מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

הגה"צ רבי שריה דבליצקי זללה"ה

על חכמים ורבנים, צדיקים ויראים, אנשי השם אשר מעולם. לילך באורחות צדיקים ולדבוק במעשי ישרים.
נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » א' דצמבר 29, 2019 11:07 pm

פרנקל תאומים כתב:בעבר נכתב כאן על דקדוקים בהגייה בהלל השלם שיש בהם שינוי משמעות, והוא זי''ע היה מעורר עליהם. האם העלו לכאן את רשימת הדקדוקים?

היום הבחנתי ב''...אנה ה' מלטה נפשי" שלכאו' יש להקפיד להגות את התיבה ''אנה'' במלרע (משמעות של חיפוש דרך "אנה מפניך אברח"), ולא במלעיל (משמעות של תחינה, "אנא ה' הושיעה נא").

זה עתה הראה לי חכ"א אריכות בענין זה ב'מנחת שי' לתהילים על אתר.

יוצא פוניבז'
הודעות: 2063
הצטרף: ה' מרץ 29, 2012 12:04 am

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי יוצא פוניבז' » ב' דצמבר 30, 2019 12:17 am

פרנקל תאומים כתב:בעבר נכתב כאן על דקדוקים בהגייה בהלל השלם שיש בהם שינוי משמעות, והוא זי''ע היה מעורר עליהם. האם העלו לכאן את רשימת הדקדוקים?

היום הבחנתי ב''...אנה ה' מלטה נפשי" שלכאו' יש להקפיד להגות את התיבה ''אנה'' במלרע (משמעות של חיפוש דרך "אנה מפניך אברח"), ולא במלעיל (משמעות של תחינה, "אנא ה' הושיעה נא").


כנראה ט"ס נפל.
אנה ה' מלטה נפשי, מלרע. כמו אנא ה' הושיעה נא, במשמעות של תחינה. ואנה מפניך אברח, מלעיל, במשמעות של חיפוש דרך.

פרנקל תאומים
הודעות: 4426
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 5:26 pm

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי פרנקל תאומים » ב' דצמבר 30, 2019 11:06 pm

יוצא פוניבז' כתב:
פרנקל תאומים כתב:בעבר נכתב כאן על דקדוקים בהגייה בהלל השלם שיש בהם שינוי משמעות, והוא זי''ע היה מעורר עליהם. האם העלו לכאן את רשימת הדקדוקים?

היום הבחנתי ב''...אנה ה' מלטה נפשי" שלכאו' יש להקפיד להגות את התיבה ''אנה'' במלרע (משמעות של חיפוש דרך "אנה מפניך אברח"), ולא במלעיל (משמעות של תחינה, "אנא ה' הושיעה נא").


כנראה ט"ס נפל.
אנה ה' מלטה נפשי, מלרע. כמו אנא ה' הושיעה נא, במשמעות של תחינה. ואנה מפניך אברח, מלעיל, במשמעות של חיפוש דרך.

מדוע אנה ה' מלטה נפשי כמו אנא ה' הושיעה נא? הלא זה "אנה" וזה "אנא".
והאם באמת אנא ה' הושיעה נא הוא מלרע (דלא כפי המורגל במחוזותינו)?

סגי נהור
הודעות: 5644
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי סגי נהור » ג' דצמבר 31, 2019 12:07 am

פרנקל תאומים כתב:
יוצא פוניבז' כתב:
פרנקל תאומים כתב:בעבר נכתב כאן על דקדוקים בהגייה בהלל השלם שיש בהם שינוי משמעות, והוא זי''ע היה מעורר עליהם. האם העלו לכאן את רשימת הדקדוקים?

היום הבחנתי ב''...אנה ה' מלטה נפשי" שלכאו' יש להקפיד להגות את התיבה ''אנה'' במלרע (משמעות של חיפוש דרך "אנה מפניך אברח"), ולא במלעיל (משמעות של תחינה, "אנא ה' הושיעה נא").


כנראה ט"ס נפל.
אנה ה' מלטה נפשי, מלרע. כמו אנא ה' הושיעה נא, במשמעות של תחינה. ואנה מפניך אברח, מלעיל, במשמעות של חיפוש דרך.

מדוע אנה ה' מלטה נפשי כמו אנא ה' הושיעה נא? הלא זה "אנה" וזה "אנא".

ראה רד"ק ומצודת ציון.

מעט דבש
הודעות: 3983
הצטרף: ד' אפריל 04, 2012 1:17 pm

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי מעט דבש » ג' דצמבר 31, 2019 12:30 am

יוצא פוניבז' כתב:אנה ה' מלטה נפשי, מלרע. כמו אנא ה' הושיעה נא, במשמעות של תחינה. ואנה מפניך אברח, מלעיל, במשמעות של חיפוש דרך.

גם במשמעות של חיפוש דרך מצאנו שבא מלרע 'אנה אנחנו עולים' (דברים א, כח). ועיין באריכות במנחת שי (תהלים קטז, ד).

=======
הערה נוספת להלל:
'הודו' במשמעות של הודאה הוא מלרע, ואילו כשהוא שם של מדינה 'מהודו ועד כוש' (אסתר א, א) הוא מלעיל (אבל יש עוד שינוי, שכשהוא שם מדינה האות ד' דגושה).

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 15515
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי איש_ספר » ג' דצמבר 31, 2019 2:47 am

פרנקל תאומים כתב:בעבר נכתב כאן על דקדוקים בהגייה בהלל השלם שיש בהם שינוי משמעות, והוא זי''ע היה מעורר עליהם. האם העלו לכאן את רשימת הדקדוקים?

