שלום רב לרבנים,
סיפור ידוע (בגרסאות שונות) על אחד ששתה כוס מים במסעדה וכשהוגש החשבון התפלא על הסכום הגבוה, הלכו לדין תורה (שמעתי אצל רבי שמואל סלאנט) והאורח חויב על מלא הסכום. ועל ידי זה הסביר הפוסק את העניין שמברכים שהכל נהיה בדברו על מים, שכן ההודיה אינה רק על המים אלא על 'הכל' שנהיה בדברו.
מחפש מקור לסיפור זה בדחיפות.
יש"כ מראש