מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

ספר מלכים. הערות וציונים על סדר הנביא

ביאורים ועיונים, חדושים ובירורים, בתורה בנביאים בכתובים ובתרגומים, ובמפרשיהם, ראשונים ואחרונים, ויבינו במקרא.
יעקב בורלשטיין
הודעות: 546
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-טז (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » ג' ינואר 28, 2020 11:19 pm

יז ב. ויהי דבר ה' אליו לאמר לך מזה וגו'. נבואה זו הינה שינוי מדרכו של ספר מלכים וחלקו הגדול של ספר שמואל שעוסקים בקורות המלכים, לעומת זאת כאן הקב"ה פונה אל אליהו במטרה להציל אותו באופן אישי. ואדגיש, שאין קושי כלל בכך שהקב"ה עומד לימין יראיו, אך העובדה שהמעשה נכתב בתוך ספר מלכים מעוררת שאלה, מדוע ספר זה שעיקרו ושמו עוסקים במלכי יהודה וישראל מתחיל לעסוק בחייו הפרטיים של אליהו שעל אף היותו נביא הלא עד אליו לא מצינו את הנביא מספר את תולדות חיי הנביאים.

יז ג. לך מזה ופנית לך קדמה ונסתרת וגו'. כאשר ביקש ירבעם לפגוע באיש האלוקים שבא מיהודה יבשה ידו, ואילו כאן מורה הקב"ה לאליהו להסתלק ולהסתתר.
ויש לידע מדוע נזקק הקב"ה לצוות על אליהו לברוח, וכי אליהו לא הבין מדעתו שצריך לברוח. ואפשר שהיה אליהו סבור שהקב"ה יגן עליו וכפי שהגן על איש האלוקים, ולפיכך הודיעו הקב"ה שעליו להסתתר.

שם. ונסתרת. הדיבור והציווי הראשון בכתוב מאת ה' לאליהו הוא הציווי של ההסתתרות. ויש לציין שגם סופו של אליהו היה בהסתתרות והיעלמות מעין כל אדם.

יז ד. ואת העורבים ציויתי לכלכלך שם. הוא דבר פלא, שהקב"ה לא עושה לו נס להצילו מיד אחאב ואילו את מאכלו הוא מקבל בדרך נס מיד העורבים. ומכאן שהסיבה שלא עשה עימו הקב"ה נס להצילו מיד אחאב לא היה בכדי שלא להרבות בניסים שהרי כל קיומו של אליהו הוא בדרך נס (וכך גם בהמשך אצל האשה הצרפית ובעוגת הרצפים), אלא מטעם אחר.

יז ט. קום לך צרפתה. לכאורה גם אם נחל כרית יבש, הלא הוא אפיק הזורם אל הירדן כמפורש בכתוב 'נחל כרית אשר על פני הירדן', ואם כן מדוע לא ילך אליהו לשתות ממימי הירדן. ואפשר שהיה זה מקום מפורסם יותר שאי אפשר להחבאות בו.

שם. קום לך צרפתה אשר לצידון. תחילת קלקולו של אחאב היתה בכך שאחאב נשא אשה מצידון, ואליהו נשלח צידונה במטרה להחיות את נפשו אצל אשה שחיה ללא בעל (אלמנה) המתגוררת בצידון.

יז י. והנה שם אשה אלמנה. קצת קשה מאין ידע אליהו שזו אשה אלמנה ולא מתואר בכתוב שהיה מי שאמר לו זאת, ולכאורה היתה לבושה בבגדי אלמנות ומתוך כך הכיר בה. ואם כן מבואר שהיתה זו אשה ששרוייה באבל על בעלה, ונראה מזה שאלמנותה של האשה משמעותית ולא מקרית.

בברכה המשולשת
הודעות: 14118
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-טז (מתחדש).

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ד' ינואר 29, 2020 9:23 am

יעקב בורלשטיין כתב:יז ב. ויהי דבר ה' אליו לאמר לך מזה וגו'. נבואה זו הינה שינוי מדרכו של ספר מלכים וחלקו הגדול של ספר שמואל שעוסקים בקורות המלכים, לעומת זאת כאן הקב"ה פונה אל אליהו במטרה להציל אותו באופן אישי. ואדגיש, שאין קושי כלל בכך שהקב"ה עומד לימין יראיו, אך העובדה שהמעשה נכתב בתוך ספר מלכים מעוררת שאלה, מדוע ספר זה שעיקרו ושמו עוסקים במלכי יהודה וישראל מתחיל לעסוק בחייו הפרטיים של אליהו שעל אף היותו נביא הלא עד אליו לא מצינו את הנביא מספר את תולדות חיי הנביאים..


עניינו של אליהו הוא לאומי, לא פרטי

לבי במערב
הודעות: 9207
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm
מיקום: עקב צמצום שהותי כאן בע"ה, לענינים נחוצים - נא לפנות בהודעה פרטית. תודה מראש.

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-טז (מתחדש).

הודעהעל ידי לבי במערב » ד' ינואר 29, 2020 5:49 pm

עזריאל ברגר כתב:במשפט שלמה "ויאמר המלך קחו לי חרב"
שמעתי שיש מי שפירש שהמלך הדגיש שיביאו אליו את החרב ולא תהיה ביד אחד המשרתים וכדומה, פן יטעו לבצע מיד את "גזר" הדין של חיתוך הילד לשנים.
האם מישהו יודע מיהו שפירש כן?
אולי אברבנאל? אינו תח"י

אינו באברבנאל.

ולהעיר מקה"ר פ"י, טז:
וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ קְחוּ לִי חָרֶב וגו' וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ גִּזְרוּ אֶת הַיֶּלֶד הַחַי וגו' וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֲשֶׁר בְּנָהּ הַחַי וגו'. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה אָמַר רַבִּי אִלְעָאי אִלּוּ הָיִיתִי שָׁם, פּוֹקְרִין (גיזי צמר, עץ יוסף) הָיִיתִי כּוֹרֵךְ עַל צַוָּארוֹ (כלומר הייתי חונקו ומצערו, עץ יוסף), כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר קְחוּ לִי חָרֶב, אִלּוּלֵי שֶׁנִּתְמַלֵּאת עָלָיו רַחֲמִים כְּבָר נֶהֱרַג, וְעַל אוֹתָהּ שָׁעָה הוּא אוֹמֵר: אִי לָךְ אֶרֶץ שֶׁמַּלְכֵּךְ נָעַר . .



הוספה לאח"ז: ראה ס' עין צופים עה"ת (להגרעז"ן קושעלעווסקי הי"ד) כז, ב [הובא ב'ילקוט מעם לועז' עה"פ (מ"א ג, כד). משבצות זהב (וייס) שם]. אמרי יהודה (יאדלער) על-אתר. מוסף ש"ק פ' תצא תש"ע ע' 6 (בשם הרה"ק בעל 'אמרי אמת').
ולהעיר ממ"ש הרמ"ע מפאנו במאמר 'מאה קשיטה' סי' פז. ובאו"א קצת ב'פרקי הנאזר' ח"א פכ"ה.

יעקב בורלשטיין
הודעות: 546
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-טז (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » ו' ינואר 31, 2020 11:51 am

בברכה המשולשת כתב:
יעקב בורלשטיין כתב:יז ב. ויהי דבר ה' אליו לאמר לך מזה וגו'. נבואה זו הינה שינוי מדרכו של ספר מלכים וחלקו הגדול של ספר שמואל שעוסקים בקורות המלכים, לעומת זאת כאן הקב"ה פונה אל אליהו במטרה להציל אותו באופן אישי. ואדגיש, שאין קושי כלל בכך שהקב"ה עומד לימין יראיו, אך העובדה שהמעשה נכתב בתוך ספר מלכים מעוררת שאלה, מדוע ספר זה שעיקרו ושמו עוסקים במלכי יהודה וישראל מתחיל לעסוק בחייו הפרטיים של אליהו שעל אף היותו נביא הלא עד אליו לא מצינו את הנביא מספר את תולדות חיי הנביאים..


עניינו של אליהו הוא לאומי, לא פרטי

אכן יש לאליהו תפקיד כללי בעם
אך הסיפורים כיצד בדיוק הוא ניצל ולאן הלך, במבט ראשון נראים כסיפורים פרטיים שלא היינו חושבים שיכתבו במלכים.

ולכאורה ודאי שדבריך צודקים בעקרון, אלא שצריך לבאר מדוע זה באמת כך

יעקב בורלשטיין
הודעות: 546
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-טז (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » ש' פברואר 01, 2020 9:18 pm

יז ב. אליהו. שמו של אליהו נדרש כמובן מלשון 'אלי יהו', שאלוקיו הוא הויה. ובניגוד לאחאב וישראל שזנו באותם שנים אחרי הבעל. וכמו שהארכנו לעיל שעבודת הבעל היתה תחליף לעבודת הויה, ובשונה מעבודת העגלים וכדומה שבאו לצידה של עבודת הויה וכחלק ממנה. ולנגד זה עמד אליהו כנביא יחיד שמוקדש להויה.

יז יד. כד הקמח לא תכלה וצפחת השמן לא תחסר. כאן מתחילה הנהגה חדשה של ניסים קבועים שמוצאים אותה אצל אליהו ואלישע במלכות ישראל, ובשונה ממלכות יהודה שלא מצאנו הנהגה שכזו. שוב העירוני, שכן מוצאים גם בנבואת איש האלוקים ביהודה כאשר ירבעם מבקש לתפוס את איש האלוקים ידו יבשה.