היום הבחנתי ב''...אנה ה' מלטה נפשי" שלכאו' יש להקפיד להגות את התיבה ''אנה'' במלרע (משמעות של חיפוש דרך "אנה מפניך אברח"), ולא במלעיל (משמעות של תחינה, "אנא ה' הושיעה נא").


ומה בדבר ''ה' לי בעוזריי", האם יש נפק''מ אם מבטאים את האות ע' כמו א', ותחת עזרה וסיוע יש לנו כאן אזירת כח או אזירת חגור, או שמא תרוויהו אותו עניין ואין בזה שינוי משמעות?

רצ"ב פרק בעניני הלל מתוך הספר דרך ישרה, ושם בהערה 9 רשימת הדברים שעורר להקפיד באמירת ההלל
דרך ישרה - הלל.pdf
(87.2 KiB) הורד 299 פעמים

פרנקל תאומים כתב:והאם באמת אנא ה' הושיעה נא הוא מלרע (דלא כפי המורגל במחוזותינו)?

ראה שם שהס"ק היה אומר הושיעה במלעיל (והיה מטעים מאד העי"ן) והצליחה במלרע, אבל בכתר שניהם מלרע.
(אנא הוא מלעיל אבל בהדגשת הנון, כך שבשמיעתו הוא ממוזג בין מלעיל למלרע).

מעט דבש
הודעות: 3983
הצטרף: ד' אפריל 04, 2012 1:17 pm

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי מעט דבש » ג' דצמבר 31, 2019 9:48 am

יישר כח.
בענין 'במרחב קה' (שהאריך בזה ב'דרך ישרה') עיין מש"כ הרב דויד יצחקי ב'לוח ארש' הנדמ"ח, עמ' תעא.

יוצא פוניבז'
הודעות: 2063
הצטרף: ה' מרץ 29, 2012 12:04 am

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי יוצא פוניבז' » ג' דצמבר 31, 2019 12:19 pm

איש_ספר כתב:(אנא הוא מלעיל אבל בהדגשת הנון, כך שבשמיעתו הוא ממוזג בין מלעיל למלרע).

בספרים שלנו בכל המקומות אנא הוא מלרע (הטעם בנו"ן), אמנם בחלק מהמקומות יש גם הטעמה בא'.
יל"ע מ"ט בקיצור הל' מועדים כתב בפשיטות מלעיל. ואיהו גופיה ב'אם למקרא' בהפטרת יונה כתב שקריאתו ממוצעת.

פרנקל תאומים
הודעות: 4426
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 5:26 pm

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי פרנקל תאומים » ג' דצמבר 31, 2019 3:02 pm

איש_ספר כתב:
פרנקל תאומים כתב:בעבר נכתב כאן על דקדוקים בהגייה בהלל השלם שיש בהם שינוי משמעות, והוא זי''ע היה מעורר עליהם. האם העלו לכאן את רשימת הדקדוקים?

היום הבחנתי ב''...אנה ה' מלטה נפשי" שלכאו' יש להקפיד להגות את התיבה ''אנה'' במלרע (משמעות של חיפוש דרך "אנה מפניך אברח"), ולא במלעיל (משמעות של תחינה, "אנא ה' הושיעה נא").


ומה בדבר ''ה' לי בעוזריי", האם יש נפק''מ אם מבטאים את האות ע' כמו א', ותחת עזרה וסיוע יש לנו כאן אזירת כח או אזירת חגור, או שמא תרוויהו אותו עניין ואין בזה שינוי משמעות?

רצ"ב פרק בעניני הלל מתוך הספר דרך ישרה, ושם בהערה 9 רשימת הדברים שעורר להקפיד באמירת ההלל
דרך ישרה - הלל.pdf

פרנקל תאומים כתב:והאם באמת אנא ה' הושיעה נא הוא מלרע (דלא כפי המורגל במחוזותינו)?

ראה שם שהס"ק היה אומר הושיעה במלעיל (והיה מטעים מאד העי"ן) והצליחה במלרע, אבל בכתר שניהם מלרע.
(אנא הוא מלעיל אבל בהדגשת הנון, כך שבשמיעתו הוא ממוזג בין מלעיל למלרע).

ברכה לראשך!


דרומי
הודעות: 9050
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי דרומי » ה' ינואר 02, 2020 6:45 pm

הגיע לידי ב"ה הספר 'דרך ישרה' והתפעלתי מאוד הן מהתוכן והן מצורת ההגשה.

איזוהי דרך ישרה? כל שהיא תפארת לעושיה ותפארת לו מן האדם, הוי אומר, מי שמאוזן ויודע למצוא את שביל הזהב (כידוע בסה"ק אשר 'תפארת' ענינה קו האמצעי המחבר בין הצדדים ההפוכים).

ואכן זכה הגה"צ לאזן ולחבר בין עולמות שונים ואף הפוכים. מצד אחד רוב מנהגיו מיוסדים על דרכי הגר"א, ומצד שני הקפיד על מנהג החסידים לטבול במקוה בכל בוקר ואף בש"ק. ויפה העתיק הרהמ"ח את ג' הטעמים שנתן לטבילה בכל בוקר, וציין לל"ט מעלות עצומות ונשגבות לנזהרים בטבילה תמיד (עמ' לג).

