והוסיף לפי דברי הירושלמי (ברכות פ"ד ה"ג) ומדרש תנחומא (פרשת וירא סי' א), די"ח ברכות כנגד י"ח מזמורים שמראש ספר תהילים עד יענך ה' ביום צרה, ומעתה מסתבר שברכת המינין שנוספה אח"כ היא מכוונת כנגד יענך ה' ביום צרה, ע"כ דבריו.
ולפי"ז נמצא שבעת התקנה ביבנה לא חידשו עצם ענין תפילה להכנעת המינים, אלא שמשום שגברה עליהם צרתם, תקנו לה ברכה מיוחדת, וקבעו לה מקום בתפילה.
ונתבאר עוד, דהנה ידוע שעמלק הוא שטנו של עשו, ולגבי הצרה של עשו מובא משם מרן הגרי"ז, שהקשה למה אין מזכירים בפרשת מקרא בכורים את צרת עשו בהדי שאר צרות כצרת לבן וצרת מצרים, וביאר שאנו מזכירים רק צרות שהיו בעבר ועתה חלפו ואינם, אבל צרת עשו עדיין היא קיימת ועומדת עד לעתיד לבוא. וכמפורש בקרא: עד אשר אבא אל אדני שעירה. ופירש"י: ואימתי ילך בימי המשיח.
ומעתה מבואר היטב, דאמנם ברכה זו היא בגדר תפילה בעת צרה, שהרי עד ביאת משיח צרה זו קיימת, ובכלל זה צרת המינים והמשומדים, וכמש"נ.
ויעו"ש שהרחבנו במקורות ובראיות לרעיון נפלא זה.
ועתה הרחיב ד' לנו לבאר שזהו גם הגדר בתפילת עננו הנאמרת בתעניות ציבור, ונקדים דאיתא בסידור ר"ש מגרמייזא (עמ' ר):
וכן נמצא בארחות חיים הל' תענית סי' כב ובכל בו שם סי' סא:וביסודו של הר"ר אלעזר בהר"ר יב"ק ז"ל מצאתי שיש בברכה זו ס"ג תיבות כנגד אותיות שבאותו פסוק וירא יעקב מאד ויצר לו (בראשית לב ז), וזהו שחותמין בא"י העונה בעת צרה, והחותמין ושומע תפילה טעות הוא בידם, כך נמצא ביסודו של הר"ר משה כהן ז"ל, וראיותיו ושמועותיו מפורשין על העיקר עכ"ל.
ובעננו יש ס"ג תיבות כנגד ס"ג אותיות שיש בפסוק ויירא יעקב מאד, כ"מ. ולפנינו רומז הרוקח כנגד ס"ג תיבות מן אלקי אבי וכו'.
ומעין זה איתא בפירושי סידור התפילה להרוקח:
בתפלת עננו יש ס"ג תיבות, כמו כן בתפלת יעקב מן אלקי אבי אברהם ואלקי אבי יצחק עד לא יספר מרב.
ועי' בשו"ת תורה לשמה להבא"ח (סי' תקכא) שביאר הדברים שהרי לכאורה בנוסח תפילת עננו שלפנינו, וכן הועתק בארחות חיים שם נמצאו רק ס"א תיבות.
ובאליה זוטא (סי' תקסד ס"ק א) הביא דברי הכל בו והוסיף עליהם: ו
באגודה פרק קמא דתענית ראיתי נגד ס"ג אותיות בשלשה אבות וי"ב שבטים. ונ"ל לכוין בזה מה שמצאתי בספר ת"ל על תהלים מזמור נ"ג כלו ס"ג יחדיו, במזמור ראשון אמר סר וכאן סג, נגד ס"ג אומות שבאו עם טיטוס על ירושלים ע"כ. ונ"ל דלזה נרמז בפסוק ויירא יעקב מאד ס"ג תיבות, כי טיטוס היה בן בנו של עשו הרשע, והיינו שיש באותיות שבטים ובענינו ס"ג תיבות להגן מאלו, כנ"ל וק"ל.
[וכן העתיק בשנית באליה רבה סי' תקסה, ושם איתא: בחיבורי לקט על תהילים. באיזה חיבור מדובר?].
והנה בנוסח תפילת עננו המובא בירושלמי פ"ד דברכות ופ"ד דתענית ה"ב איתא: ענינו ה' ענינו בעת ובעונה הזאת כי בצרה גדולה אנחנו אל תסתיר פניך ממנו ואל תתעלם מתחינתינו כי אתה ה' עונה בעת צרה וכו', [ונוסף עוד: ויצעקו אל ה' בצר להם ממצוקותיהם יוציאם].
ונראה שזה עיקר תפילת עננו, [ומה שאומרים 'טרם נקרא אליך עננו וכו', נראה שזה תוספת מאוחרת מענינה של ברכת שומע תפילה, כמו שמוכח מנוסח ברכת הביננו שמרומזת ברכת שומע תפילה 'טרם נקרא אליך עננו, ובאמת ליתא גם בנוסח תפילת עננו שהעתיק הרמב"ן בחידושיו לתענית טו, א].
ולכאורה צ"ב, באיזה צרה גדולה הננו נמצאים עתה, ובע"כ דהיינו צרת הגלות שהיא צרתו של עשו הרשע שנלחם עם יעקב אבינו.
ולכן נרמז בתפילה זו הפסוקים המדברים בענין צרת והצלת יעקב אבינו.