יז יז. ויהי חוליו חזק מאוד עד אשר לא נותרה בו נשמה. המפרשים כתבו לפרש שאכן מת הילד, וכך גם משמע מדברי הגמ' על מפתח של תחיית המתים. אך לכאורה הדבר צ"ע שלא מצאנו כלשון הזו לגבי מיתה, ואדרבא מצינו כלשון הזה במקרא על אדם שלא מת כמבואר בדניאל 'והיך יוכל עבד אדוני זה לדבר עם אדוני זה ואני מעתה לא יעמד בי כוח ונשמה לא נשארה בי' (דניאל י יז). ועיין רד"ק וצ"ת.

יז יח. ותאמר אל אליהו מה לי ולך איש האלוקים באת אלי להזכיר את עווני ולהמית את בני. קצת צריך ביאור שהלא ידעה האשה שלולי אליהו בביתה היו היא ובנה מתים זה מכבר ברעב וכמו שאמרה האשה במפורש לאליהו כאשר נפגשו לראשונה. ואם כן מה פשר הטענה 'מה לי ולך איש האלוקים'.

יז כ. הגם על האלמנה אשר אני מתגורר עימה הרעות. מבואר במפרשים שכוונת אליהו שה' הרע לאליהו עצמו ועתה הוסיף להרע גם לאלמנה וכמו שמדוקדק מלשון הכתוב 'אשר אני מתגורר עימה' כאומר שהרעה התפשטה ממני אליה. ומובן מהדברים שאליהו ידע כבר כעת שהקב"ה מקפיד עליו, ובכל זאת דיבר בחריפות שכזו. והדבר צ"ת.

שם. הרעות. משה ואליהו שניהם באים בטענה לפני הקב"ה ואומרים 'הרעות'. אליהו כאן ובמשה "למה הרעותה לעם הזה למה זה שלחתני" ו"למה הרעות לעבדך וגו'". ועיין ילק"ש שהאריך בדמיון בין משה לאליהו בפרטים רבים. (אציין שנקודה זו לא הוזכרה שם).

יעקב בורלשטיין
הודעות: 546
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-טז (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » ש' פברואר 01, 2020 9:18 pm

כל הסיפור של אליהו והאשה האלמנה נראה במבט חיצוני כדבר זר, אליהו חי בבית אחד עם אשה שאינה שלו לאורך זמן (ועיין ב"מ עא, א, ארמלתא לא תרבי כלבא ולא תשרי בר בי רב באושפיזא), הם שותפים ביצירת האוכל כאשר האשה מביאה את מעט הקמח ואליהו מביא את הנס, וזאת כעין בעל ואשה שזה מביא את החיטים וזו אופה אותם ללחם, לאחר מכן הופך אליהו לשותף של ממש בבנה של האלמנה כאשר יוצאת נשמתו של הילד ואליהו משיבה לגופו ובכך הוא הופך להיות מעין אביו של הנער.
ואף שהדבר נעשה במצוות ה', יש להתבונן מדוע דבר ה' הביא את אליהו במצב שנראה לעינינו כמצב שאינו מתאים לאיש אלוקים.
שוב ראיתי בילק"ש שהביא מפרדר"א שאליהו בא אליה (זוהי הגירסא בילק"ש, וזית רענן [מ''א] כתב שם שמתוך צערה אמרה לו זה או שייחדה לו כדרך החכמים המוזכרים בגמ' ולפי ששמרה לו ז' נקיים אמרה כן), ובפרדר"א בגירסא שראיתי מבואר להיפך שטענת האשה האלמנה היתה על כך שאנשים יאמרו שהבן מת בעוון שבא אליה ולכך מוכרח להחיות את בנה.

יח ג. ויקרא אחאב אל עובדיהו אשר על הבית ועובדיהו היה ירא את ה' מאוד. הוא פלאי, כיצד יתכן שמנהל ביתו של אחאב אשר אשתו הכריתה את נביאי ה' הוא אדם שירא את ה' מאוד.

יח ה. לך בארץ אל כל מעיני המים כו' אחאב הלך הלך בדרך אחד לבדו וכו'. הדבר צ"ת כיצד יתכן שמלך ישראל והממונה על ביתו הולכים לחיפוש אחר חציר כאשר הם לבדם ואין איש איתם בשביל לדאוג לבהמות שלא ימותו.

שם. ולא נכרית מהבהמה. גם זה צריך ביאור שעיקר נקודת החיפוש מוסבת על חיי הבהמות בזמן שמבואר לעיל 'והרעב חזק בשומרון'.

שם. עוד יש לציין שכל הסיפור על חיפושיהם של אחאב ועובדיהו לכאורה אינו שייך כלל להופעתו של הפתאומית של אליהו ויש לידע לשם מה הכתוב מאריך בזה.

יח ז. ויהי עובדיהו בדרך והנה אליהו לקראתו. ולהלן מבקש אליהו מעובדיה לקרוא לאחאב. ויש לידע מדוע נגלה אליהו בתחילה לעובדיה במקום להראות לפני אחאב.

יעקב בורלשטיין
הודעות: 546
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-טז (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » ש' פברואר 01, 2020 9:19 pm

יח ז-ח. האתה זה אדוני אליהו ויאמר לו אני לך אמור לאדוניך הנה אליהו. עובדיה מכנה את אליהו כ'אדונו' אך בתשובתו של אליהו הוא מכנה את אחאב כאדונו של עובדיה. ואפשר שהדבר מכוון שאליהו מוכיח את עובדיה על כך שבאמת הוא לא יכול לקרוא לאליהו בשם 'אדון' כיוון שהוא כופף ראשו לפני אדון אחר הלא הוא אחאב המשתחווה לבעל.

יח יב. ורוח ה' ישאך על אשר לא אדע. נראה שעובדיהו סבור שאף שברצונו של אליהו להשאר מכל מקום עלולה רוח ה' לבוא פתאום ולשאתו אל מקום לא ידוע. ולא מצינו כן בנביא אחר שמתהלך בעולם על ידי רוח ה' ובאופן בלתי צפוי מראש. ואף עלייתו השמימה נעשית בסערה. וגם בדברי חז"ל מבואר שאליהו מגיע ממקום למקום באופן פתאומי ובלתי ידוע. ובהיותו במדבר אומר לו הקב"ה 'לא ברוח ה''. אציין שגם הופעתו הראשונה של אליהו בדברי הנביא נעשית בצורה שכזו ללא הקדמה וללא פתיחה, 'ויאמר אליהו התשבי מתושבי גלעד אל אחאב חי ה' צבקות וגו''. כביכול אליהו מתגלה באופן פתאומי וללא ידיעה מוקדמת.

יח יז. ויאמר אחאב אליו האתה זה עוכר ישראל. פסוק זה מפליא ביותר משום שנראה שאחאב סבור שאליהו נהג שלא כראוי, ואכן בדברי חז"ל נראה שהקב"ה הקפיד על אליהו (וכן בדברי אליהו עצמם שאמר לקב"ה הגם לאשה וכו' הרעות, שמשמעות הדברים שהבין שהקב"ה מבקש להרע לו).
עוד אציין, כי כמדומה שלא מצינו בתנ"ך שהוא מצטט בשום מקום דברי רהב שנאמרים על ידי רשע כלפי הצדיק, וכאן הוא המקום היחיד שהמקרא מביא לנו את דברי הבלע שנאמרו על הצדיק על ידי הרשע.

יח יט. ועתה שלח קבוץ אלי את כל ישראל אל הר הכרמל. אליהו מורה לאחאב מה לעשות ואחאב מקבל את דבריו. והסיבה לכך היא כורח הרעב בשומרון. ומכאן שכל מעשיו של אחאב לא נעשו אלא על כרחו ובניגוד לרצונו. כך גם להלן כאשר מביא אליהו את עם ישראל להבנה ש'ה' הוא האלוקים' נעשה הדבר בדרך דומה כאשר נערך מבחן ברור ומדוייק שמביא את עם ישראל לאמירה הנ"ל.
והנה הכריח אליהו את ישראל להודות בכך שה' הוא האלוקים, אך בכך לא נפתרה הבעיה שהביאה לעבודת הבעל, שהרי הכרה בעלמא שאין ברירה אלא לקבל את הקב"ה מחוסר אפשרות אחרת אינה מביאה לרצון אהבה וקרבה אליו, ומבלעדי אלו כל תיקון לא יהיה אלא מבחינה חיצונית ולא יועיל לאורך זמן וכמו שאירע מיד לאחר המעמד בכרמל כמבואר להלן.

שם. אל הר הכרמל. עד עתה לא מצינו שום חשיבות בהר הכרמל ולא נעשה בו דבר. (ועיין רש"י שהביא המדרש ששאול בנה מזבח בכרמל של הים. וגם זה צריך ביאור לשם מה הלך שאול ממלחמת עמלק שהתרחשה בדרום מזרח הארץ עד הכרמל הצפון מערבי ומשם חוזר מיד אל הגלגל וכל זה תוך לילה וחצי יום).

יח כג. ויבחרו להם הפר האחד. אציין שנביאי הבעל שחטו פר לבעל על פי אליהו, וקצת קשה הדבר שנביא מישראל נצרך לתת פר לעובדי עבודה להקריבו ולהקניא בכך את הקב"ה.

עקביה
הודעות: 5430
הצטרף: ד' אוקטובר 07, 2015 11:19 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-טז (מתחדש).

הודעהעל ידי עקביה » ש' פברואר 01, 2020 11:21 pm

יעקב בורלשטיין כתב:עוד אציין, כי כמדומה שלא מצינו בתנ"ך שהוא מצטט בשום מקום דברי רהב שנאמרים על ידי רשע כלפי הצדיק, וכאן הוא המקום היחיד שהמקרא מביא לנו את דברי הבלע שנאמרו על הצדיק על ידי הרשע.

אלה לא דברי רהב. מסתבר כי יצאו מלבו הכואב באמת של אחאב, על צערם של ישראל.