ומה מקורי ואופייני הם דברי הגה"צ שהובאו שם (הערה 14) כי הטובל בכל בוקר מקיים אגב גם דעת הרמב"ם ודעת האריז"ל שצריך לרחוץ בשחרית גם רגליו. ואף כי רבו כמו רבו הטובלים בכל בוקר, מסופקני אם יש מי שעלה על דעתו רעיון מקורי זה...

מצד אחד דקדק מאוד מענין התפלה האישית שהיא בין אדם למקום, ומעניין לראות כיצד הרהמ"ח פירט במדוייק את סדר הזמנים: ברכות השחר - 10 רגעים, סדר הקרבנות - 23 רגעים, פסוקי דזמרה - קרוב לחצי שעה(!), וכן הלאה (עמ' קב),

ומצד שני היה חש מאוד למצב הציבור כולו "ומאז פרוץ האינתיפאדה לפני למעלה מ-15 שנה תוקעים בכל יום עד יעבור זעם, בתפלה שנזכה בקרוב לגאולה השלימה ונס יגון ואנחה" (עמ' רמא), ו"היה רגיל מדי יום לראות את כותרות הידיעות החדשות בעיתון" וראה בזה קיום החובה להיות דעתו "מעורבת עם הבריות" (עמ' רמג). [רק חבל שלא ציינו איזה עיתון...]

ומה מופלאה היא העובדה שנכתבה לגבי שבת שלפני תענית ציבור (כמו השבת הקרובה): "בשבת שלפני תענית ציבור, אם היו במניינו מבני עדות המזרח, היה רגיל להודיע להם בצנעא על יום התענית שיחול ביום פלוני בשבוע הבעל"ט" (עמ' תעו)! וגם פה מדומני שלא קדמו איש בהנהגה מאוזנת זו המשלבת בין 'אשכנזים' ל'ספרדים' ובין 'בין אדם למקום' ובין 'בין אדם לחבירו'.

וכמובן בכל זה נגעתי רק בדברים ה'צדדיים' יחסית, ואילו עיקר הספר הוא במנהגים עצמם ובמקורות הרבים שניתנו להם מכל חלקי התורה, וכדרכה של תורה הביא הרהמ"ח גם מקורות הפכיים להנהגתו של הגה"צ, ללמד זכות על אלו שלא החמירו כדבריו בענינים שונים והקורא יוצא נשכר בהכרת כל צדדי הסוגיא (לדוגמא: "עורר אודות הרגילים בקריאת תהלים בבוקר קודם התפלה, שאם אירע שאמרו מזמורי ההלל אחר עלות השחר ביום שאומרים הלל, שלא יברכו אח"כ על קריאת ההלל שבתפלה" (עמ' תקסא), ובהערה שם הובאו דברי המנחת אלעזר שלכאורה סבר אחרת [ויש להוסיף ולציין לשולחן מנחם ח"א ע' ערה וש"נ]).

ולחביבותא דמילתא יש להעיר שתי הערות, אחת קטנה ואחת גדולה יותר.

אחת, הפרק בענין 'מלאכות שבת' (עמ' תקכא) משלב יחד ענינים של 'כבוד שבת' במובן החיובי עם זהירות מפני סרך מלאכה במובן של 'סור מרע', ולכאורה מן הראוי להפריד ביניהם.

שנית, בתוך הספר משולבים המון ענינים של דקדוקי נוסח וניקוד וכיוצא בזה, אשר הגה"צ היה מופלא בחכמה זו כידוע וראה בזה ענין חשוב. אמנם לטעמי האישי דברים אלו קובעים ברכה לעצמם וקצת מקשים את הקריאה השוטפת בספר, ולולי דמסתפינא הייתי ממליץ להכניס כל ענינים אלו בפרקים מיוחדים או לכל הפחות לעצבם בגופן שונה. ובכלל בימינו רובא דעלמא מתפללים מתוך הסידור הקבוע בידם ומסודר להם מאבותיהם ורבותיהם ואין כמעט מי שילך ויתקן בסידורו בעפרון או בעט (כמו שנהגו פעם), ודו"ק, ועל כן אין דקדוקים אלו נוגעים למעשה לרוב הקוראים (דוגמא בולטת: הסיום של הפיוט 'בני היכלא' שבמקום 'דזעיר אנפין' היה הגה"צ אומר 'דזהיר אנפין' - ע' תקא) וזה שונה מרוב ההנהגות המעשיות שכל אחד יכול להפיק מהם תועלת מיידית.

סוף דבר: ספר זה מומלץ מאוד לכל העוסקים בהלכות ומנהגים, וסביר להניח שהחלק השני שעתיד לצאת בעז"ה - בענין מועדי השנה - יהיה מעניין עוד יותר...

עושה חדשות
הודעות: 12559
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' ינואר 02, 2020 7:01 pm

יפה כתבת. יש"כ.



דרומי כתב: ומעניין לראות כיצד הרהמ"ח פירט במדוייק את סדר הזמנים: ברכות השחר - 10 רגעים, סדר הקרבנות - 23 רגעים, פסוקי דזמרה - קרוב לחצי שעה(!), וכן הלאה (עמ' קב),

https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=50&t=37369
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=17&t=24257
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=17&t=19952

בברכה המשולשת
הודעות: 14118
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ה' ינואר 02, 2020 9:56 pm

- ומצד שני הקפיד על מנהג החסידים לטבול במקוה בכל בוקר ואף בש"ק.

