חוקרנוביץ כתב:הוא קבור בחלקת רבנים של בי"ק פוניבז ליד הרב כהנמן הרב דסלר ורבי יחזקאל לוינשטיין זי"ע ועכ"י
אספקלריא כתב:חוקרנוביץ כתב:הוא קבור בחלקת רבנים של בי"ק פוניבז ליד הרב כהנמן הרב דסלר ורבי יחזקאל לוינשטיין זי"ע ועכ"י
הרב דסלר לא קבור בבי"ק פוניבז', אלא בבית קברות זכרון מאיר.
שיף כתב:אגב שיטפיה לא דק ... שלא קבור שם אלא בין רבני סלבודקא
מכון חכמי ספרד כתב:היכן התגורר בדיוק הרב טולידאנו?
מכון חכמי ספרד כתב:היכן התגורר בדיוק הרב טולידאנו?
חלמישצור כתב:הרב פרנצויז, המכתב ממנו הוא מיום ג' תשרי תש"ל, ושם מצוינת הכתובת ברטנורא 11. מה הביאור לכך?
והנה עוד תמונה מהרב רב"ט, משנת תש"כ (https://dbs.bh.org.il/he/%D7%94%D7%A8%D ... 7%A0%D7%94). ועוד תמונה מחודש אב תש"ל (https://commons.wikimedia.org/wiki/File ... %D7%9C.jpg). וכאן סרטון קצר מעריכת חופ"ק ועוד (https://www.youtube.com/watch?v=qbpgHS_Trm4).
פרנצויז כתב:מכון חכמי ספרד כתב:היכן התגורר בדיוק הרב טולידאנו?
בבני ברק היה גר ברח' ברטנורא בזכרון מאיר (כנזכר במה שהביא חלמיצור) ואז היה בשכנות להרב וואזנר זצ"ל, אח"כ התגורר כמה שנים ברח' חזון איש 11, וכנראה רק בסוף ימיו ממש עבר לרח' רוזנהיים ברמת אהרן.
חלמישצור כתב:הרב פרנצויז, המכתב ממנו הוא מיום ג' תשרי תש"ל, ושם מצוינת הכתובת ברטנורא 11. מה הביאור לכך?
איש_ספר כתב:קראתי בחג פרקים מהספר, והתרשמתי מאד. הספר ערוך בחן ובנועם, והוא מושך את הקורא לדמותו המאירה של ר' ברוך זצ"ל.
יש"כ של ידידנו זר"ק הרה"ג ר' ברוך שליט"א על עבודתו התמה והנקיה. כה לחי!
אבני גזית כתב:עלון בית נאמן האחרון
חלמישצור כתב:מצאתי את העדות הבאה (ש' בר-אשר, 'ארץ ישראל בתורתם של רבני צפון אפריקה וחכמיה', ארץ ישראל בהגות היהודית במאה העשרים, יד בן צבי תשס"ה, עמ' 229 הע' 75). האם עניין זה - הקשור לאשכול זה - נידון בספר?
יוסףלוי כתב:סיפר לי יהודי מזקני ויקירי קרתא בני ברק, על מה שכידוע רב״ט תמיד היה משתדל בכל כוחו לעצור העליה לא״י בתואנה ששם מתקלקלים הנוער וכו׳, ושלח מכתבים בענין לכל רבני מרוקו, והיהודי הנז׳ נכח בשיחתו של רב״ט עם הרה״ר דאז הגר״ש בן דנאן, שהיה מנסה לשכנעו להפעיל סמכויותיו במלוכה לענין, ואמ״ל רשב״ד וכי קלקולם של הצרפתים טוב יותר? מוטב יהיו בא״י.
סגנונו חסר הפשרות של רבינו, עשוי להתמיה את הקורא בן זמננו המורגל לכך שאת האחים הטועים יש לקרב בדרכי נועם ובעבותות אהבה. אולם, זאת יש לדעת כי צביון הקהילה במקנס שונה היה ממסגרות החיים המוכרות לנו כיום, ואף ממבנה הקהילות החרדיות בארצות פולין ורוסיה. עצם העובדה שאת תוכחותיו כלפי מחללי שבת ופורצי גדר יכול היה רבינו להטיח בהם בעת בואם לבית הכנסת בשבת מעידה על שוני זה. באיזו קהילה בארצות אחרות היו מחללי השבת פוגשים את הרב בבית הכנסת בשבת? ... בקהילות יהודי מרוקו בכלל, ויהודי מקנס בפרט, גם פורצי הגדר ראו עצמם חלק מהקהילה. גם הם הגיעו לתפילות בשבת בבית הכנסת ונפגעו עמוקות מכך שהרב לא העניק להם את הכבוד הראוי בעיניהם (עמ' 109).
