מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

ויהי בחצי הלילה / פולמוס ה'חצות'

ביאורים ועיונים, חדושים ובירורים, בתורה בנביאים בכתובים ובתרגומים, ובמפרשיהם, ראשונים ואחרונים, ויבינו במקרא.
נוטר הכרמים
הודעות: 6831
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

ויהי בחצי הלילה / פולמוס ה'חצות'

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ה' ינואר 30, 2020 8:23 pm

מן הסתם נרמז לזה באי אלו מקומות בפורומינו בעבר, ומ"מ יש כאן כמה מ"מ חדשים, כמדומני, וגם סידור הדברים יש בו תועלת.

השמועה בשם הגרי"ז

כתב בספר 'משאת המלך' (אהל יהושע): "יש להעיר דלא משכחת לה זמן זה של חצות, שהרי כשחולקים הלילה לשנים, נמצא שהחצי הראשון הוא לפני חצות והחצי השני הוא אחר חצות, אבל חצות גופא אינו תופס זמן כלל ואינו מצב כלל דאינו אלא שם חלוקת הלילה, וכל זמן שבאמצע אף הוא נחלק לשנים חציו לכאן וחציו לכאן, וא"כ היאך משכחת לה חצות לילה.
ונראה פשוט שהרי כמו"כ יש להעיר דמיתה אינה ג"כ ענין של זמן, דהא מקודם הוא חי ועתה הוא מת, ונמצא שאין שעת מיתה כלל, דכל זמן שעדיין לא מת הוא כחי, וכשהפסיק לחיות הרי הוא מת נמצא דאין זמן מיתה כלל. ופשוט דאמנם נכון הדבר, ואשר על כן מיושב קושיא קמייתא דאף כן היה במכת בכורות, שהיו חיים בחצי הראשון ואילו בחצי השני כבר פסקו לחיות והיו מתים, ואה"נ דלא חצות הוי זמן ולא שעת מיתה הוי ענין זמן, אלא דזה גופא המעבר ממות לחיים היה שוה בזמן למעבר מחצות הראשון לחצות השני, והביאור ויהי בחצי הלילה אין הכוונה לזמן חצות, אלא כמו שחצה הלילה חצה בין מוות לחיים של בכורי מצרים.

ומוסיף הגרש"מ דיסקין זצ"ל: האי מרגניתא איתבדר בבי מדרשא, ותלוהו באילנא רברבא מרן הגרי"ז זצ"ל, ולאחר שביררתי מבית מרן כפי הנראה לא אמר זאת.

במכתב הגרש"מ זצ"ל להגרמ"מ הלוי שלוזינגר שנדפס בספר משמר הרש"ם סימן ב הוא מפרט ששאל את יבדלחט"א הגרמ"ד הלוי שליט"א, והשיב שמעולם לא נשמע כן בשם הגרי"ז.

אולם בספר משנת יעקב על הרמב"ם (פ"ו מהל' יסודי התורה ה"ו) מובא שהציע דברים בנוסח זה ממש לפני מרן הגרי"ז.

נוטר הכרמים
הודעות: 6831
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: ויהי בחצי הלילה / פולמוס ה'חצות'

