מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

מסכת ברכות - פרק ראשון

הערות, בירורים וחידושים במרחבי התלמודים. לומדי דף היומי וכל חבורות הלומדים
פרנצויז
הודעות: 1655
הצטרף: ה' מרץ 26, 2015 1:40 pm

Re: מסכת ברכות- הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי פרנצויז » ב' ינואר 13, 2020 12:39 am

ט, ב

וישאילום א"ר אמי מלמד שהשאילום בעל כרחם, איכא דאמרי בעל כרחם דמצרים.
עיין מהרש"א בחידושי אגדות (ד"ה בע"כ דמצרים) בשם המכילתא שרוח הקדש שרתה והיו אומרים השאילני כליך המונח במקום זה וכו'.
והנה ברש"י פרשת בא (שמות י' כ"ב), על הפ' ויהי חשך אפלה וכו', מבואר שבזמן מכת חשך חפשו ישראל וראו את כליהם של המצריים, וכשיצאו והיו שואלין מהן והיו אומרים אין בידינו כלום, אומר לו אני ראיתיו בביתך ובמקום פלוני הוא, [וראיתי שמציינים לשמות רבה י"ד ג' ותנחומא א' ג'], ולפ"ז לא היה ברוח הקדש.
וכנראה שהם מדרשים חלוקים.

מצפה
הודעות: 210
הצטרף: ב' יוני 29, 2015 7:17 pm

Re: מסכת ברכות- הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי מצפה » ב' ינואר 13, 2020 1:48 am

דבר נא בבקשה ממך לך ואמור להם בבקשה מכם.
מעניין שדרשו ה"נא" ב"פ, גם שהשי"ת אמר למשה בבקשה ממך, וגם שיאמר לישראל בבקשה מכם.

הפשטן
הודעות: 987
הצטרף: א' יוני 11, 2017 1:43 pm

Re: מסכת ברכות- הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי הפשטן » ב' ינואר 13, 2020 9:53 am

מצפה כתב:דבר נא בבקשה ממך לך ואמור להם בבקשה מכם.
מעניין שדרשו ה"נא" ב"פ, גם שהשי"ת אמר למשה בבקשה ממך, וגם שיאמר לישראל בבקשה מכם.

כן, הם דרשו "דַּבֵּר נא", הן במשמע "נא דַבֵּר", והן במשמע "דַּבֵּר [את המילה] נא".

פרנצויז
הודעות: 1655
הצטרף: ה' מרץ 26, 2015 1:40 pm

Re: מסכת ברכות- הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי פרנצויז » ב' ינואר 13, 2020 4:31 pm

פרנצויז כתב:ט, ב

וישאילום א"ר אמי מלמד שהשאילום בעל כרחם, איכא דאמרי בעל כרחם דמצרים.
עיין מהרש"א בחידושי אגדות (ד"ה בע"כ דמצרים) בשם המכילתא שרוח הקדש שרתה והיו אומרים השאילני כליך המונח במקום זה וכו'.
והנה ברש"י פרשת בא (שמות י' כ"ב), על הפ' ויהי חשך אפלה וכו', מבואר שבזמן מכת חשך חפשו ישראל וראו את כליהם של המצריים, וכשיצאו והיו שואלין מהן והיו אומרים אין בידינו כלום, אומר לו אני ראיתיו בביתך ובמקום פלוני הוא, [וראיתי שמציינים לשמות רבה י"ד ג' ותנחומא א' ג'], ולפ"ז לא היה ברוח הקדש.
וכנראה שהם מדרשים חלוקים.

מצאתי שבס' "אוצרות הים" (הורביץ) הביא כאן את דברי המהרש"א, ואח"כ הביא את דברי רש"י על מכת חשך, עיי"ש.

בברכה המשולשת
הודעות: 14118
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: מסכת ברכות- הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ב' ינואר 13, 2020 7:27 pm

הפשטן כתב:
מצפה כתב:דבר נא בבקשה ממך לך ואמור להם בבקשה מכם.
מעניין שדרשו ה"נא" ב"פ, גם שהשי"ת אמר למשה בבקשה ממך, וגם שיאמר לישראל בבקשה מכם.

כן, הם דרשו "דַּבֵּר נא", הן במשמע "נא דַבֵּר", והן במשמע "דַּבֵּר [את המילה] נא".


viewtopic.php?f=29&t=48840#p595429

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: מסכת ברכות- הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ב' ינואר 13, 2020 9:03 pm

י, ב

בגמ', רבי לוי אמר על עסקי הקיר; אמר לפניו: רבונו של עולם, ומה שונמית שלא עשתה אלא קיר אחת קטנה החיית את בנה, אבי אבא שחפה את ההיכל כולו בכסף ובזהב - על אחת כמה וכמה.

ופירש"י ד'אבי אבא' קאי על שלמה המלך. אכן להלן בסמוך איתא: חזקיהו תלה בזכות עצמו, דכתיב: זכר נא את אשר התהלכתי לפניך תלו לו בזכות אחרים, שנאמר וגנותי אל העיר הזאת להושיעה למעני ולמען דוד עבדי.
ואולי יש לומר לפי דברי הגמ' בשבת (ל, א): אמר לו בחייך איני מודיע, בחיי שלמה בנך אני מודיע. כשבנה שלמה את בית המקדש ביקש להכניס ארון לבית קדשי הקדשים, דבקו שערים זה בזה. אמר שלמה עשרים וארבעה רננות ולא נענה... כיון שאמר ה' אלהים אל תשב פני משיחך זכרה לחסדי דוד עבדך מיד נענה. באותה שעה נהפכו פני כל שונאי דוד כשולי קדירה, וידעו כל העם וכל ישראל שמחל לו הקדוש ברוך הוא על אותו עון. ולא יפה אמר שלמה ושבח אני את המתים שכבר מתו.

הרי שכל זכות בנין בית המקדש היא בזכות דוד המלך.

וכיוצא בזה בפסיקתא רבתי (פיסקא ב): דבר אחר מזמור שיר חנוכת הבית לדוד כתב אחד אומר האתה תבנה לי הבית (שמואל ב' ז' ה') וכתוב אחד אומר לא אתה תבנה לי הבית (דהי"א י"ז ד') מהו כך היאך אני מקיים שני הכתובים... לא אתה תבנה שאין אתה בונה אותו האתה תבנה [שהוא נקרא על שמך] שאילולי אתה לא ירדה האש כיצד אלא כיון שנבנה כמה תפילות סדר שלא ירדה האש.

