היא שיחתי כתב:הטיעון הוא שיש מסורת שהיא המחייבת,
אין דרך להוכיח שחובה עלינו לא לפתוח ישיבה בלי לימודי חול, או שילכו בה בלי כובעים וחליפות, כי האמת שמותר ללמוד לימודי חול ומותר ללכת בלי כובעים וחליפות.
אך המסורת מחייבת אותנו לפתוח ישיבות על טהרת הקודש בלבד, עם כובעים וחליפות, ועם תשובות לשאלות הנשאלות רק מתוך בית המדרש.
טיעון המסורת כבר נענה (ונכתש) לעיל בהרחבה.
בנוסף: מי החליט שבימ"ד הגר"א אינו "בית מדרש" והתשובות שנענות בו לשואלים אינן "מתוך בית המדרש"?
אם הכוונה לכך שזהו בימ"ד שעוסק רק באגדה - כתבתי לעיל.
כעת אני חושב גם על צורת הדיון שם, שבאמת אינו דיון, וזה באמת חיסרון, ואולי זו הסטיה הכי גדולה מצורת הלימוד בישיבות שהיא באמת מקובלת עד כמה שאני יכול להסתכל אחורה, וזו באמת טענה חזקה. ואסביר:
"ישיבת המשך הזמן" למיטב ידיעתי (ואולי אני טועה) הם ימי עיון בצורה של הרצאות וסימפוזיונים. כך גם שאר השיעורים של רבני בימ"ד הגר"א. אין לפני הבחורים מראי מקומות, אין חברותות, אין התייגעות של הבחורים על הנושאים שבוע לפני ה"שיעור כללי", אלא הרב בא ומדבר כמפי הגבורה - על נושאים שלבחורים אין בהם שום ידיעה מוקדמת טובה וראויה ומבוססת מהמקורות. במילים אחרות: זה קהל שבוי. מקסימום ה"דיון" שיש שם הוא שאלות שנשאלות מהקהל אד-הוק, על המקום, ביחס לדברי הדובר.
זה לא רציני, וזו כבר כן בעיה.