עושה חדשות כתב:צופה_ומביט כתב:לא מבין מה קשה. הרמב"ן מביא מהתנ"ך שזה מה שנקרא לדרוש אלקים. אתה שאלת למה זה הדבר הראשון שמשה מונה לחותנו. ועל זה עניתי שהוא לא סידר את סדר התפקידים, אלא את המציאות עבור מה בא אליו העם קודם כל.
אני לא שאלתי כלום. הרב שעת הכושר שאל שאלה ואתה ענית לו, על כך הערתי בשולי הדברים מה שהערתי.
צופה_ומביט כתב:ולגבי הרמב"ן בפרשת תולדות ג"כ לא הבנתי מה קשה. גם כאן מביא הרמב"ן להתפלל על חוליהם ומביא לזה דוגמאות מהתנ"ך וביניהן מזכיר את פירושו בפרשת תולדות.
ולא שמת לב לסתירה בדברי הרמב"ן?
סליחה, לא שמתי לב שזה לא אותו כותב. עכ"פ לא הבנתי מה הערת בשולי הדברים.
לגבי הרמב"ן: תפילה הוא מזכיר בשניהם, בתולדות הוא לא מקבל את פירש"י "לדעת מה יהא בסופה" וביתרו הוא מזכיר גם מציאת אבדות. המזרחי שואל שזו סתירה וטוען שלמצוא אבדה הוא כמו לומר מה יהא בסופה, וכן מקשה מהאחיה מחולי זה. עכ"ד, אבל זו לא סתירה כ"כ, כי למצוא אבדה ולומר היכן היא
עכשיו - אינו לומר עתידות מה יהא בסופה לאחר זמן. ולגבי האחיה מחולי זה כבר ביאר הרמב"ן עצמו ביתרו לשיטתו שהכוונה שיתפלל עליו - ויודיענו (כרחב"ד) אם התקבלה תפילתו (וממילא יידע בזה אם יחיה מחולי זה). ופלא על הרא"ם שמקשה מזה.
לכל היותר יש כאן קצת קושיה במה שבתולדות כותב הרמב"ן שלא מצא דרישת אלקים אלא
רק על תפילה וביתרו כותב שמתפרש
גם על מציאת אבדה. ויש ליישב שבאו אל הנביא בעיקר כדי שיתפלל - והוא הנקרא לדרוש אלקים - ואגב זה גם לידע היכן האבדה. שהרי באמת תמוה לומר שנביא רואה הכול בכוח עצמו ומסתכל ומשוטט כה וכה בעולם ויודע היכן אתונות. הרי נביא רואה ויודע מה שאומרים לו, וכי כל נביא משה רבינו הוא לומר "עמדו ואשמעה"? וכי פונה נביא לקב"ה בשאלות "היכן אבדתו של פלוני"? אלא הכול היה בא באופן של תפילה, שמבקש מהקב"ה שירחם על פלוני ויודיענו היכן אבדת פלוני וכיו"ב.
כך לגבי נבואה. לגבי רוה"ק לכאורה היא עניין אחר ואולי בה כן שייך לדעת מעצמו (בלי להתפלל ע"כ) היכן נמצאת אבדה, זה נושא לעצמו ואכמ"ל, ועכ"פ אינו נוגע לדברי הרמב"ן שעוסקים בנבואה.