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ה' ינואר 30, 2020 8:24 pm

דברי הרש"ש והצל"ח

והנה טרם כל שיח נראה לציין בזה את דברי הרש"ש הנפלאים שלמדנו השבוע בסדר הדף היומי (ברכות כו, ב; וצויין אליהם בספר משמר הלוי מגילה סי' מד) וז"ל,
שם איבעיא להו רבי יהודה פלג מנחה מ קמא קאמר כו'. ולקמן ת"ש רבי יהודה אומר עד פה"מ אי אמרת בשלמא עד ולא עד בכלל כו'. לכאורה קשה מדוע לא נאמר דפלג פי' רגע חצות זמן משך המנחה כמו עד חצות דבדברי ת"ק דמתניתין (ומש"כ רש"י דלרבנן עול"ע בכלל נ"ל דקאי על עד הערב דקאמרי בתהמ"נ) ובריש מכילתין וחכ"א עד חצות עי' שאגת אריה תשו' ה'. ונ"ל משום שאם היה כוונת ר"י על רגע החוצצת הל"ל עד פלגות המנחה כמו שתרגם אונקלס על כחצות הלילה אבל לשון פלג מורה על כל משך זמן חצי המנחה.
ונ"ל דזהו החלוק בעצמו בין כחצות הלילה דהכוונה על רגע החוצצת ובין לשון ויהי בחצי הלילה דפי' במשך זמן חצי הלילה כמו חצי היריעה ודומיו וכדכתיב ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר כו'. ונראה דהקב"ה בעצמו כביכול נתגלה ברגע חצות הלילה ממש וכמ"ש כחצות הלילה אני יוצא.
ובזה א"ש הא דאמר ראב"ע (לעיל ט') ונאמר להלן ועברתי בא"מ בלילה הזה מה להלן עד חצות דשם אמר על עצמו ממש וכמו שדרשו באגדה ש"פ מקרא זה ובמשך חצי הלילה עד הבקר היו ע"י שלוחיו ומלאכיו כמו שכתב ויהי בחצי הלילה וה' כו' ואמרי' במדרש כ"מ שנאמר וה' הוא ובית דינו ולכן צום שלא יצאו איש מפתח ביתו עד הבקר מפני שניתן רשות למשחית כו' ובזה שוב לא נצטרך למה שנדחק הרמב"ן שם.

וכהבנתו זו, יעויין בהגהות הרש"ש (נדה סב, א):
במשנה איזהו רוק תפל כו'. עי' פי' הרמב"ם ובחבורו ובפי' הרע"ב. וכ"ע הה"מ שבגמרא (סג) נתבאר כל הבבא. ואנכי תמה... ב) מה שהצריך שיהא ישן מחצות הלילה עד הבקר. ובגמרא משמע דלא בעינן אלא שרגע חצות הלילה יעבור עליו בשינה. עי' ברכות (ג ב) מעולם לא עבר עלי חצות לילה בשינה. ועמש"כ בס"ד שם (כו ב) בד"ה איבע"ל.

[ויצויינו עוד דברי הצל"ח בברכות (ט, א), וז"ל, הנה זה פשוט שמכת בכורות היה רק ברגע חצות ממש ולא קודם ולא אחר חצות, אמנם הא ודאי דלא קשיא דגם אכילת פסח ניליף בג"ש דלא יהיה נאכל רק ברגע חצות ממש ולא קודם לכן ולא אח"כ, דזה דבר שאי אפשר, דרגע חצות הוא רגע שאין לו שום משך כלל ולא שייך ברגע כזה אכילה כלל אפי' כל דהו, ק"ו הפסח שעכ"פ צריך לאכול כזית ממנו. וא"כ על כרחך הלימוד הוא או התחלת זמן אכילה או על סוף זמן האכילה. אבל הא קשיא מנא ליה לראב"ע שהג"ש היא על סוף זמן האכילה, ודלמא להיפך הלימוד הוא על התחלת זמן האכילה, והיה הפסח נאכל רק בחצי לילה אחרונה. ונראה משום דגם ראב"ע דריש בלילה לומר בלילה נאכל ואינו נאכל ביום, והזה לחוד הוא דדריש לג"ש, ומדמעטינן שלא יהיה נאכל ביום, מכלל דבחצי לילה הראשון נאכל, דאל"כ רק דג"ש דהזה לומר שהתחלת אכילתו בחצי הלילה, לא היה למעט יום זביחתו, דאין לומר דבלילה אתי למעוטי יום שאח"כ, דהרי ראב"ע מלא תותירו ממנו עד בוקר ממעט זה, דאיהו ס"ל בוקר הוא בוקר ראשון.

ועי' בשו"ת אבני נזר או"ח סי' שפא ובשו"ת אגרות משה (או"ח ח"ה סי' לח)].

