עושה חדשות כתב:מי שהכניס ידו לכיס חבירו ונטל ממנו ממון בגזילה, עובר על לאו אחד - לא תגזול.
אבל אם נפלה מטבע מכיסו של חבירו, קודם יאוש, ונטלה לגוזלה, עובר על ג',
לא תגזול, השב תשיבם, לא תוכל להתעלם. (ב"מ כו:)
הא כיצד?
עובדיה חן כתב:גם בגזל יש חיוב של השב תשיבם, וכן לא תוכל להתעלם כי לא גרע מגזל
רון כתב:עושה חדשות כתב:מי שהכניס ידו לכיס חבירו ונטל ממנו ממון בגזילה, עובר על לאו אחד - לא תגזול.
אבל אם נפלה מטבע מכיסו של חבירו, קודם יאוש, ונטלה לגוזלה, עובר על ג',
לא תגזול, השב תשיבם, לא תוכל להתעלם. (ב"מ כו:)
הא כיצד?
שאלת כת"ר שליט"א היא בעצם שאלה על כל גזילה, מ"ט לא נדון ביה נמי דין אבידה, וממילא יהיה בה חובת השבה מדין אבידה ג"כ ולא תוכל להתעלם ג"כ. וזה נוגע למעשה לכל הסוגיא ביאוש קונה בגזילה במרובה, ונוגע נמי לדברי הרמב"ן במלחמות באלו מציאות המפורסמים מאד ואכמ"ל בכל פרט.
רק סברא אחת נאמר, דהואיל וחייבה התורה להשיב את הגזילה, לא נחשב שהחפץ אבוד מבעליו, שהרי יש כתובת לנגזל למי לגשת, והגזלן מחוייב לחפש לנגזל להשיב לו, וממילא לא פתיך ביה דין אבידה כ"א דין חדש דגזילה.
עושה חדשות כתב:הנפק"מ בזה בפשיטות היא בגדרי "הקל הקל תחילה", כשנאנס לגזול, וב' אפשרויות לפניו אם לגזול מתוך כיסו או לגזול את אבידתו. (וכן במה שהפניתי לעיל, על פועל הנותן אל כליו, על נקמה במקום להיות הראשון, ועל נשואה לעומת ארוסה באופן שאינו נהרג).
עושה חדשות כתב:עושה חדשות כתב:הנפק"מ בזה בפשיטות היא בגדרי "הקל הקל תחילה", כשנאנס לגזול, וב' אפשרויות לפניו אם לגזול מתוך כיסו או לגזול את אבידתו. (וכן במה שהפניתי לעיל, על פועל הנותן אל כליו, על נקמה במקום להיות הראשון, ועל נשואה לעומת ארוסה באופן שאינו נהרג).
מה דעתכם? אדם שנאנס לגזול, בנתינת ענבים לתוך כליו. האם הוא מחוייב לעשות זאת דוקא מתוך הכרם שהוא לא פועל בו, בכדי לא לעבור על לאו נוסף?
עושה חדשות כתב:מצד אחד אי' במתני' הוריות
"כהן קודם ללוי, לוי לישראל, ישראל לממזר, וממזר לנתין, ונתין לגר, וגר לעבד משוחרר",
ומאידך כ' הפמ"ג או"ח סי' קנו
"אהבת הגר ב' מצ"ע וכו', ונפק"מ אי יש ישראל לפרוק וגר לטעון, עדיף לטעון לגר שיש בו עשה יתירה ועדיף".
בברכה המשולשת כתב:עושה חדשות כתב:מצד אחד אי' במתני' הוריות
"כהן קודם ללוי, לוי לישראל, ישראל לממזר, וממזר לנתין, ונתין לגר, וגר לעבד משוחרר",
ומאידך כ' הפמ"ג או"ח סי' קנו
"אהבת הגר ב' מצ"ע וכו', ונפק"מ אי יש ישראל לפרוק וגר לטעון, עדיף לטעון לגר שיש בו עשה יתירה ועדיף".
לכאורה המשנה בהוריות עוסקת בהצלת נפשות ממש (ותלוי בדברי הראשונים בעניין הסתירה בין משנה זו לברייתא שאשה קודמת וכו')
רון כתב:עושה חדשות כתב:מי שהכניס ידו לכיס חבירו ונטל ממנו ממון בגזילה, עובר על לאו אחד - לא תגזול.
אבל אם נפלה מטבע מכיסו של חבירו, קודם יאוש, ונטלה לגוזלה, עובר על ג',
לא תגזול, השב תשיבם, לא תוכל להתעלם. (ב"מ כו:)
הא כיצד?
שאלת כת"ר שליט"א היא בעצם שאלה על כל גזילה, מ"ט לא נדון ביה נמי דין אבידה, וממילא יהיה בה חובת השבה מדין אבידה ג"כ ולא תוכל להתעלם ג"כ. וזה נוגע למעשה לכל הסוגיא ביאוש קונה בגזילה במרובה, ונוגע נמי לדברי הרמב"ן במלחמות באלו מציאות המפורסמים מאד ואכמ"ל בכל פרט.
רק סברא אחת נאמר, דהואיל וחייבה התורה להשיב את הגזילה, לא נחשב שהחפץ אבוד מבעליו, שהרי יש כתובת לנגזל למי לגשת, והגזלן מחוייב לחפש לנגזל להשיב לו, וממילא לא פתיך ביה דין אבידה כ"א דין חדש דגזילה.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 100 אורחים