יעקב בורלשטיין כתב:יג כד. וילך וימצאהו אריה בדרך וימיתהו. וכן מצינו במקום אחר שהעובר על דברי נביא נהרג על ידי אריה. (להלן כ לו).
יעקב בורלשטיין כתב:ויספדו עליו הוי אחי. אפשר שרומז בזה לאחווה הראויה להיות בין עשרת השבטים לבין שבט יהודה.
לייטנר כתב:יעקב בורלשטיין כתב:יג כד. וילך וימצאהו אריה בדרך וימיתהו. וכן מצינו במקום אחר שהעובר על דברי נביא נהרג על ידי אריה. (להלן כ לו).
יג כד - צורת המתה לא טבעית/בידי ה' בספר מלכים היא ע"י אריות. ראה גם מלכים ב יז כו.
לייטנר כתב:יעקב בורלשטיין כתב:יג כד. וילך וימצאהו אריה בדרך וימיתהו. וכן מצינו במקום אחר שהעובר על דברי נביא נהרג על ידי אריה. (להלן כ לו).
יג כד - צורת המתה לא טבעית/בידי ה' בספר מלכים היא ע"י אריות. ראה גם מלכים ב יז כו.
לייטנר כתב:יעקב בורלשטיין כתב:ויספדו עליו הוי אחי. אפשר שרומז בזה לאחווה הראויה להיות בין עשרת השבטים לבין שבט יהודה.
צורת הספד מקובלת ומכובדת, ראה ירמיה כב יח.
עושה חדשות כתב:ד,כ - לכאו' בא לאפוקי מטענת העם לרחבעם בפרק יב.
ו,ג - על אולם במשכן עי' שם משמואל ומשך חכמה פ' תרומה.
ח,ט - עי' ב"ב דף יד. וברייתא דמלאכת המשכן פרק ו. (רלב"ג במקום, ועוד).
יא,ז - מה הענין שלך להחריף את הטענה על שלמה יותר ממה שנראה בחז"ל.
יב,כח - עי' רמב"ן כי תשא לב,כה.
יעקב בורלשטיין כתב:רחבעם נולד לפני ששלמה הומלך כך שאפשר כבר לכנותו איש בתור אב לבנים.
יעקב בורלשטיין כתב:יב כח, לא. ויאמר אליהם רב לכם מעלות ירושלים וכו' ויעש כהנים מקצות העם אשר לא היו מבני לוי. הדבר צריך ביאור כיצד הצליח ירבעם לשכנע כה בקלות את העם שלא לעלות לירושלים
כמדומני תלוי במחלוקת תנאים אם יש מנחה בבמה, אבל הענין עצמו - ודאי נכון.יעקב בורלשטיין כתב:אדם שראה חסד ה' בימי שאול ודוד היה יכול מיד לקחת עשרון סולת ולהקריבו במזבח הסמוך לבית.
יעקב בורלשטיין כתב:יד ד. ואחיהו לא יכול לראות כי קמו עיניו משיבו. צריך ביאור לשם מה הזכיר זאת הכתוב ובכל מקרה לא יכל אחיהו להכיר את אשת ירבעם שהרי היא השתנתה ונראתה כאשה אחרת, וכמו שבדרכה מתרצה עד שילה לא זיהו אותה כך גם לא היה סיבה לחשוב שאחיהו יזהה אותה. גם מסדר הכתובים לא נראה כך שירבעם שולח את אשתו לאחיה דווקא בגלל שהוא אינו רואה כבר, שהרי הכתוב מזכיר זאת רק אחרי שאשת ירבעם מגיעה אל אחיהו.
עזריאל ברגר כתב:יעקב בורלשטיין כתב:יב כח, לא. ויאמר אליהם רב לכם מעלות ירושלים וכו' ויעש כהנים מקצות העם אשר לא היו מבני לוי. הדבר צריך ביאור כיצד הצליח ירבעם לשכנע כה בקלות את העם שלא לעלות לירושלים
האריכו בזה בפרק חלק, כיצד היה מושיב רשע ליד צדיק וכו'.כמדומני תלוי במחלוקת תנאים אם יש מנחה בבמה, אבל הענין עצמו - ודאי נכון.יעקב בורלשטיין כתב:אדם שראה חסד ה' בימי שאול ודוד היה יכול מיד לקחת עשרון סולת ולהקריבו במזבח הסמוך לבית.
יהודה בן יעקב כתב:יעקב בורלשטיין כתב:רחבעם נולד לפני ששלמה הומלך כך שאפשר כבר לכנותו איש בתור אב לבנים.
מנלן שתואר 'איש' הוא למי שיש לו בן, אע"פ שאינו גדול?
[מקופיא בסוגיא דר"פ בן סורר לא משמע כך].