כפי שכתב מרן זצ"ל בספר בינו שנות דור ודור, כך הייתה הנהגתו של מרן הגרימ"ח זצ"ל, ובכלל הנהגת הפרושים בירושלים, ולכאורה אין היא מהנהגות החסידים בדווקא.
(ובשבחי הראי"ה איתא שמרן הראי"ה זצ"ל נהג כך.)

דרומי
הודעות: 9050
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי דרומי » ה' ינואר 02, 2020 11:48 pm

אגלה לך סוד כמוס: הפרושים בירושלים היו קצת קצת 'חסידים'

ואף על הגר"ש נאמר בשער הספר 'דרך ישרה' "הגאון החסיד"

מעט דבש
הודעות: 3983
הצטרף: ד' אפריל 04, 2012 1:17 pm

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי מעט דבש » ה' ינואר 02, 2020 11:50 pm

וכידוע, גם הגר"א מוילנא היה קצת חסיד, שהרי נתכנה בפי כל 'הגאון החסיד'...

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 15515
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי איש_ספר » ו' ינואר 03, 2020 1:39 am

רבותינו שבדרום, יש"כ גדול על הדברים היפים!

לגבי המקווה לא שמעתי ממנו על השפעה חסידית, אבל הוא כידוע היה נוח ומרוצה לקבל מכל אדם כל דבר טוב ונעים. ובספרייתו היו לא מעט ספרי חסידות שהיה מעיין בהם לפרקים, ובליקוטיו הביא מדבריהם פעמים הרבה. וכך למשל הגיד לא פעם, שבעניין ישיבה בשולחן שבת, יש ללמוד מן החסידים שיושבים מעוטפים ומעוטרים, ולא כמנהג איזה בני ישיבות שיושבים ללא בגד עליון וללא מגבעת.

צביב
הודעות: 1880
הצטרף: א' מרץ 04, 2012 2:02 pm

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי צביב » ו' ינואר 03, 2020 5:18 am

דרומי כתב:הגיע לידי ב"ה הספר 'דרך ישרה' והתפעלתי מאוד הן מהתוכן והן מצורת ההגשה.
לחביבותא דמילתא יש להעיר שתי הערות, אחת קטנה ואחת גדולה יותר.

שנית, בתוך הספר משולבים המון ענינים של דקדוקי נוסח וניקוד וכיוצא בזה, אשר הגה"צ היה מופלא בחכמה זו כידוע וראה בזה ענין חשוב. אמנם לטעמי האישי דברים אלו קובעים ברכה לעצמם וקצת מקשים את הקריאה השוטפת בספר, ולולי דמסתפינא הייתי ממליץ להכניס כל ענינים אלו בפרקים מיוחדים או לכל הפחות לעצבם בגופן שונה. ובכלל בימינו רובא דעלמא מתפללים מתוך הסידור הקבוע בידם ומסודר להם מאבותיהם ורבותיהם ואין כמעט מי שילך ויתקן בסידורו בעפרון או בעט (כמו שנהגו פעם), ודו"ק, ועל כן אין דקדוקים אלו נוגעים למעשה לרוב הקוראים (דוגמא בולטת: הסיום של הפיוט 'בני היכלא' שבמקום 'דזעיר אנפין' היה הגה"צ אומר 'דזהיר אנפין' - ע' תקא) וזה שונה מרוב ההנהגות המעשיות שכל אחד יכול להפיק מהם תועלת מיידית.


לענין דקדוק,
לענ''ד לכאורה מה שלמד בדקדוק לא היה משום דקדוק, אלא משום עבודת ה' שבזה,
וכן מה שלמד מוסר לא היה משום מוסר אלא לעבודת ה',
ובזה זכה להשלים מעשיו,
ולכן גם עניני דקדוק מקומם בספר זה,
כי אין זה ספר הלכה, ולא ספר מוסר, ולא ספר הנהגה, ולא דקדוק וחידושים,
אלא דרך ישרה בקיום מצות ה'
( ספר תורה מונח בקרן זוית וכו')

( ויש עוד ענין, שכל הנהגה מועילה לשאר הנהגות, מי שאומר תיקון חצות קם בבוקר טוב יותר ( כך סיפר לי בחור שאמר תיקון חצות עם הרה''צ הרב שריה, שכך הרגיש הבחור בעצמו)
וכשמתפלל שחרית במתינות כהלכה, זוכה להבנה ישרה בתורה,
ובזה זוכה ליישר את המדות, ןבזכות זה זוכה לומר תיקון חצות וכו',
וכמ''ש רבא אנן תומת ישרים תנחם,
על ידי עמל על כל פרט מהתורה, זוכים לקיימה בשלימות,)

דרומי
הודעות: 9050
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי דרומי » ו' ינואר 03, 2020 10:55 am

וודאי שצריך להביא את כל הדקדוקים בנוסח ובניקוד, ורק הערתי שכדאי שזה יהיה בגופן שונה למען ידע הקורא כי עכשיו צריך להביא סידור ולפתוח ולראות בדיוק במה דברים אמורים... אפשר גם בפרק מיוחד שייקרא 'דקדוקים בנוסח תפלת שחרית', 'דקדוקים בנוסח קבלת שבת', וכן על זה הדרך.