מלכים אלה, גם אם היו רשעים בין אדם למקום, היו בעלי אחריות לאומית ממדרגה ראשונה.

אזכיר את מסירות נפשו של אחאב לישראל, כאשר נפצע פצעי מוות במלחמה נגד ארם, ובמקום לשכב במרכבה ולהימלט משם עמד במרכבתו, שלא להפיל את לב ישראל.
ואת בנו, יהורם, שכאשר שמע את סיפורה הנורא של האשה בימי הרעב בשומרון, קרע את בגדיו, וכולם ראו שעל גופו הוא לובש שק. כלומר גם בינו לבין עצמו, ללא ידיעת איש, הוא הצטער בצערו של העם והתפלל עליהם.

עזריאל ברגר
הודעות: 12954
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-טז (מתחדש).

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » א' פברואר 02, 2020 12:33 pm

יעקב בורלשטיין כתב:יח יז. ויאמר אחאב אליו האתה זה עוכר ישראל. פסוק זה מפליא ביותר משום שנראה שאחאב סבור שאליהו נהג שלא כראוי, ואכן בדברי חז"ל נראה שהקב"ה הקפיד על אליהו (וכן בדברי אליהו עצמם שאמר לקב"ה הגם לאשה וכו' הרעות, שמשמעות הדברים שהבין שהקב"ה מבקש להרע לו).
עוד אציין, כי כמדומה שלא מצינו בתנ"ך שהוא מצטט בשום מקום דברי רהב שנאמרים על ידי רשע כלפי הצדיק, וכאן הוא המקום היחיד שהמקרא מביא לנו את דברי הבלע שנאמרו על הצדיק על ידי הרשע.

אמנם זה דבר נדיר, אך כמדומני שאינו יחיד בתנ"ך.
כגון "ירא ה' עליכם וישפוט אשר הבאשתם את ריחנו בעיני פרעה" וגו'.
או "המעט כי העליתנו מארץ זבת חלב ודבש להמיתנו במדבר" וגו'.
או "אי זה עבר רוח ה' מאיתי לדבר אותך" (לקמן כב,כד)

יעקב בורלשטיין
הודעות: 546
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-טז (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » א' פברואר 02, 2020 4:12 pm

ייש''כ גדול
אציין שעדיין כאן זה כנראה המקום הכי נוקב, ובפרט שמדובר בכינוי גנאי ובשונה משאר המקומות שבהם רק מאשימים את הצדיק במעשים כאלו ואחרים

יעקב בורלשטיין
הודעות: 546
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-טז (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » א' פברואר 02, 2020 4:14 pm

יח כד. וקראתם בשם אלוהיכם. צריך ביאור מדוע אליהו מכנה את הבעל כאלוהיהם של ישראל, ובתחילה דיבר אליהו ביחס לנביאי הבעל בלשון נסתר 'ויבחרו', אך כאן הוא עובר ללשון נוכח 'וקראתם', ותמוה מדוע הוא אומר לישראל לקרוא בשם הבעל.

יח לא. ויקח אליהו שתים עשרה אבנים כמספר שבטי בני יעקב. ולא לקח רק עשר אבנים כמספר שבטי ישראל שהיו שייכים למעמד בהר הכרמל, ומשמע שאליהו ביקש שיהיה זה בעבור כל ישראל ואפילו בשביל יהודה ובנימין.

יח לב. ויעש תעלה כבית סאתיים זרע סביב למזבח. וברש"י שהוא כחצר המשכן. ופשוט שכוונתו היא לומר שאכן רצה שיהיה המזבח הזה כעין המזבח המיוחד שבמשכן ולא כבמה בעלמא.

בברכה המשולשת
הודעות: 14118
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-טז (מתחדש).

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » א' פברואר 02, 2020 6:43 pm

יעקב בורלשטיין כתב:יח כד. וקראתם בשם אלוהיכם. צריך ביאור מדוע אליהו מכנה את הבעל כאלוהיהם של ישראל, ובתחילה דיבר אליהו ביחס לנביאי הבעל בלשון נסתר 'ויבחרו', אך כאן הוא עובר ללשון נוכח 'וקראתם', ותמוה מדוע הוא אומר לישראל לקרוא בשם הבעל.


לא ח"ו כאלוהיהם של ישראל, אלא אלוהיהם של נביאי הבעל, שנצמדו אליו ובחרו בו.

עזריאל ברגר
הודעות: 12954
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-טז (מתחדש).

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » א' פברואר 02, 2020 7:03 pm

יעקב בורלשטיין כתב:ייש''כ גדול
אציין שעדיין כאן זה כנראה המקום הכי נוקב, ובפרט שמדובר בכינוי גנאי ובשונה משאר המקומות שבהם רק מאשימים את הצדיק במעשים כאלו ואחרים

מתוך אשכול אביעה חידות - viewtopic.php?p=599689#p599689
עזריאל ברגר כתב:נזכרתי:
מדוע בא-המשוגע הזה אליך?

(עבדי יהורם מלך ישראל שואלים את יהוא, על יונה הנביא)

יעקב בורלשטיין כתב:והוא כינוי לנביא שקר
כמו בהושע
אֱוִיל הַנָּבִיא מְשֻׁגָּע אִישׁ הָרוּחַ

לייטנר
הודעות: 5598
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-טז (מתחדש).

הודעהעל ידי לייטנר » ג' פברואר 04, 2020 5:48 pm

ואזכיר שעל יהוא נאמר: "כי בשגעון ינהג"

יעקב בורלשטיין
הודעות: 546
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-טז (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » ג' פברואר 04, 2020 8:47 pm

לייטנר כתב:ואזכיר שעל יהוא נאמר: "כי בשגעון ינהג"

אם אני מבין נכון אתה בא לומר שאין הכינוי משוגע בדווקא על הנביא
אך לכאורה מההקשר של הסיפור שהוא נביא שבא לומר הודעה, מתאים שהביטוי יתקשר לביטוי שמכנים את נביא השקר. וכך גם פירשו שם המפרשים.

לייטנר
הודעות: 5598
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-טז (מתחדש).

הודעהעל ידי לייטנר » ג' פברואר 04, 2020 9:20 pm

המשוגע הוא לא בהכרח נביא, אך כיון שהנביאים (האמת או מליבם) היו נראים כמשוגעים, הכינוי הזה היה יכול להיות מוצמד אליהם.
גם התנהגותו של יהוא או של דוד לא היתה מקובלת, ולכן כונו בתואר זה.


יעקב בורלשטיין
הודעות: 546
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-טז (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » א' פברואר 09, 2020 1:04 am

יט א. ויגד אחאב לאיזבל וגו'. כאן חוזר אחאב לשורש קלקולו, שהרי הדעת היתה נותנת שכאשר ישוב אחאב אל ביתו ישלח ויקח את נביאי האשרה (שלא מתו בידי אליהו), את כהני הבעל וכל אלו ויהרגם, ובמקום לעשות זאת הוא הולך ומספר לאיזבל, כביכול אלו חדשות שאינן נוגעות לה, ומבלי לומר לה שאכן הוא עצמו נמצא לצידו של אליהו.
והתנהגות זו של התבטלות לאשתו הצידונית מביאה בכנפיה את הפסוק הבא בו מאיימת איזבל על חייו של אליהו.

יט ב. ותשלח איזבל מלאך אל אליהו לאמור כה יעשון אלוהים וכה יוסיפון כי כעת מחר אשים את נפשך כנפש אחד מהם. לכאורה אם היתה איזבל מכוונת להרוג את אליהו היה עדיף שלא תשלח אליו מלאך ועל ידי כך ילמד להזהר ממנה ולהמלט.

יט ג. וילך אל נפשו ויבוא באר שבע אשר ליהודה וינח את נערו שם. הליכתו של אליהו מחולקת לשתים. ראשית הוא הולך אל יהודה וזה מטעם סכנת הנפש ביד איזבל, ולאחר מכן הוא יוצא אל המדבר בכדי לבקש מה' שיקח את נפשו כמבואר בפסוק הבא.

שם. באר שבע אשר ליהודה. יש לידע מדוע בזמן שעצר אליהו את הגשם לא נמלט ליהודה אלא נסתר בנחל כרית ולאחר מכן בצידון. (ומה שהיה הדבר על פי ה' הוא רק מחזק את השאלה).

שם. עוד יש להתפלא, מדוע הקב"ה לא הורהו את דרכו כפי שהורה לו בזמן הבצורת.

שם. וינח את נערו שם. עד עתה לא ידענו כלל שיש לאליהו נער עימו, כך שלא היה צורך לבאר לנו מה קרה לנער. ואפשר שכל עיקרו של הפסוק בא לומר שאליהו בהליכתו למדבר ביקש למות ולפיכך אין לו צורך בנערו עימו.

יט ד. וישאל את נפשו למות. רמזנו לעיל לשאול על בקשה זו, שאם אליהו רוצה למות יכול היה להשאר במלכות ישראל.

שם. וישב תחת רותם כו' וישאל את נפשו למות. שני נביאים בקשו מהקב"ה שיקח את נפשם, אליהו ויונה, ובשניהם התרחש הדבר כאשר ישבו תחת עץ. (וביונה מבואר בחז"ל שהיה זה גם קודם לכן 'לא הלך יונה בים אלא כדי לאבד את נפשו', אך בדברי הכתובים נתפרש הענין כאשר ישב יונה מתחת לקיקיון היבש).

שם. שם. בקשתו של אליהו אכן נתקבלה, ומיד לאחר בקשה זו מוביל אותו המלאך לחורב ושם מצווהו הקב"ה להעביר את תפקידו לאחר, ולאחר מכן אליהו מסתלק ברכבי אש.

