מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

מסכת ברכות - פרק רביעי

הערות, בירורים וחידושים במרחבי התלמודים. לומדי דף היומי וכל חבורות הלומדים
נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: מסכת ברכות - פרק שלישי

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ד' ינואר 29, 2020 9:31 pm

מצו"ב קונטרס ישן שכתבתי בביאור ב' הגדרים דחזינן בדף היומי דהאידנא בגדר תפילה - רחמי וקרבן,
ויש בו הרבה ידיעות חשובות
קבצים מצורפים
תפילה רחמים וקרבן.pdf
(73.66 KiB) הורד 292 פעמים

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: מסכת ברכות - פרק שלישי

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ד' ינואר 29, 2020 9:38 pm

היות והיום נזדמן לי ללמוד קצת 'קדימה' אעלה כאן כמה פנינים יקרים על ההמשך, הדף של מחר ומחרתיים

כז, ב

בגמ', מעשה בתלמיד אחד שבא לפני רבי יהושע, אמר לו תפלת ערבית רשות או חובה, אמר ליה רשות
.

ב'אקדמות מילין' לספרי בלבת אש (על הגר"ש אויערבאך זצוק"ל)הבאתי בהערה כדברים הללו: ובנותן טעם להזכיר כאן מה שביאר רבינו זצוק"ל בטעמא דמילתא דאיכא מאן דאמר תפילת ערבית רשות (ד, ב), ומה נשתנית תפילה זו משאר התפילות. וביאר לפי הא דאיתא בברכות (כו, ב) תפילות אבות תיקנום, אברהם תקן תפילת שחרית, יצחק תיקן תפילת מנחה, יעקב תיקן תפילת ערבית, ויעקב הוא עמוד התורה כידוע, ואיתא בשבת (יא, א) שתלמידי חכמים שתורתן אומנותן כגון ר"ש בר יוחי וחבריו פטורים מתפילה, ובראש השנה (לה, א) אמרו שר' יהודה היה מתפלל משלושים יום לשלושים יום, וערבית היא תפילת הלילה, ולא איברי סיהרא אלא לגירסא כמו שאמרו בעירובין (סה, א), ולכך יעקב אבינו שהוא עמוד התורה לא תיקן תפילת ערבית חובה אלא רשות. והאידנא מחמת ירידת הדורות שויוה עלייהו כחובה.
והוסיף רבינו שיסוד הדברים מבואר בזוהר הק' (פרשת חיי שרה קלב עמ' ב).

ושוב נדפסו הדברים בשיחות רבינו זצוק"ל פרשת ויצא.

ועתה מצאתי בסמ"ק (מצוה יא), וז"ל,
ומבטלין תלמוד תורה להתפלל, אבל מי שתורתו אומנותו כגון ר' שמעון בן יוחאי וחביריו אל יבטל. וקים לן כרב בתפילת ערבית דהיא רשות, ולדידן כיון דקבלינן עלן כחובה לא מבטלינן בחנם.

ונראה מסמיכות הענינים דאיכא שייכות ביניהם, וצ"ע.

ויש עוד ליתן לב דמבואר בגמ' לקמן (כח, א): ואותו תלמיד רבי שמעון בן יוחאי הוה, והרי ר"ש בר יוחאי תורתו אומנותו. ושוב מצאתי בחידושי חת"ס (שבת ט, ב) שהרחיב בזה ובתוך הדברים נקט דרשב"י לשיטתו דלא ידע דתפלת ערבית רשות ע"כ מפרש משנתינו בחברת העוסקים בתורה, יעו"ש.

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: מסכת ברכות - פרק שלישי

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ד' ינואר 29, 2020 9:41 pm

כח, א

בגמ', ההוא יומא בר תמני סרי שני הוה, אתרחיש ליה ניסא ואהדרו ליה תמני סרי דרי חיורתא. היינו דקאמר רבי אלעזר בן עזריה: הרי אני כבן שבעים שנה, ולא בן שבעים שנה.


כתב בפירוש המשנה להרמב"ם (ברכות פ"א מ"ה):
ומה שאמר ר' אלעזר בן עזריה הרי אני כבן שבעים שנה ולא אמר בן שבעים שנה. לפי שלא היה בן שבעים, כי אם צעיר לימים, אלא שהיה מרבה להגות וללמוד ולקרות לילה ויומם עד שחלשו כחות גופו ונזדקן, ונעשה כזקן בן שבעים שנה. והרי החלה בו הזקנה ברצונו כמו שנתבאר בתלמוד, לפיכך אמר בתמיהה אני על אף רוב השתדלותי והתחברותי עם החכמים לא זכיתי לדעת הרמז בכתוב על חובת קריאת פרשת ציצית בלילה עד שדרשה בן זומא.