מצר
הודעות: 145
הצטרף: ב' מאי 09, 2016 11:58 am

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי מצר » א' ינואר 12, 2020 10:58 am

כמדומני שראיתי פה הנהגות שכתב הגר"ש זצ"ל בכתי"ק לשובב"ים, למי שלא זכה להיות שקוע בנסתרות.
כרגע לא מצאתים פה בכל העמודים.
אודה למי שיוכל להעלות\להחזיר שוב לתועלת הציבור בימים הבעל"ט.
תודה רבה

איש וילנא
הודעות: 123
הצטרף: ה' אוגוסט 20, 2015 10:05 pm

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי איש וילנא » א' ינואר 12, 2020 12:22 pm

מצר כתב:כמדומני שראיתי פה הנהגות שכתב הגר"ש זצ"ל בכתי"ק לשובב"ים, למי שלא זכה להיות שקוע בנסתרות.
כרגע לא מצאתים פה בכל העמודים.
אודה למי שיוכל להעלות\להחזיר שוב לתועלת הציבור בימים הבעל"ט.
תודה רבה
קבצים מצורפים
שובבי''ם תשעח.jpg
שובבי''ם תשעח.jpg (354.75 KiB) נצפה 15099 פעמים

יהודה בן יעקב
הודעות: 2893
הצטרף: ה' יוני 16, 2016 7:55 am

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי יהודה בן יעקב » א' ינואר 12, 2020 1:38 pm

מה כתובת המייל של המו"ל ספר 'דרך ישרה' ?

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 15515
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי איש_ספר » א' ינואר 12, 2020 2:35 pm

דרך ישרה <derechyeshara2@gmail.com>

עובדיה חן
הודעות: 1819
הצטרף: א' מאי 21, 2017 7:27 am

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי עובדיה חן » ד' ינואר 15, 2020 12:27 pm

בספר החדש של נתיבות הלכה של הרב נחום קסטנר,ישנו פרק הלכות והנהגות מהרב שריה זצוק"ל.

עושה חדשות
הודעות: 12559
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' ינואר 28, 2020 8:37 am

איש_ספר כתב:
עושה חדשות כתב:אם אפשר בבקשה לקבל את ההתכתבות עם רבי שמואל הומינר, ישורון כרך מא עמוד רלא והלאה. תומ"ר.

הר''ש הומינר.pdf

עמוד רלג כתב הגרש"ה (לגבי סיפור לשה"ר לטוען רבני שיעזור לו בב"ד להציל העושק) -
"אם יכול לסדר הענין בינו לבין עצמו רק שיקח לו זמן ביותר ויהיה מניעת ריוח לא יספר לטוען ולא לשום איש".
ולענ"ד צ"ע.

בן_אליעזר
הודעות: 1226
הצטרף: ב' נובמבר 03, 2014 6:59 pm

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי בן_אליעזר » ב' פברואר 03, 2020 8:51 pm

אינני יודע באם הובאה כאן מכבר, אבל הנה במכירה פומבית שלאחרונה (ושמא הקישור ייעלם, אצרף ואעתיק ג"כ):
https://il.bidspirit.com/ui/lotPage/sou ... 9C?lang=he

המקובל הגאון הרב שריה דבליצקי - (תרפ"ו - תשע"ח) היה רב ליטאי, פוסק, מקובל, מדקדק, ומחבר ספרים תורני. ספריו עוסקים בתחומים מגוונים: הלכה, קבלה, דקדוק, דרשנות, ביוגרפיות, היסטוריה, נוסחאות תפילה ופיוטים.

בני ברק תשס"ט.

[1] גלויה 10*17ס"מ.

מצב; טוב מאוד, סימני קיפול.
קבצים מצורפים
001 (11).jpg
001 (11).jpg (106.55 KiB) נצפה 14351 פעמים

ספרים וועלט
הודעות: 1210
הצטרף: ו' פברואר 27, 2015 8:50 pm

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי ספרים וועלט » ג' פברואר 04, 2020 6:35 am

בן_אליעזר כתב:אינני יודע באם הובאה כאן מכבר, אבל הנה במכירה פומבית שלאחרונה (ושמא הקישור ייעלם, אצרף ואעתיק ג"כ):
המקובל הגאון הרב שריה דבליצקי - (תרפ"ו - תשע"ח) היה רב ליטאי, פוסק, מקובל, מדקדק, ומחבר ספרים תורני. ספריו עוסקים בתחומים מגוונים: הלכה, קבלה, דקדוק, דרשנות, ביוגרפיות, היסטוריה, נוסחאות תפילה ופיוטים.

הפסק לגבי הנכדה צ"ע; הלא היא ערוה עליו בלא"ה מצד שהיא בת בנו או בת בתו, א"כ מה ההבדל בין קיבלה הוסת ללא קיבלה?
אם היה כותב עד זמן שדיים נכונו וכו' הייתי מבין. כמדומה שכ"כ חזו"א לגבי טפח מגולה.
ואולי אף הגרש"ד ז"ל לכך התכוון.

עזריאל ברגר
הודעות: 12948
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ג' פברואר 04, 2020 10:47 am

מתוך הצילום דלעיל:
הרב שריה דבליצקי זצ''ל כתב:כשחותכים בשניים לא צריך ליטול ידיים

אך פעם שמעתי להיפך (לא בשמו).
האם יש בזה מחלוקת?

כדכד
הודעות: 8397
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי כדכד » ג' פברואר 04, 2020 11:26 am

ספרים וועלט כתב:
בן_אליעזר כתב:אינני יודע באם הובאה כאן מכבר, אבל הנה במכירה פומבית שלאחרונה (ושמא הקישור ייעלם, אצרף ואעתיק ג"כ):
המקובל הגאון הרב שריה דבליצקי - (תרפ"ו - תשע"ח) היה רב ליטאי, פוסק, מקובל, מדקדק, ומחבר ספרים תורני. ספריו עוסקים בתחומים מגוונים: הלכה, קבלה, דקדוק, דרשנות, ביוגרפיות, היסטוריה, נוסחאות תפילה ופיוטים.