ומעתה מבואר שאף זכות חיפוי ההיכל נזקפת על שם דוד.

[ועי' עוד בשבת (קיג, ב): ויצבט לה קלי ותאכל אמר רבי אלעזר ותאכל בימי דוד, ותשבע בימי שלמה, ותתר בימי חזקיה.
ובבבא קמא (טז, ב): וישכב חזקיהו עם אבותיו ויקברוהו במעלה קברי בני דוד, ואמר ר' אלעזר: במעלה אצל מעולים שבמשפחה, ומאן נינהו, דוד ושלמה].

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: מסכת ברכות- הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ב' ינואר 13, 2020 9:04 pm

בגמ', אל יעמוד אדם במקום גבוה ויתפלל אלא במקום נמוך ויתפלל.

ונראה שנאמרו כאן שתי הלכות. א' לפסול מקום גבוה יותר מן הקרקע. ב' דצריך להתפלל במקום נמוך יותר.
וכן מבואר בדברי הרמב"ם שחילקן לשני הלכות, דבהל' תפילה פ"ה ה"ז כתב הדין דלא יעמוד במקום גבוה. ושם בהל' ו כתב דין תיקון המקום... יעמוד במקום נמוך,
וכן משמע בטור.
ועי' שו"ת כתב סופר או"ח סי' יט שעמד בזה, ונקט דאמנם ב' דיני נינהו, ודין מקום גבוה איסורא הוא, ומקום נמוך למצוה מן המובחר.

אכן יל"ע דבשו"ע ריש סי' צ השמיט לגמרי ההיא דמקום נמוך, וצ"ב.

מגופת חבית
הודעות: 442
הצטרף: ד' אוגוסט 07, 2019 9:58 am

Re: מסכת ברכות- הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי מגופת חבית » ב' ינואר 13, 2020 9:33 pm

יש לציין מה שביאר המעדני יום טוב ברכות פרק א סימן י אות ח
[ח] שנאמר ממעמקים קראתיך ה'. וק"ל דא"כ יתחייב להתפלל במקום עמוק ולא אמרו אלא שלא להתפלל במקום גבוה ובגמרא גרס אלא במקום נמוך וכן כתב בטור אך בר"י ורמב"ם ליתא וגם בש"ע לא כתבו ונ"ל דהך קרא דממעמקים כתוב בשיר המעלות שהיו עומדים הלוים על מעלות שבעזרה ושם היו אומרים לפני הש"י שכבר קראוהו והתפללו לפניו ממעמקים דדי להתנצל על שעומדים במעלות הגבוהים ואמרו שזה אינו אלא לשורר אבל כשקראוהו לבקשת הרחמים ממנו ולהתפלל לפניו זה היה ממעמקים וא"כ אין ראיה לדבר ולא זכר לדבר אלא על לאפוקי מקום גבוה כמו המעלות והיינו בקרקע שוה שהוא עמוק כנגד המעלות עכ''ל

ויש להעיר במש''כ ''ורמב''ם ליתא'' הא כ' הרמב''ם בפ''ה ה''ו וז''ל תקון המקום כיצד יעמוד במקום נמוך ויחזיר פניו לכותל עכ''ל

אוהב עמו
הודעות: 859
הצטרף: ג' יוני 05, 2018 9:48 pm

Re: מסכת ברכות- הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי אוהב עמו » ב' ינואר 13, 2020 11:07 pm

י,א
גמ' כל פרשה שהיתה חביבה על דוד וכו'. לכאורה ק' דהאומר שמועה זו נאה שמועה זו אינה נאה ה"ז רועה זונות. וראיתי מי שפירש שרק לומר שמועה זו אינה נאה אסור אבל לומר שמועה זו נאה ולא לפסול האחרות שרי, וק' דא"כ אמאי איתא האומר שמועה זו נאה שמועה זו אינה נאה סגי בכך שאומר שמועה זו אינה נאה כדי לגנוץו. ונראה לי שכאשר אדם אומר על חלק מהתורה זה נאה וזה אינו נאה הוי גנאי אבל כשמחבר ספר עצמו אומר על דבריו זה חביב עלי וזה פחות חביב אע"פ שכולם קדושים ברורים וטהורים אין בכך כל גנאי וא"כ דוד המלך שחיבר ספר תהילים יכול היה לחבב פרשיות מסויימות ולכותבן בצורה מיוחדת של תחילה וסוף בעניין אחד

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: מסכת ברכות- הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ב' ינואר 13, 2020 11:40 pm

מתני', ב"ש אומרים בערב כל אדם יטה ויקרא ובבוקר יעמוד שנאמר ובשכבך ובקומך, וב"ה אומרים כל אדם קורא כדרכו שנאמר ובלכתך בדרך. א"כ למה נאמר ובשכבך ובקומך בשעה שבנ"א שוכבים וכו'.

ובגמ' (יא, א), בשלמא ב"ה קא מפרשי טעמייהו וטעמא דב"ש אלא ב"ש מ"ט לא אמרי כב"ה, אמרי לך ב"ש א"כ נימא קרא בבוקר ובערב, מאי בשכבך ובקומך בשעת שכיבה שכיבה ממש ובשעת קימה קימה ממש.

והנה בפשוטו פלוגתת ב"ש וב"ה הוא בפי' המילות דובשכבך ובקומך, דב"ש מפרשי דהיינו שאופן וצורת הקריאה יהיה בשכבך ובקומך – בפעולות של שכיבה וקימה בפועל, וב"ה מפרשי דהיינו שזמן הקריאה יהיה זמן דבשכבך ובקומך.

אמנם יל"ע לפי"ז במאי דאמרי ב"ש, א"כ נימא קרא בבוקר ובערב, דהלא זה מבואר בשמועת הגמ' דחלוק דין ק"ש מדיני כל התורה דנקבעו הזמנים לפי שכיבה וקימה במסוים, ולא תליא בזמני יום ולילה בעלמא, [ועי' תוס' ח, ב ד"ה לא ותוס' ט, א ד"ה לעולם], וא"כ ודאי בעינן למיכתב ובשכבך ובקומך ולא בבוקר ובערב.