ועי' תוס' יו"ט (שם): רצה לקרב הענין אל הטבע ושלא היה זה הנס שהזכירו חז"ל בדבר היוצא חוץ להיקש.

אולם בלשון הרמב"ם איתא להדיא: 'והרי החלה בו הזקנה ברצונו כמו שנתבאר בתלמוד', והיינו שבאמת היה כאן נס כלשון הגמ'.

אלא ביאור הדברים אמר רבינו הגר"ש אויערבאך זצוק"ל בליל הסדר האחרון לחייו, ומצאתי בשו"ת מנחת אלעזר (ח"ד סי' כג) שמביא ככל הדברים האלה בשם הכת"ס, ואעתיק הדברים בלשונו:
היטב אשר כ' בזה בשם הגאון בעל כתב סופר בפי' בהגדה של פסח ליישב ד' הרמב"ם שכ' (בברכות) בפי' המשניות על המתני' אראב"ע הרי אני כבן שבעים שנה וכו' ופי' שקרא ושנה כ"כ עד שהלבינו שערות ראשו והרי זה סותר ח"ו להנס שאחז"ל בגמ' כנ"ל וגם למה לא מצינו בשארי תנאים ואמוראים השוקדים בתורה שהלבינו שערות ראשם ופי' הג' הנ"ל דבאמת שימה הוא בפי חכמי הטבע דמי שעוסק הרבה במושכלות הרבה בעיון ובשקידה אז צריכי' שערות ראשו להלבין גם בימי בחרותו ומדוע לא יראו זה בכל הת"ח שמעמיקים בדבר הלכה אשר באמת אין לך עומק והגיון גדול מזה. הוא כדי שלא יתביישו ולא ימנעו מללמוד תורה ע"ז שבימי בחורותם יתראו כזקנים בזקנם הלבן ויהיו לכלימה בעיני העולם בנ"א הפשוטים ע"כ עשה הקדוש ברוך הוא שלא יתלבנו שערם בבחרותם אבל בראב"ע שהי' צריכין לזה לנשיאתו וכדאמרי' שם בגמ' ע"כ אוקמוהו מן השמים אטבעא והלבינו שערותיו מיד בהיותו בן י"ח שנה ע"כ שפיר כ' הרמב"ם משום שקרא ושנה כ"כ (והיינו דזאת הי' צ"ל אצל כ"א שקרא ושנה כ"כ כנ"ל) והי' נס באמת מה שנעשה אצלו ואוקמיי' אצלו אטבעא מעיקרא מן השמים כנז' ודפח"ח.

ובפירוש אמרי דעת (ליברמאן) על משניות (נדפס במשניות עם פ"א פירושים) הובא כן בשם החת"ס, והובא גם בשו"ת ציץ אליעזר (חלק יד סימן ו), וז"ל,
וכתב החת"ס דדברי הרמב"ם הללו אינם סותרים דברי תלמודנו שנעשה לו נס, כי לפענ"ד בטבע של חכמי ישראל יתחוורו זקניהם מרוב עיונם ואפיסות הליחות, אלא בהשגחת הבורא נותן התורה ית"ש לא כהתה עינם ולא ינוס ליחותם ע"י חולשת התורה, וקוי ה' יחליפו כח, אך כשרצה הקדוש ברוך הוא שיתמנה לנשיא סילק הנס והניחו בטבעו ונתחוורו ונתלבנו שערותיו, נמצא לפי הליכות כל החכמים הוה זה נס, ולפי טבע העולם איננו נס, וצדקו דברי הש"ס ודברי הרמב"ם

ותלמיד רבינו הגאון רבי אליהו ויינר שליט"א הסמיך לזה את דברי הריטב"א ביומא (כח, ב) וז"ל,
יצחק אבינו זקן ויושב בישיבה הוה דכתיב ויהי כי זקן יצחק. פי' ואין זקן אלא זה שקנה חכמה, ואיכא למידק והא בסיפיה כתיב ותכהין עיניו מראות, וביעקב נמי דכתיב כבדו מזוקן הא כתיב ביה לא יוכל לראות, אלמא זקנה דרוב ימים משתעי קרא, וי"ל דחס ושלום דמשום רוב ימים כבדו עיניהם דהא כתיב וקויי ה' יחליפו כח, אלא אדרבה מרוב רגילותם בישיבה ותושיה שמתשת כחו של אדם, כבדו עיניהם ולא יכלו לראות, ובשבחם בא הכתוב לדבר ולא בגנותם.

