החובה ללכת להלוית ת"ח

[יוסי 10]

בצער רב קראתי הבוקר את הידיעה על פטירתו של הגאון ר' נתן צבי פינקל זצ"ל, ואני מסתפק האם ליסוע להלויה.
בעבר, היה לי יצר וחשק כזה להיות נוכח בהלויות של רבנים, להרגיש את האוירה, לראות כמה אנשים יש, כמובן זה לא קשור לענין הלכתי, זה חשק שהיה לי, והסברתי אותו גם בנימוק הלכתי, הרי בגמ'[כתובות יז א] כתוב שמאן דקרי ותני השיעור ששים ריבוא "כנתינתה כך נטילתה" מה נתינתה בסיני בששים ריבוא אף נטילתה כן, וזה בקרי ותני אבל בשונה לאחרים אין שיעור, דהיינו זה אף יותר מששים ריבוא, [דין זה של הגמ' הוא דין תיאורטי ולא מעשי, שהרי בודאי במציאות קשה להעלות על הדעת שלמאן ששונה לאחרים יהיה יותר מששים ריבוא.] ובשו"ע[ יו"ד שסא א] מבואר שבסתם כל אדם מישראל קרה ושנה, וא"כ יוצא שלהלויה של כל אדם בעי שיהיה ששים ריבוא , ובזמנינו לא שמענו מי שיקפיד על זה,ויש שאמרו שכיון שא"כ לא שבקת חיי לכל בריה, וכל היום אדם יצטרך להתעסק בללכת להלויה אז על כה"ג לא דברו חז"ל, וטענתי לעצמי, שיש אישים שאף אחד לא יאמר שאם תלך להלויה שלהם אז כל היום תלך וכו', ולהלויה שלהם חייבים ללכת.

עתה,כבר אין לי את היצר הזה לנסוע לכל לויה של רב אפילו חשוב, אולי בגלל שבאינטרנט יש תמונות, ולפעמים גם שידור חי, אז ללכת לנסוע לעיר אחרת כבר לא מתחשק לי, ועתה אני צריך לשקול הענין במאזני ההלכה.

אז, לפי מש"כ לעיל, לכאו' יוצא שיש חיוב, ועכשיו, כדרכם של נגיעות,אני צריך לחשוב שקולים אולי יש לפטור,פעם שמעתי שדברי הגמ' אמורים רק באותו עיר ולא בעיר אחרת,ואין חובה ליסוע מעיר אחרת להלויה, אמנם לכאו' חילוק זה אין לו מקור בגמ', וגם מסברה ל"מ זה, וכי שחז"ל דברו על ס' ריבוא בהלויה הם דיברו דוקא שכולם בעיר אחת?

הייתי שמח לשמוע דעת חכמי הפורום בענין.

במאמר המוסגר, בדורנו דור עני, שגם הערך והכבוד לת"ח תלוי בגורמים חיצונים, ויש ת"ח גדולים, וכאלו גם מפורסמים, שלא התברגו בתקשורת ההמון, ולצערינו גם בהלויות שלהם אין מגיעים כפי שבמושגי דורנו היה ראוי,שם, לפחות, מצד ההרגשה, יש חובה נוספת לחלוק כבוד ,אבל, הגאון זצ"ל שאנחנו עוסקים בו, יש לו שם רב , וכמובן שח"ו אין זה מוריד מגדלותו, יש הרבה שהם אכן גדולים מאוד וגם חננם הי"ת שיהיו מפורסמים, אני סבור שמבחינת כמות המלוים, יהיה זה כפי המקובל היום, ותהיה לויה גדולה ומכובדת, בודאי לא לפי השיעור שחז"ל קבעו,אבל לא יהיה מצב שקורה וכמו שהייתי נוכח בהלויות של גדולים שהרגשתי שלפי המקובל והמצופה בימינו היה זה לא לפי כבודם, אצל הגאון הנפטר זצ"ל, לא נראה לי שזה יהיה המצב, ולכן כאן השאלה הלכתית לבד.

[אוצר החכמה]

שאלתי פעם את הרב אלישיב אם לכל מי שאומר שיעור יש דין ללכת להלוייה שלו שהרי תני ומתני, וא"כ כל לוויה שיש בעיר של אדם כזה יחוייב האדם להפסיק מלמודו וללכת, והשיב לי שאין הדברים אמורים אלא במי שרואה את ההלוויה, (אולי לא היתה כוונתו שרואה ממש ונמצא לידה כמו ברואה את המת ואינו מלווהו, אלא הכוונה שהוא במקומה) אבל לא מחוייב ללכת רק בגלל ששמע שיש לוויה.

כמובן שבאנשים שהם מנהיגי הדור וגדוליו יש גדרים נוספים של ביטול בתי מדרשות וכדומה.

[חכם באשי]

וכאן (http://www.bhol.co.il/Article.aspx?id=33962) מופיע:

הגרי"ש אלישיב הורה לכל הישיבות: לצאת להלוויה

.
אבל איני יודע כמה אפשר לסמוך על אמינותם...

[חוקר]

עתה,כבר אין לי את היצר הזה לנסוע לכל לויה של רב אפילו חשוב, אולי בגלל שבאינטרנט יש תמונות, ולפעמים גם שידור חי, אז ללכת לנסוע לעיר אחרת כבר לא מתחשק לי, ועתה אני צריך לשקול הענין במאזני ההלכה.

רבש"ע! ראו מה קורה כאן, לויה הפכה להיות תחת מתן כבוד לנפטר, והחי יתן אל לבו, למין בילוי או הצגה, שאם ניתן לצפות בה מרחוק, מדוע להגיע?

[עשוי לנחת]

הוקפץ בצער רב

[שפופרת של ביצה]

"יש דבר שיאמר: ראה זה חדש הוא כבר היה לעולמים". ראה ברכות יט: "ת"ר שורה הרואה פנימה פטורה ושאינה רואה פנימה חייבת רבי יהודה אומר הבאים מחמת האבל פטורין מחמת עצמן חייבין". ופרש"י: מחמת עצמן. ולא מחמת כבוד שלא באו לנחם אלא לראות את המאורע. וראה גם גירסת הרי"ף.

[לייטנר]

"יש דבר שיאמר: ראה זה חדש הוא כבר היה לעולמים". ראה ברכות יט: "ת"ר שורה הרואה פנימה פטורה ושאינה רואה פנימה חייבת רבי יהודה אומר הבאים מחמת האבל פטורין מחמת עצמן חייבין". ופרש"י: מחמת עצמן. ולא מחמת כבוד שלא באו לנחם אלא לראות את המאורע. וראה גם גירסת הרי"ף.

וכבר האריך בזה ש"י עגנון בסיפורו 'עם פטירת הצדיק'.