ואשר נראה בזה, דהנה בלישנא דב"ש, מאי בשכבך ובקומך בשעת שכיבה שכיבה ממש וכו', מבואר דלב"ש נמי הקרא דובשכבך ובקומך מתפרש על זמן השכיבה וזמן הקימה ולא על אופן הקריאה, אכן ב"ש ס"ל דמינה גופא דתלי רחמנא הזמנים בשכיבה וקימה מבואר דהשכיבה וקימה מישך שייכי להק"ש עצמה, וזהו משום שאופן הקריאה הוא בשכיבה ממש וקימה ממש, וזהו דקאמרי ב"ש דא"כ לימא קרא בבוקר ובערב, היינו דדרשי' מילתא בטעמא, דאם אין השכיבה והקימה מעיקר קיום מעשה הקריאה אמאי תלי בזמני שכיבה וקימה ולא בזמני יום ולילה, ומזה למדו ממילא על אופן הקריאה, ועי'.

הפשטן
הודעות: 987
הצטרף: א' יוני 11, 2017 1:43 pm

Re: מסכת ברכות- הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי הפשטן » ג' ינואר 14, 2020 12:31 am

י, ב

מתני'. ב"ש אומרים בערב כל אדם יטה ויקרא ובבוקר יעמוד שנאמר ובשכבך ובקומך, וב"ה אומרים כל אדם קורא כדרכו שנאמר ובלכתך בדרך. א"כ למה נאמר ובשכבך ובקומך בשעה שבנ"א שוכבים וכו'.

א"כ מצינו שתי דיעות בפי' קרא דובשכבך בקומך:
דעת ב"ש: תקרא שמע, בשעת שכיבה (של רוב בני אדם) - באופן של שכיבה, ובשעת קימה (של רוב בני אדם) - באופן של קימה.
דעת ב"ה: תקרא שמע, בשעת שכיבה (של רוב בני אדם) - באיזה אופן שתבחר (אפילו יהא זה באופן של קימה), ובשעת קימה (של רוב בני אדם) - באיזה אופן שתבחר (אפילו יהא זה באופן של שכיבה).

וצ"ע: למה אין דיעה שלישית, שהיא לכאורה פשט הכתוב: תקרא שמע, בשעת שבתך בביתך (אפילו יהא זה בשעת צהרים), ובשעת לכתך בדרך (אפילו יהא זה בשעת צהרים), ובשעת שכיבה שלך (אפילו יהא זה בשעת צהרים), ובשעת קימה שלך (אפילו יהא זה בשעת צהרים).

ביקורת תהיה
הודעות: 2514
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: מסכת ברכות- הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ג' ינואר 14, 2020 12:52 am

י, ב
'וַיִּגַּשׁ גֵּיחֲזִי לְהָדְפָהּ'. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא: שֶׁאֲחָזָהּ בְּהוֹד יָפְיָהּ.
עי' מהרש"א ח"א מה טעם ישנו לדרוש כן. ובדרך צחות י"ל, דהדחיפות (וכל שם וחניכה דאית להו, נגיחה נגיפה נשיכה בעיטה וכו', תולדותיהן כיוצא בהן...) של ה'גיחזים' לדורותיהם נראה כאילו הן לכבוד 'מרנן ורבנן', ובסוף מתברר שהמניעים הם תאוות שפלות...
(נוטר הכרמים, פורום 'מקרא ותרגום', נושא: הפטרת וירא – ואשה אחת מנשי בני הנביאים וגו'. ודפח"ח.)
נערך לאחרונה על ידי ביקורת תהיה ב ג' ינואר 14, 2020 12:52 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

הפשטן
הודעות: 987
הצטרף: א' יוני 11, 2017 1:43 pm

Re: מסכת ברכות- הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי הפשטן » ג' ינואר 14, 2020 12:52 am

יא, א.

ב"ש מ"ט לא אמרי כב"ה, אמרי לך ב"ש: א"כ נימא קרא בבקר ובערב.

צ"ע: הא ב"ש גופייהו אמרי במתני' לעיל י סע"ב - "בערב כל אדם יטה ויקרא - ובבקר יעמוד [ויקרא]", אלמא נמי נינהו חשיבי - בדין ק"ש - לערב ולבקר, ולטעמייהו - "א"כ נימא קרא בערב בשכבך [היינו בערב תשכב ותקרא] ובבקר בקומך [היינו ובבקר תקום ותקרא]" - כדקאמרי ב"ש גופייהו לב"ה: "א"כ נימא קרא בבקר ובערב". תדע דנמי ב"ש חשיבי כב"ה - לשעת שכיבה (היינו לערב) - ולשעת קימה (היינו לבקר), דהא אלת"ה - אלא תפרש דכביכול חשיבי לשכיבה ולקימה גופייהו לחודייהו גרידא - א"כ היכי מפרשי לקרא דובשכבך ובקומך? אי מפרשי, לקרא דובשכבך - שכשתקרא שמע - תשכב, ולקרא דובקומך - שכשתקרא שמע - תקום, הא הוו תרתי דסתרי - דאיך יכול אדם לקרוא שמע בשכיבה ובקימה - בעת ובעונה אחת? אלא בע"כ - בשתי עיתים ועונות דיבר הכתוב - בערב ובבקר, וא"כ מאי קאמרי ב"ש לב"ה.
נערך לאחרונה על ידי הפשטן ב ג' ינואר 14, 2020 9:18 am, נערך 2 פעמים בסך הכל.

סמל אישי של המשתמש
נהר שלום
הודעות: 3042
הצטרף: ב' יוני 09, 2014 6:56 pm
מיקום: דע מאין באת ולאן אתה הולך

Re: מסכת ברכות- הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי נהר שלום » ג' ינואר 14, 2020 6:25 am

ביקורת תהיה כתב:
אָמַר רַבִּי זֵירָא: אֲנָא סְמַכִי וְאִתְּזַקִי. אֲמַר לֵהּ: בְּמַאי אִתְּזַקְתָּ? דְּאַמְטַיִית אַסָּא לְבֵי מַלְכָּא. הָתָם נַמֵּי מִבָּעֵי לָךְ לְמֵיהַב אַגְרָא לְמִחְזֵי אַפֵּי מַלְכָּא.
כלומר, רבי זירא נשאל: במה נזקת? ענה: שהבאתי הדס לבית המלך. ונענה: נשכרת ולא נפסדת.
במהדורת שוטנשטיין קראו ולא דקדקו באותיותיה.

ויש לדעת:
א. מי הוא זה ששאל את רבי זירא 'במאי איתזקת'? (ושמא יש לגרוס 'אמרו ליה'?)
ב. האם השם 'רבי יוסי בן אליקים' נכון הוא (ולא נתחלף 'שמעון' ב'יוסי')?

