בְּתֵת יְיָ לָכֶם בָּעֶרֶב בָּשָׂר לֶאֱכֹל וְלֶחֶם בַּבֹּקֶר לִשְׂבֹּעַ. רש"י: וּמָה רָאָה לְהוֹרִיד לֶחֶם בַּבֹּקֶר וּבָשָׂר בָּעֶרֶב? לְפִי שֶׁהַלֶּחֶם שָׁאֲלוּ כַּהֹגֶן, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לָאָדָם בְּלֹא לֶחֶם, אֲבָל בָּשָׂר שָׁאֲלוּ שֶׁלֹּא כַּהֹגֶן, שֶׁהַרְבֵּה בְּהֵמוֹת הָיוּ לָהֶם; וְעוֹד, שֶׁהָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם בְּלֹא בָּשָׂר, לְפִיכָךְ נָתַן לָהֶם בִּשְׁעַת טֹרַח, שֶׁלֹּא כַּהֹגֶן.
ויש לתמוה: אם כן, שהיו להם הרבה בהמות, כיצד זה התלוננו תלונה חסרת כל יסוד?
והנה בשליו השני מביא רש"י מן הספרי:
ונשאלת השאלה: מדוע כאן בשליו הראשון לא עוררו רבותינו את התמיהה: על מה ולמה התרעמו? הלוא היה להם די סיפוקם!וְכִי לֹא הָיָה לָהֶם בָּשָׂר? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר 'וְגַם עֵרֶב רַב עָלָה אִתָּם וְצֹאן וּבָקָר מִקְנֶה כָּבֵד מְאֹד'! אֶלָּא שֶׁמְּבַקְשִׁים עֲלִילָה הֵיאַךְ לִפְרשׁ מֵאַחֲרֵי הַמָּקוֹם.
ובאמת, בשליו הראשון התמיהה גדולה יותר מאשר בשליו השני. ומדוע?
בשליו הראשון - גם הגדולים שבעם היו מן המתלוננים, כאמור: 'וַיִּלּוֹנוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל משֶׁה וְעַל אַהֲרֹן', ובני ישראל הם אשר הסיתו את הערב רב נגד משה, כמ"ש רש"י בפסוק 'כי תלינו עלינו';
לעומת זאת בשליו השני - הערב רב עוררו את המהומה ומשכו אחריהם את בני ישראל, כאמור: 'וְהָאסַפְסֻף אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ הִתְאַוּוּ תַּאֲוָה, וַיָּשֻׁבוּ וַיִּבְכּוּ גַּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל'.
כלום גם בשליו הראשון ביקשו עלילה איך לפרוש מאחרי המקום. אתמהה.