אליעזר בלוי כתב:מעין ז' ליל פסח שחל בשבת
אבני גזית כתב:כמדומה בהקדמת סידור תהילת יצחק טופיק מנה רשימה כזו
לענין כתב:נקב אחד בטלית קטן
העיד רבינו מהרח"ו ז"ל על רבינו האר"י ז"ל שהיה נוהג לעשות בט"ק דוקא ב' נקבים סמוכים זה לזה כעין נקודת צר"י בכל כנף מארבע כנפות, והיה מוציא חוטי הציצית דרך שני הנקבים ההם באופן שיהיו שני קצוות חוטי הציצית מתגלים בצד אחד החיצון. וסברה זו הביאה בס' האגור. אך רבינו האר"י ז"ל לא היה עושה כן בטלית גדול אלא רק בט"ק ומהרש"ו ז"ל העיד על אביו מהרח"ו שלא היה עושה כן אפילו בט"ק. ובודאי רבינו מהרח"ו ז"ל הבין מרבינו האר"י ז"ל שאין דבר זה מעכב, ורק רבינו האר"י ז"ל אחר שנהג בכך בילדותו כמנהג האשכנזים לא שינה, ולכך גם רבינו מהרח"ו לא שינה מנהגו. ואנחנו מנהגינו לעשות נקב אחד אפילו בט"ק. ושמעתי שגם אצל החסידים בירושלים ת"ו המנהג פשוט לעשת נקב אחד בין בט"ג בין בט"ק, ומסתמא כך היה מנהגו של רבינו הרש"ש ז"ל.
אליעזר בלוי כתב:אצל בני עדות המזרח היחס לרשש הוא כמו לארי אם לא יותר
לענין כתב:תלוי איפה.
דרופתקי דאורייתא כתב:היכן מצינו אצל הספרדים (מלבד בעל השמנים) שנוקטים כהאר"י ז"ל במקום שהרש"ש מפרש או נראה כחולק על האר"י ז"ל?
דרופתקי דאורייתא כתב:מה הקשר שמן ששון ?
הכוונה כמובן לר"ש מולכו
מגדל כתב:כבר נתקלתי באדם המתיימר להיקרא מקובל, וכשהזכרתי אגב אורחא את ספר שמן זית זך, הוא צחק עליי בחושבו שאני הדיוט שניסה להגיד שמן ששון. דווקא אצל לומדי הקבלה נראה שתורתו פחות מפורסמת, והטעם ברור למבין.
מקדש מלך כתב:נשמע מרתק. ונודה מאוד לרבינו בריושמא אם יבאר יותר. ואולי בתוספת דוגמאות.
ובכל מקרה, אני מבין מדבריך שעקב מחלוקתו עם הרש"ש, הוא אינו מקובל. ודאי לא אצל המקובלים הספרדים.
מגדל כתב:מקדש מלך כתב:נשמע מרתק. ונודה מאוד לרבינו בריושמא אם יבאר יותר. ואולי בתוספת דוגמאות.
ובכל מקרה, אני מבין מדבריך שעקב מחלוקתו עם הרש"ש, הוא אינו מקובל. ודאי לא אצל המקובלים הספרדים.
הוא כבר עשה כן בספרו קבלת הארי, ריש ח"ג, אם ישנו תחת ידך.
דרופתקי דאורייתא כתב:אני מחפש דוג' של מנהגים שנהגו בהם בק"ק הספרדים היפך דעת רבינו האר"י ז"ל
בתודה מראש למסייעים
כמעיין המתגבר כתב:דרופתקי דאורייתא כתב:אני מחפש דוג' של מנהגים שנהגו בהם בק"ק הספרדים היפך דעת רבינו האר"י ז"ל
בתודה מראש למסייעים
יותר קל לחפש מקומות שכן נוהגים כדעת האר"י ז"ל.
במה שקשור לנוסח התפילה, התקבל הנוסח של האר"י, אבל בשאר דברים, ברוב המקומות שהאר"י נחלק עם הפשט, נוהגים כפשט.