וגם כיון לזה מהרש"א בח"א שם מדעתו, וז"ל,
משום דכבר מקודם זה כמו מ' שנים כתיב באברהם ואדני זקן דהיינו כמשמעו וא"כ האי קרא דזקן בא בימים לא אצטריך אלא להך דרשה זקן ויושב בישיבה דהיינו זה קנה חכמה וכן ביצחק וביעקב לא בא הכתוב לספר גנותם שהיו סגי נהור בזקנותם אלא מתוך שהיו מרבים בישיבה הותש כח הראייה מהם.

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: מסכת ברכות - פרק שלישי

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ד' ינואר 29, 2020 9:42 pm

ברש"י ד"ה נעניתי לך - דברתי למולך יותר מן הראוי.

וכתב בהגהות הרש"ש:
וקשה לישנא דנענתי דהוא מבנין נפעל אמנם מצאנו כיוצא בזה ביומא פ"ה נענה ר' ישמעאל וכן כולם שם וכן בכ"ד אולם בכאן יל"פ נכנעתי ונשפלתי לפניך מלשון לענות מפני (שמות י"ד).
[ובתרגום: לאתכנעא. וברש"י שם מביא התרגום ומוסיף: והוא מגזרת עני, מאנת להיות עני ושפל מפני].
ויש לציין ללשון הכתוב בתהילים (קיט, קז): נַעֲנֵ֥יתִי עַד־מְאֹ֑ד ד' חַיֵּ֥נִי כִדְבָרֶֽךָ. ובמצודות ומלבי"ם פירשו שהוא מלשון הכנעה ועינוי כח כענין לענות מפני.

וכן ללשון הכתוב בתהילים (קטז, י): הֶ֭אֱמַנְתִּי כִּ֣י אֲדַבֵּ֑ר אֲ֝נִ֗י עָנִ֥יתִי מְאֹֽד. ופירש הרוקח בפירושו לסידור התפילה דהיינו נכנעתי.

אכן יש להעיר מדברי הגמ' ביומא (כב, ב): מתקיף לה רב נחמן בר יצחק ואימא כבן שנה שמלוכלך בטיט ובצואה, אחויאו ליה לרב נחמן סיוטא בחלמיה. אמר נעניתי לכם עצמות שאול בן קיש. והתם לא שייך לכאורה פירוש הרש"ש כי איזה הכנעה היתה כאן.

[ומשא"כ בהך דאיתא בחגיגה (כב, ב): מיד הלך רבי יהושע ונשתטח על קברי בית שמאי, אמר נעניתי לכם עצמות בית שמאי, ומה סתומות שלכם כך מפורשות על אחת כמה וכמה].

תורה מפוארת
הודעות: 630
הצטרף: ד' פברואר 20, 2019 12:29 pm

Re: מסכת ברכות - פרק שלישי

הודעהעל ידי תורה מפוארת » ד' ינואר 29, 2020 9:46 pm

נוטר הכרמים כתב:ברש"י ד"ה נעניתי לך - דברתי למולך יותר מן הראוי.

וכתב בהגהות הרש"ש:
וקשה לישנא דנענתי דהוא מבנין נפעל אמנם מצאנו כיוצא בזה ביומא פ"ה נענה ר' ישמעאל וכן כולם שם וכן בכ"ד אולם בכאן יל"פ נכנעתי ונשפלתי לפניך מלשון לענות מפני (שמות י"ד).
[ובתרגום: לאתכנעא. וברש"י שם מביא התרגום ומוסיף: והוא מגזרת עני, מאנת להיות עני ושפל מפני].
ויש לציין ללשון הכתוב בתהילים (קיט, קז): נַעֲנֵ֥יתִי עַד־מְאֹ֑ד ד' חַיֵּ֥נִי כִדְבָרֶֽךָ. ובמצודות ומלבי"ם פירשו שהוא מלשון הכנעה ועינוי כח כענין לענות מפני.