יעקב בורלשטיין
הודעות: 546
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-טז (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » א' פברואר 09, 2020 1:06 am

יט ח. וילך בכוח האכילה ההיא ארבעים יום וארבעים לילה. כמו שכתבו המפרשים שהיה זה כמשה ודלא כמשה. כמשה שלא אכל ארבעים יום, ושלא כמשה שהיה מכוח אכילה. עוד יש לציין ההבדל שבמשה היו הארבעים יום לאחר עלייתו להר ואילו אצל אליהו היו הארבעים יום בדרכו אל ההר.

יט ט. ויבוא שם אל המערה וילן שם. הדבר צריך תלמוד. אליהו הולך ארבעים יום וארבעים לילה בלי לאכול ובלי לשתות, ולכאורה גם בלי לישון. והנה הוא מגיע אל מטרת דרכו – הר סיני, והוא הולך לישון?! כמו כן יש לציין שכל תחילת דרכו של אליהו אל המערה היא מתוך השינה, כאשר מיד לאחר שהוא מבקש מה' לקחת את נפשו הוא שוכב לישון, והמלאך מעיר אותו פעמיים ומאכיל אותו תוך כדי שינה, ונראה כביכול הוא מקיים את דברי המלאך ללכת את הדרך הארוכה ומיד לאחר סיומה הוא חוזר וממשיך את אותה השינה שבה התחיל לפני ארבעים יום.
ובנקודת השינה דומה גם כן יונה לאליהו שמבקש לישון בשלווה ובהשקט כאשר הספינה מיטרפת מסביבו.

יט י. את מזבחותיך הרסו. למרות שהבמות הם באיסור כרת מכל מקום קבל אליהו על כך שהרסו את המזבחות המיוחדים לה'. ועיין לעיל טו יד מה שכתבנו בענין הסרת הבמות. ויש לציין שבנביאים לא מצאנו מוכיחים את ישראל על הבמות. ואמנם איש האלוקים מיהודה חוזה שיזבחו על המזבח בבית אל עצמות אדם, אך מכל מקום כמדומה שאין שום אמירה מפורשת שמצווה להסיר את הבמות, וגם אליהו ואלישע שעוסקים רבות עם מלכי ישראל מתרים בהם על הבעל ולא על הבמות.

יעקב בורלשטיין
הודעות: 546
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-טז (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » א' פברואר 09, 2020 2:41 pm

שם. מה לך פה אליהו. לכאורה השאלה תמוהה שהרי הוא בורח על נפשו מפני איזבל. וכמו שאומר אליהו בפירוש בסיום דבריו. ומשמע קצת שכיוון שהתוצאה הברורה של המעמד בהר הכרמל היה שאיזבל תרדוף אחרי אליהו, הרי שזה גופא כלול בשאלה 'מה לך פה אליהו', ובלי זה לא ברור מה אליהו יכול היה לעשות אחרת. וצל"ת.

שם. צא ועמדת בהר לפני ה'. וכמו אצל משה אלא שבמשה הציווי היה להחבאות בנקרת הצור ואילו באליהו לצאת מהמערה. אצל משה היה הגילוי של י"ג מידות של רחמים ואילו אצל אליהו תחילת הגילוי ברוח רעש ואש ורק לאחר מכן מגיע קול הדממה.

יט יא. ויאמר צא ועמדת בהר לפני ה' והנה ה' עובר ורוח גדולה וחזק כו' לא ברוח ה'. תחילת הפסוק היא בהודעת הקב"ה על יציאתו, ולאחר מכן נראה שהפסוק עובר לתאר את שאירע 'ורוח גדולה וחזק' וכו', ואז שוב הפסוק מספר את אמירת הנבואה 'לא ברוח ה', והוא קצת מוקשה. ונראה שכל הפסוק כולו הוא אמירה של הקב"ה שמתאר את שעומד להתרחש ומקדים ואומר שתבוא רוח וה' לא יהיה ברוח וכו', והפסוק הבא 'ויהי כשמוע אליהו' הוא לאחר שהתקיים כל הנאמר בפסוק הקודם וכמנהג הרבה מקומות במקרא שהכתוב משמיט חלק מהאירוע כאשר מובן לקורא מאליו שהוא אכן התרחש.

יט יב. ואחר האש קול דממה דקה. ולא נתפרש בפסוק שאז יבוא ה'. ובבריאת העולם כאשר כל העולם עדיין תוהו ובוהו יש רוח אלוקים המרחפת על פני המים, ואפשר שקול זה של דממה דקה הוא מקביל לקול רוח האלוקים המרחפת על פני המים.
ודבר זה הוא חידוש גדול לומר שהקב"ה מופיע בקול דממה דקה, שהרי במתן תורה אנו מוצאים את הקב"ה נגלה בקול רעש גדול וכמו שאומרים בר"ה 'בקולות וברקים עליהם נגלית ובקול שופר עליהם הופעת'. ואם כן מדוע כעת נגלה הקב"ה בקול דממה.

יט יג. וילט פניו באדרתו. ובמשה נתן המקום את כפו על פניו של משה.

יעקב בורלשטיין
הודעות: 546
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-טז (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » א' פברואר 09, 2020 2:41 pm

יט יד. ויאמר קנוא קנאתי לה' וגו'. פסוק זה מפליא מאוד, כיצד אליהו לאחר כל המראה שהראהו הקב"ה עומד על אותו המקום וחוזר ואומר כדברו הראשון מילה במילה. ולולי אליהו הוא, היה נראה כחוצפה כלפי שמיא.

יט טו. ויאמר ה' אליו לך שוב לדרכך וכו'. הקב"ה מקבל את בקשתו של אליהו למחצה. אליהו ביקש מאת ה' שיקח את נפשו מכיוון שאין טעם לכל מעשיו באשר בני ישראל עזבו את ברית ה' וכו', והוא מקנא את קנאת ה' צבקות. ואכן הקב"ה מקבל את דבריו אך רק במקצת. אליהו אכן עומד להסתלק מן העולם, אך קודם כל הוא יצטרך למנות את היורשים של כל הנוגעים בממלכת ישראל, נביא, מלך, ומלך ארם.
גם הקנאות של אליהו מתקבלת כמבואר להלן 'והשארתי בישראל שבעת אלפים כל הברכים אשר לא כרעו לבעל וכו'', אלא שגם היא רק למחצה מכיוון שאליהו עצמו אינו זוכה לקיים את קנאתו בעצמו כפי שעשה זאת בנביאי הבעל אלא רק אלישע הוא זה שישלח נביא למנות את יהוא.

שם. ובאת ומשחת את חזאל למלך על ארם. הוא פלאי שמלך ישראל מושח מלך של אומות העולם ולא מצאנו כדבר הזה, ולכאורה אין בזה טעם שהרי כל האומות ילכו איש בשם אלוהיו, ומה טעם יבוא נביא לה' למשוח את מלך ארם.

יט טז. ואת אלישע בן שפט מאבל מחולה תמשח לנביא תחתיך. לשון משיחה נמצא בדרך כלל על כהנים או על מלכים, וכמדומה שכאן הוא המקום היחיד שיש משיחה לנביא. וצ"ב.

יט יז. והיה הנמלט מחרב חזאל ימית יהוא וגו'. כאן מתקבלת קנאות אליהו עד כדי כך שלא ישארו בישראל שבעת אלפים אנשים. ושוב יש להפליא הפלא ופלא, שאם מתקבלת קנאות אליהו אם כן מדוע אין קנאות זו מתבצעת על ידי מניעת הגשמים וכמו שאליהו עצמו רצה, ונראה שהקב"ה רוצה שבכל אופן יהיו גשמים וישראל יענשו רק על ידי הגויים.

בברכה המשולשת
הודעות: 14118
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-טז (מתחדש).

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » א' פברואר 09, 2020 4:51 pm

יעקב בורלשטיין כתב: שם. ובאת ומשחת את חזאל למלך על ארם. הוא פלאי שמלך ישראל מושח מלך של אומות העולם ולא מצאנו כדבר הזה, ולכאורה אין בזה טעם שהרי כל האומות ילכו איש בשם אלוהיו, ומה טעם יבוא נביא לה' למשוח את מלך ארם..


א. אולי דומה קצת לעניין ישעיהו המנבא על כורש דורות אח"כ, ובעצם מבהיר שהוא שליח ה'.
ב. בוודאי שגם מלכי הגויים כפופים לנביאי ישראל.

אבא יודן
הודעות: 1256
הצטרף: ב' אוגוסט 10, 2015 2:34 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-טז (מתחדש).

הודעהעל ידי אבא יודן » א' פברואר 09, 2020 5:31 pm

יעקב בורלשטיין כתב:כל הסיפור של אליהו והאשה האלמנה נראה במבט חיצוני כדבר זר, אליהו חי בבית אחד עם אשה שאינה שלו לאורך זמן (ועיין ב"מ עא, א, ארמלתא לא תרבי כלבא ולא תשרי בר בי רב באושפיזא), הם שותפים ביצירת האוכל כאשר האשה מביאה את מעט הקמח ואליהו מביא את הנס, וזאת כעין בעל ואשה שזה מביא את החיטים וזו אופה אותם ללחם, לאחר מכן הופך אליהו לשותף של ממש בבנה של האלמנה כאשר יוצאת נשמתו של הילד ואליהו משיבה לגופו ובכך הוא הופך להיות מעין אביו של הנער.
ואף שהדבר נעשה במצוות ה', יש להתבונן מדוע דבר ה' הביא את אליהו במצב שנראה לעינינו כמצב שאינו מתאים לאיש אלוקים.
שוב ראיתי בילק"ש שהביא מפרדר"א שאליהו בא אליה (זוהי הגירסא בילק"ש, וזית רענן [מ''א] כתב שם שמתוך צערה אמרה לו זה או שייחדה לו כדרך החכמים המוזכרים בגמ' ולפי ששמרה לו ז' נקיים אמרה כן), ובפרדר"א בגירסא שראיתי מבואר להיפך שטענת האשה האלמנה היתה על כך שאנשים יאמרו שהבן מת בעוון שבא אליה ולכך מוכרח להחיות את בנה.

