◆ בספר... מזכיר את ספר..., מי יודע במה מדובר? ◆

יוסף חיים אוהב ציון

מיהו הבן אברהם המוזכר בע"ב?

יהודה בן יעקב

יוסף חיים אוהב ציון כתב:מיהו הבן אברהם המוזכר בע"ב?

לכא' הכוונה לזה, וצ"ל תקפ"ו

פרנצויז · הודעהעל ידי **פרנצויז** » ו' ינואר 17, 2020 2:48 am

יהודה בן יעקב כתב:
יוסף חיים אוהב ציון כתב:מיהו הבן אברהם המוזכר בע"ב?

לכא' הכוונה לזה, וצ"ל תקפ"ו

ייש"כ על הציון לס' בן אברהם (אישטרושה), שו"ת, חו"מ סי' י', (דף ל"ז).
https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?r ... 324&hilite
ומה שכתוב שם שיכול לומר קים לי כיש מי שכתב והרדב"ז וסיעתו, כוונתו למגיד משנה בשם יש מי שכתב.

יוסף חיים אוהב ציון

יהודה בן יעקב כתב:
יוסף חיים אוהב ציון כתב:מיהו הבן אברהם המוזכר בע"ב?

לכא' הכוונה לזה, וצ"ל תקפ"ו

יש"כ. וחבל שלא מדפיסים ס' חשוב זה.

לבי במערב · הודעהעל ידי **לבי במערב** » ו' ינואר 17, 2020 2:43 pm

יוסף חיים אוהב ציון כתב: . . וחבל שלא מדפיסים ס' חשוב זה.

שייך לכאן.

יוסף חיים אוהב ציון

בספר בניהו בן יהוידע על ברכות דף יז/א
בשוק. הקשה הרב ס"ח ז"ל בשם הגאון ב"ח.
מיהו ס"ח?

מה שנכון נכון

יוסף חיים אוהב ציון כתב:בספר בניהו בן יהוידע על ברכות דף יז/א
בשוק. הקשה הרב ס"ח ז"ל בשם הגאון ב"ח.
מיהו ס"ח?

סמיכת חכמים.

ביקורת תהיה

תם אומר: מה זאת?

1. ספר הסאפיאנצי.
2. מוהר"ש לניידש.

וכיצד מנקדים אותן?

לבי במערב · הודעהעל ידי **לבי במערב** » ג' ינואר 21, 2020 3:46 am

ביקורת תהיה כתב:תם אומר: מה זאת?
1. ספר הסאפיאנצי . .

ראה כאן:

. . הכוונה היא לספר האפוקריפי [מן הספרים החיצוניים] 'חכמת שלמה' שנכתבו שם כביכול דברי חכמה של שלמה המלך . .

[שם גם נת' ניקודו].

וונדרבר · הודעהעל ידי **וונדרבר** » ג' ינואר 21, 2020 5:02 pm

ביקורת תהיה כתב:תם אומר: מה זאת?
...
2. מוהר"ש לניידש.

מסתבר שהכוונה לר"ש לניאדו.

ביקורת תהיה

וונדרבר כתב:מסתבר שהכוונה לר"ש לניאדו.

מובאה מתוך הספר 'טל אורות' למהרי"ל מרגליות:

וּמוֹהֲרַ"שׁ לניידש כָּתַב, שֶׁסֻּפַּר מֵאִשָּׁה צַדֶּקֶת חַכְמַת לֵב שֶׁהָיוּ לָהּ שְׁנֵי בָּנִים, וְהוּמְתוּ שְׁנֵיהֶם עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם בְּיוֹם אֶחָד, וְאָמְרָה הָאִשָּׁה הַזֹּאת אֵם הַבָּנִים: לֹא לְבַד שֶׁאֵין אֲנִי מִתְרַעֶמֶת עַל מִשְׁפָּטָיו וְדִינָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי תָּמִים פָּעֳלוֹ בְּלִי סָפֵק, אַךְ עוֹד יִגְדַּל שְׂשׂוֹנִי בַּשֵּׁם יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהָיָה, כִּי עַד כֹּה הָיָה יָגוֹן בִּלְבָבִי בַּמֶּה שֶׁהָיָה נִגְרָע מִשִּׁעוּר אַהֲבַת הַבּוֹרֵא הַמּוּטֶלֶת עָלַי כְּפִי שִׁעוּר הָאַהֲבָה שֶׁאֲנִי אוֹהֶבֶת אֶת בָּנַי, וְלֹא נִשְׁאַר אַהֲבַת הַבּוֹרֵא שְׁלֵמָה בְּלִבִּי עַד מְלֹאת כָּל שֶׁטַח מְכוֹן הָאַהֲבָה הָרְאוּיָה לֶאֱהֹב הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, וְעַתָּה יָדַעְתִּי כִּי אֵין נִגְרָע מֵאַהֲבַת הַבּוֹרֵא דָּבָר, אַחַר שֶׁאֵין בְּלִבִּי שׁוּם אַהֲבָה אַחֶרֶת זוּלַת אַהֲבָתוֹ יִתְבָּרַךְ. וּבְהוֹצָעָה זוֹ מְפָרֵשׁ שָׁם הַכָּתוּב (פ' עקב) 'אַל תַּעֲרֹץ מִפְּנֵיהֶם, כִּי יְיָ אֱלֹהֶיךָ בְּקִרְבֶּךָ אֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא', שֶׁהַכָּתוּב רוֹצֶה לוֹמַר, דַּע וּרְאֵה שֶׁאֵינְךָ רַשַּׁאי לַעֲרֹץ וְלִירֹא מִפְּנֵי אוֹיְבֶיךָ, שֶׁהֲרֵי אַתָּה צָרִיךְ שֶׁיִּמָּצֵא בְּקִרְבְּךָ יִרְאַת אֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא שֶׁהוּא בִּלְתִּי בַּעַל תַּכְלִית יִתְבָּרַךְ, וְאִם תִּהְיֶה יָרֵא מִפְּנֵי דָּבָר אַחֵר יִהְיֶה נִגְרָע מִשִּׁעוּר הַיִּרְאָה אֲשֶׁר מִפָּנָיו יִתְבָּרַךְ.

האם היא מאששת את ההשערה?

וונדרבר · הודעהעל ידי **וונדרבר** » ה' ינואר 23, 2020 5:19 pm

לע"ע לא מצאתי מקומו בספרי ר"ש לניאדו.
אך ראה בס' דברי שאול חידושי אגדות (נתנזון) גיטין נז: (ד"ה זו אשה ושבעה בניה) שכשמביא את זה כותב "מהר"ש לניידו כתב בספרו". https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... &hlts=&ocr

ביקורת תהיה

1. עושה רושם כי רבי יוסף שאול שאב את הסיפור מה'טל אורות'.
2. מה פשר החילוף לניידו-לניידשׂ?

יהודה בן יעקב

בספר כהונת עולם סי' קעב ד"ה והנה כתב:

ודע שהרא"ש [ב"מ פ"ה סוף סימן לד] כשהביא שטת הרי"ף כתב בלא מסלקי בנכייתא אסור לכו"ע, ומבואר שהוא ט"ס וצ"ל בלי נכייתא, ואח"כ הביא מחלוקת האמוראי בנכייתא וכו'

בדברי הרא"ש שלפנינו אין ט"ס. אשמח לדעת לאיזה מהדורה של פסקי הרא"ש כוונתו.
לחילופין, היכן ניתן לראות מהדורות ישנות של פסקי הרא"ש. בחיפוש ראשוני באוצר לא מצאתי.

שו"ר שכן הוא כאן, אך ברצוני לברר האם זו באמת מהדו' ויניציאה רצ"ח, כפי שכתבו בה"ב ??

וונדרבר · הודעהעל ידי **וונדרבר** » ה' ינואר 23, 2020 10:35 pm

ביקורת תהיה כתב:1. עושה רושם כי רבי יוסף שאול שאב את הסיפור מה'טל אורות'.
2. מה פשר החילוף לניידו-לניידשׂ?