וכמו שבדורות האחרונים דמבן תשע שנים ויום אחד ביאתו ביאה ומוליד לרב חסדא ואפילו הכי לא נקרא איש עד שהוא בן י"ג שנה כמו כן בדורות הראשונים אף על פי שהיו מולידין לשמנה שנים אפי' הכי לא נקרא איש עד י"ג שנים
ויעש האיש כאשר אמר יוסף. אמרו חכמים זה מנשה. וא"ת היאך קורא אותו איש הלא לא היה בן ט' שנים לכל היותר שהרי יוסף היה בן ל' שנה בעמדו לפני פרעה ובן ט"ל כשבא יעקב למצרים ז' שנים של שובע וב' של רעב כדכתיב כי זה שנתים הרעב. ורש"י פי' במסכת אבות בן י"ג שנים למצות וילפינן משמעון ולוי כשבאו על שכם לא היו כי אם בן י"ג שנה כשתחשוב שנותם וכתיב בהם איש חרבו על ירכו וצ"ע:
דרומי כתב:על ההערה האחרונה בענין ההבדל בין ע"ז ביהודה לבין ע"ז במלכות ירבעם, יש להוסיף בצורה פשוטה - שכיון שעיקר השראת השכינה היא ביהודה ובירושלים, הרי הע"ז שם 'מרגיזה' יותר בבחינת 'המכעיסים אותי על פני' ממש, וכעין 'צלם בהיכל'. והרי"ע וגו'.
יעקב בורלשטיין כתב:דרומי כתב:על ההערה האחרונה בענין ההבדל בין ע"ז ביהודה לבין ע"ז במלכות ירבעם, יש להוסיף בצורה פשוטה - שכיון שעיקר השראת השכינה היא ביהודה ובירושלים, הרי הע"ז שם 'מרגיזה' יותר בבחינת 'המכעיסים אותי על פני' ממש, וכעין 'צלם בהיכל'. והרי"ע וגו'.
ייש''כ
מהם הר''ת בסוף?
יהודה בן יעקב כתב:יעקב בורלשטיין כתב:רחבעם נולד לפני ששלמה הומלך כך שאפשר כבר לכנותו איש בתור אב לבנים.
מנלן שתואר 'איש' הוא למי שיש לו בן, אע"פ שאינו גדול?
[מקופיא בסוגיא דר"פ בן סורר לא משמע כך].
יעקב בורלשטיין כתב: ויותר מזה יש לעיין, שאנו אומרים בכל יום פרשת עול מצוות, וקבלת העול הוא הידיעה שאם ישראל לא יקיימו מצוות לא ירד גשם, ומאידך בכל ימי ישראל אנו כמעט לא מוצאים אי ירידת גשם כתגובה לאי קיום המצוות, וכמעט בכל מקום העונש של ישראל הוא ביאתם של האויבים נגדם, ואף כאן כאשר אחאב מכניס את עבודת הבעל לישראל, מכל מקום לא הפסיק הגשם על ידי הקב"ה אלא רק אליהו הוא זה שעשה זאת, ומשמע בחז"ל שלא היה זה לרצונו של מקום ולפיכך כביכול הכריח הקב"ה את אליהו להחזיר לו את מפתח הגשמים.
וצריך ביאור מדוע איננו מוצאים שהקב"ה עוצר את הגשם. (אציין שבנביאים המכונים אחרונים יש כמה נבואות המתיחסות לגשם, 'על דברי הבצרות').
בברכה המשולשת כתב:יעקב בורלשטיין כתב: ויותר מזה יש לעיין, שאנו אומרים בכל יום פרשת עול מצוות, וקבלת העול הוא הידיעה שאם ישראל לא יקיימו מצוות לא ירד גשם, ומאידך בכל ימי ישראל אנו כמעט לא מוצאים אי ירידת גשם כתגובה לאי קיום המצוות, וכמעט בכל מקום העונש של ישראל הוא ביאתם של האויבים נגדם, ואף כאן כאשר אחאב מכניס את עבודת הבעל לישראל, מכל מקום לא הפסיק הגשם על ידי הקב"ה אלא רק אליהו הוא זה שעשה זאת, ומשמע בחז"ל שלא היה זה לרצונו של מקום ולפיכך כביכול הכריח הקב"ה את אליהו להחזיר לו את מפתח הגשמים.
וצריך ביאור מדוע איננו מוצאים שהקב"ה עוצר את הגשם. (אציין שבנביאים המכונים אחרונים יש כמה נבואות המתיחסות לגשם, 'על דברי הבצרות').
אולי בגלל המעמד בבוכים והמסתעף ממנו, כמבואר בתחילת ספר שופטים.
יעקב בורלשטיין כתב:בברכה המשולשת כתב:יעקב בורלשטיין כתב: ויותר מזה יש לעיין, שאנו אומרים בכל יום פרשת עול מצוות, וקבלת העול הוא הידיעה שאם ישראל לא יקיימו מצוות לא ירד גשם, ומאידך בכל ימי ישראל אנו כמעט לא מוצאים אי ירידת גשם כתגובה לאי קיום המצוות, וכמעט בכל מקום העונש של ישראל הוא ביאתם של האויבים נגדם, ואף כאן כאשר אחאב מכניס את עבודת הבעל לישראל, מכל מקום לא הפסיק הגשם על ידי הקב"ה אלא רק אליהו הוא זה שעשה זאת, ומשמע בחז"ל שלא היה זה לרצונו של מקום ולפיכך כביכול הכריח הקב"ה את אליהו להחזיר לו את מפתח הגשמים.
וצריך ביאור מדוע איננו מוצאים שהקב"ה עוצר את הגשם. (אציין שבנביאים המכונים אחרונים יש כמה נבואות המתיחסות לגשם, 'על דברי הבצרות').
אולי בגלל המעמד בבוכים והמסתעף ממנו, כמבואר בתחילת ספר שופטים.
מה כוונת כבודו?
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 23 אורחים