וכן ללשון הכתוב בתהילים (קטז, י): הֶ֭אֱמַנְתִּי כִּ֣י אֲדַבֵּ֑ר אֲ֝נִ֗י עָנִ֥יתִי מְאֹֽד. ופירש הרוקח בפירושו לסידור התפילה דהיינו נכנעתי.

אכן יש להעיר מדברי הגמ' ביומא (כב, ב): מתקיף לה רב נחמן בר יצחק ואימא כבן שנה שמלוכלך בטיט ובצואה, אחויאו ליה לרב נחמן סיוטא בחלמיה. אמר נעניתי לכם עצמות שאול בן קיש. והתם לא שייך לכאורה פירוש הרש"ש כי איזה הכנעה היתה כאן.

[ומשא"כ בהך דאיתא בחגיגה (כב, ב): מיד הלך רבי יהושע ונשתטח על קברי בית שמאי, אמר נעניתי לכם עצמות בית שמאי, ומה סתומות שלכם כך מפורשות על אחת כמה וכמה].

דווקא אני כן מקבל שנענתי לכם גבי שאול הוא ג"כ לשון הכנעה, כי כל המושג של לדבר על השני נובע מגבהות והתנשאות, ואחר שראה מה שראה בחלומו הבין שהגיס דעתו כביכול לדבר עליו, ולכן אמר נענתי שדיברתי בגבהות. וכן הוא בחגיגה, ופשוט.

לענין
הודעות: 3471
הצטרף: ד' יולי 19, 2017 8:24 pm

Re: מסכת ברכות - פרק רביעי

הודעהעל ידי לענין » ה' ינואר 30, 2020 9:11 am

כ"ז ב'
אין החי יכול להכחיש את החי.
מהו ענין ההכחשה? האם בעיקרון רבי יהושע היה מכחיש שחלק עם רבן גמליאל? וא"כ למה עתה לא יוכל להכחיש. מה זה משנה אם התלמיד חי או מת? ממ"נ אם יאמינו לרבי יהושע יותר, א"כ זה גם את התלמיד חי, ואם מאמינים לתלמיד, מה לי שהוא אינו חי.

ובכלל, מה הבעיה לחלוק עם ר"ג? בשלמא בעובדא דרבי אליעזר בפרק הזהב היתה פלוגתא ארוכה וגדולה, והטענה על ר"א היתה מפני מה לא ביטל דעתו, אבל שאר פלוגתות הלא כל הש"ס מלא בהם, ומפני מה היתה קפידא מיוחדת דוקא כאן?

תורה מפוארת
הודעות: 630
הצטרף: ד' פברואר 20, 2019 12:29 pm

Re: מסכת ברכות - פרק רביעי

הודעהעל ידי תורה מפוארת » ה' ינואר 30, 2020 9:37 am

לענ"ד מה שהיה אכפת לר"ג זה שהיה משמע לו שר' יהושע מתעלם מכך שהוא עצמו חולק ע"ז ואמר שאינו חולק, מה שלא מצינו בשאר מקומות.

ביקורת תהיה
הודעות: 2514
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: מסכת ברכות - פרק רביעי

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ה' ינואר 30, 2020 11:55 am

רבי יהושע בא להבהיר כי התשובה 'לאו' נבעה מכך שחזר בו מדעתו. ובמתק־שפתים ענה ואמר:
אילו היה הדבר בידי, הייתי מתכחש כלל להוראתי הקודמת; אך הואיל ואין הדבר בגדר האפשרות, בהכרח עלי להודות שמתחלה כך הוריתי, ושוב חזרתי בי.
כך עולה מפירוש רש"י בפרק כל פסולי המוקדשין.

סמל אישי של המשתמש
אהרן תאומים
הודעות: 2563
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: בארא פארק
שם מלא: אהרן פרנקל תאומים
יצירת קשר:

Re: מסכת ברכות - פרק רביעי

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ה' ינואר 30, 2020 8:10 pm

דף כ"ח ע"א "מכתלי ביתך ניכר שפחמי אתה" פשט נוסף של רש"י במסכת ע"ז בענין זה מגלה אור חדש על הדברים
אשמח בתגובותיכם הנעלות
https://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=40735

טברייני
הודעות: 845
הצטרף: ב' פברואר 29, 2016 8:59 am
מיקום: טבריה, ישראל
שם מלא: עמוס חדד

תל פיות, שכל פיות - מה?