נוטר הכרמים
הודעות: 6831
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: ויהי בחצי הלילה / פולמוס ה'חצות'

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ה' ינואר 30, 2020 8:26 pm

משמעות הפסוק באיוב ודברי חז"ל

והנה לשון הכתוב באיוב (לד, כ) רֶ֤גַע יָמֻתוּ֘ וַחֲצ֪וֹת לָ֥יְלָה יְגֹעֲשׁ֣וּ עָ֣ם וְיַעֲבֹ֑רוּ וְיָסִ֥ירוּ אַ֝בִּ֗יר לֹ֣א בְיָֽד.

ופירש"י: רגע ימותו - כשירצה: וחצות לילה - כמו שעשה למצרים.

ונראה מלשון הכתוב שהמיתה היא בזמן מסוים, וכן מפורש להדיא בפסיקתא רבתי (איש שלום, הוספה א פיסקא ב):
דבר אחר ויהי בחצי הלילה [כך] פתח ר' תנחומא שז"ה רגע ימותו וחצות לילה יגעשו עם ויעברו [ויסירו] אביר לא ביד, מדבר בבכורי מצרים שהכם הקדוש ברוך הוא ברגע שנאמר רגע ימותו וחצות לילה, כמה הוא רגע ר' אבין הלוי ב"ר אומר כהרף עין.

וכן הוא במדרש רבי אליעזר (פרשה יט):
ותחזק מצרים. אמרו, משה אמר, ומת כל בכור, ואנו רואין בכורות ושאינן בכורות מתים. והן אינן יודעין שהללו בכורות הן, אבל הן אינן מבחינין. וכן הוא אומ' גלמי ראו עיניך. וכל זאת אימתי, ברגע אחד, שנאמר רגע ימותו וחצות לילה יגועשו עם.

נוטר הכרמים
הודעות: 6831
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: ויהי בחצי הלילה / פולמוס ה'חצות'

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ה' ינואר 30, 2020 8:27 pm

מכתב הגר"ט נוביק שליט"א

בקובץ שפתי רננות (יצא לאור ע"י ישיבת כנסת יצחק בחדרה בשנת תשע"א; ח"ד עמ' רא ואילך) מובא מכתב הגה"צ רבי טוביה נוביק שליט"א למחותנו הגאון בעל משמר הלוי בנידון זה, במכתב מצוטטים מקורות חשובים מאוד בספרי הקדמונים בהבנת ענין 'חצות', ומכלל דבריהם נמצא שאמנם היתה נקודת זמן של חצות, אלא שהיא זמן 'בלתי זמן' שמושג לבני אנוש, וזה חלק בלתי נפרד מהנס הגדול של מכת בכורות.

רובם של המקורות מספרי חקירה וקבלה, יצויינו במיוחד ספר אור השם לרבינו חסדאי קרשקש מאמר ב סוף כלל הג'; הגאון רבי אייזיק חבר זצוק"ל בספרו אפיקי ים חגיגה ג ובדרוש לשבת הגדול תר"ו שנדפס בהגש"פ יד מצרים ועוד רבים. כמו"כ דברים הנפלאים של הרדב"ז בתשובותיו סי' תתיד שהובאו בספר מכתב מחזקיהו לבעל השדי חמד ריש ברכות, (ומה מאוד יש להפליא על ספר כמוצא שלל רב (רוזנטל; פר' בא) שהסמיך דברי הרב"ז למצוטט בשם הגרי"ז).

שברי לוחות
הודעות: 2096
הצטרף: ג' ינואר 29, 2013 5:40 am
מיקום: ניו יורק

Re: ויהי בחצי הלילה / פולמוס ה'חצות'

הודעהעל ידי שברי לוחות » ה' ינואר 30, 2020 8:28 pm

ובהאי ענינא, רש"י כתב דלגבי עד חצות בוודאי שעד ולא עד בכלל, ויש להעיר אם שייך לומר כן לפי הגרי"ז הנ"ל. ובאמת גם ברש"י בפרשתן מבואר שחצות אינו זמן מסויים אלא כשנחצה הלילה.


חזור אל “מקרא ותרגום”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 30 אורחים