לדוגמא:
ברכה על טלית בליל יו"כ, לדעת האר"י אין לברך כלל, ומנהג הספרדים לברך לפני השקיעה.
תפילין של ר"ת, מנהג רוב הספרדים להניח אחד אחרי השני ולא יחד.
הספרדים לא מניחים שימושא רבה, למרות שהאר"י הניח.
רבים מהספרדים לא חוששים לחלוץ את התפילין לפני עלינו לשבח, ודלא כהאר"י.
איטר שכותב בשמאל ועושה קצת מעשים בימין, מניח בימין ודלא כמ"ש בדעת האר"י לחוש להניח בשני הידים.
מגלים תפילין של ראש, ודלא כמ"ש האר"י לכסות.
ועוד רבים מאוד.
ובכלל, ההנחה שהספרדים נוהגים בכל דבר כדעת האר"י ז"ל אינה נכונה כלל, על אף שהיו חסידים גדולים שנהגו מנהגי הקבלה, לא היה כך מנהג רוב העם, וכפי שאפשר לראות בדברי יוסף אירגאס, במרן החיד"א שאמר שלא החמיר אלא לעצמו ובעוד מספרי הספרדים שכולם הלכו לאורו של מרן הבית יוסף. והס מלומר שהספרדים היו הם 'ספרדים חדשים', כי הם אלו שממשיכים את המורשת של מרן הבית יוסף שהמשיכה עד עכשיו על ידי כל גדולי הדורות בכל מקומות מושב הספרדים.
לענין כתב:הספרדים לא נוהגים כהאר"י, כי הם לא מכוונים.
אני פשוט לא מצליח להבין מהיכי תיתי בכלל שיש משמעות למנהגי האר"י והוראותיו - בלא הכוונות והעומק של הסודות המתלוים אליהם.
לולא הובאו מנהגי האר"י במגן אברהם - ללא הכוונות, הייתי אומר שזה ממש גוף בלא נשמה.
לפי האר"י העיקר הוא הכוונות.
לענין כתב:מה ענית לי?
האר"י אומר הנהגה מסויימת, למשל לטבול במקוה ביום שישי, הוא מצרף את זה לכוונה מסויימת, מי אמר שיש משמעות לזה בלי זה?
וכהנה אלפיים
כמעיין המתגבר כתב:יותר קל לחפש מקומות שכן נוהגים כדעת האר"י ז"ל.
במה שקשור לנוסח התפילה, התקבל הנוסח של האר"י, אבל בשאר דברים, ברוב המקומות שהאר"י נחלק עם הפשט, נוהגים כפשט.
לדוגמא:
ברכה על טלית בליל יו"כ, לדעת האר"י אין לברך כלל, ומנהג הספרדים לברך לפני השקיעה.
בשער הכוונות מבואר שאין צריך לברך בליל יוה"כ על הטלית. ועל כך העיר ר' שמואל ויטאל על אתר:
'אני ראיתי למורי ז"ל (=אביו מהרח"ו) שהיה מתעטף בציצית קודם שתשקע החמה, ולכן היה מברך עליו להתעטף בציצית'.
תפילין של ר"ת, מנהג רוב הספרדים להניח אחד אחרי השני ולא יחד.
ראשית, עצם הנחת תפילין דר"ת הוא ע"פ האר"י, הפך פסק השו"ע שלא יעשה כן אלא המפורסם בחסידות. ומה שמניחים אחד אחרי השני, לרוב זה מ'הספרדים החדשים', ע"פ היבי"א, שבעצמו כתב כי מנהג הספרדים להניחם יחדיו, והוא משנה את המנהג ומעדיף את מנהג החסידים בזה.
הספרדים לא מניחים שימושא רבה, למרות שהאר"י הניח.
משמע מהבא"ח שזו חומרא וחסידות (וגם האר"י עצמו עשה כן רק בשלב מסויים), וכתב 'אשרי הזוכה לכך', ושאביו היה נזהר בזה בחודש אלול ועשי"ת.
רבים מהספרדים לא חוששים לחלוץ את התפילין לפני עלינו לשבח, ודלא כהאר"י.
