מקור הביטוי "אסיר תודה"

[ברי היזיקא]

אני מחפש מקור יהודי כל שהוא לביטוי 'אסיר תודה', האם יש מקור שכזה? או שזו עוד המצאה מטופשת של הבלשן הכופר הידוע?

בינתיים, אני אסיר תודה למי שיחכים אותי בענין זה.

[סתם יהודי]

איך בכלל יכול כת"ר להיות "אסיר תודה" על זה (כלשונו) - ללא פקפוק, אם אכן יש צד לפקפק שמא זו "המצאה מטופשת" (כלשונו)?

עכ"פ, לענ"ד מקורו טהור מתהילים, שמקיש מאסר לתודה, כמה וכמה פעמים. במזמור סט: "ואגדלנו בתודה וגו', ואת אסיריו לא בזה". ובמזמור קז: "אסירי עני וברזל וגו', ויזבחו זבחי תודה וגו'". ובמזמור קיח: "אסרו חג וגו', אתה ואודך וגו".

וקצת מעי"ז בזכריה ט: "אסירי התקוה".

[לייטנר]

אכן, כנראה שהביטוי הושפע מ'אסירי התקוה', עם השפעה של 'הכרת טובה', 'הכרת תודה' והשפעה משפות זרות.
זו לא המצאה של "הבלשן הכופר הידוע", אע"פ שהביטוי אכן הומצא בתקופתו, וייתכן שע"י "הסופר הכופר הידוע"...

[החתן סופר]

עד ששואלים מהו אסיר, בואי נשאל מהי תודה.
ואין לפניי הספר אבל כמדומה שעמד בזה הרב הוטנר זצ״ל בפחד יצחק חנוכה, שעניין תודה- שאני מודה שלא יכולתי בלעדיך ואני לא כופר בטובתך, וכן קרבן תודה- מלשון הודאה, שלא יכולתי בלעדיך ה׳ יתברך.
אולי מימלא אסיר תודה, אני מחוייב (כמו אסיר שמחוזק ואסור) להגיד תודה- שאני מודה שבזכות עזרתך הצלחתי דבר כזה או אחר.
ולפי״ז הכשרנו את השרץ, ויצא שיש לזה דמדומי מקור...
מי שיראה לנו את הפחד יצחק נהיה אסירי תודה כלפיו!

[סגי נהור]

זו ממש לא המצאה של הרב הוטנר...

[סגי נהור]

תורה אור (לבעל התניא) בשלח סו, ב:

ועל הכל אנו מודים לך כו', לשון הודאה, כי ענין הודאה הוא על דרך מודים חכמים לר"מ, דהיינו ב' החולקים זה עם זה כשא' מבטל דעתו נגד חבירו נק' בחי' הודאה. וכמו"כ מודים אנחנו לך. כי הנה יש ב' דעות וכמ"ש כי אל דעות הוי"ה, יש דעת שמלמטה למעלה, שהגשמיות הוא היש והרוחניות הוא אין כי אינו מושג כו'. ומלמעלה למטה הוא בהפוך, שהרוחניות הוא היש אמתי מצד שהוא עיקר המהוה והמחיה, וכמ"ש להנחיל אוהבי יש, והגשמיות בטל לאין בתכלית. וזהו ענין הודאה, שאנחנו מודים שהגשמיות בטל והאמת הוא כמו שהוא קמיה.

ליקוטי תורה ראה כג, ד:

וע"ז אומרים מודים אנחנו לך כו', כאדם שמודה לחבירו שאמת הוא כמו שהוא אומר, כך מודים אנחנו לך שאמת הוא דכולא קמיה כלא כו', ולא כאשר נראה לעיני בשר יש מאין.

.

[אשי ישראל]

עד ששואלים מהו אסיר, בואי נשאל מהי תודה.
ואין לפניי הספר אבל כמדומה שעמד בזה הרב הוטנר זצ״ל בפחד יצחק חנוכה, שעניין תודה- שאני מודה שלא יכולתי בלעדיך ואני לא כופר בטובתך, וכן קרבן תודה- מלשון הודאה, שלא יכולתי בלעדיך ה׳ יתברך.
אולי מימלא אסיר תודה, אני מחוייב (כמו אסיר שמחוזק ואסור) להגיד תודה- שאני מודה שבזכות עזרתך הצלחתי דבר כזה או אחר.
ולפי״ז הכשרנו את השרץ, ויצא שיש לזה דמדומי מקור...
מי שיראה לנו את הפחד יצחק נהיה אסירי תודה כלפיו!