מתי מעט היו אנשים-של-צורה שצמחו מתוך יהדות מארוקו הדוויה בשלושת הדורות האחרונים ... בתשעים השנים האחרונות כמעט נסתם כל חזון יהדות מארוקו. נתמעטו הלבבות, אנשי אמונה אבדו, פסו גודרי פרץ וצמתו משיבי חימה, נפרצו הסכרים בפני רוחות זרות ... אולם בחמלת ה' על זרע-אהובים, הצמיח מקרבם דוקא בדור עני-בדעת, קומץ של נגידי-רוח, אנשי קודש ... אנשי מעלה אלה ... נשארו כשרידים בודדים מפליטת בית-סופריה של יהדות מארוקו - והאחרון שבהם, ארי שבחבורה, הוא רבי רפאל ברוך טולידאנו (אורות ממזרח, עמ' רנא-רנב).
החשבתי עצמי כפחות גדול בתורה מחכמים אחרים שחיו ופעלו במקנס באותה תקופה, אבל הרגשתי שעלי לקבל את התפקיד, כדי לעמוד בתקיפות בפרץ ולהוביל את המערכה על שמירת צביון התורה בעיר מקנס!" (קדוש וברוך, שם).
מימין לשמאל, שורה א': רבי שמעון כהן, רבינו, רבי מיכאל אנאקווה, רבי שאול אבן דנאן, המפקח מוריס אביטבול, רבי חיים דוד סירירו ורבי יוסף מימראן. שורה ב': רבי אהרן חסין, רבי יוסף משאש, רבי אליהו מלכה, רבי רחמים לוי, רבי מכלוף אבוחצירא, רבי חיים דוד בן שושן ורבי דוד עובדיה. שורה ג': רבי יעקב בירדוגו, רבי מימון אוחיון, רבי ידידיה מונסוניגו, רבי שלום משאש, רבי דוד אלעסרי, רבי יהושע מאמאן, רבי אפרים אנקאווה ורבי חיים בן הרוש.
חלמישצור כתב:אגב גררא נציין כאן מתוך הספר דבר נעים לאוזן ומשמח את הלב כי "בקרוב יצא לאור ספר שו"ת ופסקי דינים מרבינו על ידי נכדו רבי שלום טולידאנו בן רבי יעקב בהוצאת 'חברת אהבת שלום' " (עמ' 187). יזכה ה' את העוסקים במלאכת הקודש להוציא דבר נאה ומתוקן מתח"י.
"שו"ת רבי ברוך" להגה"צ רבי רפאל ברוך טולידאנו זצוק"ל ראב"ד מקנס על או"ח ויור"ד. ע"י מכון אהבת שלום [ושם ניתן להשיג] וכן ע"י נכדו רבי שלום טולידאנו מראשי ישיבת מאור התורה
אורח חיים
א - תיקון בענין חזרת התפילה ע"י הש"ץ
ב - תשובת מהר"ר שלמה הכהן בנדון הנ"ל
ג - תשובת מהר"ר יהושע מאמאן בנדון הנ"ל
ד - תשובת מהר"ר מרדכי עמאר בנדון הנ"ל
ה - תשובת מהרי"ם אל מהרמ"ע הנ"ל
ו - תשובת מהרי"ם אל מהרמ"ע שנית
ז - אם צריך לברך שהחיינו על ראיית החמה בתקופתה
ח - אם הוי איסור דאורייתא לכתוב בכתב הגויים בשבת
ט - אם מותר לערוך שעון מעורר בערב שבת שיכבה את החשמל בשבת
י - מהו לשלוח תבשיל בערב שבת לתנור של גוי כשלא יוכל לבשלו קודם שבם
יא - תשובת מהר"ר מרדכי עמאר בנדון הנ"ל
יב - תשובת מהר"ר ידידיה טולידאנו בנדון הנ"ל
יג - תשובת מהר"ר ישועה שמ"ח עובדיה בנדון הנ"ל
יד - תקנה מחכמי העיר בנדון הנ"ל
טו - זקן ההולך בביתו בלא מקל אם מותר לצאת לחוץ בשבת במקל
טז - בענין הוצאה בזה"ז לרשות הרבים. תשובת מהר"ר ברוך אברהם טולידאנו
יז - תשובת מהר"ר שמעון תימסית בנדון ה"ל
יח - מערכה בדין הוצאה לרשות הרבים בזמן הזה, ודין כרמלית. תשובת רבינו למהר"ר יוסף משאש
יט - תשובת מהר"י משאש להשיב על דברי רבינו
כ - תשובת רבינו בנדון הנ"ל, להשיב על דברי מהר"י משאש