הפסק לגבי הנכדה צ"ע; הלא היא ערוה עליו בלא"ה מצד שהיא בת בנו או בת בתו, א"כ מה ההבדל בין קיבלה הוסת ללא קיבלה?
אם היה כותב עד זמן שדיים נכונו וכו' הייתי מבין. כמדומה שכ"כ חזו"א לגבי טפח מגולה.
ואולי אף הגרש"ד ז"ל לכך התכוון.

לגבי מה שנכדה היא ערווה יש כמדומני מחלוקת באחרונים וי"א שזה נכלל בקרובותיו שאין יצה"ר מתגרה בהן מאז שניקרו את עיניו ולכן מתירים לסב בנכדה כמו שלכאורה מותר לאב עם בתו

ספרים וועלט
הודעות: 1210
הצטרף: ו' פברואר 27, 2015 8:50 pm

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי ספרים וועלט » ג' פברואר 04, 2020 2:28 pm

כדכד כתב:
ספרים וועלט כתב:
בן_אליעזר כתב:אינני יודע באם הובאה כאן מכבר, אבל הנה במכירה פומבית שלאחרונה (ושמא הקישור ייעלם, אצרף ואעתיק ג"כ):
המקובל הגאון הרב שריה דבליצקי - (תרפ"ו - תשע"ח) היה רב ליטאי, פוסק, מקובל, מדקדק, ומחבר ספרים תורני. ספריו עוסקים בתחומים מגוונים: הלכה, קבלה, דקדוק, דרשנות, ביוגרפיות, היסטוריה, נוסחאות תפילה ופיוטים.

הפסק לגבי הנכדה צ"ע; הלא היא ערוה עליו בלא"ה מצד שהיא בת בנו או בת בתו, א"כ מה ההבדל בין קיבלה הוסת ללא קיבלה?
אם היה כותב עד זמן שדיים נכונו וכו' הייתי מבין. כמדומה שכ"כ חזו"א לגבי טפח מגולה.
ואולי אף הגרש"ד ז"ל לכך התכוון.

לגבי מה שנכדה היא ערווה יש כמדומני מחלוקת באחרונים וי"א שזה נכלל בקרובותיו שאין יצה"ר מתגרה בהן מאז שניקרו את עיניו ולכן מתירים לסב בנכדה כמו שלכאורה מותר לאב עם בתו

בדיוק. ואם כן מה נתוסף כאשר היא קיבלה את הוסת?

עזריאל ברגר
הודעות: 12948
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ג' פברואר 04, 2020 3:58 pm

ספרים וועלט כתב:בדיוק. ואם כן מה נתוסף כאשר היא קיבלה את הוסת?

אולי באמת זה לא מדינא אלא לחומרא ולתוספת פרישות וקדושה?

דרומי
הודעות: 9050
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי דרומי » ד' פברואר 05, 2020 7:46 pm

ראיתי באיזה מקום שמציינים שקיימת 'תשובה' מהגר"ש אודות עשיית 'שבע ברכות' לשני חתנים כאחד.

אשמח לקבל הפנייה מדוייקת היכן נמצאת 'תשובה' זו ומה טוב אם אפשר להעלותה כאן ושכמ"ה.

באר בשדה
הודעות: 489
הצטרף: ד' אוגוסט 21, 2019 10:39 pm

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי באר בשדה » ד' פברואר 05, 2020 8:02 pm

דרומי כתב:ראיתי באיזה מקום שמציינים שקיימת 'תשובה' מהגר"ש אודות עשיית 'שבע ברכות' לשני חתנים כאחד.

אשמח לקבל הפנייה מדוייקת היכן נמצאת 'תשובה' זו ומה טוב אם אפשר להעלותה כאן ושכמ"ה.

דבר מזה בספרו שובע שמחות ספ"א, מצו"ב.
שובע שמחות.pdf
(71.84 KiB) הורד 273 פעמים

עזריאל ברגר
הודעות: 12948
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ה' פברואר 06, 2020 10:19 am

עזריאל ברגר כתב:מתוך הצילום דלעיל:
הרב שריה דבליצקי זצ''ל כתב:כשחותכים בשניים לא צריך ליטול ידיים

אך פעם שמעתי להיפך (לא בשמו).
האם יש בזה מחלוקת?

עתה ראיתי בפסקי תשובות (סימן ד ס"ק כא) שאכן יש בזה מחלוקת.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 15515
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי איש_ספר » ה' פברואר 06, 2020 10:52 am

ספרים וועלט כתב:
כדכד כתב:
ספרים וועלט כתב:
בן_אליעזר כתב:אינני יודע באם הובאה כאן מכבר, אבל הנה במכירה פומבית שלאחרונה (ושמא הקישור ייעלם, אצרף ואעתיק ג"כ):
המקובל הגאון הרב שריה דבליצקי - (תרפ"ו - תשע"ח) היה רב ליטאי, פוסק, מקובל, מדקדק, ומחבר ספרים תורני. ספריו עוסקים בתחומים מגוונים: הלכה, קבלה, דקדוק, דרשנות, ביוגרפיות, היסטוריה, נוסחאות תפילה ופיוטים.