אולי 'אסיר תודה' משום ש'שונא מתנות יחיה' ומי שמקבל הרי הוא כ'אסיר' המחוייב כלפי הזולת ואינו בן חורין, וכמדומני כך מסביר המהר"ל את 'שונא מתנות יחיה'

[שואב מים]

חיפוש בתוכנת בר אילן מראה שהביטוי הזה מופיע אך ורק בספרים שנכתבו לאחר המצאת השפה העברית

[עזריאל ברגר]

דברי האקדמיה:
https://hebrew-academy.org.il/2018/07/2 ... %93%D7%94/

[גל של אגוזים]

עד ששואלים מהו אסיר, בואי נשאל מהי תודה.
ואין לפניי הספר אבל כמדומה שעמד בזה הרב הוטנר זצ״ל בפחד יצחק חנוכה, שעניין תודה- שאני מודה שלא יכולתי בלעדיך ואני לא כופר בטובתך, וכן קרבן תודה- מלשון הודאה, שלא יכולתי בלעדיך ה׳ יתברך.
אולי מימלא אסיר תודה, אני מחוייב (כמו אסיר שמחוזק ואסור) להגיד תודה- שאני מודה שבזכות עזרתך הצלחתי דבר כזה או אחר.
ולפי״ז הכשרנו את השרץ, ויצא שיש לזה דמדומי מקור...
מי שיראה לנו את הפחד יצחק נהיה אסירי תודה כלפיו!

כלשונו של הרב הוטנר הודאה מל' הודאת בע"ד וגם מל' שבח והודאה, וכבר העירו שאין זה המצאתו. אבל כדרכו בקודש עשה מזה תורה שלימה בשלונו הזהב. (והוא מפרש שם בטוטו"ד דקדוק הנוסח בברכת מודים ע"ש ויונעם לך).

המאמר היא בס' על חנוכה כמדומני מאמר ה', ואינו תח"י.

יסוד הדברים היא במדרש שדימו והשוו הודאת יהודה על מעשה תמר באומרו צדקה ממנו, להודאתה של לאה שאמרה הפעם אודה את ה'.

----
מצורף בזה מתוך שיחה של הגר"ח פרידלנדר בס' מסילות חיים בחינוך עמ' ע"א

[בקרו טלה]

מי שיראה לנו את הפחד יצחק נהיה אסירי תודה כלפיו!

המאמר היא בס' על חנוכה כמדומני מאמר ה', ואינו תח"י.

מאמר ב פרק ב

[גל של אגוזים]

חשבתי ע"ד צחות [ואולי יש בה קצת אמת] לפרש כמה פסוקים ע"פ ה'מושג' של 'אסיר תודה', בתרי אנפין.

מה אשיב לה' כל תגמלהי עלי וכו'

אלשיך הק' כתב

מה אשיב גמול לה' כי הוא אינו צריך לזולתו, כי הלא כל תגמולוהי מכל מה שגמל עלי מיום היותי, כולם עדיין עלי שלא אוכל לשלם

אם אי אפשר לשלם, אז פתחת למוסרי שנפתח אסירות התודה.

ואולי, הכרה זו גופה היא ההודא"ה, ודו"ק.

או יאמר

מלבי"ם כתב

מה אשיב לה' כל תגמולוהי עלי, שהחייני אחר היאוש הגדול הזה. ומבאר שעקר הטובה אצלו אינו החיים, רק עקר הטובה היא מה שעתה יוכל להודות לה', כמ"ש כי טוב חסדך מחיים שפתי ישבחונך וכמש"פ שם, וז"ש מה אשיב לה' על מה שגמל עלי אשר כוס ישועות אשא ואקרא בשם ה' להודות לה' חסדו ולפרסם גדולת ה', ולשלם נדרי לה' נגדה נא לכל עמו, שזה הוא הטובה היותר גדולה שגמל עלי.

ולפי"ז פשוט, דכיון שנתקיים עניין ההודאה ממילא פתחת למוסרי, שהותר האסירות, וק"ל.

תפוס לשון ראשון או לשון אחרון? גם שניהם? או לעשות כפולטו כך בולעו...

[גל של אגוזים]

מי שיראה לנו את הפחד יצחק נהיה אסירי תודה כלפיו!

המאמר היא בס' על חנוכה כמדומני מאמר ה', ואינו תח"י.

מאמר ב פרק ב אות ה

יישר כחכם

בדרך אגב, ניגון 'דודאלע' שהזכיר הוא מהקדושת לוי מברדיטשוב

[אשר177]

אצל ריה"ל בקינה המתחיל "ציון הלא תשאלי.. יש כמובן אסירי ציון ואסיר תקוה...

מן הסתם מליצה על דרך האסור בכבלים לדבר מסויים.