עוד לפני הדברי שאול, הובא בס' איל המלאים (קרא) עמ' ק"ג (ד"ה ומענין), הוא כותב שם: "מה שמביא הטל אורו' בשם מהר"ש לניידו דף ל"ט ע"א". [ל"ט ע"א הוא הדף בטל אורות פפד"א תקע"א].
ויתכן שאיל המלאים כתב לניידו מתוך השערה בלבד? ויתכן שהדברי שאול העתיק ממנו?

עצם הסיפור המובא שם, ידוע, בגירסאות שונות. ראה ס' תולדת אדם (תולדות רש"ז מוילנא) פרק ט"ז (דיהרנפורט תקס"א דף צ"ח ע"א): "אמרו על אשת חיל אחת במדינת ספרד ששחטו ערלי לב וערלי בשר את שני בניה הנאהבים והנעימים לעיניה ...", עיי"ש.
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... &hlts=&ocr
וראה בס' "החפץ חיים" (ישר) ח"א עמ' ר"נ-רנ"א, שהחפץ חיים סיפר את הסיפור הזה בפטירת בנו.
וכמדומה שיש מביאים בשם חובת הלבבות?

ושא_נס · הודעהעל ידי **ושא_נס** » ה' ינואר 23, 2020 10:50 pm

ביקורת תהיה כתב:
וונדרבר כתב:מסתבר שהכוונה לר"ש לניאדו.

מובאה מתוך הספר 'טל אורות' למהרי"ל מרגליות:
וּמוֹהֲרַ"שׁ לניידש כָּתַב, שֶׁסֻּפַּר מֵאִשָּׁה צַדֶּקֶת חַכְמַת לֵב שֶׁהָיוּ לָהּ שְׁנֵי בָּנִים, וְהוּמְתוּ שְׁנֵיהֶם עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם בְּיוֹם אֶחָד, וְאָמְרָה הָאִשָּׁה הַזֹּאת אֵם הַבָּנִים: לֹא לְבַד שֶׁאֵין אֲנִי מִתְרַעֶמֶת עַל מִשְׁפָּטָיו וְדִינָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי תָּמִים פָּעֳלוֹ בְּלִי סָפֵק, אַךְ עוֹד יִגְדַּל שְׂשׂוֹנִי בַּשֵּׁם יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהָיָה, כִּי עַד כֹּה הָיָה יָגוֹן בִּלְבָבִי בַּמֶּה שֶׁהָיָה נִגְרָע מִשִּׁעוּר אַהֲבַת הַבּוֹרֵא הַמּוּטֶלֶת עָלַי כְּפִי שִׁעוּר הָאַהֲבָה שֶׁאֲנִי אוֹהֶבֶת אֶת בָּנַי, וְלֹא נִשְׁאַר אַהֲבַת הַבּוֹרֵא שְׁלֵמָה בְּלִבִּי עַד מְלֹאת כָּל שֶׁטַח מְכוֹן הָאַהֲבָה הָרְאוּיָה לֶאֱהֹב הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, וְעַתָּה יָדַעְתִּי כִּי אֵין נִגְרָע מֵאַהֲבַת הַבּוֹרֵא דָּבָר, אַחַר שֶׁאֵין בְּלִבִּי שׁוּם אַהֲבָה אַחֶרֶת זוּלַת אַהֲבָתוֹ יִתְבָּרַךְ. וּבְהוֹצָעָה זוֹ מְפָרֵשׁ שָׁם הַכָּתוּב (פ' עקב) 'אַל תַּעֲרֹץ מִפְּנֵיהֶם, כִּי יְיָ אֱלֹהֶיךָ בְּקִרְבֶּךָ אֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא', שֶׁהַכָּתוּב רוֹצֶה לוֹמַר, דַּע וּרְאֵה שֶׁאֵינְךָ רַשַּׁאי לַעֲרֹץ וְלִירֹא מִפְּנֵי אוֹיְבֶיךָ, שֶׁהֲרֵי אַתָּה צָרִיךְ שֶׁיִּמָּצֵא בְּקִרְבְּךָ יִרְאַת אֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא שֶׁהוּא בִּלְתִּי בַּעַל תַּכְלִית יִתְבָּרַךְ, וְאִם תִּהְיֶה יָרֵא מִפְּנֵי דָּבָר אַחֵר יִהְיֶה נִגְרָע מִשִּׁעוּר הַיִּרְאָה אֲשֶׁר מִפָּנָיו יִתְבָּרַךְ.
האם היא מאששת את ההשערה?