עיין כאן ובפרט כאן

יעקב בורלשטיין
הודעות: 546
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-טז (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » א' פברואר 09, 2020 8:42 pm

בברכה המשולשת כתב:
יעקב בורלשטיין כתב: שם. ובאת ומשחת את חזאל למלך על ארם. הוא פלאי שמלך ישראל מושח מלך של אומות העולם ולא מצאנו כדבר הזה, ולכאורה אין בזה טעם שהרי כל האומות ילכו איש בשם אלוהיו, ומה טעם יבוא נביא לה' למשוח את מלך ארם..


א. אולי דומה קצת לעניין ישעיהו המנבא על כורש דורות אח"כ, ובעצם מבהיר שהוא שליח ה'.
ב. בוודאי שגם מלכי הגויים כפופים לנביאי ישראל.

לא מצאתי כדבר הזה עוד שמלכות העכו''ם כפופה לנביאי ישראל

בברכה המשולשת
הודעות: 14118
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-טז (מתחדש).

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » א' פברואר 09, 2020 8:55 pm

יעקב בורלשטיין כתב:
בברכה המשולשת כתב:
יעקב בורלשטיין כתב: שם. ובאת ומשחת את חזאל למלך על ארם. הוא פלאי שמלך ישראל מושח מלך של אומות העולם ולא מצאנו כדבר הזה, ולכאורה אין בזה טעם שהרי כל האומות ילכו איש בשם אלוהיו, ומה טעם יבוא נביא לה' למשוח את מלך ארם..


א. אולי דומה קצת לעניין ישעיהו המנבא על כורש דורות אח"כ, ובעצם מבהיר שהוא שליח ה'.
ב. בוודאי שגם מלכי הגויים כפופים לנביאי ישראל.

לא מצאתי כדבר הזה עוד שמלכות העכו''ם כפופה לנביאי ישראל


מלכות הגויים (עכו"ם הרי הוא משיבושי הצנזורה)- לכאורה כך משמע מנבואת ההקדשה של ירמיהו.

יעקב בורלשטיין
הודעות: 546
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-טז (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » א' פברואר 09, 2020 9:32 pm

בברכה המשולשת כתב:
יעקב בורלשטיין כתב:
בברכה המשולשת כתב:
יעקב בורלשטיין כתב: שם. ובאת ומשחת את חזאל למלך על ארם. הוא פלאי שמלך ישראל מושח מלך של אומות העולם ולא מצאנו כדבר הזה, ולכאורה אין בזה טעם שהרי כל האומות ילכו איש בשם אלוהיו, ומה טעם יבוא נביא לה' למשוח את מלך ארם..


א. אולי דומה קצת לעניין ישעיהו המנבא על כורש דורות אח"כ, ובעצם מבהיר שהוא שליח ה'.
ב. בוודאי שגם מלכי הגויים כפופים לנביאי ישראל.

לא מצאתי כדבר הזה עוד שמלכות העכו''ם כפופה לנביאי ישראל


מלכות הגויים (עכו"ם הרי הוא משיבושי הצנזורה)- לכאורה כך משמע מנבואת ההקדשה של ירמיהו.

דעתי היא שנבואת ירמיה היא כללית מאוד ומדברת על סדר עולמי חדש. לבד מזאת אין בה התיחסות למלך מסויים.
(באותן השנים מלכות הגויים=מלכות עכו''ם גם בלי צנזורה)

יעקב בורלשטיין
הודעות: 546
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-טז (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » א' פברואר 09, 2020 9:37 pm

אבא יודן כתב:
יעקב בורלשטיין כתב:כל הסיפור של אליהו והאשה האלמנה נראה במבט חיצוני כדבר זר, אליהו חי בבית אחד עם אשה שאינה שלו לאורך זמן (ועיין ב"מ עא, א, ארמלתא לא תרבי כלבא ולא תשרי בר בי רב באושפיזא), הם שותפים ביצירת האוכל כאשר האשה מביאה את מעט הקמח ואליהו מביא את הנס, וזאת כעין בעל ואשה שזה מביא את החיטים וזו אופה אותם ללחם, לאחר מכן הופך אליהו לשותף של ממש בבנה של האלמנה כאשר יוצאת נשמתו של הילד ואליהו משיבה לגופו ובכך הוא הופך להיות מעין אביו של הנער.
ואף שהדבר נעשה במצוות ה', יש להתבונן מדוע דבר ה' הביא את אליהו במצב שנראה לעינינו כמצב שאינו מתאים לאיש אלוקים.
שוב ראיתי בילק"ש שהביא מפרדר"א שאליהו בא אליה (זוהי הגירסא בילק"ש, וזית רענן [מ''א] כתב שם שמתוך צערה אמרה לו זה או שייחדה לו כדרך החכמים המוזכרים בגמ' ולפי ששמרה לו ז' נקיים אמרה כן), ובפרדר"א בגירסא שראיתי מבואר להיפך שטענת האשה האלמנה היתה על כך שאנשים יאמרו שהבן מת בעוון שבא אליה ולכך מוכרח להחיות את בנה.

עיין כאן ובפרט כאן

ייש''כ
לפי גירסת ילק''ש לא היה זה בדרך נישואין שהרי היא טוענת לכך שזה חטא

בכל מקרה הוא משונה מאוד לומר שאליהו נשאה כאשר במקרא לא מתואר את הנקודה הכל כך חשובה שאליהו נשאה לאשה. (כוונתי, שלכאורה אין מקור במה שלינקקת שאליהו נשאה אלא שהיא נקראת על שם אליהו ולא שהיתה אשתו)

יעקב בורלשטיין
הודעות: 546
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » א' פברואר 16, 2020 2:07 pm

יט יא. ויאמר צא ועמדת בהר לפני ה'. הקב"ה מדבר כאן על עצמו באופן הנקרא 'גוף שלישי' ובדומה לנאמר במשה רבינו לפני שהקב"ה מתגלה אליו – 'ואל משה אמר עלה אל ה'. ועיין שם רש"י ורמב"ן באריכות (שמות כד, א, ושם כג, כא).

יט יח. והשארתי בישראל שבעת אלפים. לכאורה עונש זה לא התקיים כיוון שלא נתפרש להלן בשום שלב שנשארו בישראל שבעת אלפים, והמכה הקשה ביותר לישראל היתה להלן מלכים ב יג ז כאשר נשארו בישראל עשרת אלפים רגלי, וגם נראה שהיו אלו רק אנשי צבא ולא כמו כאן שנראה שמכל עם ישראל ישארו רק שבעת אלפים.
ומצוות ה' גם היא לא התקיימה כסדרה אלא תחילה משח אליהו את אלישע ואלישע הוא זה שמשח את יהוא ואת חזאל מלך ארם. ואלישע עצמו כמעט שלא המית בבני ישראל מלבד אותם ארבעים ושנים נערים.
ואולי אפשר לומר, שלכאורה נבואה זו הינה כתוצאה מקנאת אליהו לה' ולכן ציווהו ה' לעשות כן ולמנות אנשים שיכריתו את כל עובדי הבעל מישראל. ולכן לא היה מוטל על אליהו כחובה לעשות זאת אלא רק כדרך שאותה נותן לו הקב"ה לקיים את קנאותו. אלא שאליהו שבקיה לקנאותיה על פי מה שראה בהר סיני 'לא ברעש ה' ולכן עשה להיפך שמשח את אלישע שישיב את ישראל בתשובה וכמו שרואים שהמלכים כל הזמן מתייעצים איתו ובוודאי יכל להשפיע עליהם רבות, וכיוון שנהפך הסדר נמלט עם ישראל מהקנאות הגדולה של הריגת כל ישראל למעט שבעת אלפים והעונש הומר בכך שישראל נשארו עם עשרת אלפים יוצאי צבא. וצ"ת.

יט יט. וילך משם וימצא את אלישע בן שפט כו'. כמה נקודות עיון במעשה הכתרת אלישע לנביא על ידי אליהו –
אליהו לא מדבר עם אלישע.
הוא גם לא מניח עליו את אדרתו אלא משליך אותה עליו.
הכתוב מזכיר שאלישע באמצע החרישה והוא קוטע אותה בפתאומיות ובחדות עד כדי כך שהשוורים עצמם הופכים להיות סעודה ביחד עם כלי הבקר.
מיד לאחר השלכת האדרת אליהו ממשיך לדרכו מבלי להמתין, עד כדי כך שאלישע נאלץ לרוץ אחריו בשביל לדבר איתו.
אלישע מבקש לישק לאביו ולאימו ואליהו משיב לו 'לך שוב כי מה עשיתי לך', ויש מן המפרשים שפירשו שאכן אליהו שלח אותו לנשק לאביו ולאימו, אך לכאורה פירוש זה דחוק שהרי הכתוב במקום לספר שהלך לאביו ולאימו וחזר לאליהו הוא מספר על שחיטת צמד הבקר ועשייתו ומיד לאחר מכן על הליכתו אחר אליהו, מה שלכאורה מלמד שאלישע הלך מיד מהשדה אחר אליהו מבלי לחזור לביתו.
סעודת הבקר החורשים תמוהה לשם מה היא באה. וכתב רש"י שהוא מרוב שמחה. ועדיין הדברים צריכים ביאור כיוון שכפי שהערנו לעיל נראה שהסעודה הזו מהווה הפסקה מוחלטת של החרישה ואיבוד השוורים המיועדים בשבילה (ושור שעומד לרדיא אינו עומד לשחיטה).

