כתב בדרשות ר"י אבן שועיב דרשה ליום ראשון דסוכות
"ואמרו תרין אזלין לדינא ולית אנן ידעין מאן נצח, אלא האי דנקיט רומחא ידעין דנצח ובגין דישראל ושאר אומיא מקטרגין קדם קודשא בריך הוא בר"ה ויומא דכפורי ולית אנן ידעין מאן נצח, אמרה תורה ולקחתם לכם וגו', כהדין דנסיב רומחא וגו', כי הא דר' אויא כד הוה מנענע לולבא אמר גירא בעינא דשטנא. הנה הודיענו מעלת אלו המצות".
ובויקרא רבה (וילנא) פרשת אמור פרשה ל כתוב כך:
"א"ר אבין משל לשנים שנכנסו אצל הדיין ולית אנן ידעין מאן הוא נוצח אלא מאן דנסב באיין בידיה אנן ידעין דהוא נצוחייא כך ישראל ואומות העולם באין ומקטרגים לפני הקב"ה בר"ה ולית אנן ידעין מאן נצח אלא במה שישראל יוצאין מלפני הקב"ה ולולביהן ואתרוגיהן בידן אנו יודעין דישראל אינון נצוחייא לפיכך משה מזהיר לישראל ואומר להם ולקחתם לכם ביום הראשון". ואיני יודע מהו "באיין".
מדרש תהלים (בובר) מזמור יז
"מה טעם נעימות בימינך נצח, במי שהוא נוטל לולב בימין ונוצח ובאין, בנוהג שבעולם הנדייסין רצין באיפרכוס, מי נוטל ובא, מי שהוא נוצח, כך בראש השנה באין כל באי עולם ועוברין לפניו כבני מרון, ואף ישראל עוברין לפניו עם כל באי עולם, ושרי אומות העולם אומרים אנו נצחנו וזכינו בדין, ואין אדם יודע מי נצח, אם ישראל נוצחים, או אומות העולם, עבר ראש השנה וכל ישראל באים ביום הכפורים ומתענים בו, ולובשים בגדים לבנים ונאים, עבר יום הכפורים ואין אדם יודע מי נוצח אם ישראל אם אומות העולם, כיון שהגיע יום טוב הראשון של חג, וכל ישראל גדולים וקטנים נוטלין לולביהם בימינם, ואתרוגיהם בשמאלם, מיד הכל יודעין שישראל נוצחין בדין"
"הנדסיין רצין באיפרכוס" פירושו הוא גלדיאטורים הנלחמים בזירה לשעשע הדוכס ואם רבים ביניהם מי ניצח חבירו הרי מי שיש לו את כלי זינו עליו הוא ניצח
פירושי סידור התפילה לרוקח http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... =&pgnum=90
" מש ל בשנ י הנ ד י י ס י ן שב א ו לד י ן לפ נ י המ ל ך , זה הי ה או מ ר נצ ח ת י וז ה הי ה או מ ר נצ ת ת י וע ת ה אי ן אנ ו יו ד ע י ן מי נצ ח , אל א בז ה ני כ ר מי בג א י בי ד ו זה נצ ח , כך יש ר א ל שב א י ן לפ נ י הק ב ״ ה הי ו או מ ׳ אנ ו נצ[ח]נו וא י נ ו יו ד ע י ן מי נצ ח , וע ל זה ירננו עצ י הי ע ר , שי ש ר א ל תו פ ס י ן א ת לו ל ב י ה ן בי ד י ה ן ".
וראה עוד בדרשות ר"י אבן שועיב דרשה לראש השנה דכפל דבריו ושם פירש על עניין הנענוע
"וי"מ שרומז לחג הסוכות שהתשובה מביאה החג והשמחה כמי שנצח בדין, וזהו הנענוע כמאן דנקיט רומחא ומנענעה"
ובתיקוני זוהר תקונא תליסר דף כט עמוד א
"קם רבי אלעזר ואמר אבא אבא אמאי אתמר ביומא קדמאה דסכות (ויקרא כ"ג) ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר אמר ליה ברי מאני קרבא בימינא נטלין לון ובאלין מאני קרבא אינון ישראל רשימין דנצחין דינא מתל למלכא דהוה ליה דינא וקרבא בשבעין אומין ולא הוו ידעין מאן נצח דינא ושאלין ליה מאן נצח דינא אמר תסתכלון באלין דרשימין במאני קרבא בידייהו ותנדעון מאן נצח דינא"