למיטב זכרוני הסיפור הזה מצוי בספר שבט יהודה קובץ קטן. והוא מובא גם בספר נפש היפה דומני מערכת א ד"ה אהבה.

יהודה בן יעקב כתב:בספר כהונת עולם סי' קעב ד"ה והנה כתב:
ודע שהרא"ש [ב"מ פ"ה סוף סימן לד] כשהביא שטת הרי"ף כתב בלא מסלקי בנכייתא אסור לכו"ע, ומבואר שהוא ט"ס וצ"ל בלי נכייתא, ואח"כ הביא מחלוקת האמוראי בנכייתא וכו'

בדברי הרא"ש שלפנינו אין ט"ס. אשמח לדעת לאיזה מהדורה של פסקי הרא"ש כוונתו.
לחילופין, היכן ניתן לראות מהדורות ישנות של פסקי הרא"ש. בחיפוש ראשוני באוצר לא מצאתי.

שו"ר שכן הוא כאן, אך ברצוני לברר האם זו באמת מהדו' ויניציאה רצ"ח, כפי שכתבו בה"ב ??

מה רע להסתפק בפסקי הרא"ש ב"מ דפו"ר ויניציאה רפ"א דף קמג ע"ד (מצוי במאגרים הרבה): "ובאתרא דלא מסלקי בנכייתא הוי אבק ריבית לכולי עלמא".

הדפוס הנ"ל בהיברו בוקס אינו ויניציאה רצ"ח. השאלה המעניינת היא מאיזה דפוס הגיהו כבדפוסים המצויים (לפי פרוייקט השו"ת): "ובאתרא דלא מסלקי בלא נכייתא הוי אבק רבית לכולי עלמא". וצריך חיפוש.

לבי במערב · הודעהעל ידי **לבי במערב** » ה' ינואר 23, 2020 11:03 pm

ביקורת תהיה כתב:1. עושה רושם כי רבי יוסף שאול שאב את הסיפור מה'טל אורות'.

בנו"ט לציין, שבס' 'אומר לציון', להגה"ק מהר"א פריעד, מצטט פסקא זו (ב'פתיחה' - אות יח, תוך ציון כי מקורו מה'טל אורות') והשמיט התיבות "מהר"ש לניידש".
[אגב, בעיון מקופיא - מהדו"ח דס' זה (ברוקלין, תשס"ה) מלאה טה"ד כרימון].

יהודה בן יעקב

ושא_נס כתב:מה רע להסתפק בפסקי הרא"ש ב"מ דפו"ר ויניציאה רפ"א דף קמג ע"ד (מצוי במאגרים הרבה): "ובאתרא דלא מסלקי בנכייתא הוי אבק ריבית לכולי עלמא".

הדפוס הנ"ל בהיברו בוקס אינו ויניציאה רצ"ח.

תודה על ההתייחסות.
באיזה מאגרים מצוי הרבה הדפוס רפ"א הנ"ל? באוצר החכמה לא ראיתי כלל דפוס ישן.
האם ידוע איזה דפוס הוא בהיברו בוקס הנ"ל?

אשמח גם אם תבדוק בדפוסים הנ"ל בתחילת אותו סימן [לפני ד"ה אמר מר בריה דרב יוסף, כהגהת הגרי"פ בגליון לפנינו] האם כתוב "וכן היה דעת רב אלפס ז"ל", או כלפנינו "וכן היא דעת רב אלפס ז"ל", ובפלפולא חריפתא [אות נ] "וכן הי' דעת רב אלפס ז"ל".

הבטחתי · הודעהעל ידי **הבטחתי** » ו' ינואר 24, 2020 12:17 am

יהודה בן יעקב כתב:
ושא_נס כתב:מה רע להסתפק בפסקי הרא"ש ב"מ דפו"ר ויניציאה רפ"א דף קמג ע"ד (מצוי במאגרים הרבה): "ובאתרא דלא מסלקי בנכייתא הוי אבק ריבית לכולי עלמא".