א. לא ר"י בן אליקים?

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: מסכת ברכות- הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ג' ינואר 14, 2020 9:09 am

ט, א

בגמ', אמר ליה רבי עקיבא והלא כבר נאמר בחפזון עד שעת חפזון.

ופירש"י: שנחפזו לצאת, והיינו עמוד השחר, כדכתיב לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר.

והנה בגמ' פסחים (צו, א) מונה את ההבדלים שבין פסח מצרים לפסח דורות, ואחד מהם שפסח מצרים נאכל בחפזון ולא פסח דורות, ויליף מהא "דאמר קרא ואכלתם אתו בחפזון, אותו נאכל בחפזון ואין אחר נאכל בחפזון", ולפי"ז יש להבין היאך יליף ר"ע מהאי קרא לפסח דורות.

וע"כ שבאמת המשמעות הפשוטה על פי פשט היא רק על פסח מצרים, ומ"מ סבירא ליה לר"ע שיש כאן משמעות על פי דרש גם לפסח דורות, וכיון שזה אינו יכול להתפרש כפשוטו, כי ליכא דין אכילת חפזון בפסח דורות, ילפינן ליה על שעת חפזון, והיינו 'חפזון' אחר של יציאה ולא של אכילה. [ועי' בספר משמר הלוי שהאריך בקושיא דומה, ולא הבנתי דבריו].

(והילפותא מקרא דלא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר, היינו שזה מלמדנו על כך שנחפזו לצאת, ונתעכבו מחמת הציווי עד בוקר, ולא בעינן למילף על שעת היציאה שהיתה עם בוקר, שזה מפורש במקראות אחרים, וקושיית ה'אור ישועה' המובאת בילקוט מפרשים (הוצאת עוז והדר) אין לה מקום כלל).

לענין
הודעות: 3471
הצטרף: ד' יולי 19, 2017 8:24 pm

Re: מסכת ברכות- הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי לענין » ג' ינואר 14, 2020 9:33 am

י"א ב'
מה הראיה שהברכות לא מעכבות - ממה שאמרו רק ברכה אחת מברכות ק"ש, והלא גם מתפילת שמונה עשרה אמרו רק שלש ברכות - והתם הלא כל הברכות מעכבות [דנקטו האחרונים בזה דלא כהמג"א האומר שאם אינו יודע רק ברכה אחת יאמרנה], וע"כ שתקנה מיוחדת היתה עבור הכהנים - ואע"פ שבעלמא אין יוצאים בזה ידי חובה, וא"כ גם גבי ברכות קריאת שמע איכא למימר הכי.

יתר10
הודעות: 945
הצטרף: ד' יוני 01, 2011 12:07 am

Re: מסכת ברכות- הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי יתר10 » ג' ינואר 14, 2020 9:35 am

ביקורת תהיה כתב:
אָמַר רַבִּי זֵירָא: אֲנָא סְמַכִי וְאִתְּזַקִי. אֲמַר לֵהּ: בְּמַאי אִתְּזַקְתָּ? דְּאַמְטַיִית אַסָּא לְבֵי מַלְכָּא. הָתָם נַמֵּי מִבָּעֵי לָךְ לְמֵיהַב אַגְרָא לְמִחְזֵי אַפֵּי מַלְכָּא.
כלומר, רבי זירא נשאל: במה נזקת? ענה: שהבאתי הדס לבית המלך. ונענה: נשכרת ולא נפסדת.
במהדורת שוטנשטיין קראו ולא דקדקו באותיותיה.

ויש לדעת:
א. מי הוא זה ששאל את רבי זירא 'במאי איתזקת'? (ושמא יש לגרוס 'אמרו ליה'?)
ב. האם השם 'רבי יוסי בן אליקים' נכון הוא (ולא נתחלף 'שמעון' ב'יוסי')

א. כהשערתך בכ"י פירנצה ואוקספורד ועוד 'אמרו ליה'
ב. ר' יוסי בן אליקים העיד וכו' "ונראה שהוא אחיו של ר' שמעון בן אליקים שהיה בזמן ר' יוחנן" (ספר יוחסין)

בברכה המשולשת
הודעות: 14118
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: מסכת ברכות- הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ג' ינואר 14, 2020 9:50 am

הפשטן כתב:י, ב

מתני'. ב"ש אומרים בערב כל אדם יטה ויקרא ובבוקר יעמוד שנאמר ובשכבך ובקומך, וב"ה אומרים כל אדם קורא כדרכו שנאמר ובלכתך בדרך. א"כ למה נאמר ובשכבך ובקומך בשעה שבנ"א שוכבים וכו'.

א"כ מצינו שתי דיעות בפי' קרא דובשכבך בקומך:
דעת ב"ש: תקרא שמע, בשעת שכיבה (של רוב בני אדם) - באופן של שכיבה, ובשעת קימה (של רוב בני אדם) - באופן של קימה.
דעת ב"ה: תקרא שמע, בשעת שכיבה (של רוב בני אדם) - באיזה אופן שתבחר (אפילו יהא זה באופן של קימה), ובשעת קימה (של רוב בני אדם) - באיזה אופן שתבחר (אפילו יהא זה באופן של שכיבה).

וצ"ע: למה אין דיעה שלישית, שהיא לכאורה פשט הכתוב: תקרא שמע, בשעת שבתך בביתך (אפילו יהא זה בשעת צהרים), ובשעת לכתך בדרך (אפילו יהא זה בשעת צהרים), ובשעת שכיבה שלך (אפילו יהא זה בשעת צהרים), ובשעת קימה שלך (אפילו יהא זה בשעת צהרים).


כי היה ידוע להם בקבלה הנאמנה שאינו כן.

הפשטן
הודעות: 987
הצטרף: א' יוני 11, 2017 1:43 pm

Re: מסכת ברכות- הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי הפשטן » ג' ינואר 14, 2020 10:26 am

כן, זאת תשובת המחדל הקלאסית, אבל אני תהיתי האם תיתכן תשובה שמתבססת על פשט הכתוב. אמנם, לא תמיד יש תשובה מסוג כזה, אבל ניסיתי לברר האם כאן - דווקא יש - כפי שלפעמים יש במקרים אחרים.

הפשטן
הודעות: 987
הצטרף: א' יוני 11, 2017 1:43 pm

Re: מסכת ברכות- הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי הפשטן » ג' ינואר 14, 2020 2:51 pm

לענין כתב:והלא גם מתפילת {שמונה עשרה} [העמידה] אמרו רק שלש ברכות - והתם הלא כל הברכות מעכבות.