בד"כ זהו רק מחמת מרוץ החיים כיום שנחפזים לצאת וכו'. במקומות שמתפללים בצורה מיושבת ומתוקנת, בד"כ לא חולצים כי אם לאחר גמר התפילה ממש.
איטר שכותב בשמאל ועושה קצת מעשים בימין, מניח בימין ודלא כמ"ש בדעת האר"י לחוש להניח בשני הידים.
אינו מהאר"י כלל, וכבר מחו לה אמוחא, ראה בתשובת הגר"י הלל שליט"א.
מגלים תפילין של ראש, ודלא כמ"ש האר"י לכסות.
כבר הסביר המג"א בדעת האר"י שלא יכסה לגמרי.
ועוד רבים מאוד.
ובכלל, ההנחה שהספרדים נוהגים בכל דבר כדעת האר"י ז"ל אינה נכונה כלל... שכולם הלכו לאורו של מרן הבית יוסף. והס מלומר שהספרדים היו הם 'ספרדים חדשים', כי הם אלו שממשיכים את המורשת של מרן הבית יוסף שהמשיכה עד עכשיו על ידי כל גדולי הדורות בכל מקומות מושב הספרדים.
מגדל כתב:לענין כתב:מה ענית לי?
האר"י אומר הנהגה מסויימת, למשל לטבול במקוה ביום שישי, הוא מצרף את זה לכוונה מסויימת, מי אמר שיש משמעות לזה בלי זה?
וכהנה אלפיים
עניתי לך שאוחזים שיש לזה חשיבות על פי הפשט, מלבד הסוד. שכן הסוד והפשט אגודים יחדיו.
זאת ועוד, דאף על פי הסוד יש שסברו שיש עניין בקיום המעשי, עיין בא"ח שנה ראשונה בראשית בעניין שהייה בעטיפת ישמעאלים
לענין כתב:מגדל כתב:לענין כתב:מה ענית לי?
האר"י אומר הנהגה מסויימת, למשל לטבול במקוה ביום שישי, הוא מצרף את זה לכוונה מסויימת, מי אמר שיש משמעות לזה בלי זה?
וכהנה אלפיים
עניתי לך שאוחזים שיש לזה חשיבות על פי הפשט, מלבד הסוד. שכן הסוד והפשט אגודים יחדיו.
זאת ועוד, דאף על פי הסוד יש שסברו שיש עניין בקיום המעשי, עיין בא"ח שנה ראשונה בראשית בעניין שהייה בעטיפת ישמעאלים
מה המקור?
דהיינו, מי הראשון שחידש את החידוש הנשגב הזה, שיש משמעות לתיקון ליל שבועות למשל בלי הכוונות שעמו?
לענין כתב:מגדל כתב:לענין כתב:מה ענית לי?
האר"י אומר הנהגה מסויימת, למשל לטבול במקוה ביום שישי, הוא מצרף את זה לכוונה מסויימת, מי אמר שיש משמעות לזה בלי זה?
וכהנה אלפיים
עניתי לך שאוחזים שיש לזה חשיבות על פי הפשט, מלבד הסוד. שכן הסוד והפשט אגודים יחדיו.
זאת ועוד, דאף על פי הסוד יש שסברו שיש עניין בקיום המעשי, עיין בא"ח שנה ראשונה בראשית בעניין שהייה בעטיפת ישמעאלים
מה המקור?
דהיינו, מי הראשון שחידש את החידוש הנשגב הזה, שיש משמעות לתיקון ליל שבועות למשל בלי הכוונות שעמו?
כתב בסדרו בשם רוקח שצריך ג"כ להגביה הכוס באמרו והיא שעמדה לנו עד והקב"ה מצילנו מידם. ויראה דכיון לסוד כוס ישועות אשא וכו'. ואמר לי כל אדם צריך להגביה הכוס באמרו והיא שעמדה וכו', אף על פי שאינו יודע הסוד, ויכוין למה שכיון הרוקח.
ישראל אליהו כתב:ולכאורה ה"ה לענין הכוונות, שאם מכוין לכוונות של אנשי כנסת הגדולה דמהני..
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 314 אורחים