הדפוס הנ"ל בהיברו בוקס אינו ויניציאה רצ"ח.

תודה על ההתייחסות.
באיזה מאגרים מצוי הרבה הדפוס רפ"א הנ"ל? באוצר החכמה לא ראיתי כלל דפוס ישן.
האם ידוע איזה דפוס הוא בהיברו בוקס הנ"ל?

אשמח גם אם תבדוק בדפוסים הנ"ל בתחילת אותו סימן [לפני ד"ה אמר מר בריה דרב יוסף, כהגהת הגרי"פ בגליון לפנינו] האם כתוב "וכן היה דעת רב אלפס ז"ל", או כלפנינו "וכן היא דעת רב אלפס ז"ל", ובפלפולא חריפתא [אות נ] "וכן הי' דעת רב אלפס ז"ל".

בסוף ש"ס דפוס ונציה משנים אלו

צולניק · הודעהעל ידי **צולניק** » ד' ינואר 29, 2020 7:20 pm

יש היודע פרטים על הספר המצוטט כאן - 'לקראת שבת'? לפו"ר אינו באוצר

גבאי האוצר · הודעהעל ידי **גבאי האוצר** » ד' ינואר 29, 2020 7:32 pm

לקראת שבת - כולל דיני ומנהגי הדלקת נר שבת ויום טוב
ירושלים תשנ"ט

צולניק · הודעהעל ידי **צולניק** » ד' ינואר 29, 2020 8:04 pm

גבאי האוצר כתב:לקראת שבת - כולל דיני ומנהגי הדלקת נר שבת ויום טוב
ירושלים תשנ"ט

נמצא באוצר?

פרנצויז · הודעהעל ידי **פרנצויז** » ד' ינואר 29, 2020 9:00 pm

גבאי האוצר כתב:לקראת שבת - כולל דיני ומנהגי הדלקת נר שבת ויום טוב
ירושלים תשנ"ט

https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001801200/NLI

יהודה בן יעקב

בספר כהונת עולם סי' קעב כתב:

ולענין דינא במשכנתא דשדה ותרתי לריעותא דהיינו בלא נכייתא ובאתר דמסלקי, הרי"ף [לח, ב] והרמב"ן במלחמתו [שם] ור"ח [הביאוהו העיטור והטור שם] והראב"ד [ברא"ש סי' לד] והעיטור [אות פ פותיקי, דף סד, ד] והרשב"א [סח, א ד"ה לענין פסק] והגהות מרדכי כתבו דהוי רבית קצוצה, ולזה הסכימו הרב המגיד [הלכה ז ד"ה כיצד] והנמוק"י [לח, ב מדפי הרי"ף] והריב"ש סי' ש"ה [ד"ה תשובה] והרשב"ץ בתשו' כת"י

אשמח לדעת מקום דברי התשב"ץ.

הבטחתי · הודעהעל ידי **הבטחתי** » ג' פברואר 04, 2020 12:14 pm

יהודה בן יעקב כתב:בספר כהונת עולם סי' קעב כתב:
ולענין דינא במשכנתא דשדה ותרתי לריעותא דהיינו בלא נכייתא ובאתר דמסלקי, הרי"ף [לח, ב] והרמב"ן במלחמתו [שם] ור"ח [הביאוהו העיטור והטור שם] והראב"ד [ברא"ש סי' לד] והעיטור [אות פ פותיקי, דף סד, ד] והרשב"א [סח, א ד"ה לענין פסק] והגהות מרדכי כתבו דהוי רבית קצוצה, ולזה הסכימו הרב המגיד [הלכה ז ד"ה כיצד] והנמוק"י [לח, ב מדפי הרי"ף] והריב"ש סי' ש"ה [ד"ה תשובה] והרשב"ץ בתשו' כת"י

אשמח לדעת מקום דברי התשב"ץ.

האם היה לפני בעל כהונת עולם א' מחלקי התשב"ץ בדפוס, או שלא ראה כלל את תשובותיו בדפוס?

יהודה בן יעקב

התשב"ץ נדפס לראשונה בשנת תצ"ט, ובעל כהונת עולם נפטר בשנת תצ"ה.