שים לב, ששלוש בירכות תפילת העמידה שהוזכרו, הוזכרו רק לגבי התפילה בבית המקדש, ושם אכן בירכו רק את שלוש הברכות שהוזכרו. אח"כ בא שמעון הפקולי ותיקן י"ח ברכות, אבל הוא חי אחרי חורבן המקדש.

שייף נפיק
הודעות: 2762
הצטרף: ה' יוני 22, 2017 10:11 am

Re: מסכת ברכות- הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי שייף נפיק » ג' ינואר 14, 2020 2:57 pm

דף י'
הערות קצרות
ראה במפלתן של רשעים ואמר שירה. ואף שהקב''ה אמר על טביעת המצרים מעשה ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה, י''ל מפלתן אינו מיתתן. ואולי אף אם נאמר מיתתן ממש, כבר היה לאחר מכן, ולא באותו הזמן, וזה שאמר הקב''ה ''טובעים'' היינו כעת, ויש חילוק. ועיין.

הגמ' הביאה ת''ר על חזקיהו המלך. והקשה ר' אליקים ח. שזה משנה מפורשת בפסחים, ולמה נאמר ת''ר כאילו הוא ברייתא. ואפשר שהגמ' כאן הביאה איזה מימרא שמביאה המשנה עם הנידון בגמ' ודוק.

איש אלוקים. זאת ידעה כי אשה מכרת. ואחר כך, קדוש, על זה הגמרא שאלה מנא ידעה. ופשוט. ובזה מיושב מה שהקשה בצוף הדף כאן שהגמ' למדה אשה מכרת, ומה הרבותא, הלא היא מתעסקת עם מצעו ואכילה וכו', ולפי''ז מובן.

עובר עלינו תמיד. שת''ח מקביל לבית המקדש ולמזבח, וכמש''כ שהרוצה לנסך ישקה יין לת''ח. ומיתת צדיקים שקולה כשריפת בית אלוקינו.

וונדרבר
הודעות: 1671
הצטרף: ב' אוקטובר 06, 2014 3:04 pm

Re: מסכת ברכות- הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי וונדרבר » ג' ינואר 14, 2020 4:30 pm

שייף נפיק כתב:דף י'
הערות קצרות

הגמ' הביאה ת''ר על חזקיהו המלך. והקשה ר' אליקים ח. שזה משנה מפורשת בפסחים, ולמה נאמר ת''ר כאילו הוא ברייתא. ואפשר שהגמ' כאן הביאה איזה מימרא שמביאה המשנה עם הנידון בגמ' ודוק.

זה באמת ברייתא ולא משנה, (אע"פ שבמשניות זה נדפס).
עיין בגמרא פסחים דף נ"ו ע"א, שלא נדפס בתוך המשנה, אלא בגמרא בלשון תנו רבנן.
וראה שם הערה שנדפסה [בסוגרים מרובעות] בגליון: "במשניות נדפס כל זה למשנה ועתוי"ט".
ועיין תוס' יו"ט פסחים פרק ד' משנה ט', שהעיר ע"ז, והביא פי' המשניות להרמב"ם שם שכתב "זאת ההלכה היא תוספתא", עיי"ש.
נערך לאחרונה על ידי וונדרבר ב ה' ינואר 16, 2020 12:52 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

עזריאל ברגר
הודעות: 12945
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: מסכת ברכות- הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ג' ינואר 14, 2020 4:35 pm

הפשטן כתב:
לענין כתב:והלא גם מתפילת {שמונה עשרה} [העמידה] אמרו רק שלש ברכות - והתם הלא כל הברכות מעכבות.

שים לב, ששלוש בירכות תפילת העמידה שהוזכרו, הוזכרו רק לגבי התפילה בבית המקדש, ושם אכן בירכו רק את שלוש הברכות שהוזכרו. אח"כ בא שמעון הפקולי ותיקן י"ח ברכות, אבל הוא חי אחרי חורבן המקדש.

כמדומני שבד"כ מבארים שאנשי כנסת הגדולה תיקנו שצריך לומר חי ברכות, ושמעון הפקולי תיקן את הנוסח אחרי החורבן (לדוגמא: המחזיר שכינתו לציון, במקום: שאותך לבדך ביראה נעבוד).

הפשטן
הודעות: 987
הצטרף: א' יוני 11, 2017 1:43 pm

Re: מסכת ברכות- הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי הפשטן » ג' ינואר 14, 2020 5:12 pm

אבל מהגמ', אשר אלי' התייחס "לעניין" (שאליו הגבתי בתגובתי אשר אלי' הגבת כעת), מוכח לכאו' שבמקדש ברכו רק שלוש ברכות.

כדכד
הודעות: 8397
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: מסכת ברכות- הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי כדכד » ג' ינואר 14, 2020 5:13 pm

ז, ב
בגמרא ברכות ז: סוף העמוד "כתיב לענותו וכתיב לכלותו" ופירש"י ד"ה לבסוף שבסוף התפלות הועילו להגן מהכליון.
אך בפסוק עצמו איתא "לבלותו" ויש לזה משמעות אחרת. וצ"ע

בברכה המשולשת
הודעות: 14118
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: מסכת ברכות- הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ג' ינואר 14, 2020 5:48 pm

שייף נפיק כתב:דף י'
הערות קצרות
ראה במפלתן של רשעים ואמר שירה. ואף שהקב''ה אמר על טביעת המצרים מעשה ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה, י''ל מפלתן אינו מיתתן. ואולי אף אם נאמר מיתתן ממש, כבר היה לאחר מכן, ולא באותו הזמן, וזה שאמר הקב''ה ''טובעים'' היינו כעת, ויש חילוק. ועיין. .


דהע"ה דומה בזה לבני ישראל בשירת הים שבהחלט כן אמרו שירה על מפלתם של אויביהם.

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: מסכת ברכות- הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ג' ינואר 14, 2020 9:47 pm

יב, א

בגמ', וקורין עשרת הדברות... אמר רב יהודה אמר שמואל אף בגבולין בקשו לקרות כן, אלא שכבר בטלום מפני תרעומת המינין.

ופירש"י, שלא יאמרו לעמי הארץ אין שאר תורה אמת, ותדעו שאין קורין אלא מה שאמר הקדוש ברוך הוא ושמעו מפיו בסיני.