שם. והוא חורש שנים עשר צמדים וגו'. שנים עשר צמדים אם אפשר לרמוז בזה הרי שהם כנגד שנים עשר שבטי קה אותם אלישע עומד להנהיג, והם שוורים כיוון שמדובר במלכות יוסף שהינה רוב תבואות בכוח שור.
ועיין להלן שאלישע שוחט את הפרים ונראה מזה קצת שהוא היה הבעלים של אותם שנים עשר צמדים.

יט כ. ויאמר אשקה נא לאבי ולאמי ואלכה אחריך ויאמר לו לך שוב כי מה עשיתי לך. אם פירוש הפסוק הוא שאליהו לא הסכים להמתין לאלישע עד שילך לנשק את אביו ואימו, הרי שאליהו דרש ממנו להיות כלויים עליהם נאמר 'האומר לאביו ולאימו לא ראיתיו'.

יעקב בורלשטיין
הודעות: 546
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » ג' פברואר 18, 2020 3:44 pm

יט כא. ויקם וילך אחרי אליהו וישרתהו. לעיל נתבאר שאליהו השאיר את נערו בבאר שבע, אך לא נתפרש בכתוב שאליהו חזר לבאר שבע לקחתו משם וכאן אלישע ממלא את מקומו של אותו הנער.

כ א. ובן הדד מלך ארם וגו'. עד הנה הנביא כמעט ולא הזכיר מלחמות שנעשו במלכות עשרת השבטים מלבד הזכרות דרך אגב על המלחמות בערים פלשתיות. ויש לידע כיצד זה שישבה מלכות ישראל בשלוה כל כך הרבה שנים, ואם היו מלחמות בימי המלכים שקדמו לאחאב, אם כן יש לידע מדוע לא הזכירם הכתוב ובשונה מכאן ואילך שהכתוב מאריך במלחמותיהם של עשרת השבטים.

שם. ושלושים ושנים מלך איתו. את מלך ארם מוצאים פעמים רבות שנלווים אליו מלכים רבים. כך כאן, וכך גם לעיל 'ולמלכי ארם בידם יוציאו', וכך גם במלחמת דוד בארם 'ויראו כל המלכים עבדי הדדעזר'.

כ ו. וחפשו את ביתך ואת בית עבדיך. הבדל גדול יש בין דרישה גדולה ככל שתהיה שעדיין מכבדת את הנעשק, לבין חיפוש בביתו שמזלזל ומאבד את מעמדו של הנגזל.

שם. כל מחמד עיניך ישימו בידם ולקחו. פירשו בזה חז"ל שהכוונה היא לספר תורה. ויש לעיין מהיכן למדו זאת, ומפשטות הכתובים היה מקום לחשוב שהדבר הכי נחמד אצל אחאב היה צלם הבעל ומדוע לומר שהיה זה ספר התורה. ואפשר שיש לומר שאם היתה דרישת בן הדד על הבעל לא היה אחאב נזקק להשאל לישראל, שהרי אין הבעל ירושה לישראל אלא אדרבא זוהי נדוניא שקיבל אחאב ביחד עם אשתו איזבל, אך כאשר אנו רואים שאחאב קורא לכל זקני הארץ הרי לנו שהכוונה היא לדבר ששייך לכל ישראל. ואם כנים הדברים למדנו מכאן שעל אף שהכניס אחאב את עבודת הבעל מכל מקום לא היה זה אלא בדרך של 'פסיחה על שני הסעיפים' ולא בתורת תחליף של ממש לעבודת ה'.

כ יב. ויהי כשמוע את הדבר הזה והוא שותה כו' ויאמר אל עבדיו שימו וגו'. ציין הכתוב שהיה שותה ביחד עם המלכים, לומר שכל יציאתו למלחמה זו היתה מתוך אותה מחשבה של התהללות חוגר כמפתח. (והדבר מתחבר עם מה שלהלן מסופר כי בן הדד היה שיכור כאשר התחילה המערכה)

כ יג. והנה נביא אחד כו' כה אמר ה' הראית כו' הנני נותנו בידך היום וידעת כי אני ה'. אצל מלכי יהודה אנו רואים שנלחמים בהם ולעיתים מצליחים האויבים לפגוע בהם, ובדברי הימים מתואר כיצד הם חוזרים בתשובה ומתפללים ובזכות כך נענים, ואילו כאן אחאב לא עושה דבר ולפתע ניגש אליו נביא בדבר ה' ומודיעו על כך שהוא עומד להכריע את המלחמה. והוא פלאי.
מפליא גם מה שאחאב מגיב כביכול הדבר מובן מאליו ומתחיל לשאול שאלות כיצד תתנהל המלחמה, והוא אף לא טורח להודות או לשבח לה' על כך.
ובחז"ל אמרו על דורו של אחאב שלפי שלא היו בהם דילטורין היו יוצאין למלחמה ונוצחין.

יעקב בורלשטיין
הודעות: 546
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » ג' פברואר 18, 2020 3:45 pm

שם. והנה נביא אחד. עד עתה לא מצאנו במלכות ישראל נבואות מלבד הנבואות שבאו לסיים את מלכות ירבעם ובעשא, אך לא מצאנו נבואות שעוסקות בהדרכת המלכים, ונביאים שמשתתפים במלוכה כמו שמצאנו ביהודה פעמים רבות מדוד ואילך. (את נבואת איש האלוקים מיהודה לא החשבנו, כיוון שכל כולה באה בכדי להכפיף את ישראל ליהודה).
ומאחאב ואילך אנו מוצאים את מלכי ישראל פעמים רבות עם הנביאים. ותהליך זה מתחיל באליהו שמגיע באופן פתאומי לאחאב (הנביא לא מקדים כלום על אליהו, ומיד מצטט את השיחה שלו עם אחאב). ולאחר מכן אליהו חוזר לאחאב ופועל עימו ביחד בהר הכרמל ורץ לפני מרכבתו של אחאב ומאשר בכך את מלכותו.
ונראה ששורש הענין הוא בכך שאליהו דרש כביכול מעם ה' שיתגלה בהר הכרמל ובעצם בכך התפצלה שכינת ה' באופן מעשי בין ירושלים לבין הר הכרמל, וכמו שאמרו חז"ל שהיתה זו הוראת שעה לעשות עבודה מחוץ לירושלים. והערנו לעיל שאליהו הקפיד לעשות את המזבח משתים עשרה אבנים ובכך לומר שהקב"ה מתגלה כאן לכל ישראל וכדוגמת המקדש אשר בירושלים.
והסיבה להוראת שעה זו היא בכך שאמנם ההפרדה של עם ישראל מירושלים לא היתה כדין, אך למעשה לאחר שהתרחשה הרי שאם הקב"ה לא משכין את שכינתו גם בישראל הרי שהדבר מביא בסופו של דבר לעבודת הבעל בישראל, שהרי אם ממילא הקב"ה לא נמצא בעשרת השבטים אם כך ודאי (מבחינת מחשבת עובדי ע"ז) שצריך לדאוג לאלוהים אחר שידאג לעם ישראל והוא הבעל חלילה. (ואמשול משל לאדם שלא מסכים לענות לבנו כאשר הוא מדבר שלא בדרך ארץ, אך בשלב מסויים כאשר הילד כבר עומד לעזוב את הבית ולנטוש את אביו, שוב אין ברירה לאביו אלא לענות לו גם אם הוא מדבר שלא בדרך ארץ, וכך גם הקב"ה השכין את שכינתו בירושלים וממילא הוא לא מסכים להתגלות במקומות אחרים, אך כאשר זה מביא למצב שעם ישראל פשוט עוזב את הקב"ה לחלוטין הרי שכביכול לא נשארת ברירה אלא ליצור השראת השכינה מסויימת גם בישראל).
ואפשר, שהוראת שעה זו שהקב"ה מתגלה בהר הכרמל אינה רק הוראת שעה בדיני הקרבת קרבנות גרידא, שהרי למעשה הקב"ה התגלה בהר הכרמל בתוך עשרת השבטים, והתגלות זו היא תחילה לכך שהנביאים מסתובבים אצל מלכי ישראל, מוכיחים אותם, מנחים אותם, מייעצים להם, וכו', והסיבה לכל זה היא שאכן הקב"ה הסכים כביכול מאין אפשרות אחרת להתגלות בישראל בכדי שלא יפלו חלילה בעבודת הבעל.

כ יד. וידעת כי אני הויה. הפעם האחרונה שבה מוזכר במקרא שמעשה או אירוע מסויים אמור להביא לידיעה 'כי אני הויה' היא בפרשת תצווה על בניית המשכן שמטרתה היא שישראל ידעו 'כי אני הויה אלוקיהם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים לשכני בתוכם אני ה' אלוקיכם'. ובספר שמות באופן כללי כל המטרה של יציאת מצרים היא בכדי שישראל ופרעה ידעו 'כי אני הויה'. ומשם ואילך אין כזו אמירה בנביאים עד כאן.
ולכאורה הסיבה לכך היא שעד הנה לא היו צריכים ישראל לידע 'כי אני הויה' אלא היה הדבר ידוע ועומד, אך בזמן אחאב שהכניס את עבודת הבעל, שוב היה צורך להחזיר את הידיעה 'כי אני הויה', ולפיכך כאן באחאב אנו מוצאים פעמיים שהקב"ה מושיעו במלחמה בכדי שידע 'כי אני הויה'.

