הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' ינואר 10, 2020 10:13 am
המהר"ם קזיס סוכה (בתחילת הספר) כתב דא"צ ליכנס, וכן השפ"א סוכה מא. כתב "יש לעיין למה לא נימא דחובה עלינו לבוא למקדש בכל ימי החג לקיים ושמחתם ז' ימים ואפי' אותם הפטורין מראי' יהיו חייבין בזה, ובסתמא דמתני' דלקמן דקתני שהיו מוליכין לולביהן להר הבית משמע דאותם שהיו בירושלים הלכו למקדש בלולביהן, וגם לבני מדינה למה לא יהי' חיוב, וצ"ל משום דכתי' ולקחתם ביום הראשון דמשמע דליכא חיוב אלא ביום הראשון בגבולין א"כ גלי קרא דאין חיוב לעלות בשביל זה" אך הגרי"ח זוננפלד בתורת חיים ג' כתב "משמע מדברי מר נ"י בסוף דבריו דהמצוה ליטול במקדש כל שבעה עכ"פ אינה מצוה מחויבת, בעניי לא יראה כן מדברי הפוסקים, דאפילו אי נימא דהמצוה אינה כי אם בבית המקדש דוקא מ"מ מוטלת המצוה על כל איש מישראל לכל מי שאפשר לו לבוא למקדש וליטול הלולב שם, ולא ברצון תליא מילתא, וכמו שתחילת המקרא ולקחתם לכם קאי על כל ישראל כמו כן סיפא דקרא ושמחתם וגו' ואין נפקא מינה, רק מי שאין ביכלתו לבוא למקדש ממילא פטור ממצוה זו ואינו מחויב ליטול בביתו". והרי"פ (עשין מילואים ה') כתב "ובמקדש נוהגת כל שבעה מדכתיב ושמחתם לפני ה' אלקיכם שבעת ימים, והחובה מוטלת על כל אחד ואחד לעלות למקדש בחג הסוכות ולקיים מצות עשה זו כל שבעת ימי החג, כמו שנתחייב ביום הראשון בגבולין". ובדברי יציב או"ח רע"ג כתב "נ"ל דס"ל להר"מ דבאמת אין חיוב ליטול כל שבעה אלא בביהמ"ק, רק מאחר דאנשי ירושלים הם סמוכים למקום המקדש, ע"כ מחוייבים הם לבוא לביהמ"ק כל שבעה כדי שיקיימו מצות נטילת לולב מן התורה ודו"ק. וכו', ונמצא לפי"ז דבזמה"ז אין הבדל בין ירושלים לשאר עיירות". והביא כן מהברוך טעם שכתב בתו"ד "אנשים טהורים שהיו יכולים לבא למקדש לקיים מצוה דאורייתא לא נפטרו במה שנטלו הלולב חוץ למקדש".
(מתוך כתבי חכ"א שליט"א)