וצ"ב הרי איתא במכות (כד, א), אנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענום. ומבואר ששאר הדברות שמעו מפי משה,
וא"כ שוב מוכרח ממה שאומרים כל עשרת הדברות ששאר התורה מפי משה ג"כ אמת.

אולם מצאתי באור החיים פר' יתרו וכן במקומות נוספים שיישב זאת, וז"ל,
ושאר הדברות נחצבו להבות אש מקולו יתברך ועמדו סדורים על הר סיני עד שחזרה נשמת ישראל בטל חיים באו הדברות שהם קולות האדיר ברוך הוא והיו מדברות לכל א' מישראל, ולזה תמצא שאנכי ולא יהיה לך נחקקו בתורה כסדר שאמרם ה' אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך כי האלוה בכבודו מדבר נוכח לישראל בעד עצמו ברוך הוא וכמו כן במצות לא יהיה לך גם כן ידבר כסדר זה אבל משם ואילך ידבר קולו יתברך בעד מלאכו כאומרו שבת לה' אלהיך, כי ששת ימים עשה ה', על כן ברך ה', וגו' וכן כולם, כי אינו יכול הקול לומר שבת לי וגו', עשיתי את השמים וגו' ונתתי וגו', כי אינו אלא מלאכו ית' והבן ויערב לחכך. והגם שאמרו ז"ל כי משה אמרם לישראל, אפשר כי משה היה בו כח ושמע כולם וכשבאו הקולות לדבר לישראל היה קולו של משה גם כן מדבר. ואולי כי לזה רמז הכתוב באומרו משה ידבר והאלהים יעננו בקול.


ויעויין עוד בספר העיקרים מאמר ג פרק יח, ובבאר שבע הוריות ח, א ובמרומי שדה ר"ה לב, א.

ומרן החזו"א בסידור מתן תורה (או"ח סי' קכה ס"ק א) ביאר בקצרה: ושאר עשרת הדברות שמעו את קול ד', אבל לא השיגו ביאור עניינו אלא ע"י משה, וזהו דכתיב משה ידבר והאלקים יעננו בקול.

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: מסכת ברכות- הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ג' ינואר 14, 2020 9:49 pm

יב, ב

בגמ', כל השנה כולה אדם מתפלל האל הקדוש, מלך אוהב צדקה ומשפט, חוץ מעשרה ימים שבין ראש השנה ויום הכפורים שמתפלל המלך הקדוש והמלך המשפט. ורבי אלעזר אמר אפילו אמר האל הקדוש יצא, שנאמר ויגבה ה' צבאות במשפט והאל הקדוש נקדש בצדקה. אימתי ויגבה ה' צבאות במשפט אלו עשרה ימים שמראש השנה ועד יום הכפורים, וקאמר האל הקדוש.

ולכאורה צ"ב, מה עונים על טענת רבי אלעזר וראייתו,
וביותר, שהרי בברכת אתה קדוש בראש השנה וביום הכיפורים אנו ג"כ מזכירים פסוק זה 'ויגבה ד' צבקות וגו' סמוך לחתימה.

ומצאתי בשו"ת אבני נזר (או"ח סימן תל ס"ק ט), וז"ל,
וטעמא רבה איכא לחלק בין האל הקדוש בין מלך אוהב כו' דמלכות הוא דין. ואל הוא חסד כדמוכח במכילתא [בשלח פרשה ג']. מקרא דאלי אלי למה עזבתני דאין אומרים למדת הדין למה כו' ועל כרחך שם אל הוא חסד וכשצריך להזכיר מלכות דין ומזכיר חסד ודאי הוי שינוי. ותדע דר' אלעזר הביא ראי' דיוצא מדכתיב ויגבה כו' והאל כו' אימתי ויגבה בימים שבין ראש השנה ליום הכפורים וכתיב והאל הקדוש נקדש בצדקה. ואינו מובן דמה זה ראי' לתפלה. אלא ודאי טעמא דרב משום דראש השנה יום הדין אין ההתגלות במידת אל חסד. ור"א הביא ראיה שגם בראש השנה יש התגלות למידת אל דהא בימים אלו כתיב והאל כו'.
ולפי דברי האבנ"ז נראה שאף לדידן יש התגלות של מידת החסד, אבל זה בכיסוי ולא בגילוי.

מגופת חבית
הודעות: 442
הצטרף: ד' אוגוסט 07, 2019 9:58 am

Re: מסכת ברכות- הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי מגופת חבית » ג' ינואר 14, 2020 10:44 pm

יב:
משנה מזכירין יציאת מצרים בלילות אמר רבי אלעזר בן עזריה הרי אני כבן שבעים שנה ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות וכו'
קצת משמע שהיו גורסין דין זה אפי' קודם שהי' להם מקור ברור, ויש לעי' א''כ למה באמת סברו כן להזכיר יציאת מצרים בלילות אם עדיין לא דרשו ''כל'' להביא הלילות
ועי' לקמן דף דף יד עמוד ב ''והא בעי לאדכורי יציאת מצרים דאמר הכי מודים אנחנו לך ה' אלהינו שהוצאתנו מארץ מצרים ופדיתנו מבית עבדים ועשית לנו נסים וגבורות על הים ושרנו לך'' ומאי קושיא דלמא סברי כחכמים
ואולי י''ל שגם אליבא דחכמים יש חיוב להזכיר יציאת מצרים בלילות ובמתני' נחלקו אם החיוב מדאורייתא או לא

מגופת חבית
הודעות: 442
הצטרף: ד' אוגוסט 07, 2019 9:58 am

Re: מסכת ברכות- הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי מגופת חבית » ג' ינואר 14, 2020 10:53 pm

ד ע''ב
אי בעית אימא סברא דרבי יוחנן סבר גאולה מאורתא נמי הוי אלא גאולה מעלייתא לא הויא אלא עד צפרא ורבי יהושע בן לוי סבר כיון דלא הויא אלא מצפרא לא הויא גאולה מעלייתא
ופרש"י גאולה מאורתא לא הוי - הילכך גאולה דאורתא לא חשיבא לאהדורי עלה סמיכת תפלה.
ומשמע דפליגי אי הגאולה שהי' מאורתא חשיבא לחשב לילה כזמן הגאולה