כ טו. ואחריהם פקד את כל העם כל בני ישראל שבעת אלפים. עיין רש"י שכתב שהם אותם שלא השתחוו לבעל. אך וודאי שאין זה קיום הנבואה שנאמרה לאליהו כפשוטה, שהרי לא התקיים עדיין מה שציווהו ה' למנות את חזאל למלך על ארם וכמו כן לא התמנה יהוא למלך על ישראל.

כ יח. ויאמר אם לשלום יצאו תפסום חיים ואם למלחמה יצאו חיים תפסום. לא ברור הכפל הזה, ומדוע לא הסתפק באמירה 'תפסום חיים' מבלי להכנס לשאלה אם יצאו למלחמה או לשלום. ואפשר שיש בזה כמין זחיחות מתוך שכרות וכהמשך להתנהלות הקודמת של התהללות חוגר כמפתח.

לייטנר
הודעות: 5598
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי לייטנר » ד' פברואר 19, 2020 5:51 pm

יעקב בורלשטיין כתב:כ יח. ויאמר אם לשלום יצאו תפסום חיים ואם למלחמה יצאו חיים תפסום. לא ברור הכפל הזה, ומדוע לא הסתפק באמירה 'תפסום חיים' מבלי להכנס לשאלה אם יצאו למלחמה או לשלום. ואפשר שיש בזה כמין זחיחות מתוך שכרות וכהמשך להתנהלות הקודמת של התהללות חוגר כמפתח.

בפשט, בוודאי מדובר בדיבור משכרות וכדבריך. ראה גם הרחב דבר בראשית מג טז.

יעקב בורלשטיין
הודעות: 546
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » ד' פברואר 19, 2020 7:25 pm

לייטנר כתב:
יעקב בורלשטיין כתב:כ יח. ויאמר אם לשלום יצאו תפסום חיים ואם למלחמה יצאו חיים תפסום. לא ברור הכפל הזה, ומדוע לא הסתפק באמירה 'תפסום חיים' מבלי להכנס לשאלה אם יצאו למלחמה או לשלום. ואפשר שיש בזה כמין זחיחות מתוך שכרות וכהמשך להתנהלות הקודמת של התהללות חוגר כמפתח.

בפשט, בוודאי מדובר בדיבור משכרות וכדבריך. ראה גם הרחב דבר בראשית מג טז.

ייש''כ, אעיין בע''ה

יעקב בורלשטיין
הודעות: 546
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » א' פברואר 23, 2020 3:03 am

כ כג. ועבדי מלך ארם אמרו אליו אלהי הרים אלוהיהם. אמנם הם דברי גידופים, אך יש דבר נכון בדבריהם שהקב"ה אכן התגלה בכל מקום על ההרים. בהר המוריה, בהר סיני ולאחר מכן שוב בהר המוריה – ירושלים, ובהר הכרמל על ידי אליהו. ונראה שזה אשר הטעה את עבדי מלך ארם (ומצו"ד עמד בזה לגבי הר סיני). ולכאורה יש להבין באמת מדוע הקב"ה נגלה תדיר על ההרים.

שם. אלהי הרים אלוהיהם. כמדומני שבתנ"ך מצאנו רק שתי פעמים שבהם מנסים לנצח את ישראל מתוך התיחסות לכך שצריך להתגבר על אלוקי ישראל, בדרך כל שהיא. פעם אחת כאן בדרך ישירה שמנסים להבין כביכול את מרחב העוצמה שלו כביכול (חלילה), ולהגיע למסקנא שהוא מוצלח כביכול בהרים אבל בעמקים יוכלו הארמים לנצח את ישראל, והפעם השניה היא להלן כאשר הארמים שולחים חיל גדול בכדי לתפוס את אלישע וזאת מתוך הבנה שהדרך שבה עובד כביכול אלוקי ישראל הוא על ידי הנביא שמגלה את כל סודותיו של חיל ארם. (מלכים ב ו יג). עיין הערה 1
מפליא הדבר ששני המקרים שבהם אנו מוצאים זאת הם בדיוק במערכה זו מול בני ארם.
אציין, שגם אצל בלעם הארמי אנו מוצאים כדבר הזה שיש נסיון לקלל את ישראל לפני הקב"ה ולהפר את אהבתו אליהם ועל ידי כך לנצחם.

כ כח. וידעתם כי אני הויה. לעיל ציינו על היחודיות של גילוי הויה לאחאב. ויש לעמוד על כך מבחינה נוספת שזהו המשך לדרכו של אליהו שבא לחדד את עובדת היות הויה אלוקיהם של ישראל, ובעצם זהו נסיון לחבר את ישראל חזרה לקב"ה מתוך הכרה שהנצחונות שלהם נובעים מכוחו של הקב"ה על ידי הנביאים.
ולפי זה הפגם של שילוח מלך ארם חמור יותר וכמו שאציין להלן בעזר ה'.

כ לד. ויאמר אליו הערים אשר לקח אבי מאת אביך וגו'. כל סיפור זה הוא דרך רמאות מצד הארמים, וכדרכו של לבן הארמי. (וכמדומה שלא מצאנו שיטה זו של רמאות אצל אויביהם של ישראל אלא כאן. ואת הגבעונים לא החשבתי כיוון שלא היתה כוונתם לרמות ולהלחם אלא באמת הסכימו להיות עבדיהם של ישראל, והרמאות היתה רק בשאלת הזהות שלהם).


1. אצל רבשקה אנו מוצאים התיחסות לניצחון על האלוקים, אך זה בהקשר כללי לכך שאשור ניצחו את כל אלוהי העמים ולפיכך הם סבורים שגם אלוקי ישראל שקול לאלוהים האחרים, חלילה, לעומת זאת כאן יש כביכול 'שיטות' כיצד להתגבר על אלוקי ישראל.

יעקב בורלשטיין
הודעות: 546
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » א' פברואר 23, 2020 3:04 am

כ לה. ואיש אחד מבני הנביאים אמר אל רעהו. מבואר שהיתה בקשת ההכאה מחבירו. ורוצה לומר שאף אם אחאב רואה את בן הדד כאחיו וכרעהו, מכל מקום אין לו רשות שלא להכותו באם הקב"ה מצוה להכותו.

שם. וימאן האיש להכתו. לכאורה סירב בגלל שהיה רעהו כמבואר בפסוק.

כ לו. ויאמר לו יען אשר לא שמעת בקול ה' הנך הולך מאתי והכך האריה וגו'. זהו משל בתוך משל, שהרי עצם הכאת הנביא על שלא שמר כביכול על השבוי היא משל למלך ישראל, ואי הכאת הנביא על ידי חבירו של הנביא הוא משל בתוך משל שכיוון שלא הכהו הוא עצמו ימות.

כ לז. וימצא איש אחר ויאמר הכיני נא. כאן מבואר שביקש מאיש שלא היה רעהו ואכן כעת אותו האיש הסכים להכותו, ואפשר שטעם ההסכמה כי אכן לא היה רעהו של הנביא. וגם זה משל בתוך משל שאחאב לא היה צריך לראות את בן הדד כ'רעהו' אלא כ'איש אחר' וממילא לא היתה נוצרת לו שום התלבטות האם לקיים את דבר ה'.

יעקב בורלשטיין
הודעות: 546
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » א' פברואר 23, 2020 3:04 am

כ לח. וילך הנביא ויעמוד למלך על הדרך ויתחפש באפר על עיניו. ובפסוק הבא מבואר שכיחש הנביא במלך בספרו לו סיפור שלא התרחש וזאת בכדי להעמידו על האמת, ולהיפך מבן הדד שרימה את אחאב והובילו לדרך שקר.

כ מא. וימהר ויסר את האפר. ולהיפך מעבדי בן הדד ש'וימהרו ויחלטו הממנו' שאכן יקיים את השקר וישלח את בן הדד לחופשי.

כ מב. כה אמר ה' יען שלחת את איש חרמי מיד והיתה נפשך תחת נפשו ועמך תחת עמו. נראה שהחומר הגדול בשילוחו של בן הדד היה כרוך בכך שכל הצלחת המלחמה הזו היתה מטרתה 'וידעתם כי אני הויה', והנה אפילו לשר צבא לא נתונה הרשות לשלוח את מלך האויב לחופשי על פי דעתו וללא רשות המלך. וכיוון שכל עיקרה של המלחמה הזו נעשתה על פי דבר וציווי ה', הרי שאחאב שקול כשר צבאות ה' המוליך אותם למלחמה, אך ודאי שאין לו את הרשות לשלוח את המלך השבוי מבלי להיוועץ בנביא ששלחו אל המערכה. וכיוון שאחאב שילח את מלך ארם, גילה הוא בנפשו כי אין הוא רואה את עצמו כמגלה את ידיעת ה' במלחמה אלא הוא נלחם בעצמו וללא זיקה להויה, וכיוון שכך העונש הראוי הוא שאכן יפול הוא ביד מלך ארם.

יעקב בורלשטיין
הודעות: 546
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » ג' פברואר 25, 2020 12:59 am

כ מא. וימהר ויסר את האפר. ולהיפך מעבדי בן הדד ש'וימהרו ויחלטו הממנו' שאכן יקיים את השקר וישלח את בן הדד לחופשי.

כ מב. כה אמר ה' יען שלחת את איש חרמי מיד והיתה נפשך תחת נפשו ועמך תחת עמו. נראה שהחומר הגדול בשילוחו של בן הדד היה כרוך בכך שכל הצלחת המלחמה הזו היתה מטרתה 'וידעתם כי אני הויה', והנה אפילו לשר צבא לא נתונה הרשות לשלוח את מלך האויב לחופשי על פי דעתו וללא רשות המלך. וכיוון שכל עיקרה של המלחמה הזו נעשתה על פי דבר וציווי ה', הרי שאחאב שקול כשר צבאות ה' המוליך אותם למלחמה, אך ודאי שאין לו את הרשות לשלוח את המלך השבוי מבלי להיוועץ בנביא ששלחו אל המערכה. וכיוון שאחאב שילח את מלך ארם, גילה הוא בנפשו כי אין הוא רואה את עצמו כמגלה את ידיעת ה' במלחמה אלא הוא נלחם בעצמו וללא זיקה להויה, וכיוון שכך העונש הראוי הוא שאכן יפול הוא ביד מלך ארם.

