ה, לענינים נחוצים - נא לפנות בהודעה פרטית. תודה מראש.

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יב (מתחדש).

הודעהעל ידי לבי במערב » ו' דצמבר 27, 2019 2:05 am

לענין כתב: . . חזאל מביא לו מנחה משא ארבעים גמל מכל טוב דמשק. משמע שנתן לו רק את המשא ולא את הגמלים עצמם. איך אלישע יקח את כל המשא הזה לארץ ישראל? אולי בדעתו היה להשאר בדמשק תקופה ארוכה?

ראה רד"ק על-אתר:
. . ובדרש: וכי כל טוב דמשק היה נושא ארבעים גמל? אלא ללמדך, שהיתה בידו אבן טובה, שהיתה ראוי' ליתן בדמיה כל טוב דמשק:

[והוא במדרש שהש"ר פ"ד, ח].

יעקב בורלשטיין
הודעות: 546
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יב (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » ב' דצמבר 30, 2019 1:00 am

יב א. וילך רחבעם שכם. פסוק זה שוב מרמז למעשה מכירת יוסף בכך שרחבעם הולך לשכם ובדומה ליוסף שהלך לשכם, אלא שהתפקידים מתחלפים ששם יוסף מגיע לשכם ונמכר ואילו כאן יהודה מגיע לשכם ונדחה.

שם. כי שכם בא כל ישראל להמליך אותו. פסוק זה כבר מקדים ללמדנו שרחבעם היה צריך להתחיל משהו חדש, והוא נגרר אחרי העם שרוצים להמליך אותו במקום מסויים ודווקא במקום שאינו נתון לממשלתו הטבעית (חבל יהודה), אלא בעיר החשובה של שבטי יוסף.

שם. בא כל ישראל להמליך אותו. הכתוב מלמדנו שמבחינת ישראל לא היתה עדיין מחשבה לשנות את המלוכה, אלא הפשיטות היתה לקיים את מלכותו של רחבעם אלא שרצו ממנו שיפורים והקלות.

שם. בא כל ישראל. כמדומה שבכל ימי מלכותו של שלמה אין שום פעולה יזומה של העם. כל הפעולות המתרחשות כולן נעשות על ידי שלמה שמנהל את הדברים, וכמו שאומר הכתוב "ותכון מלכותו מאוד". בני ישראל הופכים להיות באותן ארבעים שנה לבחינת נפעלים והם יושבים איש תחת גפנו ותחת תאנתו. בואם של ישראל להמליך את רחבעם הוא שינוי משמעותי במעמדו של העם, שבמשך ארבעים שנה לא נקט ולו ביוזמה אחת הנזכרת בכתוב, ואילו כאן העם מגיע בכדי להמליך את המלך והמלך נאלץ להגיע אל העם.

יב ב-ג. ויהי כשמוע ירבעם כו' והוא עודנו במצרים אשר ברח מפני המלך שלמה וישב ירבעם במצרים. וישלחו ויקראו לו וגו'. הפסוק פותח מאמר מוסגר במילים "אשר ברח מפני המלך שלמה וישב ירבעם במצרים", סיפור בתוך סיפור. ויש לידע מדוע נקט הכתוב בצורת סיפור זו, ולא המשיך את הסיפור באופן ישיר על סמך האמור למעלה על בריחתו של ירבעם וישיבתו במצרים.
וקצת היה נראה לי לומר שכיוון שהכתוב מסביר שקראו לירבעם ולא רק שהוא חיפש את שעת הכושר לחזור, הרי שבזכרון של הציבור היה מונח שירבעם ברח למצרים ויושב שם, ולכן הזכיר זאת הכתוב בשנית. וצל"ת.

יעקב בורלשטיין
הודעות: 546
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יב (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » ב' דצמבר 30, 2019 1:01 am

יב ד. אביך הקשה את עולנו. ולעיל נאמר "ומבני ישראל לא נתן שלמה עבד" (ט כב), וכן מתוארת תקופת שלמה כתקופה מושלמת "וישב יהודה וישראל לבטח איש תחת גפנו ותחת תאנתו". ונראה היה שתקופת שלמה היתה כל כך טובה לישראל עד כדי שהיינו חושבים שישראל יבקשו מרחבעם אנא המשך את דרכו של אביך, וצריך ביאור מדוע עם ישראל נראה כל כך ממורמר אחרי מלכות שלמה.

יב ו. ויוועץ המלך רחבעם את הזקנים אשר היו עומדים את פני שלמה אביו וכו'. נראה שרחבעם היה נבוך מול דרישתו של העם ולכן הוא לא עונה להם מיידית וגם מתייעץ עם כמה יועצים עד הוא מחליט על דרכו. וכמדומה שרחבעם לא התכונן לדרישה אמצעית זו, אופן אחד היה שישראל לא יקבלו עליהם את מלכותו וזה לא התרחש אלא אדרבא ישראל באו בכדי להמליך אותו, ומאידך ישראל דורשים שלמרות שהם ממליכים את רחבעם (או בגלל), הם רוצים בהקלת העול והמיסים.
ונראה, שהזקנים שזכרו כיצד התייסדה המלוכה הבינו שהמלכות עומדת על גבי הסכמתו וריצויו של העם, אך לרחבעם והנערים שגדלו איתו היתה המלכות מובנת מאליה, ובפרט שהם צאצאי שלמה שנבחר להיות המלך הגדול של ישראל והוא זה שבנה את המקדש, וממילא הם לא העלו על דעתם בכלל אפשרות שה'עם' זה הבזוז והשסוי שנועד ונוצר בכדי להעלות מיסים ולגדל את המקדש ואת בית המלך ירים את ראשו, ואם כבר הם הרימו את ראשם ממקומו הטבעי צריך פשוט לכתת אותם במקבות ובפטישים עד שלא יעלו על דעתם כדברים האלו.