והנה על הא דתנן בפרק ערבי פסחים "עד איכן הוא אומר בית שמאי אומרים עד אם הבנים שמחה ובית הלל אומרים עד חלמיש למעינו מים"
כ' בירושלמי שם וז"ל אמרו להן בית שמאי וכי יצאו ישראל ממצרים שהוא מזכיר יציאת מצרים. אמרו להן בית הלל אילו ממתין עד קרות הגבר אדיין לא הגיעו לחצי גאולה היאך מזכירין גאולה ואדיין לא נגאלו והלא לא יצאו אלא בחצי היום שנאמר [שמות יב נא] ויהי בעצם היום הזה הוציא ה' את בני ישראל וגו'. אלא מכיון שהתחיל במצוה אומר לו מרק עכ"ל
ומשמע שלכו"ע לא הוי לילה זמן גאולה לשבח עלה, ורק סברי ב"ה "מכיון שהתחיל במצוה אומר לו מרק" ולכאורה סברא זו לא שייך בסמיכות גאולה לתפילה של ערבית


נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: מסכת ברכות- הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ד' ינואר 15, 2020 9:35 pm

יב, ב

בגמ', ואמר רבה בר חיננא סבא משמיה דרב כל שאפשר לו לבקש רחמים על חבירו ואינו מבקש נקרא חוטא.

כתב הג"מ ישעיה פיק ברלין בספר אומר השכחה (אות כט):
היכן מצינו צד שאינו אפשר, הכי הוה ליה למימר כל שאינו מבקש רחמים על חבירו נקרא חוטא. לכן נראה דהמכוון על צדיק גדול בדורו שתפילתו נשמעת כגון רחב"ד וחבריו וכו', ועל אלו נאמר כל שאפר לו לבקש רחמים וכו' שתפילתו על הרוב אינה חוזרת ריקם.

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: מסכת ברכות- הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ד' ינואר 15, 2020 9:37 pm

בגמ', אמר רבא אם תלמיד חכם הוא צריך שיחלה עצמו עליו... אלא, מהכא ואני בחלותם לבושי וגו'.

ביאר מהרש"א בח"א, וז"ל,
בהאי קרא אינו מפורש שיחלה האדם על חבירו אלא שיענה אדם את עצמו בחליו של חבירו. וי"ל דאסיפא דקרא סמיך דכתיב ותפלתי על חיקי תשוב דהיינו שאני מתפלל על חליתו והוא החולי על חיקי תשוב והיינו שאחלה את עצמי עליהם ודו"ק.

ולכאורה לפי"ז עיקר הילפותא היא מה'וגו', כאשר המכוון הוא לסיום של הפסוק (תהילים לה, יג) וַאֲנִ֤י בַּחֲלוֹתָ֡ם לְב֬וּשִׁי שָׂ֗ק עִנֵּ֣יתִי בַצּ֣וֹם נַפְשִׁ֑י וּ֝תְפִלָּתִ֗י עַל־חֵיקִ֥י תָשֽׁוּב.

ולפלא שבילקוט שמעוני (שמואל א רמז קטו) העתיקו בתוספת המילים עניתי בצום נפשי ללא וגו' כלל, ושם (תהילים רמז תשכג) העתיקו 'ואני בחלותי לבושי שק' ותו לא מידי.

ובעיקר דבר זה ישנו חידוש גדול, שמודגש בדברי רבא שזה רק אם תלמיד חכם הוא, והרי מיירי כאן בתלמידי חכמים שאין להם חלק לעולם הבא כמו דואג ואחיתופל, ואטו יש להם דין ת"ח למעליותא, ובפשוטו בפסוק מיירי לאחר שהקדיחו תבשילם שנעשו אויבי דוד וכו'.

ואת המעלה של ת"ח, ביאר רבינו החת"ס בתשובותיו (ח"א סי' קסו) בזה"ל,
ועד"ז המתפלל על חבירו צריך שיחלה עצמו עליו [ברכות י"ב ע"ב] פי' שיראה שגם הוא חולה וכיון ששניהם בצער טוב יותר שיכנס הראש משיכנס הרגל, ע"ד משל התלמיד חכם הוא הראש, והמצטער שהוא עתה שרוי בדין הוא בבחינת רגל וקצת נזוף, טוב להכניס הראש כיון ששניהם בעלי דברים ולא כמליץ בעד אחר.
וכ"כ בדרשות חת"ס (דרוש לח' תמוז תקס"ט דש"ה מדה"ס).
וצ"ב אטו דואג ואחיתופל הינם בגדר ראש?
וראיתי שעמד בזה בשו"ת שלמת חיים יו"ד סי' קפו ולא העלה ארוכה.

סמל אישי של המשתמש
נהר שלום
הודעות: 3042
הצטרף: ב' יוני 09, 2014 6:56 pm
מיקום: דע מאין באת ולאן אתה הולך

Re: מסכת ברכות- הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי נהר שלום » ה' ינואר 16, 2020 1:41 am

נוטר הכרמים כתב:יב, ב

בגמ', ואמר רבה בר חיננא סבא משמיה דרב כל שאפשר לו לבקש רחמים על חבירו ואינו מבקש נקרא חוטא.

כתב הג"מ ישעיה פיק ברלין בספר אומר השכחה (אות כט):
היכן מצינו צד שאינו אפשר, הכי הוה ליה למימר כל שאינו מבקש רחמים על חבירו נקרא חוטא. לכן נראה דהמכוון על צדיק גדול בדורו שתפילתו נשמעת כגון רחב"ד וחבריו וכו', ועל אלו נאמר כל שאפר לו לבקש רחמים וכו' שתפילתו על הרוב אינה חוזרת ריקם.

ייש"כ, ברוך שפטרנו...

גרשון
הודעות: 40
הצטרף: ו' ספטמבר 14, 2012 12:00 am

Re: מסכת ברכות- הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי גרשון » ה' ינואר 16, 2020 7:32 am

בשיעור שלי מישהו שאל. אם חזקיהו ראה בנבואה שיהיה לו צאצאים, מה חשב, שלא יתקיים? האם בזה שלא נשא אשה האמין שהנבואה שכל כך חרד ממנה לא יתקיים?

שמש
הודעות: 1578
הצטרף: ג' דצמבר 01, 2015 9:19 pm

Re: מסכת ברכות- הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי שמש » ה' ינואר 16, 2020 8:21 am

גרשון כתב:בשיעור שלי מישהו שאל. אם חזקיהו ראה בנבואה שיהיה לו צאצאים, מה חשב, שלא יתקיים? האם בזה שלא נשא אשה האמין שהנבואה שכל כך חרד ממנה לא יתקיים?