הודעהעל ידי טברייני » ב' פברואר 03, 2020 2:27 pm

ל.
כמגדל דויד צוארך בנוי לתלפיות תל שכל פיות פונים בו.
וצ"ע בשלמא תל ופיות מרומז בקרא, אך פונים מנא לן? דילמא תל שכל פיות מקלסים אותו וכדו'?

תורה מפוארת
הודעות: 630
הצטרף: ד' פברואר 20, 2019 12:29 pm

Re: תל פיות, שכל פיות - מה?

הודעהעל ידי תורה מפוארת » ב' פברואר 03, 2020 2:51 pm

וכי חדש למע"כ מה זה נוטריקון, זה לא אחד על אחד, זה ניב נופל על ניב, וכן כאן 'תלפיות' 'פיות' יש לזה משמעות גם של 'פה' וגם של 'פניה'. ופשוט מאוד.

יתר10
הודעות: 945
הצטרף: ד' יוני 01, 2011 12:07 am

Re: תל פיות, שכל פיות - מה?

הודעהעל ידי יתר10 » ב' פברואר 03, 2020 3:36 pm

תורה מפוארת כתב:'פיות' יש לזה משמעות גם של 'פה' וגם של 'פניה'. ופשוט מאוד.
איך יש במשמע של פיות 'פניה'?
גירסת כל כתה"י ודפו"ר "תל שהכל פונים לו/בו".* כמצויין בהגהו"צ של עו"ה משם הדק"ס, הנוסח שלפנינו הוא הגהת מהרש"ל ע"פ התוס'.
ובירושלמי דרשו שהכל פונים לו מפסוק "הוא ההיכל לפני" (מלכים א פ"ו) ומתלפיות דרשו "שכל הפיות מתפללין עליו" עיי"ש.

*ספרים רבים גם בדורות האחרונים עדיין מצטטים בנוסח זה כפי שעולה בחיפוש במאגרים. ואיני יודע אם זה משום שבזוהר נמצא כמה פעמים מאמר זה בנוסח הנ"ל, ואולי בעין יעקב שרד הנוסח המקורי ויש לבדוק בדפוסי הע"י

דורש טוב לעמו
הודעות: 215
הצטרף: ד' יוני 12, 2019 4:44 pm

Re: מסכת ברכות - פרק שלישי

הודעהעל ידי דורש טוב לעמו » ב' פברואר 03, 2020 7:02 pm

נוטר הכרמים כתב:היות והיום נזדמן לי ללמוד קצת 'קדימה' אעלה כאן כמה פנינים יקרים על ההמשך, הדף של מחר ומחרתיים

כז, ב

בגמ', מעשה בתלמיד אחד שבא לפני רבי יהושע, אמר לו תפלת ערבית רשות או חובה, אמר ליה רשות
.

ב'אקדמות מילין' לספרי בלבת אש (על הגר"ש אויערבאך זצוק"ל)הבאתי בהערה כדברים הללו: ובנותן טעם להזכיר כאן מה שביאר רבינו זצוק"ל בטעמא דמילתא דאיכא מאן דאמר תפילת ערבית רשות (ד, ב), ומה נשתנית תפילה זו משאר התפילות. וביאר לפי הא דאיתא בברכות (כו, ב) תפילות אבות תיקנום, אברהם תקן תפילת שחרית, יצחק תיקן תפילת מנחה, יעקב תיקן תפילת ערבית, ויעקב הוא עמוד התורה כידוע, ואיתא בשבת (יא, א) שתלמידי חכמים שתורתן אומנותן כגון ר"ש בר יוחי וחבריו פטורים מתפילה, ובראש השנה (לה, א) אמרו שר' יהודה היה מתפלל משלושים יום לשלושים יום, וערבית היא תפילת הלילה, ולא איברי סיהרא אלא לגירסא כמו שאמרו בעירובין (סה, א), ולכך יעקב אבינו שהוא עמוד התורה לא תיקן תפילת ערבית חובה אלא רשות. והאידנא מחמת ירידת הדורות שויוה עלייהו כחובה.
והוסיף רבינו שיסוד הדברים מבואר בזוהר הק' (פרשת חיי שרה קלב עמ' ב).

ושוב נדפסו הדברים בשיחות רבינו זצוק"ל פרשת ויצא.

