על אף שהזיהוי בין הפרשיות הסדורות לסדרים התלת-שנתיים מוזכר אצל כמה חכמים (המוקדם ביותר שמצאתי הוא ריו"ט ליפמן מילהויזן בחיבורו "תיקון ספר תורה" שנדפס בסיני ע"י לוינגר וקופפר), ברור שזיהוי זה שגוי.
הסדורות וכמוהם הפתוחות שורה הם צורות פרשיות שנהגו באירופה, במקביל לפרשיות הפתוחות והסתומות הנוהגים גם כיום (כדוגמה, הם מופיעים לרוב בתיקון ספר תורה לרבינו תם שנדפס במחזור ויטרי, נירנברג תרפ"ג). צורתה של "פתוחה שורה" (המכונה, בכמה מקורות, גם "פרשה שורה") מובן מתוך שמה - רווח של שורה. צורת הסדורה פחות ברורה ואני מצרף רשימה שפרסמתי בעבר על פרשה זו:
על פרשה סדורה כותב ר"ת עצמו בהלכות ספר תורה שלו בשם "סידור קדמוני":
סדורה, כל שכותב והולך השיטה עד חצייה או עד שלישיתה ומניחה, ומתחיל לכתוב בשיטה אחרת של מטה לה כנגד ההנחה של אותה שיטה עליונה, זו היא סדורה. זו מצאתי בסידור קדמוני.
על כך כתבתי בהערה:
הגדרה זו לפרשה סדורה הייתה מקובלת באשכנז-צרפת ובחלק מכתבי-היד האיטלקיים. מקורות אחרים מגדירים את הסדורה כפרשה עם רווח קטן (ראה תיאור גראפי בנספח ג), ראה: ר' מנחם המאירי, 'קרית ספר', ח"א, מאמר שני, חלק שני (מהדורת י' ראזענבערג ["יוצא לאור בשלימות מוגה עפ"י כתבי-יד"], ירושלים, תשע"ב, עמ' סו); י' עופר (לעיל, הערה 8), עמ' 432. צורה זו קיימת גם בחלק מכתבי-היד המקראיים מאיטליה, ראה: א' קולודני, 'התורה במצחפים ובתיקוני סופרים איטלקיים בתקופת ימי-הביניים: נוסח, פרשיות פתוחות וסתומות וצורות השירות', עבודת דוקטור, אוניברסיטת בר-אילן, תשס"ט, עמ' 173–176. קולודני מציינת שפרשה סדורה לפי הגדרת המאירי אכן קיימת בכ"י איטלקיים, אבל לא נמצאו מקרים שרווחים אלו סומנו כפרשה סדורה. בכ"י פרמה 2007 ופרמה 2521 (ראה להלן, הערה 52) קיימים מופעי פרשיות רבים המוגדרים כ'סדורה' וברווח הפרשה נרשמו שלושה עיגולים הממלאים את כולה. פרשה 'סדורה' מוזכרת גם במקורות מזרחיים קדומים (או ליתר דיוק: 'סדור', כמו גם 'סתום' ו'פתוח' בלשון זכר, ראה אצל ייבין ועופר בהמשך הערה זו), אבל מההקשר ברור שהמונח בא לציין העדר פרשה. ראה על כך: I. Yeivin, 'The Division into Sections in the Book of Psalms', Textus, 7 (1969), pp. 92–94; י' עופר, 'המסורה הבבלית לתורה עקרונותיה ודרכיה', ירושלים, תשס"א, עמ' 152; הנ"ל, רשימה בבלית (לעיל, הערה 8), עמ' 403–404. על המקורות שציינו ייבין ועופר יש להוסיף את כ"י וטיקן 448, תורה ותרגום אונקלוס לסירוגין, כתיבה מזרחית, מאה יב–יג. בשמות לב, לג (דף 136א בכה"י) ביטל המסרן את רווח הפרשה באמצעות שני קווים מסולסלים ורשם בגיליון "סדור". פרשה סדורה כפי שהיא מוגדרת ע"י סידור קדמוני קיימת בקטע הגניזה פילדלפיה, האוניברסיטה, הלפר 2, שרידי שלושה דפים של חומש בראשית בכתיבה מזרחית, דף 1א. המרווח של בראשית י, טו מתאים להגדרת 'סדורה' של סידור קדמוני ועל גבי המרווח נרשם 'סדור'. זוהי העדות היחידה לעת עתה של מקור מזרחי המכיר בצורת הסדורה הצרפתית-אשכנזית.