וסיפור זה מזכיר את דברי שמואל לעם שהמלך לא יתחשב בהם ויקח מהם את ממונם בניהם ובנותיהם, וכך גם רחבעם בדור השלישי למלוכה מאמין שלא צריך להתחשב בעם אלא אדרבא בכדי לעקור התקוממות יש להעמיק את הרדייה.

יב ח. ויעזוב את עצת הזקנים. מבואר בכתוב שרחבעם לא הסתפק בין שתי העצות אלא אדרבא ביקש את עצת הצעירים כיוון שרעה בעיניו עצת הזקנים.

יב י. וידברו אליו הילדים אשר גדלו איתו לאמור כה תאמר לעם הזה כו' כה תדבר אליהם קטני עבה ממתני אבי. אלו הם דברי הדור השלישי למלוכה. וכך הוא בכל מקום שהדור השלישי אינו מכיר בקשיים ובמהמורות שעברו הדורות שלפניו, ואינו תופס את הפתרונות שבהם ניסו לפתור את בעיות המציאות, אלא הוא חושב שאם יש תקלה זה אומר שצריך לעשות יותר חזק ואז הכל יהיה בסדר. וזוהי דרכה של עצת הילדים שאינה מסתכלת על שורשם של דברים ואינה מבינה שכל הדברים המובנים מאליהם הם כלל לא מובנים מאליהם, ועל הדור השלישי מוטל תמיד לחשוב כיצד לחדש את מה שהורישו לו אבותיו, ובלי זה הוא נידון לכליה בעקבות שקיטתו על השמרים.

שם. כה תאמר לעם הזה אשר דברו אליך לאמור אביך הכביד את עולנו ואתה הקל מעלינו כה תדבר אליהם כו'. הילדים חוזרים ושונים את שאלתו של העם, ולכאורה אין בזה טעם. וכמדומה שכוונתם להטעים את דבריהם בכך שעצם זה שהעם מבקש להקל מעליו זו חוצפה ועזות, וממילא ברור שהתשובה צריכה להיות "קטני עבה ממתני אביך".

יעקב בורלשטיין
הודעות: 546
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יב (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » ב' דצמבר 30, 2019 1:01 am

יב טז. לאוהליך ישראל עתה ראה ביתך דוד. משפט זה מכיל בתוכו עקיצה על כך שדוד ואחריו שלמה עסקו בבניין בתים, בנין בית המקדש ובנין בית המלוכה, וזה המעשה המרכזי שעשה שלמה בעשרים שנות מלכותו הראשונות, בניית שני בתים. וישראל אומרים לו לך לבית אותו בנית, ואנו נסתדר באוהלים, כאומרים אנו לא צריכים בית, לנו מספיק אוהל, ובניגוד למה שאמר דוד "הנה אנוכי יושב בבית ארזים וארון הא-להים בתוך היריעה" אומרים ישראל, גם אנו גם ארון הא-להים צריכים להמשיך לשבת באוהל. ואכן במלכי ישראל לא מצאנו התעסקות בבניית בתים, (אמנם ודאי שהיו להם בתים אך בשום שלב לא מוזכר, לפי חיפושי, שמלכי ישראל עסקו בבניית בית).
עקיצה זו נשמרת בזכרון ישראל, ולאחר מאות שנים אומר יואש לאמציהו שרוצה להלחם בו "הכה הכית את אדום ונשאך לבך הכבד ושב בביתך". כאומר הלא כבוד מלכי דוד הוא בביתם המפואר.

יב כ. לא היה אחרי בית דוד זולתי שבט יהודה לבדו. ולא הזכיר את בנימין ועמדו בזה המפרשים. ואפשר ששבט יהודה היה היחיד שתמך במלכותו של רחבעם והמליך אותו, ואילו שבט בנימין רק נגררו אחריהם.

יב כד. ולא תלחמון עם אחיכם בני ישראל. הדגיש הכתוב שהם אחיכם ולפיכך אין להלחם בהם. וגם לעיל הדגיש הכתוב שרחבעם ביקש להלחם עם "בית ישראל", וכינה הכתוב את שאר השבטים "בית ישראל", כאומר שזו מלחמה חסרת טעם שלא מדובר כאן על שבטים סוררים אלא על גופו של העם שהמלך רוצה להלחם בו בכדי למלוך על עם שאינו מעוניין בו.
נראה גם שיש בזה רמז שבית ישראל עומד כנגד הבתים שבנה שלמה.


חזור אל “מקרא ותרגום”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 52 אורחים