יעקב בורלשטיין
הודעות: 546
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » ג' פברואר 25, 2020 12:59 am

כא ב. וידבר אחאב אל נבות לאמור תנה לי את כרמך וגו'. פרשה זו עם כל חומרתה, מכללה למדנו גם את צדקותם של ישראל ומלכיהם, שכאשר מלך רצה לקחת קרקע מאדם לא עשה זאת בכוח אלא נאלץ להתחנן לקנות את אותה האדמה, ולא עוד אלא שאחאב לא העלה בדעתו לעשות כמעשיה של איזבל וחטאו היה בשתיקתו ובהסכמתו למעשיה, אך הוא עצמו לא עשה דבר. מה שמלמד שאחאב מצד עצמו לא חשב לעשות את הרעה, וגם שלא היה מקובל אצל מלכי ישראל להפקיע קרקעות לצרכיהם ושלא כמו שנאמר באזהרתו של שמואל את ישראל אודות המלוכה.

שם. תנה לי את כרמך ויהי לי לגן ירק. לכאורה קשה כיצד יתכן שרצון זה לגן ירק גרם לאחאב בהמשך למצב שהיינו מכנים בלשון ימינו 'דכאון', וכי זה מה שהיה חסר בדיוק למלך ישראל שיהיה ליד היכל הנופש שלו גן ירק, ובלי זה הוא לא מסוגל לאכול לחם, הולך סר וזעף ושוכב במיטה מבלי לעשות דבר?

כא ג. ויאמר נבות אל אחאב חלילה לי מה' מתתי את נחלת אבותי לך. נבות לא הקדים שום מילה של כבוד למלך אלא מיד אמר 'חלילה לי מה'.

כא ד-ה. ויבוא אחאב אל ביתו סר וזעף כו' וישכב על מיטתו ויסב את פניו ולא אכל לחם. והוא כלשון הכתוב לעיל כאשר התנבא לו הנביא 'והיתה נפשך תחת נפשו ועמך תחת עמו'. ודווקא דימוי לשון זה מעורר את השאלה מדוע כאשר התנבא לו הנביא נבואה זו על כך שהוא עומד להמסר ביד מלך ארם לא היו לה תוצאות מרחיקות של שכיבה במיטה ואי אכילת לחם, ואילו סירוב שנראה לעינינו פעוט על גן ירק הביא לכך שאחאב שכב במיטתו מבלי לאכול.

יעקב בורלשטיין
הודעות: 546
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » ג' פברואר 25, 2020 1:00 am

כא ז. ותאמר אליו איזבל אשתו אתה עתה תעשה מלוכה על ישראל. יש לציין שדווקא סיפור זה הוא בדיוק המעשה שבו רואים עד כמה אחאב הוא לא ממש מלך, שהרי במקום שהוא יעשה משהו אשתו היא זו שעושה את כל הפעילות מבלי לערב אותו בכך, ומעין אם דואגת לבנה כביכול, ולזה קוראת איזבל 'תעשה מלוכה על ישראל', על ביתו אינו מושל וזו תהיה המלוכה על ישראל?!

כא י. ויעידוהו לאמור ברכת אלוקים ומלך. לכאורה בכוונה נקטה בחטא זה כיוון שבסירובו של נבות לבקשת אחאב היה משום בזיון המלוכה.

שם. ברכת אלוקים וכו' וסקלוהו וימות. איזבל הכניסה את עבודת הבעל לישראל, והיא ואחאב הם הראשונים שראויים להסקל בגין חטא עבודה זרה, ואילו את נבות האשימה בחטא הקל לכאורה של קללת אלוקים שהוא פחות חמור מעבודה זרה. ואפשר שהגם שהיתה קיימת עבודת הבעל מכל מקום לא ראו בה משום זלזול לעבודת ה' אלא רצו לקיים שניהם, אך לקלל את ה' היה חמור בעיניהם יותר שהרי הוא כמבטל את עצם עבודת ה'.

כא טו. כי אין נבות חי כי מת. משמעות הכתוב היא שאיזבל לא סיפרה לו את כל התהליך של חיסולו של נבות והסתפקה בעצם העובדה שנבות כבר לא חי, וכביכול נראה שגם אחאב העדיף שלא להתעניין יתר על המידה כיצד קרה הדבר.

יעקב בורלשטיין
הודעות: 546
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » ג' פברואר 25, 2020 1:00 am

כא יז-יח. ויהי דבר ה' אל אליהו התשבי לאמור קום רד לקראת אחאב וגו'. דבר זה הוא היחיד שהקב"ה מעצמו שלח אליו את אליהו. עבודת הבעל, בניית יריחו לא הביאו לכך שהקב"ה שלח את אליהו לאחאב בנבואת תוכחה ועונש, גם בחורב רק לאחר שאליהו אמר שוב ושוב 'קנא קנאתי' שלחו הקב"ה למשוח את יהוא בכדי להשמיד את עובדי הבעל, וגם אז לא שלחו לאחאב. לעומת זאת כאן על הריגתו של נבות ביד איזבל נשלח אליהו להוכיח את אחאב ועל חטא זה נאמר לאחאב את העונש הנורא של השמדת ביתו.

כא יט. כה אמר ה' הרצחת וגם ירשת. וכן בפסוק הקודם נאמר בדבר ה' 'הנה בכרם נבות אשר ירד שם לרשתו'. והסיבה שהקב"ה מתיחס לירושה היא גם מפני שרק הירושה נעשתה על ידי אחאב מה שאין כן הרצח שלא נעשה על ידו. אך נראה שעל ידי הירושה שוב מגלה אחאב הסכמה למפרע למעשיה של איזבל.

כא כ. יען התמכרך לעשות הרע בעיני ה'. בהתמכרות זו יש צד קולא וצד חומרא. חומר בכך שאחאב נמכר לעשות דברים חטאים, ומאידך יש בזה קולא שאחאב אינו נמצא ברשות עצמו אלא ברשות איזבל אשתו והרי הוא כמכור לה. (והוא מבואר בתורה שהמשיא בנו לבת גויים התוצאה היא 'וזנו בנותיו אחרי אלוהיהן והזנו את בניך אחרי אלוהיהן').

כא כה. רק לא היה כאחאב וכו'. מקומם של פסוק זה והבא אחריו צריכים ביאור כיוון שאין זה חלק מדברי נבואת אליהו אל אחאב שהרי זה נאמר בלשון נסתר וכדבר סיכום לחיי אחאב כדרך שנוהג הנביא בסיום מלכות כל מלך ומלך. ומיד לאחר שני פסוקים אלו חוזר הכתוב לרצף הסיפור ומתאר את מעשיו של אחאב בתגובה לדברי אליהו.

יעקב בורלשטיין
הודעות: 546
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 6:39 pm

Re: ספר מלכים. הערות וציונים על סדר לימוד הנביא פרקים א-יט (מתחדש).

הודעהעל ידי יעקב בורלשטיין » ג' פברואר 25, 2020 1:00 am

כא כח-כט. ויהי דבר ה' אל אליהו התשבי לאמור הראית כי נכנע אחאב מלפני. נשמע מלשון הפסוק כביכול הקב"ה מוכיח לאליהו כי הצדק עימו, והראיה מכך שאחאב נכנע מלפניו. (ואם סתם היה מודיע את אליהו על הקלת עונשו של אחאב לא היה טעם לומר 'הראית וכו', ומלשון זו של 'הראית' משמע שהיה ענין לקב"ה להראות זאת לאליהו).
ולעצם דברי הפסוק, מבואר שגם נבואת הפורענות היחידה שהקב"ה נתן לאליהו (ללא התעוררותו של אליהו ודרישתו), קיבלה ריכוך מסויים והקלה בעונש.

כב ב. ויהי בשנה השלישית וירד יהושפט מלך יהודה אל מלך ישראל. כאן זו הפעם הראשונה שיש שלום בין מלכות ישראל למלכות יהודה. ובזמן מלכות בתי ירבעם ובעשא היתה מלחמה קבועה ביניהם, ודווקא בימי אחאב הפסיקה המלחמה.
והדבר מפליא כיצד יהושפט הצדיק התחבר למלך ישראל עליו נאמר שלא היה כמוהו להתמכר לעשות הרע בעיני ה', ולא עוד אלא שיהושפט לקח את בת אחאב ואיזבל לאשה לבנו יהורם, וזה הביא להכנסת תועבת הבעל גם ליהודה, וכיצד עלתה כזאת על דעת מלך צדיק כיהושפט.
עוד יש לציין בהקשר לשלום זה ששרר בימי אחאב את דברי המדרש 'חבור עצבים אפרים הנח לו' שבזמן אחאב כיוון שלא היו בהם דילטורין והיו קרובים כולם זה לזה היו יוצאים למלחמה ונוצחין, ונראה שכחלק מהשלום ששרר במלכותו של אחאב עשה שלום גם עם מלכות יהודה.
עוד אציין, שמלך המשיח עומד להיות לכאורה מזרעם של אחאב ואיזבל שהרי הזרע היחיד שיש לבית דוד (לאחר שעתליה המיתה את כולם) מגיע מיואש נינו של יהושפט ושל אחאב ואיזבל. והוא פלאי.


חזור אל “מקרא ותרגום”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 53 אורחים