''לא נתנבאו הנביאים מה שעתיד להיות אלא מה שראוי שיהיה''.

הפשטן
הודעות: 987
הצטרף: א' יוני 11, 2017 1:43 pm

Re: מסכת ברכות- הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי הפשטן » ה' ינואר 16, 2020 11:19 am

שמש כתב:''לא נתנבאו הנביאים מה שעתיד להיות אלא מה שראוי שיהיה''.


אם אתה מתכוון לדברי התוס' בפרק החולץ ליבמתו, אז לפחות תצטט כמו שצריך: "וא"ת, והלא אם לא התפלל חזקיהו על עצמו - הי' מת - והיתה נבואה בטלה, אלא ע"כ אין הנביא מתנבא אלא - מה שראוי להיות - אם לא הי' חוטא".

ומ"מ:

א. תקבל אלף דולר, ובתנאי שתמצא לי אפילו אחד מרבותינו שסובר - את מה שכתבת - שכביכול לא נתנבאו הנביאים את מה שעתיד להיות. הנה כולם עדים כאן להבטחתי - שאתה תקבל בתנאי שתמצא, בעוד שמכיריי גם יודעים - שאני רציני בהבטחותיי המותנות, אבל הואיל ובטוחני שלא תמצא - לכן גם בטוחני שהכסף ישאר בכיסי...

ב. אדרבא: התורה מעידה [בפרשת שופטים כזכור לכולנו] - ממש את ההפך מדבריך - וכותבת, שהמתנבא - מזוהה כנביא-שקר - כשנוכחים שנבואתו [החיובית כפי שביאר הרמב"ם] לא התקיימה בפועל, ומכאן שכל נבואה חיובית - כגון העמדת צאצאים אם לא יחטא (שזה הנדון דידן) - חייבת להתקיים. וכבר הרמב"ם ביאר כי, רק נבואה שלילית - כגון (נניח) אי העמדת צאצאים [בגלל שהאדם חטא] וכדומה - לא חייבת להתקיים אם אחרי שהאדם חטא הוא עשה תשובה.

ג. הביטוי "ראוי" - שבו השתמשו התוס', אין פירושו - "רצוי" - כפי שלכך כנראה התכוונת, אלא פירושו - "עתיד". כדתנן [בכורות ח ט] "הבכור אינו נוטל...בראוי", כלומר אינו יורש במות האב - את חלק הבכורה - מתוך מה שעתיד להיות מונחל לאב רק אחרי מותו (ויש עוד ראיות למשמעות כזאת של המילה "ראוי" בלשון רבותינו). אף כאן תירצו התוס', שהנבואה החיובית של חזקיהו שיעמיד צאצאים - אכן התעתדה להתקיים - ובתנאי שהוא "לא הי' חוטא" (כלשון התוס'). אמנם זאת רק נבואה על תנאי, אבל עדין זאת בהחלט נבואה שהתעתדה להתקיים [כמובן אילו התקיים התנאי].
נערך לאחרונה על ידי הפשטן ב ו' ינואר 17, 2020 10:30 am, נערך 6 פעמים בסך הכל.

תורה מפוארת
הודעות: 630
הצטרף: ד' פברואר 20, 2019 12:29 pm

Re: מסכת ברכות- הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי תורה מפוארת » ה' ינואר 16, 2020 11:54 am

בגמ' (ברכות יב:): ואמר רבה בר חיננא סבא משמיה דרב: כל העושה דבר עבירה ומתבייש בו - מוחלין לו על כל עונותיו, שנאמר: למען תזכרי ובשת ולא יהיה לך עוד פתחון פה מפני כלמתך בכפרי לך לכל אשר עשית נאם ה' אלהים. דילמא צבור שאני וכו'.
ואמרתי לפרש בזה מה שאמרו בגמ' (יומא סז.): תנו רבנן: בראשונה היו קושרין לשון של זהורית על פתח האולם מבחוץ, הלבין - היו שמחין, לא הלבין - היו עצבין ומתביישין. התקינו שיהיו קושרין על פתח אולם מבפנים, ועדיין היו מציצין ורואין וכו'. והנה כשנדקדק נראה שאמרו היו עצבין ומתביישן, וכל כך למה לי, כי זה היה אחר ימות שמעון הצדיק שהיו ישראל עדיין במדריגה מרוממת מה, וכל ימיו של שמעון הצדיק הרי היה לשון של זהורית מלבין, וכיון שראו אחר מיתתו דבר חדש, שהלשון אינו מלבין, מיד התביישו על חטאם ואז היה מלבין כמ"ש בסוגייתינו שכל העושה עבירה ומתבייש מוחלין לו על כל עוונותיו. ולכשתדייק תראה כי בשלבים שלאחר מכן כבר לא כתוב היו מתביישין שזה היה מדריגה גדולה להתבייש מן החטא, כי לא זכו לזה מירידת הדורות.

תורה מפוארת
הודעות: 630
הצטרף: ד' פברואר 20, 2019 12:29 pm

Re: מסכת ברכות- הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי תורה מפוארת » ה' ינואר 16, 2020 12:02 pm

ברכות י ב: במשנה כדי היית לחוב בעצמך על שעברת על דברי בית הלל. יש לפרש אולי כי כבר אמרו הפוסקים בטעם דאסור להחמיר על מה שנפסק שמותר, דמורה ע"ע שהוא ראוי להחמיר יותר ממה שמידת הדין נותנת שהדבר מותר, וכביכול מראה שהוא נחשב יותר מן הפוסק שהתיר [אינני זוכר מקורו, אך הגר"י יוסף חוזר על סברא זו רבות]. וי"ל דלפיכך אמרו לו דחייב מיתה לפי שבזה שמחמיר ע"ע מראה שאין ב"ה כדאים והוא חשוב מהם ולזה אמרו לו שזה פגיעה בכבוד חכמים ומי שמזלזל בהם חייב מיתה כמ"ש לעיל ד ע"ב.

תורה מפוארת
הודעות: 630
הצטרף: ד' פברואר 20, 2019 12:29 pm

Re: מסכת ברכות- הערות והארות פנינים ומרגליות

הודעהעל ידי תורה מפוארת » ה' ינואר 16, 2020 12:04 pm

ברכות י ע"ב: מכאן שאשה מכרת באורחין יותר מהאיש. וי"ל דלכך אשה עיניה צרות באורחין (ב"מ פז.), מפני שמכירה בהם ובצורכיהם וזה לה לטורח.


חזור אל “בית התלמוד”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 49 אורחים