הפסק לגבי הנכדה צ"ע; הלא היא ערוה עליו בלא"ה מצד שהיא בת בנו או בת בתו, א"כ מה ההבדל בין קיבלה הוסת ללא קיבלה?
אם היה כותב עד זמן שדיים נכונו וכו' הייתי מבין. כמדומה שכ"כ חזו"א לגבי טפח מגולה.
ואולי אף הגרש"ד ז"ל לכך התכוון.

לגבי מה שנכדה היא ערווה יש כמדומני מחלוקת באחרונים וי"א שזה נכלל בקרובותיו שאין יצה"ר מתגרה בהן מאז שניקרו את עיניו ולכן מתירים לסב בנכדה כמו שלכאורה מותר לאב עם בתו

בדיוק. ואם כן מה נתוסף כאשר היא קיבלה את הוסת?

הרב ספרים, ברור כהבנתך, שכוונתו לשיעור שדים נכונו המוזכר בשו"ע בסי' כא ס"ז לענין לישון עם בתו בקירוב בשר שכל שהגיע לשיעור זה אסור.
לעניין עצמו:
א. בשו"ע שם, היתר של חו"נ ושינה בקירוב בשר, עם בתו. האחרונים שם (ב"ש וח"מ ועוד) כתבו שהו"ה נכדתו.
ב. ושם, שבגדולה אסור שינה בקירוב בשר, והאח' שם (נו"כ השו"ע וכ"ה בפרישה), חילקו שרק קירוב בשר אסור בגדולה, אבל חו"נ מותר.
וזו ההלכה הפשוטה בכל ספרי הבתראי כולם (ובחכמ"א אע"פ שפסק כן מסיים בהערה בצ"ע). ומ"מ יש המסיימים באזהרה לבע"נ שיגדור עצמו (בא"ח ועוד).
ג. אמנם כבר יש סוברים מן הראשונים (פיה"מ לרמב"ם ומאירי) ואחרונים (נת"ל) שה"ה לגבי חו"נ, כל שהגדילו אסור.
ד. ויש מן הראשונים (פיה"מ) שלד' כל היתר שנאמר בבתו אינו אמור בנכדתו.
ומכל הלין יש מקום לרוצה להתחסד וכך היתה דעתו של הס"ק.

[אגב, השואל שאת מכתביו אני מכיר היה יהודי זקן מרחובות שהיה שולח שאלות רבות, והס"ק היה משיב לו תמיד בספ"י. מצאתי בין כתביו גלויה מאותה כתובת, והפעם מאשתו המבשרת על פטירתו, ומודה בכל לב לרב על כך שטרח להשיב לכל שאלותיו, דבר שהיה מנחמו ומשמחו מאד...!]

דנני
הודעות: 158
הצטרף: ג' ינואר 03, 2017 1:58 pm

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי דנני » ה' פברואר 06, 2020 2:00 pm

עזריאל ברגר כתב:
עזריאל ברגר כתב:מתוך הצילום דלעיל:
הרב שריה דבליצקי זצ''ל כתב:כשחותכים בשניים לא צריך ליטול ידיים

אך פעם שמעתי להיפך (לא בשמו).
האם יש בזה מחלוקת?

עתה ראיתי בפסקי תשובות (סימן ד ס"ק כא) שאכן יש בזה מחלוקת.

ושמא יש לחלק בין כסיסה ח"פ לבין מי שכך דרכו לגוז צפרניו

אברך
הודעות: 556
הצטרף: ד' מאי 05, 2010 12:13 am

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי אברך » ש' פברואר 15, 2020 9:10 pm

איש_ספר כתב:
עזריאל ברגר כתב:
אברך כתב:עשה נוסח חדש לברכת על המחיה בשבת אף שלא נזכרה בשום מקום.

ומהו?

מה שהובא לעיל הוא רק שילוב של "נחמינו" במעין ג', אבל היו לו כמה שינויים נוספים (וכולם מיוסדים ע"ד ראשונים ואחרונים)
רצ"ב נוסח שהכין הרב ברוך אשר פורת לפי מה ששמע מהס"ק עם מקורות הדברים.
לבצלאל2 (3).jpg

לבצלאל1 (5).jpg


אגב, בקידושים שנערכו בבית מדרשו בהשתתפותו, כשביקשו ממנו להוציא את כולם בברכת מעין ג' היה משתמט באומרו "אני מברך בנוסח מוזר", עד שאמרו לו: אעפ"כ, ונענה...


בנוסח שהביא איש ספר לא מוזכר כלל בסוף הברכה "ונחמנו" אלא ושמחנו בה.
בסידור הוא הדפיס "ונחמנו ושמחנו בה"
בדרך ישרה הדפיס "ושמחנו ונחמנו בה"

מי יודע מה היה אומר למעשה?

לענין
הודעות: 3471
הצטרף: ד' יולי 19, 2017 8:24 pm

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי לענין » ד' מרץ 04, 2020 1:26 am

לענין כתב:
איש_ספר כתב:
לענין כתב:היה מכוין לצאת באהבת עולם [ותמהני על העולם שאין עושין כן, הדבר קרוב לחיוב!. כל יר''ש שישן בצהרים יכוין באהבת עולם, ויוסיף פסוקי תורה אחרי ערבית].

והיה אומר מיד בסוף שמו"ע אחר הפסיעות אלו דברים שאין להם שיעור וכו'. (שלא לומר פסוקים בלילה) ובשבתות ויו"ט, יברכך וגו'.


האם זוהי הסיבה שלא היה אומר 'ויתן לך'?