ועתה מצאתי בסמ"ק (מצוה יא), וז"ל,
ומבטלין תלמוד תורה להתפלל, אבל מי שתורתו אומנותו כגון ר' שמעון בן יוחאי וחביריו אל יבטל. וקים לן כרב בתפילת ערבית דהיא רשות, ולדידן כיון דקבלינן עלן כחובה לא מבטלינן בחנם.

ונראה מסמיכות הענינים דאיכא שייכות ביניהם, וצ"ע.

ויש עוד ליתן לב דמבואר בגמ' לקמן (כח, א): ואותו תלמיד רבי שמעון בן יוחאי הוה, והרי ר"ש בר יוחאי תורתו אומנותו. ושוב מצאתי בחידושי חת"ס (שבת ט, ב) שהרחיב בזה ובתוך הדברים נקט דרשב"י לשיטתו דלא ידע דתפלת ערבית רשות ע"כ מפרש משנתינו בחברת העוסקים בתורה, יעו"ש.


ראיתי פעם כמדומני בשם הבן יהוידע, מדוע רק בסוף הסיפור הובא שמו של רשב"י ולא ברישא?
ויישב, שהביאו את שמו רק אחרי שר"ג ור' יהושע התפייסו והכל בא על מקומו בשלום, ולא ברישא, כדי לא לפגוע כביכול בכבודו של רשב"י, ששאלתו גרמה לכל הפגיעה
בר' יהושע והתגלגלות הדברים.

שברי לוחות
הודעות: 2097
הצטרף: ג' ינואר 29, 2013 5:40 am
מיקום: ניו יורק

Re: מסכת ברכות - פרק רביעי

הודעהעל ידי שברי לוחות » ב' פברואר 03, 2020 7:12 pm

באשכול אביעה חידות שאלתי
אדם שהתפלל תפילת מעריב של שבת, קידש על היין וסעד סעודת שבת, ומותר לו לכתחילה לעשן סיגרייה לאחר הסעודה? (לשיטת אחד מן הראשונים) viewtopic.php?p=579834#p579834
ובכן, שיטת הרמב"ם הוא שמתפלל אדם של שבת בערב שבת ואף מקדש קידוש היום, ומאידך הביא הבית יוסף בהלכות קידוש בשם המגיד משנה שלדעת הרמב"ם אין קבלת שבת ע"י תפילה מבעוד יום

טברייני
הודעות: 845
הצטרף: ב' פברואר 29, 2016 8:59 am
מיקום: טבריה, ישראל
שם מלא: עמוס חדד

Re: תל פיות, שכל פיות - מה?

הודעהעל ידי טברייני » ג' פברואר 04, 2020 1:40 am

תורה מפוארת כתב:וכי חדש למע"כ מה זה נוטריקון, זה לא אחד על אחד, זה ניב נופל על ניב, וכן כאן 'תלפיות' 'פיות' יש לזה משמעות גם של 'פה' וגם של 'פניה'. ופשוט מאוד.


לי יותר משמע פה ותפילה אם כן נימא תל שכל פיות מתפללים לשלומו... ממש לא פשוט מאוד.

ביקורת תהיה
הודעות: 2514
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: תל פיות, שכל פיות - מה?

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ד' פברואר 05, 2020 11:59 am

טברייני כתב:ל.
כמגדל דויד צוארך בנוי לתלפיות תל שכל פיות פונים בו.
וצ"ע בשלמא תל ופיות מרומז בקרא, אך פונים מנא לן?
קרי ביה 'פִּיּוֹת' וקרי ביה 'פִּנּוֹת'.

יתר10
הודעות: 945
הצטרף: ד' יוני 01, 2011 12:07 am

Re: תל פיות, שכל פיות - מה?

הודעהעל ידי יתר10 » ד' פברואר 05, 2020 3:17 pm

ביקורת תהיה כתב:קרי ביה 'פִּיּוֹת' וקרי ביה 'פִּנּוֹת'.
י' מתחלף בנ'?

ביקורת תהיה
הודעות: 2514
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: מסכת ברכות - פרק רביעי

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ד' פברואר 05, 2020 6:36 pm

הצליל דומה. על דרך: אל תקרי 'גַוֶּךָ' אלא 'גֵאֶךָ'; אל תקרי 'בֹשֵׁשׁ' אלא 'בָאוּ שֵׁשׁ'.