שברי לוחות

יהודה בן יעקב כתב:בספר כהונת עולם סי' קעב כתב:
ולענין דינא במשכנתא דשדה ותרתי לריעותא דהיינו בלא נכייתא ובאתר דמסלקי, הרי"ף [לח, ב] והרמב"ן במלחמתו [שם] ור"ח [הביאוהו העיטור והטור שם] והראב"ד [ברא"ש סי' לד] והעיטור [אות פ פותיקי, דף סד, ד] והרשב"א [סח, א ד"ה לענין פסק] והגהות מרדכי כתבו דהוי רבית קצוצה, ולזה הסכימו הרב המגיד [הלכה ז ד"ה כיצד] והנמוק"י [לח, ב מדפי הרי"ף] והריב"ש סי' ש"ה [ד"ה תשובה] והרשב"ץ בתשו' כת"י

אשמח לדעת מקום דברי התשב"ץ.

עיינת בח"א סימן לט?

יהודה בן יעקב

כן, ולא הזכיר שם שאף בשדה הדין כן.

צולניק · הודעהעל ידי **צולניק** » ג' פברואר 04, 2020 10:34 pm

מהו ספר סוד הספירות הנזכר כאן?

שברי לוחות

צולניק כתב:מהו ספר סוד הספירות הנזכר כאן?

מאת שלמה רובין וינה תרל"ד
עניניי המספרים וספירות וכו', בחכמת ישראל ואצל האומות

משהד · הודעהעל ידי **משהד** » ד' פברואר 05, 2020 3:44 am

הילך מש"כ ר' אליהו שלזינגר בספרו זאת התורה, ב, ירושלים תשס"ו, עמ' רנ (= הנ"ל, אוצרות התורה, ה, ירושלים תשע"ג, עמ' יב):

: זאת התורה חלק ב עמ' רנ.jpg (145.91 KiB) נצפה 11103 פעמים

מישהו יודע איפה ניתן למצוא ספר שערי תורה הנזכר עם הסכמה הנ"ל?

בקרו טלה · הודעהעל ידי **בקרו טלה** » ד' פברואר 05, 2020 4:32 am

משהד כתב:מישהו יודע איפה ניתן למצוא ספר שערי תורה הנזכר עם הסכמה הנ"ל?

שערי תודה
עי' עמ' 148

משהד · הודעהעל ידי **משהד** » ד' פברואר 05, 2020 4:44 am

בקרו טלה כתב:
משהד כתב:מישהו יודע איפה ניתן למצוא ספר שערי תורה הנזכר עם הסכמה הנ"ל?

שערי תודה
עי' עמ' 148

אכן, תודה (:

יהודה בן יעקב

בית יוסף אורח חיים סימן ריא, ד

ומה שכתב רבינו בשם ה"ר פרץ דברכת בורא פרי הגפן קודמת אפילו לתמרים וזיתים. כן כתוב בסמ"ק (סי' קנא אות כא) וזה לשונו צריך עיון היאך כשמחלקין פירות ויין בבית האירוסין או בבית היולדת אנו מברכים תחלה על פירות ומיני מתיקה ואחר כך על היין ואפשר דכיון שאין ברכותיהן שוות מברך על החביב תחלה כדלעיל וה"ר פרץ סובר דאפילו הכי מברך על מין שבעה עד כאן לשונו.

וכתב הדרישה ס"ק ד

ויגעתי ולא מצאתי לשון זה דרבינו פרץ שהביא בית יוסף בסמ"ק עיין שם:

גם במהדורות שירת דבורה והדרת קודש לא מצאו מקור דברי רבינו פרץ שהביא הב"י (והציון "סי' קנא אות כא" מתייחס לדברי רבינו פרץ שהביא הטור).
האם כיום ידוע היכן מקורם של דברי רבינו פרץ?