חמדת ימים.PNG
חמדת ימים.PNG (62.01 KiB) נצפה 12963 פעמים

יונת אלם
הודעות: 385
הצטרף: ג' יוני 13, 2017 1:58 pm

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי יונת אלם » ד' מרץ 04, 2020 11:05 pm

מן הראוי לפני יום הפורים הבעל"ט להעלות את דברי הטעם של הגה"צ רבי שרי' זללה"ה
בחול המועד פסח תשע"ח אחרי תפילת מנחה בביתו של הגאון המקובל רבי שריה דבליצקי זצוק"ל. אחרי התפילה ביקש רבי שריה זצוק"ל להביע 'מחאה' על כך שבשנים האחרונות ישנה תופעה של 'ערבוב תחומין'. ופתאום יש 'תפילה נוראה' בפורים או בימי חול המועד ומעולם לא שמענו דברים כאלו. צריך להיות בשמחה בזמן שמחה ובאימת הדין בזמן המתאים ובצער בזמן המתאים. רבי שריה, סיפר לנו נכדו, הקפיד גם שלא לשנות מהניגונים המקובלים בתפילה כי לפעמים שינוי הניגון משנה את צורת עבודת היום. אם בימים שאומרים הלל אומרים 'אנא ד' הושיעה נא' בבכי ובזעקה, היתכן לבכות בימי שמחה?!
כך גם הוא עצמו נהג מעידים מקורביו. כך גם כתב לרבים: 'לפעמים חושבים שמסגלים לעצמם איזה מידה טובה ולא מרגישים במה שהביא אותו לידי מדה זאת או בתוצאות העלולות לצאת ממידה זאת. לדוגמא מידת השתיקה, זוהי מידה מצוינת אבל צריך להיזהר שלא יבוא על ידה למידת האנוכיות, התעלמות ואי אכפתיות מאחרים שזקוקים לעזרה ולמידת אכזריות , לכל זה יכול לבוא על ידי מידת השתיקה שתביאהו להתעלמות גמורה מכל הסובב אותו. צריך לעמוד על המשמר שכל המידות הטובות שאדם מסגל לו, יהיו לטוב!'

נזכרתי בזה כשדפדפתי היום ב'יתד' ועשרות עמודי פרסום למעמדי תפילה וזעקה בליל וביום פורים אחר חצות ולפני חצות וכטוב לב המלך ביין וכו'

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 15515
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי איש_ספר » ה' מרץ 05, 2020 10:51 am

מתוך ספרו אוצר נחמד עמ' מח (ליקוטים לסגולת ומעלת הימים)

הנה ידוע מספרים הקדושים אשר ימי הפורים הם עֵת וזמן למחילת עוונות, כמו יום הכיפורים, ואדרבה שהוא גבוה יותר, כי יום כיפורים הוא כמו פורים בכ' הדמיון. אך יש חילוק, כי פורים הוא תיקון הוֶשֶט להרבות באכילה ושתיה, ויוה"כ הוא תיקון על הקָנֶה להתענות ולזעוק אל המלך מלכי המלכים תפילות וכו' (שאול בחיר ה', עמ' נא).

ודע, כי רע עלי המעשה, ממה שיש מספרים ועוד בתור שבח על גדול זה או אחר, שעבודתו בפורים היתה בבכיות עצומות והתבודדות וכו'. ובעֵינַי זה מחליף הזמנים ומשנה עיתים, כי ימי הפורים ניתנו לשמחה ולמשתה ומאכל, וכפי גירסא אחת (במער"י), היה הגר"א בפורים יושב כל היום בסעודה. וכן וכיוצא בזה ראוי לעשות.
ומי שמערב הזמנים סופו שיבוא גם לרקוד ביום הכיפורים לפני 'כל נדרי', והכתוב אומר (קהלת ז) ביום טובה היה בטוב. ודי בהערה זו למבקש האמת. והקב"ה יזכנו לקיים כל דבר ודבר בזמנו ועיתו כפי המתאים לזמן ועֵת ההוא, כי ההנהגה הנאותה והראויה לזמן המסויים ההוא היא מציאות בטבע, והמשנֶה ההנהגה הנאותה אז, הרי זה כלובש בגדי חורף בחום הקיץ או לובש בגדי קיץ ביום קרה.


צביב
הודעות: 1880
הצטרף: א' מרץ 04, 2012 2:02 pm

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי צביב » ו' מרץ 06, 2020 2:24 am

למצות מתנות לאביונים
ברחוב ירושלים 50 בבני ברק,
בשנה שעברה כתב הרב א''ס
איש_ספר כתב: הקופות הקבועות יעמדו בפתח הבית עד השעה אחת וחצי. הכסף הניתן בהם עד השעה עשר וחצי בבוקר יחולק לאביונים עד השעה אחת עשרה, מכאן ועד אחת וחצי יחולק במשך היום.


ובשנה שעברה הצטערתי על שלא הבאתי לשם, וחשבתי שהיה כדאי לתת שם אפילו עשר או עשרים ש''ח לכל חיוב, ולקיים בזה את ההידורים של הגר''ש זצ''ל שאין במקומות אחרים,
( ולהשלים אחר כך לפי הענין בהידורים אחרים)

( כמו במשלוח מנות יש המהדרים בכלי כסף וזהב , ובספרים ומתנות, ויש העושים מצוה כמאמרה,
קופסת דגים וקופסת גלידה,
כך נ''ל שההידור שם במצוה כמאמרה)
נערך לאחרונה על ידי צביב ב ו' מרץ 06, 2020 3:42 am, נערך פעם 1 בסך הכל.


חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: עתניאל בן קנז ו־ 144 אורחים