יתר10
הודעות: 945
הצטרף: ד' יוני 01, 2011 12:07 am

Re: מסכת ברכות - פרק רביעי

הודעהעל ידי יתר10 » ד' פברואר 05, 2020 8:55 pm

בראשון אותיות אהו"י מתחלפות. בשני נוטריקון. [אולי הצליל מוסיף טעם לחיך בדרשה..]
לי הקטן נראה שגם הדרשה תלפיות תל שהכל פונים הוא נוטריקון של תל ופ' כמו 'בושש' שהזכרת. (אותיות 'יות' הן סימן הריבוי ואינן מכלל הדרשה) ולפי התוס' שגורסים שכל פיות פונות זוהי דרשה מורכבת מב' דרשות, דרשה א תל פיות תיבה המתחלקת, ודרשה ב נוטריקון כנ"ל.

תורה מפוארת
הודעות: 630
הצטרף: ד' פברואר 20, 2019 12:29 pm

Re: מסכת ברכות - פרק רביעי

הודעהעל ידי תורה מפוארת » ד' פברואר 05, 2020 10:35 pm

תמשיכו הלאה לדון במה שאני כתבתי במילים ספורות שזה ניב שנופל על ניב, פשוט איני מבין מה כ"כ קשה שיש להתדיין ע"ז, כך עובד נוט'.

ביקורת תהיה
הודעות: 2514
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: מסכת ברכות - פרק רביעי

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ד' פברואר 05, 2020 11:29 pm

יתר10 כתב:בראשון אותיות אהו"י מתחלפות. בשני נוטריקון.
נעות בנחות נתחלפו לך, ומדת 'אל תקרי' במדת נוטריקון נתחלפה לך.
מדת 'אל תקרי' אומרת: דרוש את הכתיב בכל הפנים הנראים לעינים, ואת הקרי – בכל הפנים הנשמעים לאזנים.

תורה מפוארת
הודעות: 630
הצטרף: ד' פברואר 20, 2019 12:29 pm

Re: מסכת ברכות - פרק רביעי

הודעהעל ידי תורה מפוארת » ד' פברואר 05, 2020 11:38 pm

במעשה דרחב"ד והערוד, האם מה שרש"י מביא שם על אתר מבה"ג שמנצח מי שקדם להגיע למים זה עניין סגולי או שמא עניין רפואי, איך זה עובד בדיוק? ומה הקשר בין המים של הנחש לאדם? אשמח מאוד אם מאן דהוא יאיר את עיני בדבר זה.

ביקורת תהיה
הודעות: 2514
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: מסכת ברכות - פרק רביעי

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ד' פברואר 05, 2020 11:40 pm

תורה מפוארת כתב:כך עובד נוט'.
רחמנא ליצלן מהאי דעתא דחכמינו ז"ל משטים בחרוזים היו.

כדכד
הודעות: 8397
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: מסכת ברכות - פרק רביעי

הודעהעל ידי כדכד » ג' פברואר 11, 2020 11:31 am

כו:
תפילות אבות תיקנום או כנגד קרבנות תיקנום
מביאה הגמ' תניא כותיה דמר ודמר ובסוף שואלת: "לימא תיהוי תיובתיה" דמ"ד אבות תיקנום ומתרצת.
מנין התיובתא? אם זה מה"תניא כוותיה" דמ"ד השני מדוע לא הקשו גם עליו "לימא תיהוי תיובתיה" מהתניא כוותיה דמ"ד אבות תיקנום?

מחכה לו
הודעות: 4
הצטרף: ד' נובמבר 25, 2020 12:53 am

Re: מסכת ברכות פרק שלישי

הודעהעל ידי מחכה לו » א' נובמבר 29, 2020 9:16 pm

משנה כב:
'ולא יתכסה לא במים הרעים ולא במי המשרה על שיטיל לתוכם מים וכמה ירחק מהם ומן הצואה ארבע אמות'
ובגמרא כה: כמה מיא רמי ואזיל, ואולי אפשר כי הגירסא הנכונה במשנה היא 'המטיל מים כמה ירחק מהם ומן הצואה ארבע אמות' אשר הטלת המים אינה מתייחסת כלל לקריאת שמע במים הרעים אלא מתחיל כאן נושא חדש האדם שמטיל מים יש לו להתרחק מהם ומן הצואה ד' אמות, וצריך עיון האם ניתן לשנות גירסא וכדומה.

