בענין גדר המושג "שאילת שלום"
לכבוד הרבנים שליט"א,
אודה לכם מאוד אם תוכלו לסייע בבירור כוונת המושג שאילת שלום.
מהמעט שבדקתי הבנתי כפי מה שסיכמתי בזאת, ואשמח למאוד כל על הערה והארה בענין:
צריך קצת ביאור במושג השגור כל כך של שאילת שלום, כמו שמצינו בדין קריאת שמע, וכמו שאומרים "שלום עליך רבי". האם שאילת שלום היא מה שאנו נוהגים ברגילות לשאול האחד מחבירו "מה שלומך?", או שמא הגדרת חז"ל שונה בזה ממה שאנו רגילים, ואין הכוונה בלשון שאלה מגדר של שאלה שיש עליה תשובה, אלא שאילה מלשון בקשה ותפילה (כמו אין שואלין את הגשמים אלא סמוך לגשמים דריש מסכת תענית), ולפ"ז פירוש "שלום עליך רבי" היינו תפילה וברכה כמבקש ומברך את רבו שיבוא עליו שלום.
ובאמת טפי משמע כפירוש שני שהבאנו, כמובא בגמ' מועד קטן (כא:) דאבל אסור בשאילת שלום, וקמקשה מרבי עקיבא ששאל בשלום הרבים, והתם לא קאמר ר"ע אלא "לכו לבתיכם לשלום".
וכן במכות (כג:) דאיתא התם שלשה דברים עשו ב"ד של מטה והסכימו ב"ד של מעלה על ידם, [אלו הן:] מקרא מגילה, ושאילת שלום [בשם], ופירש"י וז"ל: ושאילת שלום בשם, דמותר לאדם לשאול בשלום חבירו בשם כגון ישים ה' עליך שלום ואין בו משום מוציא שם שמים לבטלה, מרבי, ל"א שאילת שלום בשם דחייב אדם לשאול בשלום חבירו בשם ואנו נמי כי שיילינן אהדדי מדכרינן שם דשלום שמו של הקב"ה דכתיב (שופטים ו) ויקרא לו ה' שלום לשם ה'. עכ"ל.
ויש לעיין בכוונת התוס' בקידושין (ע:) דקאמר התם בגמ' דאין שואלין בשלום אשה כלל וכתבו בזה התוס' וז"ל: אין שואלין בשלום אשה כלל, והא דאמר בהשוכר את הפועלים (ב"מ דף פז.) איה שרה אשתך ששואלין בשלום האשה על ידי בעלה, היינו דוקא בשאילת שלום אבל לשלוח לה בשלום אפילו ע"י בעלה אסור. עכ"ל. ומשמע דיש חילוק ברור בין לשון "שאילת שלום", לבין לשון "לשלוח לה בשלום". דלשלוח לה בשלום יש בו משום קרבה ולכן אסור, וזה משמע כעין דרישה בשלומה ופתיחת דו שיח של קרבה, משא"כ שאילת שלום שאין בה שום קרבה. ואם נפרש ששאילת שלום היינו ברכה, אכן אתי שפיר. וצ"ב.
ובגמ' ברכות (כז:) ותניא רבי אליעזר אומר: המתפלל אחורי רבו, והנותן שלום לרבו, והמחזיר שלום לרבו וכו' גורם לשכינה שתסתלק מישראל. ע"כ. ופירש"י שלום לרבו, כשאר כל אדם שלום עליך ולא אמר לו שלום עליך רבי. ע"כ. (וכ"כ תוס' בתירוץ ראשון) וז"ל: והנותן שלום לרבו והמחזיר שלום. פירוש כשאר בני אדם שאינו אומר שלום עליך רבי והיינו דאמרינן (ב"ק דף עג:) כדי שאילת תלמיד לרב. אי נמי ההוא לכתחלה קאמר ובתלמיד חבר דשרי ככל הני דלקמן. עכ"ל.
ונביא בזה דברי הפני יהושע כאריכותם לרוב נעימותם, וז"ל: בתוספות בד"ה והנותן שלום לרבו כו' פירוש כשאר בני אדם שאינו אומר שלום עליך רבי כו' א"נ האי לכתחלה עד סוף הדיבור. לשון לכתחלה מגומגם קצת ועיין במהרש"א. ולענ"ד נראה משום דודאי דמסברא י"ל כתירוץ הראשון של התוס' דהא דאמרין בברייתא דהנותן שלום לרבו כו' גורם לשכינה שתסתלק מישראל היינו דוקא כשאין אומר שלום עליך רבי דנמצא שמזלזל בכבוד רבו וכיון דמורא רבך כמורא שמים הוי כמזלזל בכבוד המקום מה שאין כן כשאומר שלום עליך רבי אין כאן זלזול שהרי אדרבה חולק לו כבוד ואין בו איסור כ"כ. אלא דאפ"ה נראה מצד הסברא דלכתחלה אין לעשות כן לפי ששלום שמו של הקב"ה ואין להזכיר שם שמים בחנם אלא שבקושי התירו לשאול בשלום חבירו בשם כדאיתא לקמן בפרק הרואה [נ"ד ע"א] שנמצא כן בקראי דדברי קבלה ומשמע שם להדיא דעיקר שאילת שלום היינו כענין תפלה שמתפלל על חבירו שיהא בשלום וא"כ לפי"ז משמע דלא שייך כן אלא באדם לחבירו משא"כ לרבו זילא מלתא שיתפלל התלמיד על רבו דנהי דאמרינן לעיל לעולם לא תהא ברכת הדיוט קלה בעיניך כדאשכחן נמי בדניאל דברכיה דריוש היינו דבדיעבד יש תועלת בברכה זו. משא"כ לכתחלה ודאי מחזי כיוהרא וחוצפא, והיינו דתנן דהתקינו שיהא אדם שואל בשלום חבירו ולא אמר שיהא שואל בשלום רבו אלא על כרחך כדפרישית וכדאיתא נמי להדיא בירושלמי דתמן הוו נהיגי דזעירא לא שאל בשלמא דרבה. נמצא דלפי"ז לתירוץ הראשון של תוס' כאן על כרחך הא דאמרינן כדי שאילת שלום תלמיד לרב לאו משום דאורחא דמלתא הכי הוא אלא לענין שיעורא דתוך כדי דיבור איירי ולאפוקי מתוך כדי דיבור דכדי שאילת שלום לחבירו דהוי שיעורא זוטא שאומר שלום עליך, נמצא דלפי"ז אתי שפיר דתוס' דהכא בתירוצם השני לא ניחא להו לפרש הך דכדי שאילת שלום תלמיד לרב דאיירי לענין דיעבד כיון דאורחא דמלתא לאו הכי הוא, ומש"ה ניחא להו לפרש בענין אחר דאפילו לכתחלה מותר לשאול בשלום רבו כשהוא תלמיד מובהק ולא מחזי כיוהרא דמסתמא ניחא ליה לרביה בברכתיה ועל זה כתבו שפיר דשרי ככל הני דלקמן והיינו משום דמסתמא תלמיד חבר רשאי לחלוק על רבו כדאשכחן כה"ג טובא בר"ה ור"ח בסוף פרק אלו מציאות [ב"מ ל"ג ע"א] וברב כהנא ורב בפ"ק דביצה, כן נראה לי בכוונת התוספות. עכ"ל לשון הפני יהושע.
תודה רבה, ויש"כ לכל העמודים מאחורי הפורום הפורה והמועיל הזה.