מחזור וויטרי - הלכות שחרית - פסוקי דזמרה קדיש וק"ש - סימן ט':
יתגדל לשון הפסוק הוא, דכתיב [יחזקאל לח כג] והתגדלתי והתקדשתי ונודעתי לעיני גוים וידעו כי אני י"י, למלחמת גוג ומגוג. ולכך הוא מתחיל בלשון עברי ולא בלשון ארמי. וכך משמעו: יתגדל ויתקדש שמו של הקב"ה לעתיד לבא שיהא שמו הגדול מגודל ומקודש כדכתיב וידעו כי אני י"י, שעכשיו לא כשהוא נכתב הוא נקרא, כי הוא נקרא באל"ף דל"ת ונכתב ביו"ד ה"א, ולשון ארמי הוא וקמוץ הוא, שאין כינויו כי אם באל"ף דל"ת, לפי שהשם המיוחד בלשון ארמי הוא ואין אנו רשאין להזכירו ככתבו, לכך אנו אומרים שמיה רבא בארמית, כי לעולם הבא יקרא ככתבו דכתיב [זכריה יד ט] ביום ההוא יהיה י"י אחד ושמו אחד. ע"כ לשון המחזור וויטרי. [יצויין שקטע זה נמצא בכל כת"י המחז"וו,(חוץ מכתי"מ), ואיננו הוספה שבכת"י לונדון.]
ובשבלי הלקט סימן ח:
והקדיש תחילתו בלשון עברי וסופו ארמי, ומצאתי בשם ר' שלמה זצ"ל לפי שהשם המיוחד הנכתב ביו"ד ה"א עיקר קריאתו בלשון ארמי וקמוץ הוא כי הוא השם המיוחד לעבודה, ובעולם הבא יקרא בארמית ככתבו, שנאמר ביום ההוא יהיה וגו' לכך מזכירין אותו בלשון ארמית. ע"כ לשון השבה"ל.
למותר לציין עד כמה דברים הללו מחודשים. האם יש מקבילות בתורת רבותינו בעלי התוספות או חסידי אשכנז? האם יש הסבר על זה באיזהו מקומן?