HaimL
הודעות: 767
הצטרף: ה' נובמבר 05, 2020 2:33 pm

Re: מסכת ברכות - פרק רביעי

הודעהעל ידי HaimL » ד' דצמבר 02, 2020 7:38 am

כדכד כתב:כו:
תפילות אבות תיקנום או כנגד קרבנות תיקנום
מביאה הגמ' תניא כותיה דמר ודמר ובסוף שואלת: "לימא תיהוי תיובתיה" דמ"ד אבות תיקנום ומתרצת.
מנין התיובתא? אם זה מה"תניא כוותיה" דמ"ד השני מדוע לא הקשו גם עליו "לימא תיהוי תיובתיה" מהתניא כוותיה דמ"ד אבות תיקנום?


1. יש לומר שעיקר התיובתא היא מתפילת המוסף כמו במסקנת הסוגיא, "דאי לא תימא הכי תפלת מוסף לר' יוסי בר' חנינא מאן תקנה."

2. גם אם המקשן לא ידע את ההוכחה ממוסף, בפשטות לריב"ל זה שהאבות הקדושים התפללו, הוא לא תיובתא, שהרי אנו דנים כאן על התקנה, ולא היינו יודעים אם האבות תיקנו תפילה כדבר שבחובה, או שהתפללו לנפשייהו. אבל הברייתא השנייה היא ודאי תיובתא לר"י ב"ר חנינא, כי מהאבות הקדושים ליכא הוכחה לתקנה (למשל, ביעקב אבינו ע"ה כתוב ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש וגו', ומנ"ל שאין לה קבע, אם לא שלמדנו מזמנם של איברים ופדרים, ע"כ שאין מהאבות הוכחה לתקנת התפילה בזמנים ידועים).

במסתרים
הודעות: 1737
הצטרף: ד' מאי 26, 2010 4:05 am

לא אמר יעו"י ליל ראש חודש

הודעהעל ידי במסתרים » א' מרץ 14, 2021 6:33 am

ל:
אמר רב ענן אמר רב טעה ולא הזכיר של ר"ח ערבית אין מחזירין אותו לפי שאין בית דין מקדשין את החדש אלא ביום

למה לא הקשו (או: האם יש שהקשה) מברייתא המובאת בשבת כד א
דתני ר' אושעיא ימים שיש בהן קרבן מוסף כגון ר"ח וחוש"מ ערבית ושחרית ומנחה מתפלל שמונה עשרה ואומר מעין המאורע בעבודה ואם לא אמר מחזירין אותו

לבי במערב
הודעות: 9206
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm
מיקום: עקב צמצום שהותי כאן בע"ה, לענינים נחוצים - נא לפנות בהודעה פרטית. תודה מראש.

Re: מסכת ברכות - פרק רביעי

הודעהעל ידי לבי במערב » ג' מרץ 16, 2021 4:40 am

איני יודע אם יש מי שהקשה, אך בפשטות לק"מ.
שיגרא דלישנא, למשל.
או יאמר: מזכירין המאורע בכל התפילות, ולחילוקי החזרה לא נחית הכא.

במסתרים
הודעות: 1737
הצטרף: ד' מאי 26, 2010 4:05 am

Re: מסכת ברכות - פרק רביעי

הודעהעל ידי במסתרים » ג' מרץ 16, 2021 5:00 am

ולמה במקומות אחרים הוזקקו לתרץ "כי קתני אשארא"?
במלים אחרות: בפשטות אין זו כוונת הברייתא, וכשלמדתי שם שצריך לחזור הוקשה לי על הדין שבערבית אינו חוזר.

במסתרים
הודעות: 1737
הצטרף: ד' מאי 26, 2010 4:05 am

Re: לא אמר יעו"י ליל ר"ח

הודעהעל ידי במסתרים » ד' מרץ 17, 2021 3:05 am

בפסקי מהרי"ח הביא את הברייתא דשבת הנ"ל* והוסיף ויש אומרים שאם טעה ולא הזכיר של ר"ח בערבית אינו חוזר לפי שאין מקדשין את החודש בלילה!

*בספר נדפס "אין מחזירין אותו" וצ"ל מחזירין.

כמדומה שראיתי פעם שהביאו מראשונים או גאונים דהאידנא דקבעוה לערבית חובה חוזר גם בליל ר"ח. מי הוא האומר כן?


חזור אל “בית התלמוד”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 27 אורחים