אליהו חיים

הרי נמצא בהגהות רבינו פרץ על הסמ"ק סי' (מצוה) קנ"א עי' קובץ מצורף

אליהו חיים

יהודה בן יעקב כתב:בית יוסף אורח חיים סימן ריא, ד
ומה שכתב רבינו בשם ה"ר פרץ דברכת בורא פרי הגפן קודמת אפילו לתמרים וזיתים. כן כתוב בסמ"ק (סי' קנא אות כא) וזה לשונו צריך עיון היאך כשמחלקין פירות ויין בבית האירוסין או בבית היולדת אנו מברכים תחלה על פירות ומיני מתיקה ואחר כך על היין ואפשר דכיון שאין ברכותיהן שוות מברך על החביב תחלה כדלעיל וה"ר פרץ סובר דאפילו הכי מברך על מין שבעה עד כאן לשונו.

וכתב הדרישה ס"ק ד
ויגעתי ולא מצאתי לשון זה דרבינו פרץ שהביא בית יוסף בסמ"ק עיין שם:

גם במהדורות שירת דבורה והדרת קודש לא מצאו מקור דברי רבינו פרץ שהביא הב"י (והציון "סי' קנא אות כא" מתייחס לדברי רבינו פרץ שהביא הטור).
האם כיום ידוע היכן מקורם של דברי רבינו פרץ?

שלחתי לפני כמה דקות דהמקור מפורש בהגהות רבינו פרץ על הסמ"ק [אף דאין זה כלשון הב"י בשם הסמ"ק, אך לא הביא הב"י לשון ר"פ] (ושם העתקתי בקובץ מצורף עיי"ש, רק שולח כעת שנית שלא הגבתי ישירות על השאלה אלא בכללות לפורום)

יהודה בן יעקב

יישר כח על ההתייחסות.
אם אני מבין אתה ר"ל שהלשון שהעתיק הב"י אינה לשון ר"פ אלא לשון של אחר שציטט את דברי ר"פ. אולם עיי"ש בב"י בהמשך דבריו דמבו' שהיא לשון ר"פ. וצ"ע.

אליהו חיים

יהודה בן יעקב כתב:יישר כח על ההתייחסות.
אם אני מבין אתה ר"ל שהלשון שהעתיק הב"י אינה לשון ר"פ אלא לשון של אחר שציטט את דברי ר"פ. אולם עיי"ש בב"י בהמשך דבריו דמבו' שהיא לשון ר"פ. וצ"ע.

לכאורה לפום ריהטא מש"כ הב"י ליישב דר"פ סובר דברכת העץ על ז' מינים וברכת הגפן שוה במעלתם צ"ע דבהגהת רבינו פרץ הארוך תיכף אח"כ מבואר להדיא דצריכים להקדים הגפן לז' מינים
(העתק מצורף מהנדפס בצביון העמודים סי' הנ"ל עמוד קי"ג)

אליהו חיים

אליהו חיים כתב:
יהודה בן יעקב כתב:יישר כח על ההתייחסות.
אם אני מבין אתה ר"ל שהלשון שהעתיק הב"י אינה לשון ר"פ אלא לשון של אחר שציטט את דברי ר"פ. אולם עיי"ש בב"י בהמשך דבריו דמבו' שהיא לשון ר"פ. וצ"ע.

לכאורה לפום ריהטא מש"כ הב"י ליישב דר"פ סובר דברכת העץ על ז' מינים וברכת הגפן שוה במעלתם צ"ע דבהגהת רבינו פרץ הארוך תיכף אח"כ מבואר להדיא דצריכים להקדים הגפן לז' מינים
(העתק מצורף מהנדפס בצביון העמודים סי' הנ"ל עמוד קי"ג)

גם הטור בעצמו הביא רבינו פרץ הנ"ל, וע"כ כוונת הב"י היינו דנחשב שוה לענין דמקדים החביב אף לפני הגפן ורבינו פרץ שבטור וששלחתי כאן לא מיירי כשהפרי חביב יותר מהיין דאז ודאי מקדים הגפן דמבורר יותר, כ"נ כעת פשוט, אולי תיישרני (אם צריך) משום שאיני בסוגיא כלל

יתר10 · הודעהעל ידי **יתר10** » ו' פברואר 07, 2020 12:31 am

בגליון פנינים משולחן רבינו -הגר"א גניחובסקי זצ"ל- מובא כמ"פ "הגאון זכר טוב" למי הכוונה?

פורום אוצר החכמה

מי מחובר