כא - תשובת מהר"י משאש להשיב על דברי רבינו שנית
כב - תשובת רבינו בשלישית, להשיב על דברי מהר"י משאש האחרונים
כג - תשובת מהר"ר שלום משאש לרבינו על הנ"ל
כד - בענין שכירות הרשות להיתר טלטול
כה - אם מהני מכירת חמץ לגוי בדיבור, בלא קנין או משיכה וכד'. תשובת מהר"ר יוסף משאש
כו - תשובת רבינו להשיב על דברי מהר"י משאש הנ"ל
כז - תשובת מהר"י משאש להשיב על דברי רבינו האחרונים
כט - בענין כיבוי הנר ביום טוב, ובפרט אור החשמל
יורה דעה
א - בדיני בועה בשיפולי הריאה, ובועה ממקום למקום, ומכה בדופן ויש בה עוקץ ובאטום וסירכא יוצאת
ב - בדין ב' בועות סמוכות בריאה
ג - בענין בדיקת הסירכא בריאה
ד - בדין סירכא מגב האונות לחזה ובמנהג המערב
ה - בדין סירכות ובועות בריאה של עוף ואם צריך בדיקה. תשובת מהר"ר יצחק נסים לרבינו
ו - מחט שנמצאה בשומן שליד המעיים, ונתערב הבשר עם בהמה אחרת, ומלחוהו ובישלוהו עם בשר אחר, ועם אינו מינו, ואין שישים בתערובת
ז - תשובת מהר"ר מאיר טולידאנו בנדון הנ"ל
ח - תשובה שנית מרבינו בנדון הנ"ל
ט - עוד בנדון הנ"ל, ובדין חתיכה הראויה להתכבד. תשובת מהר"ר שלום משאש
י - נתן איסור חם שהיד סולדת בו לכלי שני של חרס, אם נאסר הכלי. תשובת מהר"ר ברוך אברהם טולידאנו
יא - נפל ערכבר לבאר ומצאו חתיכות שרץ במים ששאבו, אם מותר התבשיל שנתבשל במים קודם שמצאו החתיכות
יב - תשובה מרב לא נודע בנדון הנ"ל, להשיב על דברי רבינו
יג - בדין מקוה טהרה המתמלא ע"י משאבה
יד - בענין גירות בכדי להנשא. תשובת מהר"ר יעקב טולידנו, אבי רבינו
טו - עוד בענין הנ"ל. תשובת מהר"ר רפאל אנקאווא
טז - אם יש חיוב מזוזה לבית שאין דרים בו. תשובת מהר"ר אי"ש הצרפתי
יז - תשובת רבינו על דברי החכם הנ"ל
יח - תשובת הגר"י משאש בנדון הנ"ל
יט - עוד בנדון הנ"ל. תשובת רבינו על דברי משיגו מהר"ר יוסף משאש
כ - תשובה שנית מהגר"י משאש להשיב על דברי רבינו
כא - בענין מעשר כספים אי חיובו מן התורה או מדרבנן. תשובת מהר"ר רפאל אנקאווא
כב - תשובת רבינו בנדון הנ"ל
כג - תשובת מהר"ר ישמ"ח עובדיה לרבינו בנדון הנ"ל
כד - תשובה שנית למהר"ר ישמ"ח עובדיה בנדון הנ"ל
כה - בענין מי שטוען שאין ידו משגת לרפאות בתו, אם כופין אותו
ספר המעשר
דיני מעשר כספים בקיצור
וונדרבר כתב:יש כאן כנראה דברים לא מדוייקים כי הג"ר ברוך טולידאנו זצ"ל עלה לארץ ישראל בשנת תשכ"ג, [כנזכר לעיל בתחילת האשכול, בקטע על ארץ ישראל], ובזמן ההוא הגר"ח שליט"א כבר לא היה ילד ...
נוטר הכרמים כתב:קבלתי את זה, מה דעתכם?
"אשורר שירה, לכבוד התורה".
קולות השירה הרמים מילאו את חלל החדר. יהודים הסבו לסעודת מצווה ושוררו את השיר המוכר בשמחה מיוחדת.
בראש המסובים הסבו שני תלמידי חכמים: הגאון הישיש רבי רפאל ברוך טולידנו (י"ח בחשוון יום פטירתו), מחבר הפיוט 'אשורר שירה', והגאון הצעיר רבי מרדכי אליהו, שבאותם ימים כיהן כדיין בבית הדין הרבני בבאר שבע.
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 218 אורחים